לפני שנה וחצי התעוררה חביבה פדיה בבוקר וראתה שכורתים עצים ברחוב שבו היא גרה, בעיר העתיקה בבאר שבע. "הורידו שלושה-ארבעה וכל פעם התקדמו והורידו עוד", היא מספרת בשיחה איתה השבוע. מאותו רגע, היא החלה לנבור בבירוקרטיה של התנגדות לכריתת העצים הנוספים, שכללו גם עץ אזדרכת אחד ממש מול ביתה.

בדיקת אישור הכריתה העלתה ש-92 עצים עומדים להיכרת בסך הכול סביב הרחוב. בערעור לפקידי היערות העירוני והארצי היא תיארה את עצי האזדרכת והסיסם העתיקים שנותרו כחותם מהתקופה הבריטית ולפני כן העיר הטורקית שריכזה את השוק של המדבר. בעקבות הפנייה נערך סקר סביבתי שבסופו פקיד היערות החליט להשאיר 30 עצים על כנם.

פדיה קיוותה שאת העץ שמול ביתה העירייה תסכים להעתיק ממקומו והיא פנתה גם לראש העיר רוביק דנילוביץ'. "זה הגיע לרמה של תחנונים אישיים, כתבתי לרוביק מכתב אישי שהעץ הזה ליד הבית שלי ואני סופרת. לא ידעתי איזה עוד נשק להפעיל. כשאמרו לי שהעץ שמול הבית מסומן לחנייה של אוטו, אמרתי, 'טוב, אין לי אוטו ואני לא רוצה לחנות במקום העץ'. זו לא סיבה מספקת.

"כתבתי לרוביק מכתב אישי שהעץ הזה ליד הבית שלי ואני סופרת. כשאמרו לי שהעץ שמול הבית מסומן לחנייה של אוטו, אמרתי, 'טוב, אין לי אוטו ואני לא רוצה לחנות במקום העץ'"

"האזדרכת והסיסמים הגיעו מהודו ופקיסטן, ובדוחות של קק"ל יש סעיף שאומר שאפשר להוריד עצים לא מקומיים, כאילו הם מינים פולשים. אני יכולה להבין אם יש עץ שפוגע בסביבה אקולוגית בטבע, אבל עץ אחד שעומד בעיר ונותן צל? את זה אני ממש לא מבינה".

חביבה פדיה עם עץ כרות ברחוב שבו היא גרה בבאר שבע. ינואר 2019 (צילום: שחר בדולח)

לא עזר כלום. גם העץ שמול הבית שלה נכרת יום אחרי שהגיע האישור לכך מפקיד היערות. "הרגע הכי דרמטי היה כשרוביק אמר לי שהוא שוקל לא לכרות את העץ. ישבתי בחצר לשמור ופתאום שמעתי רעש וראיתי שהפילו את העץ במכה. זה כל כך כאב, לא האמנתי, גם על הולכת השולל שגרמה לי להוריד ערנות. בסוף גם שילמתי בעצמי למישהו שיקח את העץ כי לא יכולתי לראות אותו על הקרקע".

באותו יום אחר הצהריים קרה עוד דבר.

"תמיד הסתכלתי על הנקר הסורי שעמד והקיש במקורו על העץ. ציפור יפהפייה. באותו יום הוא הגיע בטיסה לעץ אבל לא היה עץ. זה היה רגע מצמרר, הרגשתי שהציפור על הראש שלי. אמרתי לו סליחה שאין עץ. קשה לתאר כמה אובדן עצים מערער סביבה אקולוגית. בכל העולם עושים מאמצים להחזיר את הירוק לעיר. ופה הקבלן הראה לי ציור עם הריבוע של החנייה".

"תמיד הסתכלתי על הנקר הסורי שעמד והקיש במקורו על העץ. ציפור יפהפייה. באותו יום הוא הגיע בטיסה לעץ אבל לא היה עץ. זה היה רגע מצמרר, הרגשתי שהציפור על הראש שלי"

פדיה היא חוקרת קבלה באוניברסטית בן גוריון, משוררת וסופרת, אז היא כתבה שיר על העץ הכרות והנקר:

רציתי לומר לנקר
מה שמנקר בראשי
שאין לנו קן יותר בעולם
והעולם איננו קן עבורנו
כרתנו את הענף עליו אנו יושבים

באחד המכתבים שכתבה לעירייה כדי לנסות להציל כמה עצים אחרונים שנותרו ברחוב סמוך אליה, כתבה כך:

"…יש לכם עוד צ'אנס להעתיק שני עצי אזדרכת אחרונים אחרי החיסול הממוקד. סבי הרב המקובל הרב יהודה פתיה נהג לומר מול החילון והמודרניזם: אולי אלוהים לא בשמיים אבל הוא בלב. מה עם הלב שלכם?"

כריתת עצים ליד ביתה של פדיה. "הקבלן הראה לי ציור עם הריבוע של החנייה" (צילום: שחר בדולח)

רבע מיליון עצים בשנה

פדיה חושבת ש"יש משהו לא תקין בהתנהלות של פקיד היערות העירוני שעושה מה שהעירייה אומרת לו הרבה יותר ממה שהתושבים רוצים. הרגולטור מועל בתפקידו ופקיד היערות העירוני לא עושה את החשבון של העצים אלא של הנדל"ן".

"פקיד היערות העירוני עושה מה שהעירייה אומרת לו יותר ממה שהתושבים רוצים. הרגולטור מועל בתפקידו ופקיד היערות לא עושה את החשבון של העצים אלא של הנדל"ן"

ואכן, ל-16 פקידי היערות העירוניים יש בעיה מובנית של ניגוד עניינים, מאחר שהם מפקחים על הרשות שמעסיקה אותם. גם הפקידים האזוריים והארציים האחרים, עם כל הרצון הטוב, ניגפים בפני תנופת הבנייה והתשתיות שחורכת את הארץ. כך קרה שבהרי ירושלים אושרה תכנית שתביא לכריתה של מעל 10,000 עצים כדי לבנות אלפי יחידות דיור פרבריות.

פעילים סביבתיים חושבים שפקידי היערות צריכים לעבור למשרד להגנת הסביבה. בתשובה לשאלה בנושא, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, מסרה לזמן ישראל כי אכן בתחילת המגעים הקואליציוניים היא דרשה להעביר את פקיד היערות למשרדה אך הדרישה לא התקבלה.

התוצאה היא שב-2020 נכרתו בישראל מעל רבע מיליון עצים, לפי בדיקה שפורסמה באתר זה בחודש מאי. גם השנה הכריתה נמשכת בכל הכוח. מנתונים שהעביר אלינו הגאוגרף שי הרשקו, עולה שמתחילת שנת 2021 כבר ניתנו רישיונות לכריתה של 114 אלף עצים ועוד 3,454 רישיונות להעתקה.

עץ כרות בבאר שבע. "פקיד היערות לא עושה את החשבון של העצים אלא של הנדל"ן"

הסיבה לכך שהרשקו ממפה את רישיונות הכריתה וההעתקה בעצמו, היא שהם לא מרוכזים באופן בהיר על ידי משרד החקלאות. גם דוח מרכז המחקר של הכנסת הצביע על כך שמערכת המחשוב של פקיד היערות מיושנת ושפקיד היערות עצמו מכיר בכך שאופן הצגת הרישיונות לציבור מסורבל ולא מתאים לעידן הנוכחי.

בכל מקרה, המספרים של כריתת העצים גדולים מדי בכל קנה מידה, בטח בזמן של משבר אקלים חמור שראש הממשלה בעצמו התייחס אליו השבוע בפתח ישיבת הממשלה עם הבטחה להציג תכנית פעולה בקרוב.

נפתלי בנט אוהב רעיונות יצירתיים, הנה הצעה בנאלית: להפסיק לכרות כל כך הרבה עצים. הם הכרחיים למיתון המשבר, כמי שמשחררים חמצן לאוויר, אוצרים את הפחמן בגופם, מפחיתים סכנת שטפונות, וכמובן גם מטילים צל ומקררים את העיר.

בנט אוהב רעיונות יצירתיים, הנה הצעה בנאלית: להפסיק לכרות כל כך הרבה עצים. הם משחררים חמצן לאוויר, אוצרים את הפחמן בגופם, מפחיתים סכנת שטפונות, וכמובן מטילים צל ומקררים את העיר

טקס הלווייה לעצים

מחקר שבחן את המקרה של באר שבע היוקדת, מצא שבשעות אחר הצהריים הטמרפטורה נמוכה ב-3 מעלות ברחובות שבהם יש עצים. מהסיבה הזו קשה להבין את בהלת הכריתה שתיארה פדיה ברחובות הסמוכים לביתה, אלא שזה לא נגמר שם. בימים אלה מנסים תושבי העיר לנסות להציל כמה עצים שעדיין לא נכרתו במדרחוב של מרכז העיר העתיקה שם.

רות השקס נשענת על עץ שעדיין לא נכרת ברחוב קק"ל בבאר שבע (צילום: שיר פריימן)

"התוודעתי לכך שבישראל כורתים המון עצים רק לפני שבוע, כשזה הגיע לחצר האחורית שלי", מספרת רות השקס. "הלכתי לאכול צהריים במדרחוב – שלמרבה האירוניה נקרא קק"ל – ואני רואה שכרתו בערך 8 עצים ויש עוד 5-7 שעומדים. כאב לי הלב. עצים בני 40-50 שנה שנהניתי להסתובב תחתיהם, עד אז.

"היו שם קשתות, באר ומעין תעלת מים והורידו הכל במסגרת מה שנקרא עבודות שיפוץ קק"ל.

"רק עירייה שלא מבינה את התועלת בלשמר משהו שהוא וינטג', אפילו לא עתיק, יכולה לעשות כזה דבר, כל עשר-עשרים שנה עושים שיפוץ, שאף אחד לא ביקש אותו.

"נגיד שהולכים על השיפוץ, בסדר, אבל למה להוריד 14 עצים בריאים חזקים ולא מסוכנים? מרוב סערת נפש התחלתי לבכות ולהתחנן בפני הקבלן שיעצור. חזרתי הביתה ועשיתי המון טלפונים, שלחתי בסביבות 100 מיילים.

"נגיד שהולכים על השיפוץ, בסדר, אבל למה להוריד 14 עצים בריאים חזקים ולא מסוכנים? מרוב סערת נפש התחלתי לבכות ולהתחנן בפני הקבלן שיעצור. חזרתי הביתה ועשיתי המון טלפונים, שלחתי בסביבות 100 מיילים"

"פקיד יערות עירוני, אגף גנים ונוף, עוזר ראש העיר, ראש העיר עצמו, אדריכל העיר, משרד להגנת הסביבה, השרה, העוזר שלה. מה יותר איכות הסביבה מאשר להפסיק לכרות עצים? הגענו גם לשר החקלאות, פקיד אכיפה של היערנים, ד"ר ארז גבאי, פקיד היערות עדי בורנשטיין".

תוך כדי הפניות לשלל הגורמים האלה, השקס הגיעה גם לרישיון הכריתה של העצים, שהתחבא בתת-לשונית כלשהי באתר העירייה. "צריך ממש להתאמץ להגיע לזה, והתברר שהרישיון לקוי, כי כתוב עליו שהכריתה תתבצע בין רחוב ההסתדרות לטרומפלדור. יש בערך 7-8 רחובות שעומדים במרחב הזה. אני צריכה לחפש עכשיו גוש חלקה? שיתוף הציבור כאן היה אפסי".

רות השקס בטקס הלווייה לעצים ברחוב קק"ל בבאר שבע, 17 ביולי 2021 (צילום: שיר פריימן)

באותו זמן כבר הורידו 14 עצים ונותרו עוד 15 שזמנם קצוב, לפי הרישיון. השקס קיבלה הבטחה מהעירייה שניתנה הוראה להפסיק את העבודות אבל כשהיא הלכה למדרחוב, הקבלן לא הפסיק.

"ביקשתי מהעירייה שיתקשרו לקבלן וקפצתי מול הטרקטור, למרות שזה לא מעשה חכם, וביקשתי מחבר שיצלם. הבינו שאני משוגעת, והפסיקו לעבוד באותו יום. למחרת באו והורידו את העץ כשלא הייתי. לא הצלחתי להגן עליו, אפילו כשאמרו להם להפסיק את העבודות.

"ביקשתי מהעירייה שיתקשרו לקבלן וקפצתי מול הטרקטור, למרות שזה לא חכם. הבינו שאני משוגעת, והפסיקו לעבוד באותו יום. למחרות באו והורידו את העץ כשלא הייתי"

"בשבת האחרונה עשינו טקס הלווייה לעצים, בזירת הפשע בקק"ל. חמש אחר הצהרים, חום אימים ואין טיפת צל. באנו עם מטריות בלבוש שחור. נטענו שתילים ולא השארנו אותם שם כי ידענו שיורידו. חלק ניגנו, חלק הקריאו ואני הקראתי קטע מ'העץ הנדיב'.

"הטקס היה בשבילנו, אין מה לעשות, זה נכרת כבר, אז רצינו להיפרד ברמה סמלית בסוג של התאגדות רגשית, פשוט להתאבל יחד".

טקס הלווייה לעצים ברחוב קק"ל בבאר שבע. 17 ביולי 2021 (צילום: שיר פריימן)

במהלך השבוע הנוכחי הם פגשו את מהנדסת העיר בניסיון לדרוש ממנה לעיין בסקר הסביבתי לעוד כמה עשרות עצים בריאים שמצויים בסכנה בשדרת האוכל.

הציבור לא יודע על הכריתה הצפוייה

אחת הבעיות העיקריות בניסיון להתמודד עם כריתת העצים היא שהציבור פשוט לא יודע עליהן בזמן, כפי שאומרת פדיה.

"כשכורתים עץ לא תולים לך שלט גדול שאומר שעוד כמה זמן נוריד כאן עצים. אף אחד לא יודע. יום אחד אתה רואה בולדוזר שמוריד את העצים ואז אתה יוצא ומגן על זה בגופך. אם אתה מצליח או לא, זה עניין אחר.

"שולחים אותך לכתוב לפקיד היערות, ושם מודיעים לך שהכריתה באישור ובדקו את העץ או שלא צריך אותו או שהוא חולה ודברים כאלה".

"כשכורתים עץ לא תולים לך שלט גדול שאומר שעוד כמה זמן נוריד כאן עצים, אף אחד לא יודע, יום אחד אתה רואה בולדוזר שמוריד את העצים ואז אתה יוצא ומגן על זה בגופך"

כדי לתקן לפחות את הבעיה הזו, הצעת חוק שניסחו ב"אדם טבע ודין" מציעה לסמן את ההודעה על הכריתה הצפוייה על העצים עצמם ובשטח הסמוך להם, ולא להחביא את רישיון הכריתה באתרי הרשות המקומית הרלוונטית, קק"ל, רשות הטבע והגנים או משרד החקלאות. הצעת החוק תחייב את הרשויות לבצע סקר סביבתי ולהשלים נטיעה של יער עירוני בשטחן.

כמו תמיד יש רשויות שהולכות צעד אחד קדימה לפני המחוקק. במרץ אשתקד עיריית נהרייה החליטה ליישם נוהל שלפיו על כל עץ שמיועד לכריתה ייתלה שלט שייתן לתושבים את המידע ויאפשר להם להתנגד. גם באתר של עמותת מעירים עושים מאמץ להנגיש לציבור את רישיונות הכריתה בכמה שיותר רשויות מקומיות.

שלט לזכר העצים שנכרתו ברחוב קק"ל בבאר שבע, 17 ביולי 2021 (צילום: שיר פריימן)

אלא שעד שהצעת החוק לסימון רישיונות הכריתה על העצים עצמם, אולי תעלה על שולחן הכנסת, לעצים כמעט שאין סיכוי לעמוד בפני עבודות הבנייה והתשתיות שמקבלות עדיפות בשטח ובמדיניות הממשלה.

כך, למשל, לטיוטת חוק ההסדרים הקרוב התגנב סעיף שמאפשר למבצעי פרויקט המטרו בגוש דן לעקוף את פקודת היערות, כך שיוכלו להסתפק בסקר עצים שיהפוך לרישיון הכריתה עצמו. עוד נכתב שם, שקבלן הביצוע לא יחוייב בנטיעת חלופית של עצים.

לטיוטת חוק ההסדרים הקרוב התגנב סעיף שמאפשר למבצעי פרויקט המטרו בגוש דן לעקוף את פקודת היערות, כך שיוכלו להסתפק בסקר עצים שיהפוך לרישיון הכריתה

דוגמא בוערת להתנגשות של עבודות התחבורה בגזעים והעלוות שמטהרים את האוויר ומשביחים את הקרקע, מתרחשת בימים אלה בצפון הארץ. 50 עצי אקליפטוס עתיקים עומדים להיכרת כדי לפנות מקום לתוואי המטרונית בכביש 8510 בין עכו לבוסתן הגליל.

שופט השלום בחיפה אהרון שדה, דחה בתחילת השבוע עתירה לצו מניעה נגד הכריתה בגלל סיבות שקשורות להליך המשפטי, אך הביע אמפטיה לרצון הציבור "לשמור על ארץ זו, הטבע שבה, הירוק שבעיניים ולהקצות לכך משאבים לא פחותים".

השופט הפציר בנתיבי ישראל לבחון חלופות והוסיף שגם אם שינוי התוואי יגרור עיכוב בפרויקט או עלות נוספת, "הציבור יסלח על כך וימצא סיפוק והנאה מנסיעה בתחבורה ציבורית מהירה ויעילה העוברת בסמוך לשדרת עצים עתיקים ומרשימים".

שדרת אקליפטוסים שעומדים להיכרת בכביש 8510 (צילום: מועצה איזורית מטה אשר)

למרות הדברים הברורים של בית המשפט, לא נראה שבנתיבי ישראל מתרגשים מהפצרות השופט, ובתגובה לכתבה זו מסרו בחברה כי החלופות כבר נבחנו באמצעות מומחים שונים לרבות אגרונומים, (תגובה מלאה בהמשך).

במלים אחרות, העצים העתיקים האלה בדרך לניסור ומכירתם כהסקה לקמינים, או שימוש אחר שאינו המצב הטבעי שלהם.

כדי לנסות למנוע את רוע הגזרה, תושבי האזור יפגינו שם בראשון הקרוב בבוקר, עם הגעתו למקום של פקיד היערות הארצי שיבוא לדון בערעור שלהם על האישור שהוא עצמו נתן לכריתת העצים.

מי שיזמה את ההפגנה היא הפעילה הסביבתית טלי עוז אלבו, שגרה בשבי ציון.

"הוצגו חלופות שייתרו את הצורך לכרות את העצים ועם זאת היתה התעקשות של נתיבי ישראל ועיריית עכו להתחיל לכרות.

טלי עוז אלבו. "לא זו הדרך לפתור את בעיות התחבורה"

"לא יכול להיות שנמצא את עצמנו כל יום ביישוב אחר מול הקטע הזה של כריתת עצים. לא זו הדרך לפתור את בעיית התחבורה של ישראל. אני רוצה שכשפקיד היערות יגיע לשטח הוא ימצא יעמדו מולו תושבים ויבין כמה זה חשוב להם".

בדומה לשאר הפעילים שאיתם שוחחנו, עוז אלבו חוששת שהכריתה הנמרצת של עצים נובעת מאינטרסים כלכליים.

"אין מדיניות בנושא כריתת עצים, אז אין דין ואין דיין וזה חילחל לרשויות. נתפסים לתירוץ שאומר, 'יש פקקים אז נבנה עוד כביש', אבל זה פרטאץ' שנובע מהיעדר מדיניות. אין תכנית תחבורה יעילה ואיפה שיש כאוס נוצרת טרפת. למשרד החקלאות ונתיבי ישראל יש אג'נדה משלהם אבל בסוף מי שנשאר עם משבר האקלים זה אנחנו".

"אין מדיניות בנושא כריתת עצים, אז אין דין ואין דיין וזה חילחל לרשויות. נתפסים לתירוץ שאומר, 'יש פקקים אז נבנה עוד כביש', אבל זה פרטאץ' שנובע מהיעדר מדיניות"

מכניסים את היער לעיר

סיפורי הכריתות מדכדכים ויש כמותם עוד הרבה. אבל יש גם נקודות אור, כמו זו שהפציעה ביום שישי האחרון, בכנס עיר-יער שערכה בתל אביב עמותת "ונטעת".

העמותה שכוללת כיום כעשרה עובדים במשרה מלאה, נוסדה לפני קרוב לשנתיים במטרה להקים בוסתנים על גגות, לנטוע יערות מאכל בפארקים ובגינות טיפוליות.

הם התחילו את הפעילות בימי גיבוש לחברות שהגיעו עם העובדים להקים גינות במוסדות שיקום ובשלב מסויים מכרו 30 אירועים כאלה לחברות מכל הסוגים. "שבוע לפני האירוע הראשון, בום, קורונה. חזרנו לשולחן השירטוטים", אומר אביב בייליס לרנר, (32), אחד ממייסדי העמותה, גנן ויזם חברתי.

אביב בייליס לרנר (צילום: מורן ברגר – רחובות של עצים)

באותו זמן הוא התחיל להעביר הרצאות עיר-יער לכמה אלפי אנשים ולהמשיך לקדם את פרוייקט "100 גינות טיפוליות ב-100 מוסדות שיקום". עד עכשיו הוקמו 25 כאלה, החל מגינות פשוטות ועד מורכבות יותר בתקציבים של מאות אלפי שקלים.

בימים אלה בייליס לרנר עצמו מתחיל להקים בצהלון ביפו גן-יער שנשתל יחד עם הורים והילדים מהסביבה והקשישים הגריאטרים מהמוסד עצמו. "אני מבשל את הפרוייקט כבר שנה. עשיתי שישה אירועים במוסד עד שהם נפתחו ואמרו זה השטח שלכם קחו".

בגלל אילוצי הקורונה שלא תמיד איפשרו לעובדי החברות לצאת לימי הגיבוש, "ונטעת" שיווקו גם ערכות הנבטה ביתיות עם סדנאות הדרכה בזום.

הם מכרו אלף כאלה לעובדי עיריית רמת גן וכרגע מגייסים כסף לגננים עירוניים שייקבלו מעטפת זרעים עם משימה חודשית במטרה לעשות עיר-יער במקום מגוריהם, גם אם זה על גג הבניין או בתוך הבית.

בייליס לרנר חושב שככה נראה העתיד. "אפשר לגדל את כל האוכל על הגגות. זה מקרר את העיר, מוריד שטפונות, עושה אוויר יותר טוב וגורם לענני גשם להיווצר מעל העיר.

בייליס לרנר חושב שככה נראה העתיד. "אפשר לגדל את כל האוכל על הגגות. זה מקרר את העיר, מוריד שטפונות, עושה אוויר יותר טוב וגורם לענני גשם להיווצר מעל העיר"

"אנחנו רוצים שהעצים שייבחרו בכל מקום יענו לצרכים של הבית והקהילה. יש כאלה שחשוב להם הריח, כאלה שרוצים לייצר אוכל ובוסתן על הגג אז הם ישתלו רימונים, חרובים, תאנים ותפוחים, ויש כאלה שרוצים סיגלון בשביל הסגול מעל הבית ויקנו את האוכל מהשכן. זה מייצר רקמה שיש בה עמידות ותנועה אזרחית של אנשים וזה כבר ככה".

הקמת גן יער של עמותת ונטעת במוסד גריאטרי צהלון ביפו (צילום: ונטעת)

אחד הדברים הראשונים שסוכמו בין משרדי האוצר והגנת הסביבה בממשלה הנוכחית, הוא הצורך להשית מס פחמן שיילך לקופת המדינה, כדי שהיצרנים יפנימו עלויות זיהום, וגם כי אחרת הם יידרשו לשלם את המס הזה בחו"ל.

בתגובה לכתבה זו אמרו במשרד להגנת הסביבה שאין כרגע מחשבה לקזז לחברות חלק מהמס אם יראו שהם נוטעים עצים, אבל סביר להניח שזה יקרה בשלב כזה או אחר. בייליס לרנר אומר שהוא רוצה להיות הצינור שינחה את הארגונים בדרך לאיפוס הזיהום שלהם.

בתגובה לכתבה זו אמרו במשרד להגנת הסביבה שאין כרגע מחשבה לקזז לחברות חלק מהמס אם יראו שהם נוטעים עצים, אבל סביר להניח שזה יקרה בשלב כזה או אחר

"אנחנו רוצים לשלב אחריות תאגידית עם אקולוגיה, כדי לייצר גם רווחה וקיזוז פחמני. כבר עכשיו יש לנו חברת תיירות שמפרישה לנו על כל כרטיס טיסה ומתקזזת על זה, ולחברות הייטק שאנחנו בשיח איתם יש רצון והבנה שהם חייבים להתעסק בזה.

"אני מאמין שמי ששם את עצמו בתודעה הציבורית בזמן להשקת מס הפחמן יהיו הראשונים שמתחילים לעבוד עם זה ולשם יילכו התקציבים מהמס. אני רק רוצה להיות הצינור שמעביר את זה הלאה לתושבים שיעשו את זה".

עץ על גבעת נפוליאון ברמת גן (צילום: משה שי/פלאש90)

תגובות

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "מדובר בכריתה אשר בוצעה לאחר סקר עצים מקיף וקבלת אישור כחוק ע"י הגורמים המוסמכים לכך. הסקר שנערך בחן מספר היבטים חשובים בהם בריאותם, יציבותם ובטיחותם של העצים. לאחר בדיקת הסקר מהיבטי המבנה, מחלות, פגיעה בשורשים, בטיחות וכו', אושרה כריתתם של העצים והוצאו אישורי כריתה על פי כל דין.

"חשוב לציין שכל בקשת כריתה נבחנת בכובד ראש ולאחר ביצוע בדיקה מעמיקה ומקיפה. כאמור, בתום הסקר הונפק אישור לכריתת העצים. יודגש שסקר העצים בוצע במסגרת שדרוג רחוב קק"ל הכולל החלפת תשתיות ופיתוח סביבתי".

מנתיבי ישראל נמסר בתגובה: "נשקלו מספר חלופות שנבחנו באמצעות מומחים בתחומים שונים, בהם אגרונומיה. אנחנו נכונים לבחון כל חלופה, מבלי לעכב את איכלוסם של אלפי משפחות צעירות שרכשו דירות בשכונה החדשה של עכו ופרוייקט המטרונית מהווה תנאי לקבלת 'טופס 4', אישור איכלוס.

"עד היום מה שהוצע לא היה ישים, הן מבחינת הסטטוטוריקה המאושרת, שדינה כדיו חוק והן מבחינת צמצום הפגיעה בעצים והן מבחינה תנועתית (תחבורתית). ביום ראשון פקיד היערות הארצי מגיע לשטח לדון בעירעור שלהם בו מבקשים למנוע את מתן הרישיון על-ידו לכריתת העצים. נחכה בסבלנות ונפעל אך ורק על פי החוק".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "נושא קיזוז הפחמן נבחן במסגרת העבודה והדיונים שהוביל המשרד להגנת הסביבה, ליצירת מנגנון תמחור פחמן בישראל כמו גם לבניית מנגנון עם מחויבויות וולונטריות של ארגונים להפחתת פליטות. קיזוז הפחמן יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, ובשלב זה לא מתוכנן הסדר קיזוז לנטיעת עצים.

"השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מובילה בימים אלה את הממשלה להכנסת מנגנונים של תמחור פחמן, ומתנהלים דיונים בראשותה וכן של אנשי המקצוע בדרגים שונים עם גורמים במשרד האוצר וברשות המיסים.

"הרציונל המוביל בבחינת קיזוז הפחמן הוא שילוב של ישראל במערכת בין-לאומית שתעסוק בקיזוז פחמן על ידי סחר ב"תעודות זכות", כאשר כל תעודה כזו מייצגת הפחתה של פליטת גזי חממה בערך נקוב.

"תעודות זכות אלו כבר קיימות במספר מדינות החברות ב-OECD, ומאפשרות לתאגידים לסחור בהם בינם לבין עצמם. היתרון של מנגנונים אלו הוא ביצירת הגמישות לתאגידים לעמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה ששמו לעצמם ויוצרים הזדמנויות עסקיות ששוק חופשי משוכלל יודע לייצר.

בנוסף, מתקיימים דיונים בין-לאומיים במסגרת אמנת האקלים על סעיף 6 להסכם פריז (Article 6), העוסק בסחר בין-לאומי בפליטות גזי חממה".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מסרה בתגובה: "נטיעות עצים הן צעד מועיל לספיחת פחמן, ליצירת צל והן להורדת הטמפרטורה. עם זאת, בשלב זה לא מתוכנן הסדר לקיזוז פחמן באמצעות נטיעת עצים, ואני עומדת מאחורי עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא.

"באשר לכריתת העצים, אני תומכת בקידום הצעת החוק שתתריע בפני הציבור על כריתה מתוכננת באמצעות שילוט. כמו כן, טרם הקמת הממשלה, כחלק מההסכמים הקואליציוניים, דרשתי להעביר את פקיד היערות למשרד להגנת הסביבה. עם זאת, דרישתי לא התקבלה".