מהו הנאום הגדול ביותר בעיניכם בקולנוע?
אם תעיינו בנושא זה בגוגל, תגלו שיש כמה נאומים קולנועיים שמקובל לראותם כנאומים גדולים. אחד מהם, למשל, הוא נאומו של מרלון ברנדו ב"חופי הכרך" – "יכולתי להיות מישהו אחר!"
נאום נוסף כזה הוא נאומו של ג'ק ניקולסון ב"בחורים טובים" – "אתה לא מסוגל להתמודד עם האמת!"
גם פסוק יז' מפרק כ"ה בספר יחזקאל שמקריא סמואל ל. ג'קסון בפאתוס בלתי-נשכח ב"ספרות זולה", לפני שהוא יורה במישהו, הופך להיות נאום מרשים בפני עצמו.
יש גם הזוכרים את נאומו של מל גיבסון ב"לב אמיץ" – באחת הפעמים הנדירות בהן גיבסון לא היה שתוי או בהתקף אנטישמי – "הם יכולים לקחת מאיתנו את החיים, אבל לעולם לא יוכלו לקחת מאתנו את החירות!"
ואז ישנו כמובן הנאום שיש הרואים בו הגדול מכולם, נאומו של צ'רלי צ'פלין בסרט "הדיקטטור הגדול" – נאום נאיבי, תמים ומיתמם, כולו אמון באופיים הטוב וטוב ליבם של בני האדם, כאילו היה צ'רלי צ'פלין חייזר שנחת זה-עתה מהמאדים ואין לו מושג מהם אנשים כלל וכלל.
וישנם עוד. נאומים אחרים בסרטים אחרים – אינני יודע לומר כמה כי לא ראיתי את כולם.
אבל מכל אלה שמניתי ושלא מניתי כאן, ומכל אלה שאני מכיר, הנאום הגדול ביותר בקולנוע בעיניי, ללא-מתחרים, הוא נאומו של אייג'נט סמית בסרט "המטריקס".
אייג'נט סמית הוא תוכנת מחשב אנתרופומורפית, דמוית-אדם, שתפקידה ללכוד את ניאו, מורפיאוס וחבריהם המורדים בסרט "המטריקס" הנ"ל ולקרוע להם את הצורה.
ממה שכתבתי כאן בשורות הקודמות בעניין תיאורו של אייג'נט סמית ותפקידו בסרט, אתם אמורים להבין שאייג'נט סמית הוא האיש הרע בתוך סיפור העלילה, גם אם איננו ממש איש. לפחות הינו "האיש הרע" על פי הסטנדרט המקובל.
והנה מה שאומר אייג'נט סמית למורפיאוס בעת שזה יושב כבול על כסא מולו. אייג'נט סמית נואם בנחת, נאום קצר וממצה, אף מילה בו לא מיותרת ואף מילה לא חסרה,
ולהלן:
אני רוצה לחלוק איתך תגלית שנגלתה לי במשך זמן שהותי כאן (בין בני האדם). היא התבררה לי בעת שניסיתי לסווג אתכם בני האדם כזן. הסתבר לי שאינכם באמת שייכים למחלקת היונקים.
שהרי כל יונק על הפלאנטה הזו מפתח באורח אינסטינקטיבי איזשהו איזון טבעי עם סביבתו, סוג של שיווי משקל, אבל לא כך אתם, בני האדם – אתם מגיעים לסביבה חדשה ומתרבים ומתרבים עד שכל המשאבים הטבעיים שבה מתכלים, והדרך היחידה שנשארת לכם כדי לשרוד היא לעבור לסביבה אחרת.
יש עוד אורגניזם אחד על הפלאנטה הזו שפועל באותו דפוס.
אתה יודע מהו? – וירוס.
בני האדם הם מחלה. הם הסרטן של הפלאנטה.
אתם מגיפה, ואנחנו התרופה.
מקסים, לא?
מטבע הדברים העניין פתוח לחילוקי דעות – יש מי שרואים את הדברים כאילו בני האדם הם הצד הטוב בסיפור הזה והמכונות הן הצד הרע, הזדוני. הרי המכונות הפכו את בני האדם, כך בסרט, לבטריה אנושית, לסוללה, שממנה הם יונקים אנרגיה. הם מגדלים את בני האדם בתוך קפסולות במטעים אינסופיים, מזינים אותם במציאות וירטואלית ומשתמשים באנרגיה שגופם מייצר ופולט.
אני מניח שזה יהיה שטחי מדי לומר שכך גם נוהגת החברה המערבית התאגידית בבני אדם באשר הם, אז לא אגיד את זה.
למרות שאתם יודעים שזה כך.
בכל אופן, בניגוד לאופן שבו הדברים מוצגים בסרט, כשהמכונות בתפקיד הקלאסי של "האיש הרע" ובני האדם בתפקיד הקורבן – יש מי שרואים בבני האדם, כמו שאייג'נט סמית רואה, את הוירוס המשמיד לאיטו את העולם, זן הנגוע ברוע ברמות שאינן מצויות בבעלי חיים אחרים או ביצורים אחרים שאינם בני אנוש. זן, שאם המכונות ישמידו או יכחידו מעל פני האדמה, שום דבר בעולם וביקום המוכר לנו לא ממש ייפגע או ייצא ניזוק.
למעט המכונות עצמן, שתישארנה ללא בטריות.
אז יש, כאמור, מי שרואים את הדברים כפי שאייג'נט סמית מציג אותם – ואפילו מזדהים איתו.
אני, למשל.
הבעיה של אנשים כמותי היא שכשאתה רואה את המציאות כמו שאייג'נט סמית ואני רואים אותה, כשאתה צופה בסרטים כמו "המטריקס" אתה נאלץ לסבול כל הזמן, כי בסרטי המדע הבדיוני בסופו של דבר הרעים תמיד מנצחים.
"הרעים" כלומר – בני האדם.
חוויה דומה עברה עלי בסרט "היום השלישי", הסרט בכיכובו של וויל סמית ובהשתתפות ג'ף גולדבלום, והקרוי במקור "יום העצמאות".
הסרט מראה פלישה של ספינות של חייזרים מגלאקסיה רחוקה ולא מזוהה בסרט, כשבכוונת החייזרים האורחים לטהר את הכוכב "ארץ" מבני האדם החיים עליו ולהתאים אותו לשימושם, לאחר שיאכלסו אותו.
צפיתי בסרט מלא תקווה.
פתאום היה סיכוי שעקב עליונות טכנולוגית גדולה החייזרים הפולשים, זן יפהפה שנראה כמו הכלאה ענקית של מקק עם חרדון, ישמיד את הזן שכנראה הגיעה לכאן בטעות ושנקרא בני-אדם, ינקה את הכוכב מכל החרא שבני האדם כיסו אותו בו, ויתחיל מחדש.
אבל לא!
בגלל כוח גאלאקטי עליון הקרוי "הנוסחה ההוליוודית להפי-אנד", הסרט הגיע אל סופו העצוב מאוד, בעיניי, שבו הושמדו כל ספינות החייזרים האורחים, בני האדם חזרו לשלוט בכוכב הזה, ומאז הם ממשיכים להשמיד אותו וזה את זה באושר ועושר עד עצם היום הזה.
באסה.
בעבר, כשיצאתי מאוכזב מסרט כזה, עדיין פיעמה בי התקווה שיבוא יום ובמקום החבר'ה האלה שנכשלו במשימה יגיעו חייזרים חדשים, אחרים, שישלימו אותה, ובסך הכל, כשחושבים על כך שהיקום מכיל כמאה מיליארד גלאקסיות שבכל אחת מהן כמאה מיליארד כוכבים, קיים סיכוי סביר שאי-שם ביקום מתנהלים חיים אינטליגנטיים, בניגוד לכאן, ויום יבוא והם ישלחו לכאן חללית להשלים את המשימה שהחבר'ה מ"היום השלישי" לא השלימו, ויבוא לציון גואל.
אלא מה? מסתבר שבמציאות הכוכב הקרוב ביותר אלינו ואל מערכת השמש מחוצה לה הוא פרוקסימה סנטאורי, ומרחקו מאיתנו כ-4.3 שנות אור, מה שאומר שבמהירויות מקובלות עלינו של חלליות, שיכולות להגיע ל-60,000 קמ"ש, נניח, המסע מפרוקסימה סנטאורי – שהוא חלק מקבוצת אלפא סנטאורי – עד אלינו יארך כ-25,000 שנה.
מה שמעמיד באור חדש את הסצינה המוכרת מסרטי המדע הבדיוני של פעם: החללית החייזרית נוחתת וממנה יוצא חייזר בן 25 אלף שנה, קצת קשיש ואולי אפילו עם מקל הליכה בין-גאלאקטי, שלא לדבר על קטטר בין-כוכבי, והוא ממלמל: "קח אותי אל המנהיג שלך".
אם טראמפ עדיין יהיה בשלטון במקרה כזה, לפחות יהיה כאן מפגש מרנין לב בין חייזרים משני קצוות היקום.
אני מאמין גדול בקיומם של חייזרים אי-שם ביקום, אגב, אבל אני מתקשה לראות יצורים אינטליגנטיים שיחצו את מרחבי החלל במשך 25 אלף שנה כדי לצייר מעגלים בשדות החיטה של אנגליה, או להשחית פרות במושב עמיהוד שבגליל המערבי.
הגם שאין לי ספק שיש אינטליגנציות אי-שם בחלל שמשאת חייהן היא להגיע מתישהו אל מושב עמיהוד שבגליל המערבי.
בכל מקרה, מכל מה שסיפרתי כאן, ברור הוא שהתקווה היחידה שנותרה לי לראות שהכוכב שאנו חיים עליו יתנקה מהזבל שעליו, היא הגעתו אלינו של אסטרואיד נודד. אסטרואיד שיתנגש בכדור הארץ.
תיאוריה אחת אומרת שכל כמאה מיליון שנה צפויה התנגשות של אסטרואיד בכדור הארץ. משמעותו היא, שאם לפני כשישים מיליון שנה התנגש בנו האסטרואיד "צ'יקסולוב", הוא האסטרואיד שהשמיד את הדינוזאורים, יש לי עוד ארבעים מיליון שנה להמתין לאסטרואיד הבא, מה שנותן משמעות חדשה למונח "תמתין בסבלנות".
מצד שני, יש אפשרות שגלאקסיית אנדרומדה, המתקרבת אל הגלאקסיה שלנו, גלאקסיית שביל החלב, בקצב של 300 קילומטר בשנייה, תתנגש בנו בעוד כ-4.5 מיליארד שנה, כך שאני מתייחס לזה כאל PLAN B , תכנית הגיבוי שלי.
ואם כל זה לא יעבוד, בעוד חמישה מיליארד שנה צפויה השמש שלנו להפוך למה שנקרא "ענק אדום" ולבלוע כל מה שבסביבה שלה, כולל כדור הארץ, אז אם החלטתם להשקיע בנדל"ן, כדאי שתיקחו את כל זה בחשבון.
אני חושב שזו גם תהיה הדרך היחידה להחליף את השלטון בארץ, אגב.
אילון מאסק, האיש העשיר בעולם לפי דירוגי פורבס ובלומברג מזרים עשרות מיליוני דולרים לקמפיין של דונלד טראמפ כהשקעה בחברותיו. למאסק עניין רב להשפיע על הרגולציות ועל החקיקה בארה"ב. ביחד עימו פועלת קבוצת טק-ביליונרז, ששואפת להפוך את ארה"ב למונרכיית טכנולוגיה.
* * *
הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024 עלולות להיות הבחירות האחרונות בהיסטוריה של ארה"ב, במידה שדונלד טראמפ לא יזכה בהן – כך טוענים דונלד טראמפ ותומכו החדש והעשיר ביותר, אילון מאסק.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
במסגרת חוק ההסדרים, מקדם משרד האוצר שני שינויים דרקוניים לגבי מיסוי רווחים צבורים של חברות מעטים (חברות בהן המניות והשליטה בידי קבוצה קטנה של יחידים): הטלת מס חדש בשיעור של 2% על רווחים צבורים, והחמרת מנגנון חלוקה כפויה של מחצית מהרווחים הצבורים.
על פי החקיקה המוצעת, האוצר עושה "הבה ונתחכמה לו". הוא מבקש לגבות מחיר מחברות שאינן מחלקות את רווחיהן כל עוד הם לא מושקעים בנכסים עסקיים, ומתייחס אליהם כאל הלוואה. בגינה הוא מבקש "מס ריבית" בשיעור של 2% מדי שנה. כל זאת בניגוד למודל המיסוי הדו-שלבי של מיסוי חברות בישראל.
ד”ר מיכאל בריקר הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר. מיכאל שותף בקבוצת המיסים של המשרד, ולו ניסיון ייחודי אותו רכש בתפקידיו הקודמים כיועץ משפטי וכמנהל תחום המיסוי, חבר הנהלה ודירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות.
עו"ד אלדר בן-רובי הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר, ושותף בקבוצת המסים, קרנות ההשקעה והלקוחות הפרטיים במשרד. מלווה את היבטי המס ברבות מהעסקאות הגדולות בישראל, קרנות ההשקעה הגדולות ומשפחות עתירות הון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פגם נוסף של ההצעה המסובכת היא שחברות שלא תחול עליהם החקיקה החדשה – לא חל עליהם כלום. מימון המלחמה לא חלה עליהם. המס שישולם על ידם בשנת 2025 יהיה באותם שיעורים ובאותם כללים שהיה בשנת 2023. תוצאה כזאת היא גם מסובכת וגם עקומה. ואפשר פשוט וישר. פשוט וישר זה להעלות את שיעור מס החברות, פשוט וישר זה להעלות את שיעורי המס על יחידים (מדרגה נוספת גבוהה מ 50%). אבל למה פשוט ואחיד שאפשר מסובך עם פגמים ? לפעמים, כך מניסיון של חקיקה לאורך השנים, המסובך והעקום, נעשה בכוונה תחילה כדי שלא יצא לפועל.
לאחרונה פורסם דו"ח של התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה, הסוקר את שנת 2023, ומתאר מציאות מדאיגה של פערים בבריאות בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים. הדוח מצטרף לדוח אחר של משרד הבריאות: "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו", שפורסם בפברואר האחרון ומתייחס לשנת 2022, ומתאר מציאות דומה.
כל זה לא חדש, זו המציאות העקבית והמרה המשתקפת פעם אחר פעם מדוחות המדינה, החברה האזרחית והמגזר העסקי. עולה מהם כי אזרחי ישראל הערבים בריאים פחות מהיהודים. תוחלת החיים נמוכה יותר, שיעורי תמותת התינוקות והתמותה ממחלות לב גבוהים יותר, וכך גם שיעורי השמנת יתר, סוכרת ועישון. במקרים מסוימים, למרות ירידה כללית בשיעור התחלואה בסרטן המעי גס למשל, שיעורי התמותה ממחלה זו בחברה הערבית נותרו בעינם.
עו"ד מוראד מפרע הוא יו"ר הפורום לקידום הבריאות בחברה הערבית.
שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב
"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני – תחשבו איזו סמטוכה נפלאה תהייה כאשר כולם מצביעים על כולם כולל על ארבעת המועמדים של הכתות האחרות. כמה דילים ודרמות ניתן לייצר לתוכנית הריאליטי הזו.
בידור להמונים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם