חוצה גבולות האמנות מצילה מבושות

הדרה לוין ארדי (באדיבות המצולמת)
הדרה לוין ארדי (באדיבות המצולמת)

זה מביך להודות (מבוכה זו אחת מחולשותיי השכיחות), בשנתיים האחרונות נתקעתי על איזה עלם חמודות, שאיפשהו בתוך ים הסערות, תמיד מצאתי את עצמי חוזרת אליו בהודעות שיכורות, אחת לכמה שבועות, באיזה רגע של חלום־סוף־לַיִל.

זה מביך להודות (מבוכה זו אחת מחולשותיי השכיחות), בשנתיים האחרונות נתקעתי על איזה עלם חמודות, שאיפשהו בתוך ים הסערות, תמיד מצאתי את עצמי חוזרת אליו בהודעות שיכורות

ולא היה שום מאחז לתקיעות הזאת. כלומר, כבר לא נשאר ביננו ממש, אלא קצת מבוכה וקצת מִשְׁפָּלָה, שאריות של איזה חסד מופלא וקצר מאוד. הגילופין היו מקלט לנפש חפצה בניגוד לדעתה.

העניין המביך הוא שמבחינתו זה היה כנראה אירוע מעורפל, איזו תשוקה זכרית ורגעית שנפל אליה בתוך פרידה ארעית, בימים חורפיים, אחרים, כשליבו בכלל נקשר למקום אחר, וזה בטח עושה לו רע להיזכר, וגם סביר להניח שלרגעים השליך את התסכול מהאחת על המיאוס מהאחרת, ואני ספגתי את הֶדֶף המיאוס כמו תפסן מהלומות, התעקשתי לראות הכול והתעקשתי להיות, מכוונת את ידיי לַפגיעוֹת, ולוקחת אותן כמו מקצוענית בזירת אגרוף, מסמנת בתוכי את גבולות הזירה ומבדילה בין המשחק לחיים, למרות שהקרב הוא קרב, והמכה מכה, והגוף סופג. ובכל זאת יש איזה מרחק בין כל אלה ללב. הגבולות מסומנים בקווים גמישים כמו חבלים בלתי נראים, אבל הם ברורים מאוד, ושומרים על בריאות הנפש.

הייתה גם קורונה. סגרים. היו שינויים. שנינו גידלנו מִשְמנים. הוא עשה סרטים. אני עשיתי שירים. היו רגעים שהוא היה די מגעיל, אבל התחרט על עצמו וניסה להיות בנאדם נחמד, כמו שציווהו סבו, כמו שחקק על עורו. לא הייתי טיפשה, אבל העמדתי פני מאמינה. שיחקתי ברותחין. ראיתי את הסתר הפנים בהודעות המנומסות, הקצרות, המקודדות, שאותתו שאין לו עניין אך מחמיא לו מאוד; משפטים תלויים באוויר ובלי נקודה בסופן. אני מסתכלת על הפנים של הבנאדם, מקשיבה לפלואו של הדיבור שלו, לאיכות הקול, מייחסת לו תכונות, רגישות ושפות, למרות העדר הנקודות. זה מביך להודות איך הפכתי להיות רואה בְּאותות ובוראת עולמות, אפילו מהומות לא הצלחתי לחולל מרוב חולשה, בבחינת, מה זה נקרא לא לרצות אותי.

ואני ספגתי את הֶדֶף המיאוס כמו תפסן מהלומות, התעקשתי לראות הכול והתעקשתי להיות, מכוונת את ידיי לַפגיעוֹת, ולוקחת אותן כמו מקצוענית בזירת אגרוף

אבל אחרי כל הדברים הללו אני נעמדת מול הקהל, ומספרת לו את כל הסיפור הזה, כלומר, אני מוסיפה סיבוב בזירת האגרוף ומרחיבה את היריעה. הקרב לא יסתיים בהודעת ווטסאפ עצובה. לי לא עושים גוסטינג, ואני לא מתאדה. וכמו מתאגרף שהיה שרוע על הרצפה, מנופח וחבול מתבוסה, וכבר נדמה היה לכול שהקרב הוכרע, ואז, שניה לפני שהסתיימה הספירה, קם מתבוסתו כמו רוקי בלבואה למערכה האחרונה, וברגע האחרון והקובע מנחית את המהלומה שתהפוך את התוצאה על פיה, ותשנה את המאזן, כי המילה האחרונה היא המילה של האמן. מהלומות החיים נשארות בין שני אנשים, בסודם הנעלם, אבל היצירה עצמה היא הסיפור שיספר האמן לעולם.

האמנות מצילה מבושות, ולמרות שכל קשר בין המציאות לדמויות הוא פרי דמיון והשראות, גם לרכילות יש ערך אמנותי, והוא הסיפור שאדם מספר לעצמו כשהוא קורא שירה או שומע שיר, ומוצא את עצמו בתוכו, כשהוא בטוח שכל שיר נכתב עליו, או לפחות במיוחד בשבילו.

*סינגר־סונגרייטר

וְלַמְרוֹת שֶׁפִּזַּרְתִּי רְמָזִים בְּלִי שֵׁמוֹת, וְהֵבֵאתִי מַרְאֵי־מְקוֹמוֹת, וְסִפַּקְתִּי קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת לְאִתּוּר הַנְּפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת, אַל תִּתְפְּסוּ אוֹתִי בְּמִלָּה, וְאַל תְּנַסּוּ לְאַתֵּר מִי זֶה מָה, וְאֵיפֹה בְּדִיּוּק זֶה קָרָה, כִּי אֲנִי אַלּוּפָה בִּלְכַסּוֹת טְפׇחַיִם, וּלְדַלֵּג עַל הַמְּשׂוּכָה, וְלִפְעָמִים מַעֲמִידָה פָּנִים כְּאִלּוּ לֹא הָיָה. מָה שֶׁמַּתְחִיל בִּכְאֵב לֵב, יִגָּמֵר עַל הַבָּמָה. בְּהוֹפָעָה. בִּסְפּוֹטִיפַי.

ואז, שניה לפני שהסתיימה הספירה, קם מתבוסתו כמו רוקי בלבואה למערכה האחרונה, וברגע האחרון והקובע מנחית את המהלומה שתהפוך את התוצאה על פיה, ותשנה את המאזן, כי המילה האחרונה היא המילה של האמן

*דצמבר שלפני המגפה

בֵּין עַזָּה לְפַלְמַ"ח, בִּרְחוֹב חַרְלַ"פּ
מִתַּחַת לַסְּוֵויטְשִׁירְט שֶׁמִּתַּחַת לַגֶּשֶׁם
דֵּצֶמְבֶּר שֶׁלִּפְנֵי הַמַּגֵּפָה
עָצַר מִלֶּכֶת וְכִוֵּן אֶת פָּנַי אֶל פִּיו
שֶׁל סְטוּדֵנְט יָפֶה לְקוֹלְנוֹעַ
כְּמוֹ לַעַג לַהִיסְטוֹרְיָה,
הַמֶּרְחָק בֵּין הִדָּלְקוּת לִקְנֵה מִדָּה,
בֵּין אָמָּנוּת לְרוֹמְמוּת לִבְשַׂר הָרוּחַ,
שֶׁבְּתוֹכוֹ נוֹטֵל אָדָם מִן הַיּוֹמְיוֹם
מַעֲגָנִים לַזִּכָּרוֹן, מַרְאֵי מָקוֹם,
כְּמוֹ רֵיחַ שֶׁל אָסוֹן.
אַחֲרֵי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הַנָּסוֹג
חָזַרְתִּי לַיְלָה־לַיְלָה כְּדֵי לִרְאוֹת
אֶת סוֹף הָעוֹלָם מִקָּרוֹב,
וְסוֹף הָעוֹלָם הֶרְאָה אֶת פָּנָיו הַיָּפִים
אֶל אַחֶרֶת, וְנִשַּׁק אוֹתָהּ מוּל עֵינַי
לְתִפְאֶרֶת. כָּל לַיְלָה.
יוֹד אָמַר שֶׁאֲנִי מְשֻׁגַּעַת
לִרְצוֹת לִרְאוֹת מִקָּרוֹב.
אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת.

המיני־אלבום החדש, "ראינו איך הבוקר עולה"

"לא יודע איך" – סינגל חדש מתוכו.

*השירים מתוך הספר הבא – בעריכה – "השנים העצובות".

מיני אלבום חדש של הדרה לוין ארדי
מיני אלבום חדש של הדרה לוין ארדי

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 25 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפרסום בזמן ישראל ביום שישי כי נתניהו נטש את אוחנה בסיעת הליכוד עורר סערה גדולה ושלח את השר לשעבר לסבב אינטנסיבי של ראיונות בכלי התקשורת כדי למזער נזקים ● למרות שהתעקש כי יחסיו עם נתניהו מצוינים, אוחנה רק העמיק את הקרע: סקר מפוברק שפורסם בערב שישי עורר עליו זעם במפלגה - וסירובו בראיונות למתוח ביקורת על אדלשטיין לא יקרב אותו בחזרה לנתניהו ● פרשנות

עוד 672 מילים

האח הגדול מגיע לשמיים

פרסום ראשון עוף או בשר? מזומן או אשראי? קונקשן בקייב או ברומא? ● במשרד המשפטים ובמל"ל מסיימים בימים אלה הכנת חקיקה שתאפשר בניית מאגר מידע מהגדולים בישראל שיכלול פרטים רבים על כל נוסע הנכנס או יוצא מישראל בטיסה ● זמן ישראל עיין בטיוטת החוק, ובין הפרטים שייאספו: כתובת, אימייל, כרטיס אשראי, פרטים על הכבודה של הנוסע, מידע על פעילות במהלך הטיסה, טיסות המשך ועוד

עוד 1,700 מילים

לשחרר את החרדים מעול רבניהם

אילו הייתי צריכה לציין את העוול הכי גדול שנעשה כלפי ציבור כלשהו בישראל, היה זה ללא ספק העוול כלפי החברה החרדית. ולא, זו לא טעות – החברה החרדית, על כל גווניה ובני גווניה, סובלת מעוול ארוך ומתמשך. עוול בו פרנסי החברה ומנהיגיה הפקיעו מידי הציבור החרדי עצמו את היכולת להחליט כמעט כל החלטה חשובה שאדם מקבל במהלך חייו על עצמו ועל משפחתו – בראש ובראשונה את ההחלטה האם ללמוד, מה ללמוד ובאיזה עיסוק לבחור.

החברה החרדית סובלת מעוול מתמשך, כשפרנסי החברה ומנהיגיה הפקיעו מידי הציבור החרדי עצמו את היכולת להחליט כמעט כל החלטה חשובה שאדם מקבל במהלך חייו על עצמו ועל משפחתו

מנהיגי החברה החרדית החליטו כי ציבור הגברים החרדי כולו יעסוק בדבר אחד ואחד בלבד – בלימוד תורה. אלא שההחלטה לנתב את הציבור החרדי כולו ללימוד תורה אין לה דבר וחצי דבר עם תורה, עם דת, עם יהדות או עם שמירת עול תורה ומצוות. לניתוב זה יש מטרה אחת: שליטה, שליטה על הציבור החרדי כולו, שליטה טוטלית.

לשליטה זו יש שני היבטים עיקריים: האחד, הצורך בשמירה על הקהילה שלהם, על אורחות חייהם, על מנהגיהם, וההיבט השני הוא כסף, הרבה כסף, כסף גדול. ומנהיגי הציבור החרדי קשרו בין שני ההיבטים הללו, באופן כמעט גאוני, כך שהאחד תלוי בשני – תלות שמבטיחה את התקיימות שני ההיבטים.

הכסף הגדול מגיע למנהיגי הציבור החרדי דרך ניתוב הציבור ללימוד התורה. מאות ישיבות, כוללים, תלמודי תורה ומוסדות חינוך חרדים קיימים במדינת ישראל ובהם לומדים מאות אלפי תלמידים ואברכים – וכל אחד מהם מתוקצב בכסף. מכאן שככל שיהיו יותר מוסדות ויותר תלמידים – יהיה יותר כסף.

אלא שעל האף הכסף הגדול, הקהילות החרדיות, ששנים מתוקצבות על ידי ממשלות ישראל כולן בתקציבים נדיבים מאוד, באופן פרדוקסלי הן דווקא מהקהילות העניות ביותר בישראל. הכסף הגדול אינו מגיע אליהן.

מנהיגיהם, רבניהם ופרנסיהם יצרו מנגנון שבו קיימת תלות בין הלימוד לבין הפרנסה. לא מדובר במנגנון הטבעי בו אדם לומד, משתלם, מתמקצע ומתפרנס מיגע כפיו, מנגנון המקובל בכל חברה, אלא במנגנון בו הלימוד מחליף את העבודה. הלימוד הוא במקום העבודה, הלימוד הוא למטרת קבלת הכסף הציבורי הגדול – זה שבעזרתו ניתן לשלוט על הקהילה – גם על ידי השארתה ענייה.

על האף הכסף הגדול, הקהילות החרדיות, ששנים מתוקצבות על ידי ממשלות ישראל כולן בתקציבים נדיבים מאוד, באופן פרדוקסלי הן דווקא מהקהילות העניות ביותר בישראל. הכסף הגדול אינו מגיע אליהן

והמנגנון המעוות הזה הוא שורש כל רע, המנגנון המעוות הזה הוביל לתופעות של לימוד תורה למראית עין בלבד, שהרי לא כל אדם יכול/רוצה/בנוי ללימוד ממושך יום אחר יום.

המנגנון המעוות הזה הביא להגדלה ולניפוח מלאכותי של מספר התלמידים, שהרי אם התקציב תלוי במספרם יש אינטרס כלכלי להגדלתו – מה שהוביל למעשי רמיה.

המנגנון המעוות הזה יצר שוק כלכלי שחור בו אלפי תלמידי ישיבות, שכאמור אינם יכולים או רוצים ללמוד אבל אינם יכולים לעבוד או עובדים בשחור – ואגב כך גם מקבלים כסף מהמדינה וגם לא משלמים מיסים.

המנגנון המעוות הזה יצר תלות של החברה החרדית בחברה החילונית העובדת ובחברה הדתית העובדת והביא לחשדנות, שלא לומר ניכור ומשטמה של ממש, בין אלה שעובדים למחייתם לבין אלה שאינם עובדים – שהרי אין אדם שאוהב להיות מנוצל. אין אדם שמרצונו יפרנס זרים לו – זה הרי מנוגד לטבע האנושי.

מנגד, בצד החרדי, כדי להצדיק את הניצול, החלו להישמע טענות כאילו שמירת הדת על ידם היא כדי לחפות על כך שהחילונים התפקרו. הטענה היא בעצם שהדתיות שלהם מגינה עלינו. הם "נהרגים באוהלה של תורה" גם עבור הציבור החילוני. טענות אלה בתורן הובילו להקצנה דתית והקצנה לאומנית.

המנגנון המעוות הזה יצר תלות של החברה החרדית בחברה החילונית והדתית העובדת והביא לחשדנות, שלא לומר ניכור ומשטמה, בין אלה שעובדים למחייתם לבין אלה שאינם עובדים

המנגנון המעוות הזה הוביל גם להגנה על מי שעושים מעשים פליליים ואף להצדקתם – כי אם אתה שומר על הקהילה שלך מכל משמר מפני החברה שבחוץ, אתה תסתיר ממנה בעיקר דברים שמציגים את הקהילה באור אפל. למשל את גילויי העריות, למשל ניצול מיני של נערים בידי רבנים, למשל ניצול מיני של נשים ונערים – רק לאחרונה התפרסמו הטענות נגד יהודה משי זהב.

והמנגנון המעוות הזה הביא לכך שמנהיגי הציבור הדתי, השומר תורה ומצוות הספרדי, זה שהתפרנס מיגע כפיו, זה שלא הדיר נשים, זה שהיה מתון בהלכותיו כלפי מי שאינם יהודים, רצו חלק בחגיגת הכסף הגדול של אחיהם האשכנזים ולכן הפכו את הציבור הזה לציבור חרדי ליטאי המתפרנס אף הוא מכסף ציבורי גדול ומבלי לעבוד. בשנות ה-80 קמה מפלגת ש"ס והמירה את דתם של היהודים הספרדים, את הלכות חייהם, את התורה ואת העבודה במודל הנצלני של החרדים האשכנזים. המודל שכאמור משיג שליטה טוטלית על הקהילה וכסף גדול – למי שעומד בראש הקהילה.

אלא שהעוול הזה, שעיוולו מנהיגי הציבור החרדי ורבניהם, חורג מעוול כלפי קהילותיהם. מדובר בעוול כלפי כלל אזרחי המדינה, אלה שגם נושאים בנטל הכלכלי ובנטל הצבאי וגם נאלצים לשמוע דברי בלע על "העגלה הריקה של החילונים".

והעוול הוא גם כלפי הדת עצמה והפיכתה מצורך של אנשים באמונה לכלי לשליטה על הציבור וכלי להתעשרות, עם רשימת רבנים, כולל הרב הראשי, שנאשמו במעשים פליליים חמורים: מצגר, פינטו, ברלנד, דרעי והרשימה עוד ארוכה.

רק בשנה האחרונה, בתקופת הקורונה, יצא לנו לחזות בכמה קל לאנשים לקבל כסף חינם ולאמץ נורמות של חיים על חשבון כסף ציבורי – כאשר הנאשם בפלילים, מטעמים פוליטיים, חילק קצבאות לאנשים (זה היה שוחד בחירות לכל דבר ועניין) ואלה העדיפו להישאר בבית, גם אם הקצבה היתה זעומה יותר מאשר השכר שהרוויחו, ולא לצאת לעבודה.

מזה שנים ארוכות שהציבור החרדי נתון בשבי פרנסיו ורבניו, וכמו בכל שבי ממושך הוא הוליד את סינדרום שטוקהולם. הציבור החרדי משתף פעולה עם פרנסיו. כמעט אין בנמצא מי שיוצא נגד המודל המעוות הזה המפקיע את המצווה הראשונה בתנ"ך "בזעת אפיך תאכל לחם". כמעט אין רבנים, כמו הרב אמסלם שעזב את ש"ס, הטוענים בריש גלי כי הציבור החרדי צריך לצאת לעבודה וצריך להתגייס לצבא. הציבור החרדי צריך להיות חלק מאזרחי מדינת ישראל בזכויות ובחובות. צריך שרק מעטים, יחידי סגולה, תורתם תהיה אומנותם.

הגיע הזמן לשחרר את הציבור החרדי מהשבי של מנהיגיו ורבניו. הגיע הזמן לשחרר את הציבור החילוני מהעול של תמיכה כלכלית בציבור זה ומהעול הצבאי. הגיע הזמן לשחרר את מדינת ישראל כולה מעול הדת – דת היא עול אישי שאדם נוטל על עצמו, הרבנות והרבנים הפכו את הדת לעול ציבורי כללי – כאמור לשם בצע כסף. הגיעה הזמן לפרק את מונופול הרבנות – אין לזה אח ורע במדינות דמוקרטיות. מנגנון עושק בחסות החוק, מנגנון שבשל בצע כסף הפך למנגנון התעמרות רשמי של המדינה באזרחיה.

הגיע הזמן לשחרר את הציבור החרדי מהשבי של מנהיגיו ורבניו. ואת הציבור החילוני מעול התמיכה כלכלית בציבור זה ומהעול הצבאי. הגיע הזמן לשחרר את המדינה מעול הדת

הציבור החרדי יכול וצריך לעבוד למחייתו ואני מנחשת שהוא משווע לכך – חוק גיוס חרדים לצה"ל יכול להיות, באופן פרדוקסלי, הכלי לשחרור החרדים משוביהם.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,043 מילים
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ארגון החזית העממית הרחיב בשנים האחרונות את פעילותו הפוליטית, וממקד את מאמציו במלחמה דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל בזירה הבינלאומית ● ישראל לא התייחסה לכך עד כה כאיום אסטרטגי, וכעת היא מנסה "לתקן" ● לא בטוח שההחלטה להכריז על מוסדות אזרחיים כ"ארגוני טרור" היא התשובה ● פרשנות

עוד 1,003 מילים

דיווח: פרקליט המדינה אישר את ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטיניים כארגוני טרור

גורם מדיני-ביטחוני אומר שלישראל מידע רב הקושר את הארגונים לפעילות טרור ● הממשלה אישרה תוכנית לאומית לטיפול בפשיעה ובאלימות ותוכנית לסגירת פערים בחברה הערבית; התקציב - יותר מ-30 מיליארד שקל ● לראשונה בעידן ביידן, פרסמה ישראל מכרזים לשיווק דירות בהתנחלויות ● לקראת ועידת האקלים של האו"ם אישרה הממשלה תוכנית להאצת מיזמים בתחום התשתיות

עוד 61 עדכונים

משפחתו של סלומון טקה והמשטרה מסרבות להתפשר

פרסום ראשון תביעות מהסוג הזה לרוב נגמרות בפשרה, אבל הצדדים בתביעה על סך כ-2.5 מיליון שקל שהגישה משפחתו של סלומון טקה נגד השוטר שירה בו למוות ממאנים להתפשר ● בעקבות הסירוב, ייפתחו בינואר דיוני ההוכחות בתיק ● עורך הדין אביתר קציר, המייצג את התובעים: "המשפחה עומדת על קבלת הפיצוי על הנזקים האדירים שנגרמו לה" ● המשטרה: "הודענו לביהמ"ש כי האפשרות לפשרה טרם הבשילה"

עוד 466 מילים

תגובות אחרונות

דיווח: במשרד הבריאות ממליצים שעד חודש דצמבר לא תתאפשר כניסת תיירים מרוסיה

תיירים משאר מדינות העולם יוכלו, ככל הנראה, להיכנס לארץ כבר בחודש הבא ● גורם ביטחוני: ישראל עדכנה מראש את ארצות הברית, שתכריז על שישה ארגונים פלסטיניים כארגוני טרור, אולם המידע לא הגיע למשרד החוץ האמריקאי ● אחרי צאת השבת - פוטין ובנט קיימו שיחה נוספת, שבה הזמין נשיא רוסיה את ראש הממשלה לביקור בסנט פטרבורג; הלילה ישוב בנט ארצה מביקורו בסוצ'י

עוד 24 עדכונים

הטורבינה בקנטו סול'אוליו חזרה לייצר אנרגיה ירוקה – יותר ממאה שנה לאחר שהרמן איינשטיין הפך את הכפר לאחד הראשונים שהוצבו בו פנסי רחוב חשמליים ● מורשתו של אבי תורת היחסות חזרה להאיר את בתיהם של יותר מ־4,000 תושבי המקום

עוד 738 מילים

"בשביל מי יש לכתוב? בשביל מה יש לחיות?"

יומניו של הסופר היהודי הענק בין מלחמות העולם רואים אור בתרגום ראשון לאנגלית ● צוויג, שהתאבד ב־1942, מתגלה בכתביו כמי שחזה כבר בתחילת שנות ה־30 את העתיד לבוא ● עם עליית הנאצים לשלטון החלה בריאותו הנפשית להתדרדר והוא נדחק בהדרגה מהעולם דובר הגרמנית: "שפה שאיני יכול להשתמש בה"

עוד 2,027 מילים ו-1 תגובות

השליח האמריקאי לענייני אנרגיה מנסה לקדם פתרון למשבר הדלק החמור בלבנון ● 7 מיליארד דולר: זה הסכום אותו הכניסה עד כה השנה איחוד האמירויות מהייצוא לאיראן ● תוכנית "מוסאלחה" של ממשלת מרוקו מעניקה ליווי פסיכולוגי לאסלאמיסטים קיצוניים ● השינוי בערב הסעודית מגיע לספרות ● השבוע לפני 48 שנים: משבר האנרגיה העולמי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 844 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האור המאובק בקצה המנהרה

הרע: הרכבת הקלה בגוש דן עברה בהצלחה נסיעת מבחן ראשונה, אבל כל הסימנים מראים שהתושבים ימשיכו לחיות בשנים הקרובות באתר בנייה ענק ● הטוב: לפעמים המאמצים לסייע לטבע לשרוד מניבים פירות. למשל עם צבי הנגב ● והטיפ: החורף מגיע, זמן לפתוח חלון

עוד 873 מילים ו-2 תגובות

ממשלת ספרד מחפשת את צאצאי השורדים שהציל "שינדלר הספרדי"

הוא הציל פי חמישה יותר יהודים מאוסקר שינדלר אבל מעטים מכירים את מעשי חסיד אומות העולם הדיפלומט אנחל סאנס־בריס ● כעת מנסה ממשלת ספרד לאתר את צאצאיהם של יותר מ־5,200 ניצולים כדי להוציא לאור את סיפוריהם

עוד 481 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לָהּ פָמִילְיָה 104

פרסום ראשון: מאמרו הגנוז של בעל טור ידוע ב"הארץ", שכותרתו "כולנו לה פמיליה" (סאטירה)

עוד 939 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה