מעט מאוד אופוריה היתה אתמול בטקס החתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין הימין החדש לבית היהודי-האיחוד הלאומי. הסקרים המחמיאים לרשימת ימין גדולה בהובלת איילת שקד לא מסחררים את ראשי המפלגות הקטנות, שמקווים לטוב, אך גם לוקחים בחשבון את האפשרות כי יסיימו את מערכת הבחירות עם פחות מעשרה מנדטים.

אתמול דווח כי סלע המחלוקת האחרון במשא ומתן בין הצדדים היה שאלת המחויבות לבנימין נתניהו. יו"ר הבית היהודי רפי פרץ דרש התחייבות ברורה להמלצה על ראש הממשלה בפני הנשיא לאחר הבחירות, ולא הסכים לקבל את הניסוח העמום של שקד ובעיקר נפתלי בנט, על "מועמד הימין בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה".

סלפי הימין המאוחד: רפי פרץ, נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' (צילום: בצלאל סמוטריץ')

בפועל, שאלת המחויבות לנתניהו לא עיכבה את החתימה לרגע. מה שהמשיך להעסיק אתמול את הנושאים והנותנים, היה הוויכוח בשאלה אם הימין החדש יקבל את המקום התשיעי או העשירי ברשימה. עוצמת הוויכוח העידה על חוסר הביטחון של מנהיגי מפלגות הימין, שישחררו אנחת רווחה גדולה אם יישארו לאחר הבחירות עם 12 המנדטים שחוזים להם הסקרים.

החשש הגדול הוא כמובן מהמשתה המפורסם של נתניהו בימי הקמפיין האחרונים, שפעם אחר פעם פוגע קשות במפלגות שמימין לליכוד. נתניהו החל כבר אתמול במתקפה, שכל מטרתה לגרום לימין המאוחד לצבור כמה שיותר בשר שממנו יוכל לנגוס בקמפיין הדקה ה-90. מרשימה שדופה יחסית אי אפשר לקחת הרבה.

תרחיש אימים גרוע עוד יותר מבחינת נתניהו, הוא מעבר של כמה מנדטים של אנשי ימין ליברלים מהימין החדש המתחרד"ל לישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. "יש מלא ימנים חילונים שיצביעו ליברמן כי אין להם מפלגה חילונית מימין לליכוד", אומר גורם בליכוד. "נכון לעכשיו, ברכותיי למרכז-שמאל, הוא בעמדת ניצחון מובהקת".

גורם בליכוד: "יש מלא ימנים חילונים שיצביעו ליברמן כי אין להם מפלגה חילונית מימין לליכוד. נכון לעכשיו, ברכותיי למרכז-שמאל, הוא בעמדת ניצחון מובהקת"

הלשון החריפה של תגובת נתניהו אתמול, הדגימה את מפלס החרדה בסביבתו. "זה איחוד פיקטיבי אם לא מכניסים לתוכו את כל המפלגות מימין", מסר אתמול דובר ראש הממשלה. "בנט, שקד וסמוטריץ' השאירו בכוונה בחוץ 5-6 מנדטים לגוש הימין – והם מסכנים במודע את המשך שלטון הימין. עדיין לא מאוחר מדי לתקן את הטעות המסוכנת הזאת".

השרה מירי רגב השתמשה גם היא בדף המסרים: "שאיילת שקד ונפתלי בנט לא ינסו לעבוד על אף אחד – אין פה שום איחוד כי האיחוד הזה הוא פיקטיבי לחלוטין".

ח"כ שלמה קרעי לא הסתפק בקריאה מפורשת לצרף את עוצמה יהודית וזהות, וטרח לזרות מלח על הפצעים: "נקבל ממשלת לפיד-ליברמן-עודה, באשמת השניים שלא עברו את אחוז החסימה בהרפתקה הקודמת שלהם". לזה קוראים האשמת הקורבן.

לוקח את מושג החירות לקצה

בין שקד, בנט, סמוטריץ' ופרץ שררה במהלך המו"מ הסכמה נדירה ביחס למשה פייגלין, שלו הסכימו להציע מקום רק באמצע העשירייה השנייה. פייגלין הודיע אתמול כי ירוץ עצמאית בראש מפלגת זהות, בדרך לעוד התרסקות ועוד חובות לספקים ולמדינה, מה שמלמד שהוא לוקח את מושג החירות לקצה. הסיכוי שיצטרף לאיחוד הגדול, שאותו פסל ממילא, נראה קלוש.

בזירת עוצמה יהודית נראה שהכל תלוי בכוכב התקשורת איתמר בן-גביר. בחודש האחרון נודד המופע של בן-גביר בין כל הערוצים בפורמט זהה: הוא עולה לשידור כולו צחוק וחיוכים, לבביות ותמימות, ותוך דקה או שתיים עובר לטקסט הגוועלד: "מה אנחנו, סוג ב'?", "דורכים עלינו", "עשינו את פרץ וסמוטריץ' שרים וחברי קבינט. איזו כפיות טובה!".

איתמר בן-גביר (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אתמול הודיע בן-גביר שיסכים "להסתפק" במקומות 5 ו-9 ברשימה המאוחדת. איילת שקד רוצה אותו מאוד, אך פחות נלהבת משאר חבריו לעוצמה יהודית, וממילא צפוף מאוד בצמרת הימין המאוחד. בן-גביר אוחז כבר כעת בכרטיס כניסה לכנסת הבאה, אם רק ישכיל להסביר לחבריו שעדיף מקום אחד בעשיריה הראשונה על הרפתקה בטוחה פחות.

אם יצליח בכל זאת להשיג ברגע האחרון שריון נוסף בעשיריה הראשונה לרשימתו, הוא ייזכר לזמן רב כאשף מו"מ. לחלופין, הוא יצבור חוב גדול לנתניהו, הפועל למענו אצל פרץ.

האם אכן יש מחויבות לנתניהו?

שאלת המחויבות לנתניהו לא באמת באה על פתרונה בהסכם שנחתם אתמול.

נפתלי בנט חותם על הסכם הימין המאוחד

ההסכם נוקט בלשון עמומה, כשהוא מצהיר כי הצדדים ינהלו מו"מ עם נתניהו במטרה להקים ממשלה בראשותו. לא נאמר בו דבר על מחויבות לא לתקוף את נתניהו בבחירות, כפי שרצה ראש הממשלה, וגם אין בו הצהרה מפורשת שלפיה ההמלצה לנשיא תהיה על נתניהו.

דבר נוסף שנעדר מההסכם הוא התחייבות של הימין החדש לא לפרוש לדרך עצמאית מיד לאחר הבחירות. לימין החדש יש שישה נציגים עד המקום ה-12, ובתרחיש הצלחה יכולה המפלגה להשפיע בכנסת הבאה גם ללא הבית היהודי-האיחוד הלאומי. בנט עשוי לדחוף לכך, הן בגלל ההסתייגויות הרבות שלו מנתניהו, והן משום שהוא אידיאליסט יותר משקד ומעוניין באמת לקדם יהדות ליברלית.

הגביע הקדוש של הבחירות

בשביל כחול-לבן, נקודת התורפה שיצרו בנט ושקד בהתחברות לפרץ וסמוטריץ', היא הזדמנות שחבל לפספס. חברי הכנסת יועז הנדל, חילי טרופר ואלעזר שטרן, שלושתם מהציונות הדתית, יובילו בשבועות הקרובים קמפיין שמטרתו להביא דתיים לאומיים ליברלים להצביע למפלגה.

אין לכם בית עם סמוטריץ ואורית סטרוק?
נשארנו כאן.
בית לאומי, ציוני, ממלכתי שתומך בגיוס בנות לצה"ל, מעודד רפורמות במערך הגיור והכשרות ברוח בית הלל. רוצה רבנים ציונים ברבנות הראשית ומעודד קהילות משלבות.
תהיו מה שאתם רוצים: דתיים תורנים, ליברלים, דתיי רצף או דתל"שים.

— Yoaz Hendel יועז הנדל (@YoazHendel1) July 29, 2019

לדברי הנדל, כחול-לבן קיבלה בבחירות האחרונות שני מנדטים של דתיים לאומיים והמטרה היא להגדיל את המספר הזה. המסר של הקמפיין, שיושק באיטיות בימים הקרובים, ידבר על כך שכחול-לבן היא הבית הטבעי של הדתיים המתונים, של דתיי הרצף ושל הדתיים לשעבר שעדיין חשים חיבור למגזר. ככל שיתקרב מועד הבחירות יעלה גם הווליום בקמפיין.

עוד קהל שזוכה לתשומת לב לוהטת הוא מצביעי כולנו של משה כחלון. עשרת המנדטים שהצטמקו לארבעה בבחירות האחרונות, מחוזרים מכל קצוות הקשת הפוליטית – עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס בונים עליהם, בימין המאוחד טוענים שהם המפתח להצלחה מסחררת מבלי לפגוע בליכוד ובסיכויי נתניהו להקים את הממשלה, וגם בליכוד שואפים לצרף אותם.

אתמול הוציא הליכוד סרטון נגד פרץ. "אנחנו לא שוכחים – עמיר פרץ הוא שמאל", אומר קריין על רקע מוזיקה מסרטי אימה. "תראו מה הוא מציע כתוכנית המדינית שלו: מדינה פלסטינית במזרח ירושלים, לפנות עשרות אלפי יהודים מבתיהם, להביא מדינת טרור פלסטינית לאיים בטרור על מרכז הארץ. עמיר פרץ. שמאל. מסוכן".

קשה לדעת באיזו טקטיקה נוקט נתניהו. הפרשנות המקובלת לסרטון הזה היא שמדובר בניסיון לחזק את העבודה-גשר על חשבון כחול-לבן, ולהפוך את המפלגה לשחקנית חשובה. הנספח הקונספירטיבי והמפוקפק של הפרשנות הזאת מוסיף כי פרץ הוא חפרפרת של נתניהו בשמאל והוא שיקים לו ממשלה.

אלא שמעבר להתחייבויות פרץ ולוי-אבקסיס לא להיכנס עם נתניהו אפילו למו"מ, ולמרד הצפוי בעבודה אם ינסה ללכת למהלך כזה, אין לפרץ שום סיבה להיות זה שמונע מנתניהו להחזיר את המנדט לנשיא ומשם לגנץ. איש לא מפקפק בהיותו של פרץ איש שמאל עמוק. חברות באותה ממשלה עם נתניהו, פרץ וסמוטריץ' היא המקבילה של אביגדור ליברמן שהופך לחסיד גור.

לכן, הסרטון של נתניהו הוא אולי מה שהוא נראה: מאבק אמיתי על קולות מצביעי כחלון החברתיים. לפעמים אפילו נתניהו מתכוון למה שהוא אומר.

אופיר פינס (צילום: פלאש90)

לדברי השר לשעבר אופיר פינס, שושבין החיבור המחודש בין איציק שמולי לעמיר פרץ ומפלגת העבודה, לעבודה-גשר יש פוטנציאל לא מבוטל למשוך קולות באזורים שבהם כחלון היה חזק.

קמפיין העבודה-גשר, אומר פינס, יציג בכל השלטים, הסרטונים והבאנרים באינטרנט "דרים טים" (Dream Team) של שלושה כוכבים בלתי מעורערים בתחום החברתי: פרץ, לוי-אבקסיס ושמולי. האחרון, מזכיר פינס, נבחר שלוש שנים ברציפות לחבר הכנסת החברתי ביותר.

פרץ, אומר פינס, חושב במושגי הגוש. הוא אמנם היה מעדיף שלא לאבד מצביעי עבודה מסורתיים, אך מכיוון שהם נשארים ממילא בגוש, שמירתם חשובה לו פחות מהבאת מצביעים חדשים. ומכיוון שהעבודה-גשר היא כרגע המפלגה היחידה שמנסה להביא קהלים שכמעט זרים לה לחלוטין, מבחנה העליון יהיה איכות הקמפיין שתנהל. קמפיין אפקטיבי יכול להוות מכה קשה עבור נתניהו והימין.