אין כל סיכוי שהכתבה הזו, מעוטרת בתמונותיה, הייתה מתפרסמת בעיתון של נעמה עידן – השבועון החרדי "יום ליום". עידן אמנם "לא מוציאה נשים מהתמונות, לא מוחקת, לא מטשטשת ולא חותכת אותן החוצה", אבל היא "מראש בוחרת תמונות שנשים פשוט לא מופיעות בהן".
עידן, 36, נשואה ואם לשישה (הגדולה בת 17, והקטנה בת 8), בת למשפחת חוזרים בתשובה מבני ברק, היא גם המו"לית האישה הראשונה במגזר החרדי, שהעיתונות המודפסת בו עדיין נהנית מפריחה, בניגוד לכל המגמות במגזר הכללי.
מאז 2017 היא הבעלים והמנכ"לית הגאה של "יום ליום", שכולל שלושה מוספים ומופץ לאלפי מנוים חרדים, דתיים ומסורתיים. בימים אלה משיק השבועון גם אפליקציה – שתפעל רק בימי חול.
"הסגנון החרדי זה לסגור דברים בין גברים בבית הכנסת, לצאת ביחד לטשולנט ביום חמישי. בגלל שאני אישה, אני לא נמצאת באותם מקומות, אז הכל נורא רשמי"
אנחנו נפגשות בבית קפה כשר למהדרין בפתח תקווה, ולהפתעתי אנחנו לא לבד. עידן מגיעה לראיון מלווה בבעלה, ינון, שעזב לאחרונה את תפקידו כמנהל פרויקטים במכון התקנים, והצטרף אליה לניהול העיתון. הוא לובש חליפה בצבעי שחור-לבן, וגם היא בחליפה שחורה ובחולצה מכופתרת.
"נראה לי שאני שוברת את הצום", אומרת עידן, כשהמלצרית ניגשת אלינו, ומזמינה אייס קפה. מתברר שהיום הלוהט הזה באמצע יולי, הוא גם יום צום, י"ז בתמוז, אבל עידן מתאימה את עצמה לנסיבות: "אנחנו במרתון פגישות מהבוקר, ואני חייבת לשתות משהו", היא מסבירה.
הבייבי של הרב עובדיה
"יום ליום" הוקם על ידי הרב עובדיה יוסף ב-1993 כביטאון יומי של תנועת ש"ס, ולאחר שנקלע לקשיים הפך לשבועון. בשנת 2003 נרכש השבועון על ידי איל ההון, קובי מימון (שהוא גם קרוב משפחתה של עידן), ונוהל בפועל על-ידי איש העסקים בועז אברהמי, שגם הוא מקורב למימון.
בשנת 2017 נקלע השבועון לקשיים והוצע למכירה בשנית. דעיכתו, כפי שהיא מתוארת באתר החרדי פאשקעוויל, החלה כשאריה דרעי חזר להוביל את ש"ס במקום אלי ישי, ובין היתר התקשה – כך לפי התיאורים שם – לסמוך על אנשי המערכת מתקופתו של ישי. כך או כך, זמן קצר לאחר שנודעה כוונתה של עידן לרכוש את השבועון, הודיע דרעי על הקמת עיתון מתחרה משלו בשם "הדרך".
עידן מסבירה את ההבדלים בין שני המוצרים, כפי שהיא רואה אותם: "בניגוד ל'הדרך', שהוא בטאון של ש"ס, 'יום ליום' הוא עיתון אמיתי, ללא מימון מפלגתי או הטיה פוליטית. ש"ס עדיין מחזיקים במניות, כך שהם יכולים להתערב בהחלטות ניהוליות, אבל אין להם השפעה על התוכן.
"אנו מסקרים את ש"ס, אבל גם את שאר המפלגות, ויש בעיתון קולות שלא נשמעים בדרך כלל בעיתונות החרדית. הטור שכתב בעיתון, למשל, הח"כ הגאה אמיר אוחנה (היום שר המשפטים), עורר סערה במגזר".
ינון: "בשבוע שבו פורסם הטור יצאו פשקווילים, שרצו גם בווטסאפ, ושבהם כאילו 'מעודדים' את נעמה על תמיכתה בקהילה הגאה, אבל בעצם פוגעים בה".
נעמה: "תביני, לכתוב שאני תומכת בקהילה הגאה, זה כמו לכתוב שאני מחללת שבת. נושא הלהט"ב הוא איסור חמור מאוד. ביום שעמדו לפזר את הפשקווילים האלה ליד ביתי שלחתי את הילדים שלי מחוץ לבני ברק, כדי שלא ייחשפו לזה".
"לכתוב שאני תומכת בקהילה הגאה, זה כמו לכתוב שאני מחללת שבת. ביום שעמדו לפזר את הפשקווילים האלה שלחתי את הילדים שלי מחוץ לבני ברק, כדי שלא יחשפו לזה"
ובכל זאת, עידן לא חוששת מסערות. להיפך, נראה שהיא ששה אליהן. "בחודש מאי האחרון פרסמנו כתבה על הרב ברלנד, שהורשע בעבירות מין", היא מתגאה.
"ככל הידוע לי, עד אז לא נכתבה על כך מילה בעיתונות החרדית. כשהוא נבחר על ידי משרד הדתות להדליק מדורות בהר מירון, פרסמנו את העובדה שהרב ברלד הורשע וריצה מאסר על העבירות שביצע. בעקבות הכתבה הופצו בקבוצות הווטסאפ של המגזר מספרי הטלפון והפקס של המערכת, עם הודעה אנונימית: 'יום ליום עשה מעשה שלא ייעשה וחרג מהנורמה, והכניס כתבה נוראה נגד הרב. אסור לנו לשתוק! חייבים כולם לחייג למערכת ולעשות מחאה 'מכובדת' בטלפון'".
מה את חושבת על האופן שבו מתמודדים במגזר החרדי עם פדופיליה?
"צריך לדבר על זה ולהפסיק את זה. פעם חשבו שאין הטרדות מיניות במגזר החרדי, היום כבר מבינים שיש ושצריך לטפל בזה. זה תהליך".
אבל – ואולי כדי שיתאפשר לה להפר את הכללים מדי פעם – רוב התכנים שמפרסמת עידן משייטים באזורי הנוחות של המגזר. וכך, הגיליון האחרון של השבועון עסק בהרחבה בנושא הבחירות.
החלק הפוליטי סוקר את ההתפתחויות האחרונות במפלגות לקראת סגירת הרשימות. בשער הופיעה תמונה שאריה דרעי במרכזה. החלק האקטואלי-החדשותי בשבועון כולל מדור כלכלי ומדור של חדשות מוניציפליות, ומופיעה בו כתבה על ילדים שנשכחו ברכב עם האזהרה: "כתבה קשה לקריאה".
לעיתון שלושה מוספים: המגזין התורני "עונג שבת", המגזין "יום ליום" שעוסק בנושאים כמו מדע ופוליטיקה, ומוסף נשים שלראשונה במגזר גם נושא שם של אשה "מרגלית" – על שם אשת הרב עובדיה יוסף. אבל הדרך של עידן רצופה במכשולים. הפעם עקב תביעה לפירוק החברה שהוגשה על ידי בית דפוס, בטענה כי עידן חייבת לו 720 אלף שקל ומצויה בקשיים.
איך הגעת בכלל למצב שבו החלטת לרכוש עיתון?
"אני בכלל הייתי פרסומאית, והבעלים של משרד הפרסום החרדי 'עידן 2020'. בינואר 2017 קיבלתי טלפון מפתיע ממכר שלי, שרצה לסייע במכירת העיתון 'יום ליום'. הוא אמר לי: 'מתאים לך', וגם יש לך קשר ישיר למפרסמים, כי אבא שלך מקורב לדרעי (אביה של עידן היה פעיל ותיק בש"ס, אא"ט)".
"באותה תקופה היו במגזר החרדי שבעה עיתונים בתשלום, מתוכם שישה אשכנזים", מוסיף ינון. "'יום ליום' היה העיתון היחיד שפנה אז למגזר המזרחי. מדובר במותג חזק ובעל השפעה, אז אמרתי לנעמה, בואי ניקח את העיתון פח הזה וננסה להרים אותו".
"בהתחלה היססתי, אבל אז פגשתי שם אנשים שעובדים כבר 15 שנה בעיתון והתרשמתי שכולם עשויים להישלח הביתה בחוסר אחריות, עקב מלחמות ואגו.
"תאריך הסגירה של העיתון נקבע ל-1 באוגוסט, תאריך שנפל על 9 באב, וראיתי בכך סימן. התייעצתי עם הרב ואחרי שקיבלתי את ברכתו, הבאתי את החסכונות שלי ושל בעלי ורכשנו את העיתון".
כבר לא שולחים כתבות בפקס
עם רכישת "יום ליום" סגרה עידן את משרד הפרסום שלה, והחלה להקדיש את מלוא זמנה לעיתון. "הדבר הראשון שעשיתי זה לסדר את הצד המקצועי של המערכת. אני זוכרת ששוחחתי עם העובדים שפגשתי והם אמרו לי שיש בעיתון עובדים שהם לא ראו הרבה זמן. גיליתי שיש כתבים ששולחים טקסטים בכתב יד ובפקס למערכת. כינסתי ישיבה שבה דיברתי על שיטות העבודה, וגם הדפסתי למפגש את קוד האתיקה העיתונאית, כדי שכולם ידעו שלקוד הזה מצייתים.
ינון, בעלה של עידן שהשתלב לאחרונה בניהול השבועון: "'יום ליום' היה העיתון היחיד שפנה למגזר המזרחי, אז אמרתי לנעמה, בואי ניקח את העיתון פח הזה וננסה להרים אותו"
"זמן קצר אחרי שרכשתי את העיתון, באוגוסט 2017, פרסמנו תחקיר על 20 מיליון שקל שהממשלה בהובלת אריה דרעי, שהיה אז שר לפיתוח הפריפריה, הקצתה להשקעה בקברי צדיקים. ההחלטה על השקעת הסכום הזה התקבלה בשנת 2015, אבל בפועל, אף אחד לא קיבל את הכסף הזה.
"מיניתי תחקירן שיילך ויבדוק עם כל הגופים שמתחזקים את הקברים אם הם קיבלו הכסף, וגילינו שהם לא ראו את הכסף. התחקיר התפרסם תחת כותרת 'איפה הכסף', ביטוי שהיה מזוהה עם יאיר לפיד, והוא עשה המון בלגן.
"בעקבות התחקיר פנו אלי, לאבא שלי, לבעלי, לאחי הרבנים, וגם אנשים שכלל לא מכירים אותנו ושאלו איך אני מעזה להביא את הרוח של יאיר לפיד לעיתונות החרדית, ולבקר את הפוליטיקאים החרדים.
"הסברתי לכולם שאם הכספים האלה היו מגיעים ליעדם, כל מי שהולך לקברי צדיקים יכול היה להיכנס לשירותים כמו בן אדם, למשל, והמקום היה נראה נורמלי וממוזג".
איזה השלכות היו לפרסום התחקיר?
"התחקיר הניב תוצאות, ולאחר פרסום הכתבה החלו שיפוצים בכמה מהאתרים של קברי צדיקים, אבל עבורי ועבור העיתון זו הייתה תקופה מאוד לא פשוטה. שני מותגים גדולים שכבר שלחו הזמנות לפרסום ביטלו את ההזמנה. וזאת הייתה תקופה קשה גם ככה, משום שרשת החינוך התורני של ש"ס כבר ביטלה 2,000 מנויים למורים שלה, זמן קצר אחרי שרכשתי את השבועון".
כמה מנוים יש לעיתון היום?
"אנחנו לא חושפים מספרים מדויקים, אבל אני יכולה להגיד שיש לנו כמה אלפי מנויים, ושהמספר מגיע לסדר גודל של מספר המנויים בכל עיתון במגזר. כל המגזר כולו הוא כמיליון איש, ויש שמונה עיתונים בתשלום. ההכנסה העיקרית היא כמובן המנויים, שמשלמים 15 שקל בשבוע עבור עיתון, וכן מפרסום".
אתם מצליחים להתפרנס מהעיתון?
"העיתון עדיין לא מכניס מספיק כסף כדי שנוכל לחיות ברווחה כלכלית של ממש. אנחנו מרוויחים משכורת בסיסית שתאפשר לנו להחזיק משפחה, כי אני לא רוצה להכניס את העיתון לחובות. אנחנו כל הזמן עסוקים באיך להגדיל את ההכנסות של החברה. לכן פיתחנו את אפליקציית הדיגיטל".
אילו מהלכים נוספים את מתכננת בעיתון?
"אני מתכוונת להקים קרן תחקירים שתחשוף שחיתויות בשירותי הדת בישראל, מהלידה ועד הקבורה. העסקנים שמציקים לי בתוך העולם החרדי בתור אישה מבני ברק, שחובשת פאה, מציקים לא פחות גם לך, כאישה חילונית. הרי כל אחד מאיתנו יצטרך לבסוף לקבור פה מישהו, להתחתן או לחתן. וכשהמושחתים משתלטים על נקודות המפתח האלה, הם עושים נזק לכל אדם שחי פה".
יש לך עיתון שיכול לתחקר ולפרסם את הממצאים. מדוע צריך להקים קרן?
"בהתחלה חשבתי שכך יהיה, אבל הבנתי שפרסום התחקירים ממש פוגע בעיתון ולכן צריך קרן נפרדת. כבר פניתי לגיוס המונים כדי לממן את התחקירים האלה.
"המטרה של הקרן היא להיות פה לציבור. אנחנו נוכל לבדוק כל בעיה או תלונה מול המוסדות הדתיים עם צוות של תחקירנים וחוקרים פרטיים, אם צריך, ולהביא את המציאות כפי שהיא.
"העסקנים שמציקים לי בתור אישה מבני ברק, שחובשת פאה, מציקים לא פחות גם לך, כאישה חילונית. הרי כל אחד מאיתנו יצטרך לבסוף לקבור פה מישהו, להתחתן או לחתן"
איפה יתפרסמו התחקירים שתעשי באמצעות הקרן?
"לכל תחקיר אנחנו נמצא את הבמה הראויה לו בתקשורת החילונית. אם זה יתאים לתקשורת החרדית, אז גם בה".
מה לדעתך העיתונות החילונית מפספסת בסיקור המגזר החרדי?
"לא רק העיתונות, אלא בכלל בישראל יש חוסר הבנה מושלם של איך הדברים עובדים אצל החרדים. השבוע הגיע למערכת פקס שממוען אלי – ואי אפשר לספספס שנעמה זה שם של אישה – ובו התראה לפני תביעה מ'שדולת הנשים', על כך ש'יום ליום' מדיר נשים. ההתראה נשלחה לכל העיתונים החרדים במקביל.
"עכשיו, תביני מה יקרה: עד היום הדרת נשים היתה רק 'מיתוג חרדי'. מי שרוצה להגדיר את עצמו כחרדי לא מכניס נשים ותמונות נשים. בעקבות התביעה תקום קבוצה של נציגים מכל העיתונים, הם יילכו לרבנים, הם יקבלו תמיכה מהרבנים – ובו במקום נושא הנשים יהפוך לאיסור הלכתי רשמי. עד היום 'נשים' לא היה נושא. פשוט לא שמו תמונות נשים וזהו. עכשיו הרבנים ייצאו נגד, ויגייסו את כל הפוליטיקאים החרדים לנושא, ולהערכתי גם ינסו לקדם חקיקה בנושא.
"זה בדיוק חוסר ההבנה של תהליכים. רוצים לתבוע? אין בעיה, תתבעו אחד-אחד, אבל ברגע שעושים מהלך כזה דרמטי זה רק יעשה את ההפך ויגרום נזק אדיר.
אבל גם בעיתון שלך את לא מפרסמת תמונות של נשים.
"נכון, אבל נשים כותבות בעיתון שלי – בכל חלקיו – ולא רק במגזין נשים, כפי שנהוג במגזר".
איך מגיבים הגברים במגזר לאישה מנהלת, ועוד מו"לית?
"לפעמים אני מרגישה שמכבדים אותי, אבל לפעמים אני קולטת שקשה לגברים לנהל איתי שיחה. הסגנון החרדי זה לסגור דברים בין גברים בבית הכנסת, לצאת ביחד לטשולנט ביום חמישי. אבל בגלל שאני אישה ולא נמצאת באותם מקומות, אז הכל נורא רשמי. אני קובעת פגישה, מגיעה, יושבים ומדברים.
"היו פגישות שהרגשתי שהגברים מולי לא מורגלים, ושלא נעים להם לשבת ולדבר איתי. קלטתי פעם שאדם שישבתי מולו לשיחת עבודה לא ידע איפה לשים את העיניים שלו. הוא ישב מולי ודיבר, אבל העיניים שלו היו תקועות במסך המחשב".
אז איך הבית מתפקד כשאת לא נמצאת?
"אמא שלי עוזרת. מהרגע שרכשתי את העיתון אמא שלי התקשרה אלי, ואמרה – את לא תהיי בבית, תני לי לעזור לך עם הילדים, שיבואו אלי אחרי המסגרות, יאכלו אצלי, יכינו שיעורים ואפילו ישנו אצלי אם צריך. בתקופה הראשונה זה באמת מה שהיה. בקושי הייתי בבית. וגם ינון נמצא בבית יותר. אני מגיעה חסרת כוחות ולא מספיקה לעשות המון דברים בבית. אם בעלי היה רב איתי על זה, אז האנרגיות שלי היו מתבזבזות. אבל הוא לא רב איתי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו