זמן קצר אחרי שעלה לשלטון ב-1933, אסר אדולף היטלר על רבנים מלהנהיג מגויסים יהודים לצבא הגרמני. החודש תמנה הממשלה הגרמנית את הרב הצבאי הראשי הראשון מאז האיסור ההוא, והתכנון הוא לגייס אנשי דת נוספים לצבא.

הרב שנבחר לתפקיד הוא מרדכי אליעזר באלה, יליד בודפשט. "המטרה שלי היא לא רק להיות כתובת דתית לחיילים, אלא גם לנרמל את השירות בצבא הגרמני לכל המועמדים היהודים הפוטנציאלים", הוא אומר בראיון לזמן ישראל.

באלה, 42, מודע לכך שיהודים המשרתים בצבא גרמני הוא עדיין נושא שנוי במחלוקת עבור רבים. ובכל זאת, הוא אומר, "יש לנו את ההיסטוריה שלנו. אסור לנו לשכוח או להקטין את המשמעות של ההיסטוריה הזאת לעולם. במקביל, אנחנו לא צריכים לתת להיסטוריה הזאת לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו להתקדם".

הוא לא אומר את הדברים האלה בקלות: אמו של באלה שרדה את השואה בבודפשט כתינוקת. היא גרה עם אמה בבניין הראשון שהוגן על ידי הדיפלומט השוודי ראול ולנברג, ואחר כך הן הסתתרו תחת זהות בדויה. אחרי שלמד בבית הספר של הקהילה היהודית בבודפשט, ובמחנה הקיץ היהודי הבינלאומי של הג'וינט, באלה הוסמך לרבנות בסמינר האורתודוקסי הילדסהיימר בברלין.

בזמן לימודיו פגש את אשתו, שמשפחתה היתה חלק מגל ההגירה היהודי מחבר העמים, שהגיע לגרמניה בשנות ה-90. בני הזוג וילדיהם גרים היום בלייפציג, שם משמש באלה כרב של הקהילה המקומית וגם של מדינת סקסוניה.

ד"ר ארהן טנצר, הרב המעוטר של צבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה

מינויו של באלה לעמדה הבכירה ביותר של הרבנות הצבאית הגיע בעקבות מאמצים משותפים של הממשלה הגרמנית ושל המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. שרת הביטחון הגרמנית אנגרט קראמפ-קארנבאואר התחייבה ליצור את התפקיד ב-2019, ובמאי 2020 אושר המהלך על ידי הפרלמנט הגרמני.

קראמפ-קארנבאואר כינתה את התפקיד החדש "חזרה למסורת עתיקה". כ-12,000 חיילים יהודים איבדו את חייהם כשנלחמו למען גרמניה במלחמת העולם הראשונה. הצבא הגרמני לא עורך רישומים של ההשתייכות הדתית של מגוייסיו, אבל אין לאף אחד ספק שהיום משרתים בו פחות יהודים מאשר לפני מלחמת העולם השנייה.

ההגנה הטובה ביותר

בשיחה מביתו בלייפציג, באלה אומר שהוא בוחר לא להתמקד במספר היהודים בשירות פעיל היום, אלא דווקא במספרם הפוטנציאלי.

"הקמת הרבנות הצבאית לא צריכה להיות תגובה להווה, אלא שיקוף של איך אתה רוצה שהעתיד שלך ייראה", הוא אומר. "ייתכן שעכשיו יש מספר נמוך מאוד של אנשי צבא שבאמת זקוקים להנהגה רוחנית יהודית, אבל אנחנו רוצים לעבוד לטובת חברה שבה יש בהם צורך".

כמה חיילים יהודים משרתים כרגע בצבא גרמניה?
"אנחנו לא יודעים. יש הערכות. הממשלה העריכו שמדובר בכ-300 איש. אנחנו, מנקודת מבט יהודית, מנסים להיות מאוד זהירים. אנחנו יודעים שיש חיילים יהודים. יש אפילו חיילים שומרי מצוות בצבא. זה משהו שאנחנו יודעים בוודאות.

"ואכן, יש צורך בהנהגה רוחנית יהודית, אבל חיוני לציין שהמטרה שלנו היא לא להגיב למה שמתרחש כרגע, אלא ליצור לשינוי בפרדיגמה – מה אנחנו רוצים לראות בעוד 10-15 שנה או קודם. אנחנו רוצים להנגיש את הצבא לא רק ליהודים שומרי מצוות, אלא לכל יהודי שרוצה להיות חלק ממנו, שתהיה להם ולהן אפשרות לקבל מענה רוחני לפי צרכיהם".

חייל צבא גרמניה מתפלל בבית הכנס הגדול בפרנקפורט (צילום: רפאל ארליך)

אז היית רוצה לראות יותר יהודים בצבא גרמניה.
"כן, בהחלט. והסיבה היא שאני חושב שהמדינה היחידה שבה אנשים באמת מבינים את חשיבותה של הגנה, באמת, ובגודל שלה, זאת ישראל – בגלל שכל האנשים שם משרתים בצבא. באירופה, ברבות ממדינות נאט"ו, אנשים מפחיתים בחשיבות הצבא וההגנה.

"חשוב לקהילות יהודיות שחיות במדינות האלה לתרום את חלקן. אז כן, הייתי רוצה לראות עוד יהודים. אני לא רוצה לדחוף אף אחד, כמובן, אבל אני בהחלט אשמח לפתוח דלתות".

הרגשת איזשהו קונפליקט אישי?
"זה נושא מאוד מאוד קשה, ואני לגמרי יכול להבין את אלה שאומרים 'איך אתה מסוגל לעשות את זה?', לגמרי להזדהות איתם ולהבין את הטיעון שלהם.

"לרובנו אין בעיה להיכנס לקולוסיאום ברומא, מקום שבאופן המילולי ביותר נבנה בדם של יהודים. יש לנו מרחק היסטורי מסוים, הזמן שינה דברים מסוימים. אבל זכרון השואה עדיין מאוד חי – 75 שנים בהיסטוריה זה כלום, מצמוץ. אבל עבור האנשים בני דורי, המרחק הזה מספיק כדי שנהיה מסוגלים להסתכל על הסיטואציה בצורה מעשית.

"זכרון השואה עדיין מאוד חי – 75 שנים בהיסטוריה זה כלום, מצמוץ. אבל עבור האנשים בני דורי, המרחק הזה מספיק כדי שנהיה מסוגלים להסתכל על הסיטואציה בצורה מעשית"

"בלי לשכוח את ההיסטוריה שלנו, אנחנו יכולים לקחת את עוולות העבר ולוודא שלא יתרחשו שוב. וזה גם מה שהייתי רוצה להשיג. אנשים נוטים לשכוח שאחת המשימות החשובות ביותר שניצבות בפני רבנים צבאיים היא החינוך והידע של חיילים לא יהודים.

"בצבא הגרמני יש משהו שנקרא הרצאות קואצ'ינג לחיים, שפירושו שכל חייל חייב השכלה. זה גם בגלל ההיסטוריה – הצבא הגרמני מתייחס להיסטוריה של עצמו כדי לוודא שבעתיד לא תתרחש שום הקצנה בתוך הצבא. והרבנים יהיו גורם מפתח כדי להעצים את התהליך הזה ולהביא אותו לשלב הבא".

אתה מגיע ממשפחה של שורדי שואה.
"והם לגמרי איתי. דוד שלי ובני הדודים של אמא שלי חושבים שזה מאוד חשוב. אמא שלי מאוד מתגאה בזה, דבר שאני לא באמת אוהב כי אני לא חושב שיש כאן משהו להתגאות בו – יש לנו פה הזדמנות היסטורית, ואני באמת מקווה שההמולה התקשורתית תשכך בקרוב ונוכל להתחיל לעבוד".

הרב מרדכי אליעזר באלה (במרכז) מקבל את פרס מהר"ל מתנאל לרבנים צעירים בוועידת רבני אירופה, ליד הרב הראשי לצרפת וסגן הנשיא הראשון של הארגון, חיים קורסיה (צילום: אלי איטקין)

כמה רבנים יהיו בעתיד הקרוב?
"עד עשרה, לפי החוזה בין המדינה לקהילה היהודית. כמובן, כל זה יקרה בהדרגה. שני הרבנים הצבאיים הראשונים יגוייסו בחודשים הקרובים".

תלבשו מדים?
"בהחלט יהיו לנו מדים, אבל כל אנשי הדת בגרמניה הם אזרחים. והסיבה לכך היא שאין שרשרת פיקודית ושנהיה מסוגלים לדבר ולייצג את צרכיהם של כל חייל וחיילת. אבל, כמובן, אם אנחנו במשימה, אנחנו לובשים מדים עם התג של הרבנות הצבאית. יש לנו לוגו מעולה, שלצערי אני עדיין לא יכול לשתף".

תדריכו רק חיילים יהודים?
"כל איש דת בצבא הגרמני אחראי לכל חייל. מי שפונה אליך, אתה צריך להיות שם עבורו נקודה. כבר היתה לי חוויה אישית בעניין הזה.

"הייתי עם קבוצה של חיילים לסוף שבוע, חופשה קצרה ומפגש בין דתי, וזה היה באמת מדהים. בשבת אחר הצהריים, לא היה מניין והייתי ממש לבד, היהודי היחיד שם. חייל מוסלמי ניגש אלי ורצה לדבר אתי על הצרות שלו.

"בגלל שיש קרבה תרבותית גדולה יותר בין מאמינים מוסלמים ליהודים, היה לו קל יותר לדבר עם רב מאשר עם כומר".