טוב עושה שר המשפטים החדש גדעון סער בכך שאינו מתמהמה בקידום יוזמתו לגבש נוסח לחוק יסוד החקיקה, ולנסות לצלוח את המשוכה ששרי משפטים כה רבים לפניו נכשלו בה.
ביום רביעי האחרון הודיע סער כי השלים את איוש הוועדה הציבורית לגיבוש חוק יסוד החקיקה, וכי היא תתכנס לישיבה ראשונה כבר השבוע.
סער עצמו יעמוד בראש הוועדה, אך הרכבה משקף שעטנז משונה בין שרים, חברי כנסת ונציגים מהאקדמיה. לצד סער יכהנו בוועדה השרות איילת שקד וקארין אלהרר, וכן חברי כנסת מסיעות הקואליציה – יוסי שיין מישראל ביתנו, איתן גינזבורג מכחול-לבן, ונציג סיעת רע"ם שטרם נקבע. נציגי האקדמיה הם בכירי עולם המשפט החוקתי – פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' סוזי נבות.
ההרכב הזה כבר ספג ביקורת, תוך תיוגם של הפרופסורים כאנשי "שמאל", ובין היתר על כך שהאופוזיציה אינה מיוצגת בוועדה, ותוך השמעת חשש שהפוליטיקאים בוועדה לא יוכלו לעמוד אל מול הניסיון והידענות של המומחים.
"ההיסטריה שמפיץ הליכוד מגוחכת", הגיב סער, "מדובר בוועדה שבה מיוצגות כל מפלגות הקואליציה. היא תנסה לעשות מאמץ כן לבנות הסכמה בנושא שבו ידוע מראש שהפערים גדולים. אין ביטחון שנצליח. ננסה".
סער צודק בהצהרתו כי חקיקת חוק יסוד החקיקה היא ככל הנראה "השירות הגדול ביותר שניתן לעשות לדמוקרטיה הישראלית". היעדרו של חוק יסוד זה זועק – והוא אחת הסיבות לגזרה הבוערת בין הפוליטיקאים לבין בית המשפט העליון בשנים האחרונות. שופטי העליון מתחננים זה שנים – מעל דפי פסקי הדין – לכך שהכנסת תרים את הכפפה ותחוקק את חוק היסוד החסר כל-כך.
סער צודק בהצהרתו כי חקיקת חוק יסוד החקיקה היא ככל הנראה "השירות הגדול ביותר שניתן לעשות לדמוקרטיה הישראלית". שופטי העליון מתחננים זה שנים שהכנסת תחוקק את חוק היסוד החסר כל-כך
"הקושי המתעורר במקרה דנן", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין בעניין "פשרת האוזר" על תקציב המדינה לפני כחודש, "מציף פעם נוספת את הצורך, עליו שב וחזר בית משפט זה בעבר, בכינונו של חוק יסוד החקיקה". והשופט יצחק עמית הוסיף: "למען הדמוקרטיה בישראל, הבו לנו כבר את חוק יסוד החקיקה".
זהו המיתוס הראשון שצריך להפריך – המיתוס שבית המשפט מתנגד כביכול לחקיקת חוק יסוד החקיקה, שיכלול גם פסקת התגברות.
השופטים, ובנוסף כל משפטן חוקתי המכיר את החסר בחקיקת יסוד כל כך בסיסית, משוועים להסדרת כללי המשחק. הן משחק החקיקה, של חוקים רגילים ושל חוקי יסוד, והן משחק הביקורת השיפוטית – סמכותו של בג"ץ לבטל חקיקה של הכנסת, וסמכות הכנסת להתגבר במקרים מסוימים על פסק דין כזה.
החוק כבר מוכן
האמת היא שהוועדה יכולה לחסוך לעצמה את כל המאמץ, המו"מ הפנימי וניסיונות השכנוע. במשך יותר מ-40 שנה מדברים בישראל על חוק יסוד החקיקה. נוסחים שונים של הצעת החוק קיימים וזמינים. צריך רק לקחת את הנוסח שזכה עד היום להסכמה הרחבה ביותר, להניחו על שולחן הכנסת ולהעבירו בשלוש קריאות.
במשך יותר מ-40 שנה מדברים על חוק יסוד החקיקה. נוסחים שונים של הצעת החוק קיימים וזמינים. צריך רק לקחת את הנוסח שזכה עד היום להסכמה הרחבה ביותר, להניחו על שולחן הכנסת ולהעבירו בשלוש קריאות
התנאים הפוליטיים, באופן אולי פרדוקסלי, נראים אופטימליים לעשות כך. הקואליציה ממילא הטרוגנית וכוללת את מגוון ההשקפות הרלוונטיות לעניין הסדרת נושא החקיקה, ככל שיש בו היבטים פוליטיים, מעבר למחלוקות ענייניות.
הנוסח הזה צריך להיות הנוסח שגיבשה ועדת נאמן – הצעה שלמרבה האירוניה שונה מההצעה שהניח יעקב נאמן עצמו, בשנת 2012, בעת כהונתו כשר המשפטים.
ועדת נאמן מונתה ב-2002 על ידי ממשלת שרון, במטרה להציע נוסח לחוקי יסוד שישלימו את המפעל החוקתי של המדינה, וזאת מתוך "הסכמה ציבורית רחבה". הצעת נאמן הוגשה לממשלה ב-2004, והיא כוללת בתוכה פסקת התגברות. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק הביע פעמים אחדות את תמיכתו בחקיקת חוק היסוד בנוסח של ועדת נאמן.
בכל הנושאים שמחוץ לסוגיית ההתגברות, אין כמעט מחלוקות בין הצדדים השונים. חוק יסוד החקיקה אמור להסדיר את המדרג הנורמטיבי: בצמרת הפירמידה חוקי היסוד, מתחתם החוקים הרגילים ומתחתם תקנות וחקיקת משנה נוספת.
חוק יסוד החקיקה אמור להסדיר את המדרג הנורמטיבי: בצמרת הפירמידה חוקי היסוד, מתחתם החוקים הרגילים ומתחתם תקנות וחקיקת משנה נוספת
סמכות שיפוטית לפסילת חוקים תינתן אך ורק לבית המשפט העליון, בשונה מהמתכונת המבוזרת השוררת דה-פקטו כיום: השופט בדימוס דוד רוזן, בעת כהונתו כשופט בית משפט השלום, נתן פסק דין שהורה על ביטול חוק מסוים, אך נוכח העובדה שהיה זה פסק דין שאין לו מעמד של תקדים, הפסיקה הייתה תקפה רק כלפי הצדדים להליך ולא באופן כללי.
חוקי יסוד יזכו, סוף סוף, להליך חקיקה שונה: ארבע קריאות במקום שלוש, כאשר הקריאה הרביעית תתקיים לפחות חצי שנה אחרי הקריאה השלישית. בכך יקיץ הקץ על תיקונים מזורזים וחפוזים בחוקי היסוד. תיקון לחוק יסוד, או חוק יסוד חדש, יתקבל אך ורק ברוב מיוחד של 70 ח"כים, כך שסביר להניח שיהיה צורך להשיג הסכמה רחבה, מעבר לתמיכה קואליציונית.
קיימת מחלוקת מהי הפרוצדורה למתן פסק דין הפוסל חוק. הנוסח שהציעה ועדת נאמן: רק בית המשפט העליון, ורק בהרכב מורחב של תשעה שופטים ומעלה. בנוסחים מאוחרים יותר נדרש אף בית המשפט העליון לתת פסק דין כזה, הפוסל חוק או סעיף בחוק, ברוב מיוחד – של שני שלישים מהשופטים או יותר.
קיימת מחלוקת מהי הפרוצדורה למתן פסק דין הפוסל חוק. הנוסח שהציעה ועדת נאמן: רק בית המשפט העליון, ורק בהרכב מורחב של תשעה שופטים ומעלה
בנוסח קיצוני במיוחד, שהניח ח"כ יריב לוין על שולחן הכנסת בימים האחרונים, מוצע כי פסק דין כזה יינתן רק בהרכב מלא של בית המשפט העליון, דהיינו 15 שופטים, וכי יידרש רוב של 12 שופטים התומכים בביטול. אפשר גם להסתכל על חצי הכוס המלאה: אפילו לוין מסכים שראוי להסמיך את העליון לפסול חוקים של הכנסת.
התגברות זמנית
המאבק המרכזי יהיה סביב ההוראות הקונקרטיות של פסקת ההתגברות. על הרעיון שהכנסת מוסמכת, בנסיבות מסוימות, לשוב ולחוקק חוק שנפסל על-ידי בג"ץ מסכימים כולם. השאלה היא באילו תנאים.
ועדת נאמן קבעה שיהיה צורך לשוב ולחוקק את החוק (ולא רק לקבל "החלטת כנסת" בעניין זה) וזאת ברוב מיוחד של 70 ח"כים. בהמשך צצו גרסאות שונות בעניין זה, מ-61 ח"כים (תקופת השר דניאל פרידמן), עבור ב-65 ח"כים (נאמן בכהונתו כשר) ועוד כל מיני פטנטים.
שאלה נוספת היא מה טיבו של "חוק מתגבר" שכזה. ועדת נאמן קבעה כי החוק יהיה זמני, למשך חמש שנים, ולא ניתן יהיה לחוקקו שוב. כלומר, אם הכנסת רוצה לחוקק חוק רגיל שבית המשפט העליון קבע כי הוא סותר הוראה בחוק יסוד, ניתן לעשות זאת ברוב מיוחד אבל באופן חד-פעמי.
בתקופתה של איילת שקד כשרת המשפטים, הוצע כי הכנסת תהיה רשאית לשוב ולחוקק את החוק המתגבר שוב ושוב, בלא הגבלה, כל חמש שנים. הוראה כזו כמוה כאיון סמכותו של העליון לבטל חוקים, שהרי ברור שכנסת חסרת גבולות תתייחס לסמכותה לחוקק חוק מתגבר בקלות דעת, ותהפוך את הוראת השעה המתגברת הזו לחוק שאין קבוע ממנו.
בתקופתה של איילת שקד כשרת המשפטים, הוצע כי הכנסת תהיה רשאית לשוב ולחוקק את החוק המתגבר שוב ושוב, בלא הגבלה, כל חמש שנים. הוראה כזו כמוה כאיון סמכותו של העליון לבטל חוקים
ועוד הוסיפה וקבעה ועדת נאמן, כי סמכות ההתגברות של הכנסת, הקבועה בחוק יסוד החקיקה, תהיה כל-כולה זמנית למשך 10 שנים. לאחריה – לא תוכל עוד הכנסת לשוב ולחוקק חוקים, שבית המשפט העליון קבע כי הם סותרים את חוקי היסוד.
בכך תיכנס ישראל לשלב חוקתי חדש, שבו חוקתה, שהיא סך חוקי היסוד שלה, תהיה משוריינת באופן משמעותי – הן מפני שינויים חוזרים ונשנים על-ידי הכנסת, והן מפני פגיעה בה באמצעות חקיקה רגילה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומושה כחלון שהיה שר וגם בוועדה למינוי שופטים מאושם בזה שקיבל סקס תמורת קידום השופטת לשעבר איתי כרייף הוא זה שדחף למינויה כלם כאן זונות ובני זונות אז מה הביג דיל תלמדו קודם לצניעות כמו שאתם אמורים להיות "יהודים" ולא סתם לעשות רעש תקשורים בשביל הכסף ולצור בילבול בין המינים. העבדות המודרנית היא לא רק הנשים הלבנות שלכם גם אנחנו תחת העבדות המודרנית שלכם זכויות מעט חובות המון. ומי מדבר על זה אף אחד ממכם עיתונות ומדיה לבנה, רק מעצמכם אכפת כואב לכם.