עם כינון הממשלה החדשה, נעשים בימים אלה בכנסת המהלכים הנדרשים להפעלת כלל מוסדות המשכן במתכונת מלאה – לרבות מינוי ועדות קבועות, הגשת הצעות חוק ושאילתות לשרי הממשלה החדשה ופעילות השדולות. המצב הפוליטי החדש עתיד לזמן שורה של אתגרים, לרבות בתחום האתיקה של חברי הכנסת.
על חשיבותה של ועדת האתיקה מיותר להרחיב. הגידופים שנשמעו בימים האחרונים מפי ח"כים במליאה ובוועדות מלמדות שידיה של ועדת האתיקה יהיו מלאות עבודה, כבר בעתיד הקרוב.
בפסק דין שניתן אתמול, נתן בג"ץ גיבוי מחודש למרחב הפעולה הרחב של ועדת האתיקה, תוך שקבע כי לוועדה יש מנדט לדון ולהטיל סנקציות גם בנושאים שלגביהם יש לחברי הכנסת חסינות מפני דין פלילי או אזרחי; וכי פעולת הוועדה מותרת, אף שיש בה כדי להצר את גבולות חופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת.
בג"ץ קבע כי לוועדה יש מנדט לדון ולהטיל סנקציות גם בנושאים שלגביהם יש לחברי הכנסת חסינות מפני דין פלילי או אזרחי; וכי פעולת הוועדה מותרת, אף שיש בה כדי להצר את גבולות חופש הביטוי הפוליטי של ח"כים
יוסף ג'בארין כיהן כחבר כנסת במשך שש שנים, עד לבחירות האחרונות, מטעם הרשימה המשותפת. במרץ 2018 הוא פנה לוועדת האתיקה של הכנסת בבקשה שזו תאשר לו לטוס לסבב הרצאות בארה"ב, במימונו של ארגון הנקרא JVP. ועדת האתיקה סירבה לבקשה, וזאת בהתבסס על כלל חדש, שנוסף לכללי האתיקה חודשיים קודם לכן, וקבע כך:
"ועדת האתיקה תשקול לא לאשר נסיעה לחוץ לארץ במימון ארגון או גוף שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, או התחייב להשתתף בחרם כאמור".
כדי להימנע ממחלוקות בשאלה האם ארגון מסוים קורא לחרם על ישראל או לא, הוחלט כי רשימת הארגונים האסורים תהיה זו שיקבע המשרד הממשלתי לעניינים אסטרטגיים, בהתאם ל"חוק החרם", שנחקק בשנת 2011. הרשימה מונה 20 ארגונים, והיא כוללת את הארגון שביקש לממן את נסיעתו של ח"כ ג'בארין.
ג'בארין, ד"ר למשפטים, עתר לבג"ץ בטענה כפולה: האחת, כי יש לבטל את הכלל שנוסף לכללי האתיקה, בשל פגיעתו בחופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת; והשנייה, כי יש לבטל את החלטת ועדת האתיקה שלא לאשר את נסיעתו, בהתבסס על הכלל האמור.
פריבילגיות ומגבלות
באחד מפסקי הדין האחרונים שאותם כתב השופט בדימוס חנן מלצר (הרשאי עדיין לתת פסקי דין אחרונים מטעמו, עוד כשלושה שבועות), ובהסכמתם של השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, נדחתה אתמול פה-אחד עתירתו של ג'בארין.
הן סמכותה של הכנסת להוסיף לכללי האתיקה של הח"כים את איסור ההסתמכות על מימון ארגון הנכלל ברשימת הארגונים האסורים לפי חוק החרם, והן החלטת ועדת האתיקה לאסור את נסיעתו של ח"כ ג'בארין נמצאו תקינות.
אך בפסק הדין מקופלות כמה תובנות, שטוב יהיה לכנסת החדשה להפנים – הן לקואליציית בנט-לפיד החדשה, והן לאופוזיציה שרבים מחבריה מתרגלים בימים אלה לתפקידם הפרלמנטרי החדש.
כחלק ממעבר הכוח בין מפלגות בדמוקרטיה, וחילופי התפקידים שהמעבר מביא עמו, לפתע "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", וזה נכון כנראה בשני הכיוונים.
דוגמאות? לא חסרות. האופוזיציה, המבקשת בדרך כלל לאתגר את השלטון בכל הדרכים האפשריות העומדות לרשותה, אמורה לראות בבית המשפט כתובת להשמעת ובמה להשמעת טענותיה. פירוש הדבר, שלאופוזיציה אמור להיות אינטרס מובנה להרחבת זכות העמידה, הרחבת גבולות השפיטות והרחבת כלי הביקורת השיפוטית על החלטות של רשויות השלטון, ובפרט הממשלה והכנסת.
כידוע, ממשלות הליכוד דגלו – לפחות בעשרים השנים האחרונות – במדיניות המצמצמת התערבות שיפוטית בהחלטות הרשויות האחרות. מטעם עורכי הדין של הליכוד נשמעו בבג"ץ פעם אחר פעם טיעונים הקוראים למדיניות שיפוטית מתונה ביחס להתערבות בהחלטות הכנסת.
השופט מלצר כתב אתמול: "מעמדה המיוחד של הכנסת מחייב הפעלת ביקורת שיפוטית מצומצמת וזהירה על החלטותיה, וזאת רק במקרים נדירים, והכול מתוך כבוד לעיקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות". עד לפני שבוע היה הליכוד מקבל גישה כזאת בברכה. כעת, כשהליכוד באופוזיציה, זה אולי נראה אחרת.
"מעמדה המיוחד של הכנסת מחייב הפעלת ביקורת שיפוטית מצומצמת וזהירה על החלטותיה, וזאת רק במקרים נדירים, והכול מתוך כבוד לעיקרון שלטון החוק והפרדת הרשויות"
אשר להיקף סמכותה של ועדת האתיקה של הכנסת, בג"ץ קובע כי חוק החסינות של חברי הכנסת אינו מגביל את הכנסת ברשימת הנושאים שלגביהם ניתן לקבוע כללי אתיקה. כללים אלה, תפקידם לקדם ערכים כלליים, ובהם אמון הציבור, טובת המדינה והתנהגות ראויה של חברי הכנסת – ולא רק שאלות ממוקדות של ניגוד עניינים או טובות הנאה אסורות.
כללי אתיקה לח"כים המתיישבים עם האמור בחוק החרם, קבע מלצר, מקדמים את התכליות הכלליות של תקנון האתיקה, ואינם מתנגשים עם חוק החסינות.
זוהי קביעה חשובה ביותר, ובית המשפט שב ומתקף אותה, אף שכבר קבע כך בעבר. "מקום שבו חלה החסינות", כתב מלצר, "ולא ניתן להטיל אחריות פלילית או אזרחית על חברי הכנסת בגין פעולותיהם, באים לעתים כללי האתיקה. הכללים אינם סותרים את הוראות חוק החסינות, אלא משלימים אותן".
"מקום שבו חלה החסינות ולא ניתן להטיל אחריות פלילית או אזרחית על חברי הכנסת בגין פעולותיהם, באים לעתים כללי האתיקה. הכללים אינם סותרים את הוראות חוק החסינות, אלא משלימים אותן"
כללי האתיקה לחברי הכנסת מטילים עליהם מגבלות, שבחלקן אינן חלות על אזרחים מן השורה. זה סותר לכאורה את העיקרון שנקבע בחוק החסינות, שלפיו לחברי הכנסת יש פריבילגיות מעבר לאלה שיש לאזרחים רגילים – פריבילגיות, לא מגבלות.
אך בית המשפט קובע כי לא מדובר במצב חדש, וכך יש להבין את כללי האתיקה: "כללי האתיקה, מתוקף היותם כללי משמעת פנימיים לכנסת, מטילים מעת לעת מגבלות שונות על זכויותיהם החוקתיות של חברי הכנסת".
לקביעה הזו כמה משמעויות חשובות:
- כי הכנסת מוסמכת להוסיף כללי אתיקה נוספים לתקנון האתי, ככל שיתעוררו מקרים או נסיבות המצדיקים זאת;
- כי לוועדת האתיקה של הכנסת יש מרחב תמרון רחב למדי להחיל את הכללים האלה, הישנים והחדשים, על חברי הכנסת;
- כי מידת ההתערבות העתידית של בג"ץ בהחלטות אלה תהיה מצומצמת מאוד – אולי אף "נדירה".
הקביעות האלה עשויות להפוך את ועדת האתיקה של הכנסת לאחת הזירות המשמעותיות בממשק שבין הקואליציה לאופוזיציה במהלך הכנסת הקרובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו