על רקע המשך ההתחזקות של השקל, נגיד בנק ישראל יצא היום בהודעה חריגה והבהיר כי הבנק לא יעלה בקרוב את שער הריבית, שעומדת כרגע על 0.25%.

פרופ' אמיר ירון הודיע בשעת הצהריים, כי "מאז החלטת הריבית, חלה הפתעה חדה בסביבת האינפלציה, כאשר מדד יוני ירד ב-0.6%.

"כמו כן, גברו ההערכות שהבנקים המרכזיים העיקריים יחזרו לנקוט צעדי הרחבה, ובפרט צעדים משמעותיים של הפדרל ריזרב – לכך הייתה השפעה משמעותית על מערך שערי החליפין, מה שצפוי להשפיע גם על תוואי האינפלציה.

"לאור התפתחויות אלו, אני מעריך שלמשך זמן ממושך לא תהיה החלטה להעלות את הריבית. יתרה מכך – אם יהיה צורך עומדים לרשותנו כלים נוספים".

ירון הסביר כי שינוי הכיוון לעומת ההודעה ב-8 ביולי נובע מכך שאז הנתונים הצביעו על כך שאולי ייווצרו התנאים להעלאת ריבית באחת ההחלטות הבאות. "עם זאת הדגשנו שלאור אי הוודאות המשמעותית לגבי מספר פרמטרים, לא מן הנמנע שיהיה צורך להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך".

השקל ממשיך להתחזק

השקל ממשיך להתחזק היום מול המטבעות המובילים בעולם, אך לאחר הודעת הנגיד ההתחזקות היא בשיעור מתון יותר:

החל מאתמול הדולר כבר נסחר מתחת ל-3.5 שקלים, היורו שווה פחות מ-3.9 שקלים ליורו והליש"ט שווה כ-4.2 שקלים. למעשה, המטבע הישראלי הפך לחזק ביותר בעולם, ונסחר כעת בשפל של כל הזמנים מול סל המטבעות הזרים.

השקל התחזק בשבועות האחרונים אפילו מול הדולר, שעלה מול רוב המטבעות העיקריים בעולם ורק פה הוא נחלש.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

למי זה טוב ולמי זה רע?

נהנים מהמצב הזה כל הישראלים שקונים מוצרים אונליין, היבואנים, וכן הנוסעים לחו"ל, שמרוויחים פעמיים: בעת רכישת החבילה לחו"ל, וגם באפשרות לבזבז יותר בזמן השהות שם. מי זוכר שפעם הליש"ט היה שווה 9 שקלים, ואתמול נחתך ל-4.2 שקלים בלבד?

מי שפחות מרוצים מהמצב הזה אלה היצואנים הישראלים, שרוב ההוצאות שלהם בשקלים, אך התמורה שלהם בדולר: בשנה שעברה אלה קיבלו 400 שקלים ל-100 דולר, וכעת הם נאלצים להסתפק בפחות מ-350 שקל.

למה זה קורה?

כלכלת ישראל מפגינה עמידות יחסית להאטה בעולם, כאשר ההאטה בצמיחה כאן קצת יותר נמוכה מאשר במערב, אך נראה שזו לא הסיבה להתחזקות השקל.

גורם אפשרי נוסף להתחזקות הוא תחילת ייצוא הגז מלווייתן בסוף השנה, שצפוי להזרים לישראל עוד מט"ח, אך גם זה כבר ידוע ומגולם במחירים מזה זמן, ולכן לא מסביר את המשך ההתחזקות של השבועות האחרונים. אותו הדבר לגבי ההשקעות הזרות בהיי טק הישראלי, שמחזקות את השקל, אך לא התגברו בצורה יוצאת דופן בזמן האחרון.

מה שנשאר הוא הפרשי הריביות ומדיניות הריבית – שעד ההודעה המפתיעה של היום – היתה צפויה לעלות כאן ממש בקרוב, לעומת המגמה ההפוכה בעולם:

בהודעת הריבית האחרונה ב-8 ביולי, בנק ישראל עוד השאיר את הדלת פתוחה להעלאת ריבית כבר השנה, אולי כבר בסוף אוגוסט הנוכחי, והתחזית הכללית היתה לשלוש העלאות עד סוף השנה הבאה.

לעומת זאת, בארה"ב, הבנק המרכזי הודיע היום בערב על הורדת הריבית ברבע אחוז ל-2.25%, כצפוי. הורדה זו מהווה שינוי כיוון גם בארה"ב, שבה הועלתה הריבית בהדרגה במהלך שלוש השנים האחרונות. למעשה, זו הורדת ריבית ראשונה בארה"ב מאז המשבר של 2008. גם באירופה, שבה הריבית כבר שלילית, הנגיד אותת על הורדות נוספות כבר לפני מספר שבועות.

הסיבה להרחבה המוניטרית משני צדי האטלנטי היא ההאטה בקצב הצמיחה בעולם, שהחריפה עם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. מי שיזם את מלחמת הסחר הוא דונלד טראמפ, וזה לא מנע ממנו להאשים את הנגיד שלו בחוסר נכונות להוריד ריבית ובשחיקת התחרותיות של ארה"ב מול אירופה וסין.

המגמה הזו מאותתת למשקיעי המט"ח בעולם שכאן בישראל הם יוכלו לקבל תשואה גבוהה יותר על ההשקעה, והם שמחים לעשות את זה במדינה שנחשבת ליציבה יחסית, עם דירוג אשראי גבוה, ולכן הם ממשיכים להזרים לכאן עוד ועוד מט"ח.

מה הדילמה של הנגיד?

מצד אחד, אם בנק ישראל אכן משנה פאזה, כפי שהודיע היום, התחזקות השקל אולי תתמתן, אבל הריבית הנמוכה תגבה מחירים אחרים: בועת המשכנתאות למשל, תמשיך להתנפח, לאחר שהגיעה להיקף שיא של 4 שנים בחודש החולף.

מצד שני, אם הנגיד יפעל בניגוד למגמה בעולם, וימשיך בהעלאות הריבית שתוכננו לשנה הבאה לפחות, השקל ימשיך להתחזק, ויגבה את המחיר מהיצואנים ויקשה על האינפלציה לעלות קצת ליעד שקבע הבנק עצמו.

ירון נחשב לחסיד השוק החופשי, וגם אתמול העריכו האנליסטים כי הוא ייתן לשוק לעשות את שלו, ולא יתערב כדי למתן את התחזקות השקל ולהגן על היצואנים. לכן ההודעה של היום נחשבת לשינוי כיוון מחשבה, ונראה שירון נכנע ללחץ של השוק.

על האפשרות של שינוי כיוון בעקבות התגברות הלחץ על בנק ישראל, הצבענו כאן בכתבה מלפני חודש. מעבר להיפוך המגמה בהחלטה שלא להעלות את הריבית, ההודעה מרמזת על האפשרות שירון יפעל בניגוד לנטייה המחשבתית שלו גם בהקשר הרחב יותר.

במלים אחרות, בנק ישראל עשוי אפילו להתערב בשוק באמצעות רכישות מט"ח אגרסיביות, מה שלא נעשה בתקופה האחרונה.

הבעיה היא שיתרות המט"ח של בנק ישראל כבר המריאו להיקף שיא של כ-120 מיליארד דולר, שמהווים כשליש מהתמ"ג, והערכות הן שבנק ישראל הפסיד לפחות 20 מיליארד דולר על הפוזיציה הזו כך שאין הרבה מרווח ומוטיבציה לחדש את הרכישות. מה גם שהתערבות כזו, כפי שלמדה על בשרה הנגידה הקודמת קרנית פלוג, ממתנות את התחזקות השקל לכמה ימים לכל היותר, אבל בסופו של דבר הזרים חזקים יותר ובנק ישראל מפסיד מולם.

ההודעה המפתיעה של היום תואמת את התחזית שפרסם ביממה האחרונה שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בדיסקונט ברוקראז: "אנו מעריכים כי בנק ישראל יאלץ 'לשנות כיוון' ולהתחיל לנקוט במסר מרחיב. נזכיר כי בנק ישראל נתן לאחרונה דגש לגורמים המקומיים בהקשר החלטות הריבית שלו בעתיד.

"הירידה בסביבת האינפלציה בישראל (אינפלציה בפועל וציפיות אינפלציה) והתחזקות השקל (גורם סיכון עיקרי  לחזרת האינפלציה ליעד) יגרמו בסופו של דבר "לשינוי דיסקט" אצל בנק ישראל באם ייסוף השקל ימשך, ושאלת המפתח היא בעיקר מתי בנק ישראל אכן ישנה גישה".