פעם בשבוע אני ממלא לוטו באינטרנט. השבוע הפרס הראשון בלוטו עומד על שלושים מיליון שקל, מה שאומר שלמי שממלא דאבל לוטו הפרס הראשון עשוי להגיע לששים מיליון.

ריבונו של עולם, מה אעשה בכל הכסף הזה אם חלילה אזכה בפרס הראשון?

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.

על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

יאיר גרבוז היה המורה שלי לציור.

היו לי כמה מורים לציור בשנות בית הספר היסודי – בשנות ילדותי מקובל היה ללמד ציור בבית הספר כאחת המיומנויות שאדם צריך. לא היה למיומנות הזו שום שימוש מעשי, כל מה שהיה בה זה פיתוח קואורדינציה של יד-עין ושיפור מיומנויות של המוח – אבל כיום, כשהמוח הופך לאחד האיברים הכי פחות שימושיים למרבית בני האדם בחברה האנושית, אין עוד צורך במיומנויות כאלה.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

לאחרונה התחלתי לשיר.

עבור מי שהכיר אותי בילדות, בבית הספר היסודי, בבית הספר התיכון ובתנועת הצופים, זוהי בשורה איומה.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

בארבע השנים האחרונות אני מוצא את עצמי ער בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון שלי בכלל. תמיד הייתי משוכנע שבמקום שהשעות הללו אמורות להיות, אצלי בשעון יש כתם לבן וערפילי, ושהשעות האמיתיות מתחילות הרבה אחרי הכתם הזה.

אמנם הכרתי את השעות שעליהן אני מדבר כאן היכרות אישית מקרוב פעם, לפני הרבה שנים, בתורנויות שמירה בטירונות ואחר כך בתורנויות שמירה בקורסים בבה"דים צבאיים שונים, ובתחילת שנות השמונים אפילו נפגשתי איתן שוב בעונת החריש, בעת הכנת השדות לגידול חוזר של כותנה – אבל מאז הייתי משוכנע שאיכשהו הן התפוגגו אל אפלת הלילה ונעלמו, ולא נשאר מהן אלא זיכרון עמום.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

השם שלי, כפי שהוא רשום בתעודת הזהות, הוא "הד".

הוא מורכב מראשי התיבות של הִילדָה ודוד, אחות של אמי ובעלה, שנרצחו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה יחד עם שתי בנותיהן, שהיו אמורות להיות בנות-דודה שלי.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

אחד המרשימים שבסיפורי המיתולוגיה היוונית, לטעמי, הוא הסיפור על תיבת פנדורה.

המיתולוגיה היוונית מספרת לנו שהאלים בראו את העולם ויישבו אותו בבעלי חיים ובבני אדם, כש"בני אדם" משמעו: גברים בלבד.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

מאז ילדותי ועד שבגרתי הכינוי הבא נחשב לכינוי המבזה והמשפיל ביותר: "אגואיסט". 

ולא רק בביתי – בית של ניצולי שואה ששרדו ימים שבהם אנשים שעזרו אחד לשני הצליחו לשרוד מצבים קשים – נחשב הכינוי מבזה, ולא רק בשכונת ילדותי, שרובה היה מורכב מאנשים מרקע דומה, בעלי תחושת שותפות גורל, בני אותו לאום נרדף.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

הנכדה שלי מיכאלה רק בת שנה. בגיל הזה היא כבר הספיקה להיות יותר משלושים פעם במקלט שמתחת לבית מגוריה. אני קורא לזה "מקלט", כי כך קראו לדברים המוזרים האלה פעם, אבל לדעתי הוא יותר כמו מחסן.

הוא אמנם בנוי יציקת בטון, כנראה, אבל לא מדובר בבטון המחוזק לממ"דים שעל פי התקן הנוכחי, אלא סתם בטון מסוג "ב-100", שהוא קצת יותר חזק מהטיח המחבר את הלבנים שמהן עשוי הבניין.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

יש בי קנאה לא סמויה כלל באריות.

דבר ראשון, הם ישנים או רובצים ללא תנועה בין 16 ל-20 שעות ביממה. זה לבדו נושא המצדיק קנאה. דבר שני, הם מזדווגים עם הלביאה בעונת הייחום כל חמש עשרה עד עשרים דקות.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.