רק לפני שבועיים היו ישראל וארה"ב קרובות למריבה הציבורית הראשונה שלהן בעידן ממשל ביידן, כך לפי גורמים המקורבים לנושא.

ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הדפה את חיצי הביקורות שנשלחו מוושינגטון ביחס לפעולותיה כלפי הערבים בירושלים, בין היתר האיום הקרב של פינוי משפחות פלסטיניות משכונת שייח' ג'ראח כמו גם התגובה המשטרתית למפגינים שם ובהר הבית.

"ממשל ביידן היה נחוש להימנע מעימותים פומביים עם ישראל, במיוחד בשלב מוקדם כל כך, אבל הייתה הכרה בכך שסוגיית ירושלים נפיצה, וארה"ב לא רצתה להיגרר לעימות כשכל כך הרבה דברים אחרים מתרחשים במקביל", אמר גורם רשמי לזמן ישראל, אחרי שביקש לשמור על אנונימיות כדי לדבר בחופשיות.

"ממשל ביידן היה נחוש להימנע מעימותים פומביים עם ישראל, במיוחד בשלב מוקדם כל כך, אבל הייתה הכרה בכך שסוגיית ירושלים נפיצה, וארה"ב לא רצתה להיגרר לעימות כשכל כך הרבה דברים אחרים מתרחשים במקביל"

החששות היו מוצדקים: חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה ניצלו את ההסלמה בירושלים ולראשונה מאז 2014 ירו טילים לעבר עיר הקודש ביום שני, לפני עשרה ימים. מרגע זה המצב רק הלך והידרדר.

ירי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל, 10 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

"הנכונות לבקר את ישראל על מה שהוביל לירי הטילים נעלמה", אומר דיפלומט ממועצת הביטחון.

"נדמה שהייתה סימפטיה של ממש למצוקה הפלסטינית בירושלים", אומר דיפלומט ערבי. "ייתכן שהסימפטיה עדיין שם, אבל ארה"ב קברה אותה כשחמאס התחיל לירות טילים".

"נדמה שהייתה סימפטיה של ממש למצוקה הפלסטינית בירושלים. ייתכן שהסימפטיה עדיין שם, אבל ארה"ב קברה אותה כשחמאס התחיל לירות טילים".

אהבה קשוחה

הצהרות מנוסחות בזהירות מממשל ביידן הגיעו בימים לפני ואחרי שהתחיל ירי החמאס לעבר ישראל, והן מדגימות את השינוי הזה בצורה די ברורה.

כשההפגנות בשייח' ג'ראח התחילו להתעצם לפני שבועיים, דוברת משרד החוץ ארצות הברית, ג'לינה פורטר, הקריאה הצהרה בתדרוך היומי והביע "דאגה עמוקה" לגבי הפינויים הצפויים, תוך שהיא מציינת שבתים רבים מאלה שהיהודים הלאומנים הקיצונים מבקשים להשתלט עליהם מאוכלסים על ידי משפחות פלסטיניות שגרות שם במשך דורות.

תושבים מוסלמים בשכונת שייח' ג'ראח מקיימים את ארוחת האיפטאר מחוץ לבית של משפחה יהודית, במחאה על תוכנית ישראל להרוס מספר בתים של פלסטינים בשכונה המזרח ירושלמית, 8 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הפינויים משייח' ג'ראח מבוססים בחלקם על חוק ישראלי מ-1970 שמאפשר ליהודים לדרוש בעלות על קרקע במזרח ירושלים שהייתה בבעלות יהודית לפני 1948. לא קיימת חקיקה דומה לגבי פלסטינים שאיבדו במהלך מלחמת העצמאות את בתיהם בשטחים ששייכים עכשיו למדינת ישראל, והכנסת העבירה חוק ב-1950 שמונע מהם לתבוע את הרכוש האבוד שלהם.

פורטר חזרה גם על הצהרה קודמת שקוראת לישראל להימנע "מפעולות חד צדדיות שיגבירו את המתיחות הקיימת או ירחיקו אותנו מהאפשרות לשלום, ואלה כוללות פינויים, פעילות בהתנחלויות והריסת בתים". היא לא העירה דברים דומים על המנהיגות הפלסטינית או פעולותיה.

שעות מאוחר יותר, אחרי שהמשטרה נכנסה להר הבית כדי להגיב למה שלדבריה היו הפגנות אלימות שיזמו המתפללים הפלסטינים, הוציאה מחלקת המדינה הכרזה נוספת והביעה "דאגה עמוקה" לגבי העימותים.

לאכזבתה של ישראל, ההצהרה לא התייחסה לאלימות פלסטינית באופן ספציפי, ונדמה היה שהיא מבקרת את הכוחות הישראלים על ידי כך שהדגישה את "עשרות הפצועים".

ח"כ איתמר בן גביר לצד בנצי גופשטיין בלשכה הזמנית שהקים בשייח' ג'ארח, 6 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ההודעה לעיתונות כללה גינויים של ירי לעבר חיילי צה"ל על ידי פלסטינים מוקדם יותר באותו היום, לצד "התקפות תג מחיר כנגד פלסטינים בגדה המערבית", באופן שבו – לדברי מבקרים ישראלים – יצר סימטריה בין השניים.

ארה"ב קראה לשני הצדדים לפעול להחלשת העימותים ולשמר את הסטטוס קוו בהר הבית – הצעה שהפרה ישראל כשהמשטרה נכנסה לשטח המוכר למוסלמים בתור מתחם מסגד אל-אקצא או אל-חרם א-שריף. ההצהרה מה-7 במאי התייחסה גם לחשש בנוגע לפינויים בשייח' ג'ראח.

"אנחנו מפצירים ברשויות להתייחס לתושבי שייח' ג'ראח ברגישות ובכבוד, ולשקול את כלל המקרים ההיסטוריים המורכבים האלה וכיצד הם משפיעים על חיים אמיתיים היום", כך הסתיימה ההצהרה.

"אנחנו מפצירים ברשויות להתייחס לתושבי שייח' ג'ראח ברגישות ובכבוד, ולשקול את כלל המקרים ההיסטוריים המורכבים האלה וכיצד הם משפיעים על חיים אמיתיים היום"

אחרי שהמצב הידרדר אף יותר לאורך סוף השבוע, היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, טילפן למקבילו הישראלי מאיר בן שבת כדי להביע את חששותיו. מהבית הלבן יצאה קריאה לשני הצדדים להשיב את השקט על כנו, תוך שהיא מדגישה את הביקורת האמריקאית כלפי הפינויים הצפויים בשייח' ג'ראח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראשי המל"ל לשעבר יעקב עמידרור ויעקב נגל בקריה בתל אביב וראש המל"ל הנוכחי מאיר בן שבת, 18 במאי 2021 åøàù äîì"ì äðåëçé îàéø áï ùáú Photo by Kobi Gideon / GPO (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

אבל בן שבת אתגר את סאליבן, ואמר לו שהקהילה הבינלאומית לא מבינה נכונה את האירועים בירושלים, ושכניעה לנרטיב שלהם תהיה למעשה מתן פרס לקיצונים אלימים, לדברי המקור. יו"ר המועצה לביטחון לאומי טען שההנהגה הפלסטינית צריכה לשמוע את האיומים האלה, ולא ישראל.

ואז, כשהתסכול הישראלי ביחס ללחצים האמריקאים הגיע לנקודת רתיחה בתוך מקהלת המבקרים מסביב לעולם, התחיל חמאס לירות טילים על ישראל.

לשים את ההבדלים בצד

זמן קצר אחרי שהחל הירי המאסיבי לעבר ישראל, התחילו ההצהרות האמריקאיות להתמקד יותר ויותר במתקפות הטילים.

במסיבת עיתונאים ביום הראשון להסלמה, שר החוץ אנתוני בלינקן פתח את דבריו בהבעת דאגה ביחס לטילים של החמאס, וקרא גם להרגעה בירושלים, בלי להזכיר את שייח' ג'ראח.

אנתוני בלינקן (צילום: AP Photo/Ahn Young-oon)

במסיבת עיתונאים בהמשך היום, דובר מחלקת המדינה נד פרייס פתח את דבריו בגינוי של "ההסלמה הלא מקובלת" של ירי חמאס. "בזמן שאנחנו קוראים לרגיעה מכל הצדדים, אנחנו מכירים בזכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה, על אזרחיה ועל שטחה", קרא, תוך שהוא מצטט עמדה פרו-ישראלית.

"בזמן שאנחנו קוראים לרגיעה מכל הצדדים, אנחנו מכירים בזכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה, על אזרחיה ועל שטחה"

ביום למחרת, דובר מחלקת המדינה פתח שוב בגינוי הירי של חמאס לעבר ישראל והתייחס שוב לזכותה של ישראל להגן על עצמה. כשהעיתונאים שאלו אותו מה ארה"ב חושבת שישראל צריכה לעשות כדי לעצור את המצב, התחמק פרייס מלנקוט בדוגמאות, ובמקום זה קרא לרגיעה והביע צער על מותם של חפים מפשע משני הצדדים.

כשנשאל אם הוא חושב שהנטייה לכאורה של ממשלת ישראל לכיוון ימין הופכת את הרגיעה למשימה קשה יותר להשגה, הגיב פרייס: "תמיד נראה בממשלת ישראל שותפה".

בשיחות טלפון עם מנהיגים אזוריים שונים בנוגע להסלמה בשלישי וברביעי, התחושות האלה המשיכו. שייח' ג'ראח, למשל, הוזכרה בשיחת טלפון שנערכה ביום שלישי בין בלינקן ושר החוץ גבי אשכנזי, אבל רק באופן כללי ובלי להתייחס לפינויים הצפויים. החלק המרכזי התייחס לירי הטילים של חמאס. אותו הדבר אירע גם בשיחה השנייה של סאליבן עם בן שבת, שהתקיימה ביום שלישי שעבר.

שר החוץ גבי אשכנזי (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP)

"סליבן הביע את תמיכתו הבלתי מסויגת של הנשיא בביטחון ישראל ובזכותה הלגיטימית להגן על עצמה ועל אנשיה, תוך שהיא מגינה על אזרחים", נאמר בהצהרה. לא הייתה שום התייחסות לשייח' ג'ראח בהצהרה הזאת. כך גם בשיחה של בלינקן עם נתניהו ביום רביעי שעבר.

אפילו בשיחה של בלינקן עם נשיא הראשות הפלסטינית מחמוד עבאס, התחמק שר החוץ מביקורת על ישראל, ובמקום זה ציין שהוא מאמין כי "הפלסטינים והישראלים זכאים למידה שווה של חירות, כבוד, ביטחון ושגשוג", לפי הודעת הבית הלבן.

אפילו בשיחה של בלינקן עם אבו מאזן, התחמק שר החוץ מביקורת על ישראל, ובמקום זה ציין שהוא מאמין כי "הפלסטינים והישראלים זכאים למידה שווה של חירות, כבוד, ביטחון ושגשוג"

במסיבת עיתונאים מאוחר יותר באותו היום, ציין בלינקן ש"יש הבחנה ברורה מאוד ומוחלטת בין ארגון טרור, חמאס, שיורה טילים ללא אבחנה וללא הרף, ולמעשה תוקף אזרחים, לבין התגובה של ישראל בהגנה על עצמה, תוך ירי מכוון לעבר המחבלים שמפגיזים את ישראל".

ובשיחה של ביידן עם נתניהו באותו יום, חזר הנשיא האמריקאי על אותו המסר.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

בדיון בשיחה עם עיתונאים זמן קצר אחרי שהתקיימה, אמר ביידן: "הציפייה שלי והתקווה שלי היא שזה ייגמר מוקדם ככל האפשר, אבל זכותה של ישראל להגן על עצמה בזמן שאלפי טילים מעופפים לשטחה". ושוב, ביום חמישי, כשנשאל על השיחה, חזר ביידן על דברים דומים ואמר שהוא לא חושב שהתגובה של ישראל לירי חמאס מופרזת.

"כל עוד הירי ממשיך, ממשל ביידן תומך באופן כמעט מוחלט בישראל", אמר דיפלומט ממועצת הביטחון שהביע תסכול מכך שוושינגטון מנעה מספר פעמים הצהרה במועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לאלימות.

"לא משנה איזו ביקורת הייתה בארה"ב כלפי ישראל – היא עפה מהחלון לעת עתה", הוסיף הדיפלומט.