ישבתי השבוע מול המסך וצפיתי בראש הממשלה נפתלי בנט מנהל מסיבת עיתונאים, מוסד ששכחנו מקיומו תחת שלטון בנימין נתניהו, שהרגיל אותנו לנאומיו המופרכים בפריים טיים, בלי שאלות, בלי תהיות ובלי לערער על אמת צרופה אחת בנוסח צפון קוריאני – ונהניתי מכל רגע.

בשידור חי: ראש הממשלה בנט מדבר על התפשטות הקורונהhttps://t.co/wlBKYPr2kH pic.twitter.com/60Df6uU2OP

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— ynet עדכוני (@ynetalerts) August 18, 2021

נהניתי מדבריו הסדורים והברורים. נהנתי מהטון הענייני ומהדיבור בגובה העיניים, מבלי שיתפוצץ מחשיבות עצמית, מבלי שיאמר כל העת אני ואני ואני. ללא התלהמות, ככה, כמו בן אדם נורמלי. אפילו מצאתי את השגיאות בעברית שנהגו להדריך את מנוחתי – חינניות. אין מה לומר, שיניתי את דעתי מהקצה אל הקצה על נפתלי בנט, ואל יקל הדבר בעיניכם.

צפיתי השבוע ברה"מ בנט מנהל מסיבת עיתונאים, מוסד ששכחנו מקיומו תחת שלטון נתניהו, שהרגיל אותנו לנאומיו המופרכים ונטולי השאלות בנוסח צפון קוריאני בפריים טיים – ונהניתי מכל רגע

אל יקל הדבר בעיניכם כי נהגתי לבקר את נפתלי בנט חדשות לבקרים, ואם מישהו היה אומר לי לפני הבחירות האחרונות שאני אברך על בחירתו של נפתלי בנט לראשות הממשלה הייתי עונה, שאומנם חשבתי שכל יום נוסף של נתניהו בראשות הממשלה מסכן את עצם קיומנו כחברה בכלל וכחברה דמוקרטית בפרט, אבל יש לי את הגבולות שלי. שאני לא בטוחה שהחלפת נתניהו, המושחת ונטול האידיאולוגיה בבנט, שהוא אומנם ישר אך בעל אידיאולוגיה ימנית, היא מעשה נבון.

לא רק בגלל שהשקפת עולמי נטועה עמוק בשמאל הליברלי והשקפת עולמו של נפתלי בנט שונה בתכלית – אלא כי חשבתי שנפתלי בנט כראש מפלגת הבית היהודי היה בין אלה שאיפשרו את שלטון נתניהו. ישב כשר בממשלתו, תמך בו, תמיכה שהגיעה כדי העלמת עין מהאישומים החמורים נגד נתניהו, ושיש לו למעשה אחריות גדולה למצב אליו נקלענו. בפרט בשנתיים האחרונות, עם ארבע מערכות הבחירות, הוא נתן לנתניהו רשת ביטחון. הוא תמך בו גם כאשר ידע שהלה כבר אינו כשיר למלא את תפקידו.

ובנט התבטא לא פעם בעניין האישומים נגד נתניהו. כך למשל, כיו"ר הימין החדש, הוא התבטא בגנות מערכת המשפט:

"אם מערכת המשפט תפיל את נתניהו, מנהיג הימין הבא יהיה מסורס".

וציין:

"קבלת סיגרים ושמפניה זה לא בסדר – אבל על זה לא מפילים ראש ממשלה, אני מגן על המחנה הלאומי כולו".

במשפט הזה הסתתרה כל האמת כולה. שלטונו של נתניהו היה השלטון הטוב ביותר עבור המחנה שבנט מייצג. הם לא יכולים היו לחלום על ראש ממשלה טוב יותר. כזה שנענה לכל דרישה ודרישה שלהם. כזה שתחתיו שגשגו הלאומנות והדת עד כדי החשש מהפיכת מדינת ישראל ממדינה הנשענת על עקרונות מגילת העצמאות למדינה הנשענת על עשרת הדברות. יותר יהודית, פחות דמוקרטית.

לא רק בגלל שהשקפת עולמי נטועה עמוק בשמאל הליברלי והשקפת עולמו של נפתלי בנט שונה בתכלית – אלא כי חשבתי שנפתלי בנט כראש מפלגת הבית היהודי היה בין אלה שאיפשרו את שלטון נתניהו

ולא חסכתי את שבט ביקורתי מבנט. לא כשביטל כנס לאנשי משרדו בשיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח כי "האגודה פועלת להגן על מחבלים". לא כשבתוקף תפקידו כשר חינוך דיבר בעיקר על חשיבות הלימוד של חמש יחידות במתמטיקה ועל כך שמי שבוגר חמש יחידות שכרו בממוצע גבוה יותר, ובכך גרם עוול לכל אותם תלמידים שנפשם יוצאת לתחומים אחרים. לא כשהתבטא לעניין הנצחת הנשיא יצחק נבון: "קשה להאמין, אך ‏נדמה לי שזו הפעם הראשונה (!) שמדינת ישראל תנציח הנצחה ממלכתית דמות מעדות ספרד והמזרח", ובכך תרם את תרומתו לשימוש הנורא שעשתה ממשלת נתניהו בשד העדתי. לא כשרצה לקדם קוד אתי באוניבסיטאות ואמר שהקוד "יימנע מצב שבו סטודנט ייפגע בשל עמדותיו" (זה כמובן לא מסתדר עם הביטול של הכנס עם האגודה לזכויות האזרח – שכן הוא ביטל את הכנס בדיוק בשל עמדותיהם). לא כשתמך במכינת עלי לאחר דברי יגאל לווינשטיין – גזען, מיזוגן, הומופוב וחשוך ממכינת עלי.

כעסתי קשות על התמיכה באלאור אזריה – פרשה שהיוותה את קו פרשת המים של החברה הישראלית ותרמה רבות להתבהמות וללאומנות שפשו בנו, וודאי ביקרתי אותו על כך שהוא סבור שהתנ"ך מייצג אמת היסטורית וחד משמעית, על פיה יש לבסס את הפתרון המדיני לסכסוך המאיים לכלותינו (מבלי שנתן דעתו על כך שאפילו אברהם אבינו דגל בחלוקת הארץ כשהוא ואחיינו לוט רבו על שטחי מרעה, כך שפתרון החלוקה אף הוא תנ"כי).

בקיצור ביקרתי אותו במגוון רחב של נושאים והוא היה אורח קבוע בטורים שלי ואיך לומר זאת בעדינות? לא נהגתי להחמיא לו.

אם מישהו היה אומר לי לפני הבחירות שלא רק שאברך על בחירת בנט לראשות הממשלה אלא שלאחר כהונה של כחודשיים בלבד אחשוב שכהונתו מסתמנת כאחד הדברים הטובים שקרו למדינת ישראל הייתי אומרת שנסתתרה בינתו, אבל עם עובדות קשה להתווכח – אני באמת ובתמים סבורה שבנט הוא ראש ממשלה מצויין.

אם מישהו היה אומר לי לפני הבחירות שלא רק שאברך על בחירת בנט לראשות הממשלה אלא שלאחר כהונה של כחודשיים בלבד אחשוב שכהונתו מסתמנת כאחד הדברים הטובים שקרו למדינה, הייתי אומרת שנסתתרה בינתו

ראשית, בניגוד לכל מה שהורגלנו אליו בעשור האחרון, יש הרגשה שהממשלה באה לעבוד לטובת הציבור. יש הרגשה שהשרים חשים בכובד האחריות המוטלת על כתפיהם, ושהם לא נמצאים בתפקיד רק כדי לשאת בתואר המכובד ולהנות מהפינוקים שהתפקיד מספק ובשפע.

ובעיקר יש הרגשה שיש במדינת ישראל ראש ממשלה. ראש ממשלה במשרה מלאה שעובד למען הציבור. ראש ממשלה במשרה מלאה שמבין את משמעות התפקיד, לא רק כפלטפורמה למימון הוצאות אישיות אלא כאחריות כבדה מאוד על כלל האזרחים.

ראש ממשלה שמבין שהוא שעוסק בדיני נפשות, כמי שאחראי לכל המערכות כולן. כמי שמאציל סמכויות ולא עוסק כל היום באינטריגות, בהסתה, בהפרד ומשול ובהאדרה אישית שחורגת מכל פרופורציה.

וזה לא קל. זה לא קל כי נתניהו הותיר אחריו אדמה חרוכה במלוא מובן המילה. וזה לא קל, כי מיד עם כניסתו לתפקיד פרץ הגל הרביעי של הקורונה וראש הממשלה צריך לטפל הן במניעת התפשטות המגפה, הן במערכת החינוך ששבתה כמעט שנה שלמה והן במשק שרק החל להתאושש. כל זאת כשמטרתו המוצהרת היא להימנע מסגר.

ובעיקר זה לא קל כי נתניהו וחברי מפלגתו, החפים ולו ממידה מינימלית של ממלכתיות או אחריות ציבורית, נושפים בעורפו ומחכים לשעת כושר. הם הרי זוכרים היטב את השנים העליזות בהם היו בשלטון והם לוטשים עיניים חזרה לכורסאות הנוחות. קר שם באופוזיציה והם לא יהססו לרגע לתקוע מקלות בגלגלים.

בעיקר יש הרגשה שיש במדינת ישראל ראש ממשלה. רה"מ במשרה מלאה שעובד למען הציבור. רה"מ שמבין את משמעות התפקיד, לא רק כפלטפורמה למימון הוצאות אישיות אלא כאחריות כבדה מאוד על כלל האזרחים

מגיעות לבנט מחמאות על תפקודו כראש ממשלה. הוא מראה כי השתחרר לחלוטין מהצל הכבד של נתניהו. ובעיקר הוא מראה כי כל הנדסת התודעה לה הייינו נתונים בשנים האחרונות, כאילו נתניהו הוא אחד ואין שני לו, כאילו מדובר בראש ממשלה מוכשר במיוחד, בקוסם, באיש שכל העולם פרוש לרגליו ומנהיגי העולם עומדים בתור לפוגשו – אין לה כל אחיזה במציאות. בנט נכנס בקלילות ובחן לנעליו הקטנות מאוד של נתניהו.

לא מאמינה שהדברים יוצאים ממני (והוא וודאי לא היה מאמין) אבל שאפו לבנט.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.