דו"ח מבקר המדינה גורם עוול לוועדת הבחירות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, 4 במאי 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
דוד כהן, פלאש 90
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן במתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, 4 במאי 2021

דו"ח של מבקר המדינה על ועדת הבחירות המרכזית, שפורסם אתמול (4.8.2021), מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של ועדת הבחירות בכל הקשור להוצאות התקציביות וניהול תקין. ההאשמה העיקרית בדו"ח היא שתקציב ועדת הבחירות קפץ מ-253 מיליון ש"ח בבחירות לכנסת ה-20 ל-675 מיליון ₪ בבחירות לכנסת ה-24.

דו"ח המבקר על ועדת הבחירות המרכזית מותח ביקורת חריפה על הוצאותיה התקציביות וניהולה, בעיקר על כך שתקציבה קפץ מ-253 מיליון ש"ח בבחירות לכנסת ה-20 ל-675 מיליון ₪ בבחירות לכנסת ה-24

המבקר גם מתרעם על המשכורות הגבוהות ששולמו לעובדים שגויסו למאמץ יוצא הדופן של קיום ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים, ומציין כי הגידול בשכר היה פי שמונה, לעומת גידול השכר בשירות הציבורי, מבלי תוספות השכר לא נומקו כראוי.

למבקר יש ביקורת על כך שוועדת הבחירות עשתה שימוש נרחב באפשרות למתן פטור ממכרזים, וכי מנכ"לית ועדת הבחירות, החשבת והיועץ המשפטי שימשו כוועדת פטור למכרזים.

בדרך כלל אני משבח ביקורת ציבורית, בוודאי של מבקר המדינה, על גופים ממשלתיים וציבוריים, משום שבמקרים רבים הם נוהגים לזלזל בכספי ציבור ואינם פועלים לייעול וצמצום ההוצאות. אבל בדו"ח הנוכחי מבקר המדינה התעלם כמעט לחלוטין מהנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב קיומן של ארבע מערכות בחירות במשך שנתיים, מה שהציב בפני מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, ואנשי צוותה אתגר מורכב מאד.

כמי שבתוקף עבודתו העיתונאית ב"הארץ" ולאחר מכן ב"ישראל היום" סיקר את עבודתה של ועדת הבחירות מאז הבחירות לכנסת ה-13 ב-1992, אני חייב לציין כי במהלך כל השנים התרשמתי שהועדה פועלת במקצועיות וביעילות רבה, למרות שאין זו משימה קלה להתארגן במהירות גדולה כל כך ולגייס אלפי עובדים לתקופת זמן קצרה, כדי להבטיח שנושא רגיש וחשוב כל כך כמו בחירות לכנסת יסתיים לא תקלות.

בדו"ח הנוכחי מבקר המדינה התעלם כמעט לחלוטין מהנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב קיום 4 מערכות בחירות במשך שנתיים, מה שהציב בפני מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, ואנשי צוותה אתגר מורכב מאד

יתרה מזו, התשובות שסיפקה ועדת הבחירות למבקר המדינה על ממצאי הביקורת הן משכנעות מאד. למשל, בעניין הגידול בתקציב ביותר מ-400 מיליון ₪ ציינה מנכ"לית ועדת הבחירות:

"ההשוואה מתעלמת לחלוטין מהעובדה שלביצוען של 4 מערכות בחירות ברצף, בפרק זמן של שנתיים ו-3 חודשים בלבד – יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על תקציב אחד בלבד. זאת לעומת מערכת בחירות שמתקיימת אחת למספר שנים, שבה נפרסות העלויות התקציביות על פני מספר שנות תקציב. כמו"כ מתעלמת הביקורת מהעובדה כי אופי פעילות הוועדה, אופן עבודתה ותהליכיה בתחומים השונים, השתנו לחלוטין והשתפרו ממערכת בחירות אחת לזו שלאחריה".

בין האתגרים המיוחדים שנוספו הייתה סוגיית הגנת הסייבר ואבטחת המידע, שיפור ושידרוג תשתיות המחשוב והמערכות הממוחשבות, פיתוח מערכות ממוחשבות וטכנולוגיות חדשות, ריבוי רשימות המועמדים ואף סוגיית טוהר הבחירות שדרשה חליפת הגנה מיוחדת, ובראשה הקמת יחידת מפקחי טוהר הבחירות שנשאו על גופם מצלמות.

באשר לביקורת על עלויות השכר הגבוהות, ציינה המנכ"לית:

"התוספת הייתה מחוייבת המציאות, כי העובדים המגוייסים למבצע עריכת הבחירות באים לבצע משימה לאומית זמנית וחולפת. באם לא הייתה ניתנת תוספת שכר לעובדים, מרביתם לא היו מתייצבים לעבודתם בבחירות, שכן הם נאלצו לוותר על חייהם הפרטיים והמקצועיים למשך תקופה של כשנה בשלוש מערכות הבחירות. יתרה על כך, העבודה במערכת בחירות הינה עבודה אינטנסיבית ושוחקת באופן מיוחד, ובוודאי כאשר מדובר ברצף של מערכות".

בין האתגרים שנוספו: סוגיית הגנת הסייבר ואבטחת המידע, שידרוג תשתיות המחשוב, ריבוי הרשימות ואף סוגיית טוהר הבחירות שדרשה חליפת הגנה, עם יחידת מפקחי טוהר הבחירות שנשאו על גופם מצלמות

באשר לביקורת של מבקר המדינה על נושא המכרזים, מציינת מנכ"לית ועדת הבחירות:

"בקיום מערכות בחירות בזו אחר זו, בפער של שבועות ספורים בלבד זו מזו, לא היו תקופות משמעותיות שבהן ניתן היה לערוך מכרזים כמקובל, אולם הוועדה ערכה את כל הליכי הרכש שלה בהתאם לדין".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״40 על 40״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין בי הנאה לדון בביבי וג'יפתו החולנית, ובכל זאת: אנגלמן זה אחד מהחולאים של שליט שהופך לסוג של דיקטטור. בתקופת ביבי קרו פה דברים מחרידים, שרק מקצתם התגלו ומתגלים, וניתן לשער שעוד יתגלו ... המשך קריאה

אין בי הנאה לדון בביבי וג'יפתו החולנית, ובכל זאת: אנגלמן זה אחד מהחולאים של שליט שהופך לסוג של דיקטטור. בתקופת ביבי קרו פה דברים מחרידים, שרק מקצתם התגלו ומתגלים, וניתן לשער שעוד יתגלו בהמשך.
מה נגיד ומה נאמר, ישראל בטראומה מהזעזוע הזה, אך אולי הדבר יביא להתפתחות מתוך המצוקה. הממשלה עושה עבודתה יחסית יפה, ואולי יפתחו בהמשך גם הצ'אקרות שמורות את הכיוונים החשובים באמת – שיתוף פעולה עולמי לטיפול במשבר הכללי של כדה"א, לא רק האקלים.

עוד 562 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

עז ותיש

בתוכנית הרדיו של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב' התארח ביום שלישי לפני שבוע השר יועז הנדל. כאשר הוא נשאל על האפשרות של השתתפות ישראל בוועידת שלום, הוא הזכיר דברים שאמר בעבר על ועידת שלום: "מהעז הזו לא יצא חלב".

דברים אלה נכוחים. השר יודע שהוא וחבר שריו ומרעיו בימין לא מתכוונים להוציא חלב מהעז הזו – ועידת שלום. בשרשרת לשלום יש לפחות שתי חוליות, ועידת שלום וממשלת ישראל (ועוד חוליות). ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום לא נשיג חלב.

בשרשרת לשלום יש, בין היתר, שתי חוליות: ועידת שלום וממשלת ישראל. ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום – לא נשיג חלב

אנחנו יכולים להגיד על ממשלתנו ושרינו: "מהתיש הזה לא נקבל חלב". זו הבעיה.

באותו ראיון השר הנדל דיבר בשבח מעשיה של הממשלה. אכן אמר דברים נכונים. הממשלה הזו מתנהלת בנורמליות, ולעם משוגע כמו שלנו גם זה שידרוג. אבל נדמה, שבדבר אחד הממשלה ממשיכה את הקו של ממשלות בנימין נתניהו, והוא טענתה שבסביבתנו הקרובה אין לנו עם מי לדבר על שלום.

אז חברי הממשלה דעו לכם, שתפקידכם לייצר מציאות בה יש לנו עם מי לדבר על שלום. בשלום עתידנו, ועליכם להשיג אותו. אתם לא יודעים איך להתקדם לשלום עם שכנינו בארץ הזו, אז אל תהיו בממשלה.

בהזדמנות זו, בה אני מתייחס ליועז הנדל, הרשו לי, בבקשה, התייחסות אישית לגופו של אדם. יותר נכון שני אנשים – אישה ואיש. אני קושר כאן ביחד את השרה איילת שקד והשר יועז הנדל.

שניהם אנשים יפים, צעירים וחכמים. אולם בדעותיהם הם כל-כך זקנים, עם השמרנות שלהם וחוסר המעוף שלהם, והיעדר התשוקה לשנות עולם ולעשות אותו טוב יותר. אז נשארנו עם זה שהם רק יפים. גם זה משהו, ואולי אפילו הרבה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 279 מילים

בנט: "אני רוצה מתווה חינוך בהיר שמובן לכל הורה"

ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● סמוטריץ׳: הנהגת ערביי ישראל אינה פרטנר למאבק באלימות ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה ● לבקשת שרת החינוך לא ינתנו קנסות למנהלים שיפתחו מוסדות בניגוד לתקנות קורונה

עוד 25 עדכונים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

למקרה שפיספסת

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיייטק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים

מציאות ספורטיבית לא הוגנת

ב-2012 איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות – אופ"א (UEFA) הכניס לתוקף מדיניות חדשה, שנועדה לסגור או לכל הפחות לצמצם את הפערים בין המועדונים השונים באירופה. המדיניות כונתה "פייר פליי פיננסי" (Financial Fair Play).

ב-2012 איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות – אופ"א הכניס לתוקף מדיניות חדשה, "פייר פליי פיננסי", שנועדה לסגור או לפחות לצמצם את הפערים בין המועדונים השונים באירופה

בפשטות, נועדה מדיניות זו להגביל את ההוצאות של מועדונים ביחס להכנסות המועדון. על פי שיטה חדשה זו, קבוצה לא יכולה להוציא כספים על רכישת שחקנים ותשלום שכר שיהיו גבוהים מסך הכנסותיה, קרי – מכירת מנויים, כרטיסים ושחקנים; זכויות שידור וחסויות; ספונסרים וכל הכנסה אחרת למועדון.

בהתאם לכך, מועדונים בבעלות פרטית לא יכולים היו לסמוך יותר על הבעלים שיכסו הוצאות כגון רכישת שחקנים ומשכורות. קבוצה שמפסידה כספים נאלצת להתמודד עם תקרת "פייר פליי פיננסי" נמוכה יותר בעונה שלאחר מכן.

במחקר שפרסמתי לאחרונה במגזין המדעי "Journal of Sport Management", יחד עם ד"ר סטפני גרטשן – פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת אריזונה סטייט, נבחנה לעומק שיטת ה"פייר פליי הפיננסי". במסגרת עבודת המחקר בדקנו תוצאות של קבוצות בליגת האלופות בין השנים 2006 עד 2018, ומצאנו כי המדיניות של אופ"א לגבי ה"פייר פליי" הניבה תוצאות הפוכות ממה שתוכנן.

המחקר בחן בעזרת ניתוחים כמותניים את ההסתברות של קבוצות להתקדם במפעל ואת ההכנסות מהטורניר עם משתנים שלוקחים בחשבון את שווי השחקנים בכל קבוצה, לפי הערכות לא רשמיות המפורסמות באתר Transfer Market (מחקרים שונים מצאו קורלציה יחסית גבוהה בין ההערכות באתר לנתונים רשמיים). המדינה שבה הקבוצה משחקת, אוכלוסייה וממ"ג של המדינה, ניסיון קודם בטורניר והאם הקבוצה בבעלות פרטית מלאה או בעלות שונה כגון בעלות ציבורית או תלות כלשהי בגופים ציבוריים.

תוצאות המחקר הציגו תמונת מצב לפיה המועדונים בעלי הכנסות גבוהות יכולים היו להוציא סכומים גדולים יותר על שחקנים ולשלם משכורת גבוהה יותר, ובכך הגדילו את הפערים בענף הכדורגל. המדיניות בעצם הגבילה את האפשרות של קבוצות "קטנות" להתחרות מול הקבוצות ה"גדולות" על שחקנים.

במסגרת המחקר בדקנו תוצאות של קבוצות בליגת האלופות בין השנים 2006 עד 2018, ומצאנו כי המדיניות של אופ"א לגבי ה"פייר פליי" הניבה תוצאות הפוכות ממה שתוכנן

המחקר מבליט את ההבדלים העצומים בין המדינות עם נציגות המשתתפות בטורניר ליגת האלופות, כשלמעשה יש שלוש קבוצות של מדינות. לאנגליה, ספרד, איטליה וגרמניה היו 26 נציגות במשחקי הגמר. לצרפת, פורטוגל והולנד היו רק שתי נציגות בחצאי הגמר. קבוצות משאר המדינות הצליחו רק בחמישה מקרים להגיע לרבעי הגמר.

גם ההכנסות מהטורניר שמפורסמות באתר של אופ"א ממחישות את הפערים שגדלים. ב-2018 נציגות מארבע הליגות הבכירות הרוויחו מעל 450 מיליון יורו, לא כולל הכנסות משידורים. קבוצות מצרפת, פורטוגל והולנד הרוויחו קרוב ל-250 מיליון. וכל שאר הקבוצות שהשתתפו הרוויחו קרוב ל-150 מיליון יורו בסך הכל.

הדוגמה המקומית של ישראל והקבוצות ששיחקו בשלבי המוקדמות ולעתים בשלב הקבוצות, מבליטה את השפעת המדיניות של אופ"א על היכולת של קבוצות ישראליות להתחרות בליגת האלופות.

למרות הביקורות הקשות בתקשורת ומהאוהדים, מצב הקבוצות מישראל די צפוי, בהינתן השוק המקומי הקטן והכנסות מוגבלות מחוזי שידור ומכירת כרטיסים. הקבוצות הישראליות לא יכולות להסתמך על בעלים עם כיסים עמוקים כפי שנעשה בעבר לפני יישום מדיניות "פייר פליי הפיננסי", וכתוצאה מחוקי ה"פייר פליי הפיננסי" אינן מסוגלות לגדול. לכן סביר שהפערים יגדלו בינן לקבוצות עם שוק גדול יותר. לראייה, אתם זוכרים מתי קבוצה ישראלית העפילה לאחרונה בהצלחה לליגת האלופות?

הדוגמה המקומית של ישראל והקבוצות ששיחקו בשלבי המוקדמות ולעתים בשלב הקבוצות, מבליטה את השפעת המדיניות של אופ"א על היכולת של קבוצות ישראליות להתחרות בליגת האלופות

בעקבות מגפת הקורונה העולמית וקשיים כלכליים של הרבה קבוצות ברחבי אירופה, אופ"א החליטו להפחית את ההגבלות על מועדונים באירופה ולאפשר להם לחרוג בהוצאות ביחס להכנסות.

אומנם ההחלטה מסייעת לקבוצות להתמודד עם קשיים כלכליים, אך כפי שנדמה מהחתימה של מסי בפריז סן ז'רמן הצרפתית – קבוצות עם גיבוי כלכלי, כגון נסיכים מאיחוד האמירויות, ניצלו את ההחלטה של אופ"א להחתמת שחקנים עם משכורות עתק מבלי להיענש. על פי המחקר שלנו, המצב הנוכחי מאפשר לקבוצות עם גיבוי כלכלי להשקיע יותר ובעצם להעמיק את הפערים בכדורגל האירופי.

המעבר של מסי מברצלונה לפריז עורר הרבה תהיות וביקורות כלפי ראשי ברצלונה ונשיאה לאפורטה, בעיקר בנוגע לאי היכולת שלהם להחתים את מסי על חוזה חדש. כפי שנדמה מפרסומים שונים והצהרות המועדון, לא היה ביכולתם להחתים את מסי על חוזה שכזה מבלי לחרוג מהתקציב המותר, בהינתן חוזים קיימים עם שחקנים אחרים. ההגבלות בספרד על שינויים בחוזי עבודה גם לא אפשרו לקצץ בשכרו של מסי מעבר לסכום מסוים, והמינימום עדיין היה גורם לקבוצה, שנמצאת בחובות אדירים, לחרוג עוד מהתקציב.

בזמן שברצלונה ממשיכים להתייסר לאחר הפרידה מאחד הכוכבים הגדולים ששיחקו במדי הקבוצה – פריז סן ז'רמן עברה מהפך לפני מספר שנים, שכלל הבאת שחקנים בכירים כגון ניימאר, אף הוא מקבוצת ברצלונה. הקבוצה מפריז כבר כמה שנים סופגת ביקורת לגבי ההתנהלות הפיננסית, ואף הייתה תחת חקירה שבחנה חריגות אפשרויות במסגרת ה"פייר פליי", זאת בעיקר בגלל הקשרים בין הבעלים לספונסרים.

למרות הביקורות, ההחלטה של אופ"א לשנות זמנית את המדיניות, מאפשרת כנראה לקבוצה מפריז להחתים שחקנים דוגמת מסי, וכתוצאה מכך, אגב, הצליחה להגדיל בצורה משמעותית את הכנסותיה ממכירת חולצות, פרסומות ושיתופי פעולה שקשורים למסי.

למרות הביקורות על פריז סן ז'רמן, ההחלטה של אופ"א לשנות זמנית את המדיניות, מאפשרת לקבוצה מפריז להחתים שחקנים דוגמת מסי, וכתוצאה מכך להגדיל משמעותית את הכנסותיה

כעת נותר רק לחכות ולראות אם החוזה של מסי בפריז יספיק לקבוצה סוף סוף כדי לזכות בתואר אלופת אירופה הנכסף, ואיך תיראה ברצלונה בעוד חמש שנים בעקבות ה'פייר פליי'.

ד"ר גדעון יקר הוא בוגר תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית במחלקה לגיאוגרפיה. במהלך המאסטר שלו שימש כעוזר מחקר בפרויקט שמומן על ידי האיחוד האירופי ועסק במדיניות ותכנון לאורך חופים. בנוסף למאסטר, הוא מחזיק בתואר דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בגיאוגרפיה ותואר דוקטורט מאוניברסיטת מישיגן בניהול ספורט. כיום חוקר במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת פלורידה.(צילום: ג'רמי קלארק).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 817 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

למרות מאמצים ניכרים לצ'פר את המתנחלים, הם לא יחזרו אל בנט

"יש שנאה תהומית למהלך של בנט ושום דבר לא יעזור", אומר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ● אלא שבנט וחבריו בימינה לא נואשו מאיבוד הקשר עם המצביעים ומנסים לרצות את המתנחלים הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה הקודמת ● "בנט הוא ימינה מנתניהו, זה ברור לי", אומר אלחייני, "אבל אף אחד לא יחזור אליו" ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים

הוא עזב את גרמניה בדיוק ביום הולדתו החמישים של היטלר, והיה משוכנע שהחגיגה היא לכבודו ● ירה טילים עם צלבי קרס במלחמת השחרור, והתגייס למלחמה בקוריאה ● ואחרי הכול, פנה לקריירה תקשורתית משגשגת ● אחרי שבעה עשורים במקצוע ושלוש מלחמות, העיתונאי האמריקאי טום טוגנד ממשיך לכתוב גם בגיל 96

עוד 1,403 מילים

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה שימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, לאחר שבית המשפט קבע שהוא גורם פגיעה נוירולוגית בילדים ● באיחוד האירופי, החומר נאסר לשימוש לפני שנתיים ● בישראל, משרדי הממשלה מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה לחומר, אבל הבעיה היא קצב ההתקדמות ● אדם טבע ודין: "כולם מבינים את המסוכנות, אבל הזמן פה מהותי" ● משרד החקלאות: "בחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר"

עוד 832 מילים

ישראל ושבדיה חידשו את היחסים ביניהן ברמת שרי החוץ

פעיל ארגון "לוחמים לשלום" על תחקיר צה"ל על תקיפת פעילי הארגון: "חיפשתי בתחקיר אפילו שתי מלים של אמת ולא מצאתי" ● רמז לבאות? דרעי הדגיש בציוץ לכבוד חג הסוכות שזהו חג של אחדות ● מקדם ההדבקה בקורונה ירד ל-0.92, רק 5% מבדיקות הקורונה חיוביות ● 34 ישראלים נספו אתמול ושלשום במגפה ● ועדת החריגים אישרה: פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה לישראל למי שאובחנו בקורונה ב-3 חודשים האחרונים

עוד 15 עדכונים

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה