דו"ח של מבקר המדינה על ועדת הבחירות המרכזית, שפורסם אתמול (4.8.2021), מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של ועדת הבחירות בכל הקשור להוצאות התקציביות וניהול תקין. ההאשמה העיקרית בדו"ח היא שתקציב ועדת הבחירות קפץ מ-253 מיליון ש"ח בבחירות לכנסת ה-20 ל-675 מיליון ₪ בבחירות לכנסת ה-24.

דו"ח המבקר על ועדת הבחירות המרכזית מותח ביקורת חריפה על הוצאותיה התקציביות וניהולה, בעיקר על כך שתקציבה קפץ מ-253 מיליון ש"ח בבחירות לכנסת ה-20 ל-675 מיליון ₪ בבחירות לכנסת ה-24

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המבקר גם מתרעם על המשכורות הגבוהות ששולמו לעובדים שגויסו למאמץ יוצא הדופן של קיום ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים, ומציין כי הגידול בשכר היה פי שמונה, לעומת גידול השכר בשירות הציבורי, מבלי תוספות השכר לא נומקו כראוי.

למבקר יש ביקורת על כך שוועדת הבחירות עשתה שימוש נרחב באפשרות למתן פטור ממכרזים, וכי מנכ"לית ועדת הבחירות, החשבת והיועץ המשפטי שימשו כוועדת פטור למכרזים.

בדרך כלל אני משבח ביקורת ציבורית, בוודאי של מבקר המדינה, על גופים ממשלתיים וציבוריים, משום שבמקרים רבים הם נוהגים לזלזל בכספי ציבור ואינם פועלים לייעול וצמצום ההוצאות. אבל בדו"ח הנוכחי מבקר המדינה התעלם כמעט לחלוטין מהנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב קיומן של ארבע מערכות בחירות במשך שנתיים, מה שהציב בפני מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, ואנשי צוותה אתגר מורכב מאד.

כמי שבתוקף עבודתו העיתונאית ב"הארץ" ולאחר מכן ב"ישראל היום" סיקר את עבודתה של ועדת הבחירות מאז הבחירות לכנסת ה-13 ב-1992, אני חייב לציין כי במהלך כל השנים התרשמתי שהועדה פועלת במקצועיות וביעילות רבה, למרות שאין זו משימה קלה להתארגן במהירות גדולה כל כך ולגייס אלפי עובדים לתקופת זמן קצרה, כדי להבטיח שנושא רגיש וחשוב כל כך כמו בחירות לכנסת יסתיים לא תקלות.

בדו"ח הנוכחי מבקר המדינה התעלם כמעט לחלוטין מהנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב קיום 4 מערכות בחירות במשך שנתיים, מה שהציב בפני מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, ואנשי צוותה אתגר מורכב מאד

יתרה מזו, התשובות שסיפקה ועדת הבחירות למבקר המדינה על ממצאי הביקורת הן משכנעות מאד. למשל, בעניין הגידול בתקציב ביותר מ-400 מיליון ₪ ציינה מנכ"לית ועדת הבחירות:

"ההשוואה מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות ברצף, בפרק זמן של שנתיים ו-3 חודשים בלבד – יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על תקציב אחד בלבד. זאת לעומת מערכת בחירות שמתקיימת אחת למספר שנים, שבה נפרסות העלויות התקציביות על פני מספר שנות תקציב. כמו"כ מתעלמת הביקורת מהעובדה כי אופי פעילות הוועדה, אופן עבודתה ותהליכיה בתחומים השונים, השתנו לחלוטין והשתפרו ממערכת בחירות אחת לזו שלאחריה".

בין האתגרים המיוחדים שנוספו הייתה סוגיית הגנת הסייבר ואבטחת המידע, שיפור ושידרוג תשתיות המחשוב והמערכות הממוחשבות, פיתוח מערכות ממוחשבות וטכנולוגיות חדשות, ריבוי רשימות המועמדים ואף סוגיית טוהר הבחירות שדרשה חליפת הגנה מיוחדת, ובראשה הקמת יחידת מפקחי טוהר הבחירות שנשאו על גופם מצלמות.

באשר לביקורת על עלויות השכר הגבוהות, ציינה המנכ"לית:

"התוספת הייתה מחוייבת המציאות, כי העובדים המגוייסים למבצע עריכת הבחירות באים לבצע משימה לאומית זמנית וחולפת. באם לא הייתה ניתנת תוספת שכר לעובדים, מרביתם לא היו מתייצבים לעבודתם בבחירות, שכן הם נאלצו לוותר על חייהם הפרטיים והמקצועיים למשך תקופה של כשנה בשלוש מערכות הבחירות. יתרה על כך, העבודה במערכת בחירות הינה עבודה אינטנסיבית ושוחקת באופן מיוחד, ובוודאי כאשר מדובר ברצף של מערכות".

בין האתגרים שנוספו: סוגיית הגנת הסייבר ואבטחת המידע, שידרוג תשתיות המחשוב, ריבוי הרשימות ואף סוגיית טוהר הבחירות שדרשה חליפת הגנה, עם יחידת מפקחי טוהר הבחירות שנשאו על גופם מצלמות

באשר לביקורת של מבקר המדינה על נושא המכרזים, מציינת מנכ"לית ועדת הבחירות:

"בקיום מערכות בחירות בזו אחר זו, בפער של שבועות ספורים בלבד זו מזו, לא היו תקופות משמעותיות שבהן ניתן היה לערוך מכרזים כמקובל, אולם הוועדה ערכה את כל הליכי הרכש שלה בהתאם לדין".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעיתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של ״הארץ״ ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תוכניות בערוץ הכנסת, הפיק הסרט התיעודי ״חומות של שתיקה״ על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופרסם חמישה ספרים. האחרונים שבהם ״מתחככים״, על הכנסת ו״סופה עזה״ על המלחמה הנוכחית . זכה ב-2021 לפרס למפעל חיים בתקשורת מהמכללה האקדמית ״כנרת״. בסוף אפריל 2021 יצא לגמלאות.