הדרה לוין ארדי
הזמן של
הדרה לוין ארדי

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

חוצה גבולות אל תתני להם לשבור אותך

שינייד אוקונור יצאה מהעולם שנראה כי לא יכלה לו עוד. המוזיקה של שינייד היא לא הקאפ־אוף־טי שלי, אבל זה בכלל לא העניין. העניין הוא מה שכריס כריסטופרסון (אותו אני דווקא מאוד אוהבת) לחש באוזנה של שינייד בסוף הטריביוט המפורסם שבו היא צעקה עירום ועריה את נשמתה מול קהל עוין.

כשהקהל (וההפקה בעקבותיו) ביקשו לסלקה מהבמה, כריסטופרסון יצא אליה לחבקה ולחש באוזנה "אל תתני להם לשבור אותך", וכתב לה ועליה את השיר היפהפה הזה "אחותי שינייד", "בעניין מהומת האלוהים שיצרה, כשאמרה את האמת בכל כוחה, וכולם שמעו בדיוק את היפוכה".

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 834 מילים

חוצה גבולות הלב ועונשו

מאבק הכוחות הנפיץ והמשונה של המערכה בין הבנים לבנות, על כל מרכיביו, מתגלע בתפארתו האכזרית בעיקר בפרדות מפוארות. כשנקלעתי למערבולת אחת מפוארת כזאת, לא ידעתי מה עושים במערבולות. ללא־מוצא הפכתי בעובדות, חרגתי מהמוסרות והכללים, מן העלבונות והנימוסין, חידשתי הלכות וגילויים ועשיתי משברונות הלב מרגליות ודורבנות לראווה, בהופעות ובספרים. אי אפשר לברוח מהמסלול שאליו נקלענו בכל מאודנו הגנטי, ההיסטורי, המקרי, הסוציו־אקונומי. המוצא היחיד ממוצאנו הוא האמנות שיוצאת כְּשֵׁדָה מאיתנו, שאין לה מוצָא, ואין לנו. לכבוד האפטר-פארטי של שבוע הספר, להלן הפרק "הלב ועונשו" מתוך "השנים העצובות".

בכי לשעתו

לפני כמה שנים שברו לי את הלב, והלב היה מתפרץ בבכי מבעד לקרעיו, בעיקר בהופעות, ואנשים באו לראות אותי בוכה מקרוב, לייב, על הפסנתר השיכור, בשירים שהמצאתי תוך כדי הופעה, שנכתבו תוך כדי בכי, ולא חזרו על עצמם לעולם כי היו בכי לשעתם. בין השירים הייתי מפזרת רכילות חמה מהגיהינום, והגיהינום היה נפלא. לא ידעתי לאן אני הולכת בדיוק, ומה אני עושה, אבל ידעתי שאם כבר לבכות, אז לבכות בכי יפה ומפואר, בכי עליון, מרומם. בכי זועם. הזעם, כידוע, עדיף על הגעגוע. הַגַּעֲגוּעַ כּוֹאֵב וְאֵינְסוֹפִי, וּמָה שֶׁאֵלָיו יִתְאַוֶּה לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה. הַזַּעַם עָדִיף. הַזַּעַם עָדִיף בְּהַרְבֵּה.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,066 מילים

חוצה גבולות מחשבות נודדות ונוגות על קונצנזוס וחירות מדומה

בעידן שבו אורבים המשחרים־לטרף לתפוס אדם בחלקיק־קלקלתו ולמהר לתייגו, אם משלנו הוא או לא, וגרוע מכך, לחסום ולהשתיק את דברו, לעיתים אף בטון אגרסיב־פרוגרסיב מופרך במיוחד – תהודת הזהות והרעיונות הפכה להיות עול כבד מנשוא אך גם דחוף מתמיד.

תחושת המחנק גוברת, ולא נשאר כמעט מרחב שאפשר לנשום בו במלוא הרֵיאות וההגיונות בלי לחבוט ולהיחבט. במקום לצאת מארונות, הרעיונות המורכבים נאלצים להידחס למגירות צרות, מחשיכות ולוחצות. אפילו שירים הפכו להיות מקלט רועץ למילים נרדפות. צריך להמציא אומנויות חדשות כדי להיאמר, כדי להישמע, כדי להידבר.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תשמעי, קראתי ואין לי הרבה מה להוסיף. את צודקת. ועל זה נאמר: סו וואט! הבעיה היא לא בקבלת האישור שאנו צודקים או לא. הבעיה היא שבלתי אפשרי להתווכח עם אף אחד,שכן המילה "צדק" או המילה "אמת" ... המשך קריאה

תשמעי, קראתי ואין לי הרבה מה להוסיף. את צודקת. ועל זה נאמר: סו וואט! הבעיה היא לא בקבלת האישור שאנו צודקים או לא. הבעיה היא שבלתי אפשרי להתווכח עם אף אחד,שכן המילה "צדק" או המילה "אמת" הן לחלוטין עניין של פרשנות סובייקטיבית. תלוי את מי שואלים. בעולמנו, אתה יכול להתעלם לחלוטין מעובדות, גם היסטוריות וגם מדעיות ולהחליט על עובדות אחרות לחלוטין, אפילו כאלו מומצאות או דמיוניות ולהחליט שהנה מצאת את האמת האבסולוטית ועכשיו לכו תתווכחו איתי על מי צודק. כשלוקחים "אמת" שכזו ועוד מוסיפים לה חתימת אישור של "מומחים" כאלה ואחרים, בדומה לאישורם של אותם 400 מומחים ש"צדקו" באישורם למבצע הכושל, והרי לך אמת חדשה שאחרים לא חשבו עליה ועכשיו לך תתווכח איתה. היום, רואים את זה בכל פינה אשר פונים אליה, במיוחד כשהתקשורת משמשת חותמת גומי לאג'נדות כאלה ואחרות, ולראייה, אתה שומע יותץר ויותר ציטוטים שנשמעו במהדורת החדשות אמש מפי "מומחים", אין כמעט מקום לדעה הפרטית הבלתי משוחדת, אחרי שבדקת, בחנת, ראית ונכחת בעצמך לדעת. לך תתווכח עם הבלתי ניתן לויכוח. ואנה אנו באים? למצב שבו כבר לא איכפת, שלא לומר התעייפנו, הכחות אזלו, וכל מה שהבנאדם רוצה זה לשבת בשקט תחת גפנו ותחת תאנתו, לשתות כוס תה, לקרוא איזה ספר ולהאזין למוסיקה ראויה, רק תעזבו אותי בשקט. אתם וה"אמת" שלכם. חג שמח.

עוד 1,905 מילים ו-1 תגובות

חוצה גבולות גלות ואמנות | לא־לראות

יש דברים שאינך יכול לדבר עליהם עם איש, אז אתה עושה מהם שיר, ודרכו מנסה לדבר עם העולם כולו. היו דברים שפחדתי לכתוב כי כשדברים מתנסחים על דיוקם ויוצאים אל האור הם הופכים לפרי עץ הדעת, וכל מי שאוכל מהם מגורש מגן עדן.

יש דברים שאינך יכול לדבר עליהם עם איש, אז אתה עושה מהם שיר, ודרכו מנסה לדבר עם העולם כולו. היו דברים שפחדתי לכתוב כי כשדברים מתנסחים על דיוקם ויוצאים אל האור הם הופכים לפרי עץ הדעת

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 882 מילים

חוצה גבולות גרעין של אמת בתוך מסה של רעשים

קשה לחמוק ממלכודות הרשת, מהצלפים הנחבאים בשוחות ואורבים לאידו של כל מועד בלשונו או חורג בדעתו מהחשיבה הקבוצתית האופנתית. קשה לעמוד מול החזית המוסרית "המתקדמת", הצייצנית והנלהבת, הטובה בעיני עצמה יותר מכל אדם אחר ומכל דעה אחרת.

קשה לצאת מול פרשנֵי העתיד של הפורומים הכלכליים, הפוליטיקאים והארגונים הבינלאומיים, המטא־מוסריים, יודעי הדבר (כל דבר) וקצרי הרואי, בעלי אינטליגנציות מלאכותיות שמתיימרות לבחון כליות־ולב בשלט־רחוק מבעד למצלמות לזיהוי צלמי אנוש, להנחות את האלגוריתמים, להזיז את קרני השמש, לתמרן את הרוחות, לנהל את המלחמות ולפתור את כל המצוקות של האנושות על רגל אחת; לחשב ממוצע של בריאוּת, דעות, אקלים ונתוני צריכה וקיימוּת של מיליארדי אנשים, מבלי לראות נפש אדם אחת ממטר.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,065 מילים ו-2 תגובות

חוצה גבולות מנגנון הכבידה של האישיות הכופרת

למרות שאני מחבבת מאוד גם את זה שלא ידע לשאול, אשר על פי נעמי שמר לקח את היפה מכול, ומאחר שממילא כבר הקדישה לו שיר, אני רוצה להקדיש ארבעה שירים לאחד אחר מארבעת הבנים שבהם מדברת ההגדה, והוא קרוב לליבי במיוחד, "הרשע".

על שהעז להוציא את עצמו מהכלל ולכפור בעיקר, ושילם את מחיר הבדידות התודעתית והחברתית של אישיות שיודעת את ההלכה אך תובעת את חירותה (וכבודה) ודורשת בה, כנגד התחושה הנוראה של בן מול אב המקהה את שיניו ושולל את גאולתו, או כיחיד מול קונצנזוס הכופה את דרכו ורעיונותיו על הפרט, ושולל כל רעיון ומעשה החורג ממנו.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 620 מילים

חוצה גבולות השנים העצובות

מה תעשו עם הדם?

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (ויקרא יט יז)

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 768 מילים

חוצה גבולות היופי אוזל במהירות

מתוך כל הַגָּלוּיוֹת שנגזרות על האדם בחייו, שלוש גָּלוּיוֹת מעסיקות אותי במיוחד בעת הזאת. גלות הדעת, גלות הגיל והגלות הכלכלית. הן קשורות זו בזו, משפיעות זו על זו ולעיתים מסתירות היטב זו את זו.

מתוך כל הַגָּלוּיוֹת שנגזרות על האדם בחייו, שלוש גָּלוּיוֹת מעסיקות אותי במיוחד בעת הזאת. גלות הדעת, גלות הגיל והגלות הכלכלית. הן קשורות זו בזו, משפיעות זו על זו ולעיתים מסתירות היטב זו את זו

הגלות נכפית על האדם כתהום של בדידות, לרוב מודחקת ומוכחשת גם על ידי החברה וגם על ידי הגולה בה. החברה אינה סובלנית כלפי הגולים, קולם מערער על סדריה, אבל היא מעמידה פנים. החברה טובה בלהעמיד פנים ומשקיעה בכך משאבים רבים. לעיתים היא מתנאה במראית־עין של גולים סמליים, שגלותם נסבלת ונוחה ומקובלת על הבריות.

גם הגולים מעמידים פנים. הם זקוקים להיתכנות כלכלית וחִברוּתית כדי להשמיע ברבים את מלוא גלותם, את כל־קוֹלם החורג ממסלולו הכנוע של העדר, בלי להרמס תחתיו ובלי לעגל פינות.

אם אין לך אמצעים, אתה חייב להמציא לעצמך שפה (וניבים) ולשכלל את אומנותך כדי לדבר דרכה עם העולם, עליו ועל עצמך. אתה חייב לשייף את הכלים כדי לדווח מן הרותחין בלי שיתהפכו עליך הרוחות. האומנות היא מפלטו של הגולה מעריצותו של הקונצנזוס.

לפעמים צריך כמה רעידות אדמה כדי שהַמַּגְמָה שרתחה במעמקים תתחיל לבעבע מהסדקים. ימי המגפה הראשונים הכשירו את התנאים, ויונתן בר גיורא, שמאז ומתמיד תפס אותי במילים, וגם בין השורות, עשה מן הגלויות שלי יצירה קברטית, שאותה הפיק, הלחין, עיבד והקליט במלואה, בקולו ובקולה של לילך כספי. הפרויקט נקרא על שם אחד השירים בו "היופי אוזל במהירות". היום יוצא לרשת בשקט שיר שלישי מתוכו וקליפ חדש, "כך חרב העולם".

הגלות נכפית על האדם כתהום של בדידות, לרוב מודחקת ומוכחשת גם על ידי החברה וגם על ידי הגולה בה. החברה אינה סובלנית כלפי הגולים, קולם מערער על סדריה, אבל היא מעמידה פנים

כך חרב העולם

כָּךְ חָרַב הָעוֹלָם. מִי שֶׁחָשַׁב, בְּמִלִּים נִבְרָא הָעוֹלָם, חָשַׁב שֶׁאִם יְתַקֵּן אֶת הַמִּלִּים, גַּם יְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. תִּקֵּן וְתִקֵּן, עַד שֶׁיָּצְאוּ הַמִּלִּים מֵהֶקְשֵׁרָן וְעָזְבוּ אֶת הָעוֹלָם. הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, וְהַמִּלִּים בְּשֶׁלָּהֶן, מְעוֹפְפוֹת כְּאִלּוּ בִּזְכוּתָן נִבְרָא הָעוֹלָם. מְתֻקָּנוֹת וְיָפוֹת עָפוּ עַל עַצְמָן, מְנֻתָּקוֹת מֵהָעוֹלָם. הָעוֹלָם הִמְשִׁיךְ לְהַכְאִיב וְהַמִּלִּים הִמְשִׁיכוּ לְתַקֵּן אֶת עַצְמָן.

לכי לישון

עַכְשָׁו לְכִי לִישֹׁן. מָה זֶה כְּבָר יַעֲזֹר, לְהִתְהַלֵּךְ כָּכָה, לִנְשֹׁר. לְכִי לִישֹׁן. זוֹכֶרֶת, לְכִי לִישֹׁן הָיָה הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה, חָזַר אֵלַיִךְ אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. מָה הִשְׁתַּנָּה. הוֹ, הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. אַבָּא וְאִמָּא מֵתוּ. וּכְבָר אֵינֵךְ יָפָה. כְּשֶׁכָּתַבְתְּ אֶת הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן לֹא יָדַעְתְּ לְאָן, וְאַתְּ אַחֲרָיו נִפְעֶרֶת, תִּרְאִי אוֹתָךְ, אַף אֶחָד לֹא זוֹכֵר בִּכְלָל שֶׁפַּעַם הָיִיתְ מִישֶׁהִי אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת. עַכְשָׁו לְכִי לִישֹׁן.

עַכְשָׁו לְכִי לִישֹׁן. מָה זֶה כְּבָר יַעֲזֹר, לְהִתְהַלֵּךְ כָּכָה, לִנְשֹׁר. לְכִי לִישֹׁן. זוֹכֶרֶת, לְכִי לִישֹׁן הָיָה הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה, חָזַר אֵלַיִךְ אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה. מָה הִשְׁתַּנָּה. הוֹ, הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. אַבָּא וְאִמָּא מֵתוּ. וּכְבָר אֵינֵךְ יָפָה

יופי

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָּדוֹל
כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ
לְהָזִיז הָרִים, לְהוֹבִיל דֵּעָה
לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת.

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְצָרִיךְ לְפָחוֹת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה
לְהָסִיט מִמְּעוֹפוֹ
לְהַכּוֹת גַּלִּים, לְאַוְרֵר רֵאוֹת
לַהֲפֹךְ עוֹלָמוֹת
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת.

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְעַכְשָׁו יֵשׁ לָלֶכֶת לְשׁוּמָקוֹם
וְלִשְׁתּוֹת לַעֲבָרוֹ
לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת, לְהַמְצִיא מִלִּים
לְהַרְעִים שְׁתִיקוֹת
מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?

הַיֹּפִי אוֹזֵל בִּמְהִירוּת
וְעַכְשָׁו יֵשׁ לָלֶכֶת לְשׁוּמָקוֹם
וְלִשְׁתּוֹת לַעֲבָרוֹ
לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת

מתוך הפרויקט "היופי אוזל במהירות". שָׁרִים: יונתן בר גיורא ולילך כספי. הפקה, לחן, עיבוד: יונתן בר גיורא. מילים: הדרה לוין ארדי (מתוך "עד התוהו הבא – סטנדאפ על פי תהום", ומהספר הבא, "השנים העצובות"). גיטרות: עמרי בר גיורא. בימוי ועריכת קליפים: נעם לב ויונתן בר גיורא. תודות מיוחדות ליאיר לב ויובל אור.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 535 מילים ו-1 תגובות

חוצה גבולות מקלט למילים נרדפות

הַרְבֵּה זְמַן אֲנִי מְנַסָּה לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ וְלֹא מַצְלִיחָה. לֹא מָצָאתִי מָקוֹם וְלֹא מָצָאתִי שָׂפָה. כָּל מָה שֶׁאֲדַבֵּר עָלָיו בָּעֵת הַזֹּאת, שֶׁאֵינוֹ הַנּוֹשֵׂא הַמְּדֻבָּר, אוֹמֵר דְּבַר־מָה שֶׁלֹּא נֶאֱמַר, שֶׁאָסוּר לְהֵאָמֵר, שֶׁנִּקְרַע בֵּין הַנְּטִיּוֹת לְתַקֵּן עוֹלָמוֹת, לֹא בְּטֹהַר אֶלָּא בְּמִדּוֹת. אֲנִי מִתְהַפֶּכֶת בַּלֵּילוֹת וְשׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי, לְהַרְעִישׁ אוֹ לִשְׁתֹּק. מִצַּד אֶחָד, לָרַעַשׁ אֵין מִדּוֹת. מִצַּד שֵׁנִי, כָּל הַמַּחְרִישׁ בָּעֵת הַזֹּאת.

להציל את המילים, להכשיר את הלבבות

הַרְבֵּה זְמַן אֲנִי מְנַסֶּה לְהַגִּיד אֶת זֶה וְלֹא מַצְלִיחָה.
לֹא מָצָאתִי מָקוֹם, לֹא מָצָאתִי שָׂפָה.
אֲנִי מְנַסָּה לְדַיֵּק, לְהַצְלִיב רְאָיוֹת, לִבְרֹר מְקוֹרוֹת,
לָבֹר אֶת הַמּוֹץ מִן הַנְּתוּנִים, אֶת הָעֻבְדּוֹת מִן הַפַּרְשָׁנִים,
אֶת הַפַּרְשָׁנוּיוֹת מִן הַהַטָּיוֹת, אֶת הָאִילָנוֹת מִן הָעֲשָׂבִים,
אֶת הַתְּמִירִים מִן הַשּׁוֹטִים, אֶת הַמִּלִּים מֵהַצַּיָּדִים,
אֶת הַפּוֹרְעִים מִן הַפּוֹשְׁעִים. רָאִיתִי גַּם אֶת הַשָּׂטָן
לָבוּשׁ כֶּאֱלֹהִים, פּוֹרֵעַ נְפָשׁוֹת, הוֹפֵךְ אֶת הַיּוֹצְרוֹת,
עוֹשֶׂה מִן הַפּוֹרְשִׁים פּוֹשְׁעִים וּמִן הַפּוֹשְׁעִים
מְלָכִים עַל בְּדִידֵי אֱנוֹשׁ חֲרֵדִים לִזְכוּתָם
הָאַחַת הַנִּשְׁאֶרֶת, עַל גּוּפָם וְעַל דַּעְתָּם הָאַחֶרֶת,
וְעוֹשֶׂה אוֹתָם מְשֻׁגָּעִים בְּעַל כָּרְחָם, לְתִפְאֶרֶת.
הִנֵּה הָמוֹן רַב שׁוֹעֵט כְּעֵדֶר קְדוֹשִׁים וּמְצַיֵּץ:
מְשֻׁגָּעִים, מְשֻׁגָּעִים, מְשֻׁגָּעִים!
סַמְּנוּ אוֹתָם! תִּפְסוּ אוֹתָם! אִזְּקוּ אוֹתָם! כִּלְאוּ אוֹתָם!
אֲנִי רוֹאָה אֶת הַמִּרְדָּף מִבַּעַד לַמִּלִּים.
אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמִּלִּים מִן הָאוֹרְבִים לְפִתְחָן?
אֵיךְ לַחֲמֹק מִן הַלִּסְטִים, מִלּוֹכְדֵי הַפַּרְפָּרִים
בָּרְשָׁתוֹת, מֵרַהַב נְאָצוֹת, מִסּוֹהֲרֵי דֵּעוֹת?
יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְחִיל לְהַכְשִׁיר אֶת הַלְּבָבוֹת
לְשֶׁבַע הַשָּׁנִים הָרָעוֹת.

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 217 מילים

חוצה גבולות האמנות מצילה מבושות

זה מביך להודות (מבוכה זו אחת מחולשותיי השכיחות), בשנתיים האחרונות נתקעתי על איזה עלם חמודות, שאיפשהו בתוך ים הסערות, תמיד מצאתי את עצמי חוזרת אליו בהודעות שיכורות, אחת לכמה שבועות, באיזה רגע של חלום־סוף־לַיִל.

זה מביך להודות (מבוכה זו אחת מחולשותיי השכיחות), בשנתיים האחרונות נתקעתי על איזה עלם חמודות, שאיפשהו בתוך ים הסערות, תמיד מצאתי את עצמי חוזרת אליו בהודעות שיכורות

הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית, סופרת, משוררת, אמנית ספוקן-וורד, מופיענית (גם קצת מציירת). בוגרת אוניברסיטת ניו יורק בקולנוע וטלוויזיה בהצטיינות יתרה. פרסמה 3 ספרים (שירה ופרוזה), 18 אלבומים (אנגלית ועברית) ומדי פעם מפרסמת מאמרים וטורים. לעולם לא תוותר על כוס היין שלה. "הבוב דילן והטום ווייטס הישראלית" (הארץ).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה