יתכן שהשאלה של ח״כ גבי לסקי (מרצ) מייד בפתח הדיון בוועדת החוץ והביטחון, מצביעה על לב הבעיה. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה לדיון מיוחד תחת הכותרת: ״תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון OMICRON של נגיף הקורונה החדש), התשפ“ב-2021״.

יו״ר הוועדה, ח״כ רם בן ברק (יש עתיד) החליט לפתוח את הדיון לציבור. בהמשך הישיבה הסביר בן ברק: ״פתחנו את הדיון בישיבה לציבור, מקווה שזה צעד שיגביר את האמון״.

ממשלת ישראל ביקשה מוועדת החוץ והביטחון לאשר שוב את השימוש באיכוני השב״כ – שם מכובס להרשאה לשירות חשאי לרגל, לעקוב ולחדור לפרטיותם של אזרחים תמימים שחטאם אינו מעשי טרור, תמיכה בטרור או כל פעילות עוינת אחרת, אלא חשד בכך שנדבקו שלא ברצונם בווריאנט החדש של נגיף הקורונה, שמכונה אומיקרון.

ממשלת ישראל ביקשה מוועדת החוץ והביטחון לאשר שוב את השימוש באיכוני השב״כ – שם מכובס להרשאה לשירות חשאי לרגל ולחדור לפרטיות אזרחים תמימים שחטאם אינו טרור אלא חשד שנדבקו בווריאנט

הרבה גורמים הוזמנו לדיון הפתוח שנועד לחזק את אמון הציבור במנגנוני קבלת החלטות בנושא כל כך רגיש. נדמה שזה אחד הנושאים שעליו יש הסכמה גורפת מצד כל האירגונים והמומחים שעוסקים בנושא הפרטיות, מצד כל מכוני המחקר שעוסקים בדמוקרטיה, מצד כל ארגוני זכויות האדם, כמעט מצד כל המשפטנים – כולל נציגי המדינה: הסכמה גורפת שהשימוש בכלי של ארגון חשאי, שנועד להילחם ולמנוע טרור נגד אזרחים שאינם חשודים בכלום הוא מסוכן, הרסני ופוגע פגיעה אנושה בפרטיות, בזכויות הפרט וביסודות הדמוקרטיה. לא פחות.

כל הערב מדברים פה במליאה על ״איכון״ פלאפונים וכו׳ – בולשיט. זה כל כך הרבה יותר ״מאיכון״. כל התנועות שלך, הפגישות (וגם הסמסים ועוד הרבה דברים שהשב״כ יודע להוציא) וגם של אלפי האנשים שהיו בסביבתך – וכל פקיד יוכל לגשת למידע הזה! אני אזרח חופשי ואני לא מוכן שהממשלה תיכנס לי ככה לחיים.

— Nitzan Horowitz نيتسان هوروفيتس ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) June 24, 2020

ולמרות זאת, מדינת ישראל בכלל, ומשרד הבריאות בפרט, התאהבו בטכנולוגיה החשאית הזאת, מתוך אמונה – מוטעית יש לומר – שאנחנו במצב חירום ממשי, ושהכלי הזה יכול לתת לנו את המענה המיטבי כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה ולמנוע הפצת של וריאנט האומיקרון בכל רחבי ישראל.

וכך שבה ישראל ומשתמשת בטכנולוגיה ששום מדינה דמוקרטית נוספת לא השתמשה בה, למרות שאנחנו לא המדינה היחידה שמנסה לקטוע את שרשראות ההדבקה ואנחנו לא המדינה היחידה שרוצה להגן על חייהם של אזרחיה.

כך שבה ישראל ומשתמשת בטכנולוגיה ששום מדינה דמוקרטית נוספת לא השתמשה בה, למרות שאנחנו לא המדינה היחידה שמנסה לקטוע את שרשראות ההדבקה ורוצה להגן על חיי אזרחיה

אבל מייד בפתח הדיון התברר שהגורם הכי חשוב ורלוונטי כלל לא נוכח בו. עוד בטרם נפתח הדיון, שאלה ח״כ גבי לסקי, האם נציג השב״כ נמצא בדיון, כדי שאפשר יהיה לשמוע את עמדת הארגון.

השאלה נותרה לרגע תלויה באוויר, ואז מיהר היו״ר לענות ואמר, שנציג שב״כ יופיע בחלק השני של הדיון, בפורום מצומצם יותר של ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון. זה כמובן החלק החשאי של הדיון. אבל כדי לסבר את אוזניה של ח״כ לסקי וח״כ מיכל רוזין (מרצ) שהצטרפה לתמיהה, הבטיח בן ברק שיעדכן את השתיים בשיחה אישית.

איכוני שב"כ על אזרחים הוא צעד פסול. ההחלטה סותרת את פסיקת ההרכב המורחב של בג"צ בעניין איכוני השב"כ ומובילה לפגיעה קשה בחירויות יסוד. הניסיון להחזיר את איכוני השב"כ חותר תחת עקרונות הדמוקרטיה, במיוחד לאור העובדה שהשב"כ הינו גוף לא שקוף ואינו מיועד לבלוש אחרי אזרחים.

— Gaby Lasky | גבי לסקי | غابي لاسكي (@gaby_lasky) November 28, 2021

עד כאן שקיפות בדיונים ורצון לחזק את אמון הציבור. שנתיים ״מלאו״ לחדירתו של נגיף הקורונה, על זניו השונים, לישראל. שנתיים.

בתחילת הדרך, עוד לפני שידעו מה טיבו של הנגיף, לפני שהבינו כיצד הוא מתפשט, כשעוד האמינו שאפשר להידבק מלחיצה על כפתור במעלית, כשהחיסונים אפילו לא היו באופק – אפשר היה בדוחק להבין שמצב החירום הזה מצריך שימוש בכלי כל כך פולשני.

אבל בינתיים חלפו שנתיים ימים. במהלך השנתיים האלה הבנו כמה דברים קריטיים: ״הכלי״ של שב״כ התגלה ככלי מאוד לא מדוייק. למרות ההילה שיש סביב היכולות הבלתי מוגבלות של הארגון החשאי, מסתבר שהכלי הזה מזייף מאוד.

הוא לא מצליח לדייק מגעים בתוך בניינים סגורים, וכמובן לא יכול לאתר מגעים למי שאינם מצויידים בטלפונים חכמים, או כאלה שמחליטים להשאיר את המכשיר בבית. יותר מכך, הנתונים מראים שהכלי של שב״כ שלח מאות אלפי אנשים לבידוד מיותר, למרות שלא היה להם שום מגע ישיר עם חולה מאומת.

שאלת ח״כ גבי לסקי, האם נציג השב״כ נמצא בדיון, להצגת עמדת הארגון, נשארה תלויה באויר. התברר שיופיע רק בפורום מצומצם של ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החו"ב. זה כמובן החלק החשאי של הדיון

כמות הטעויות היא בלתי נסבלת. בדיון בוועדת החוץ והביטחון עלה ששב״כ איתר רק 8% מהמקרים. בנוסף, כפי שהעיד פרופ׳ חגי לוין, יו״ר רופאי בריאות הציבור: בגלל שמדובר בכלי חשאי, הרי שלמשרד הבריאות ולחוקרים אין גישה לנתונים רלוונטיים.

פרסום ראשון: כרבע מאיכוני שב"כ מתחילת חודש יולי התבררו כשגויים@diklaaharon #הבוקרהזהhttps://t.co/4DwJpb9YEl

— כאן חדשות (@kann_news) September 15, 2020

אז במקום שישראל תנצל את השנתיים האחרונות, את העובדה שרוב האוכלוסיה מחוסנת, את תקופות השקט שבין הגלים ותפתח טכנולוגיה אזרחית ויכולות אפידמיולוגיות טובות לעקוב ולקטוע את שרשראות ההדבקה – כרגיל, לא עשו כלום במשך שנתיים. ועכשיו, כשצץ וריאנט חדש, כדי להציל את עורם, באים חברי הממשלה וראשי משרד הבריאות לכנסת כדי לבקש – שוב – אישור להשתמש בכלי החשאי והפולשני הזה, בטענה שזה מצב חירום, שמדובר במשהו כירורגי, שזה לזמן קצוב וכו׳ וכו׳.

ברצינות?

מה עם הלקחים של הסיבובים הקודמים? מה עם היערכות קדימה? מה עם פיתוח כלים אזרחיים ואפידמיולוגיים?

כרגיל, לא עשו כלום במשך שנתיים. ועכשיו, כשצץ וריאנט חדש, כדי להציל את עורם, באים חברי הממשלה וראשי משרד הבריאות לכנסת כדי לבקש – שוב – אישור להשתמש בכלי החשאי והפולשני הזה

ורק נזכיר, שהחלק שבו אמור היה השב״כ להסביר לחברי הכנסת את עמדתם בנושא, זה החלק שבו הישיבה נסגרה. עד כאן השקיפות לציבור.

בדרך לחקיקה בכנסת בצל התנגדויות בקואליציה: הממשלה אישרה להסמיך את שב"כ לבצע איכונים

לכל הפרטים – https://t.co/ZhIuh8XNVw@LiorKenan
(צילום: רויטרס) pic.twitter.com/rl0sWaxbsj

— חדשות 13 (@newsisrael13) November 30, 2021

ענת סרגוסטי היא עיתונאית, פרשנית, יוצרת דוקומנטרית, עורכת, פמיניסטית. יו״ר בהתנדבות של עמותת ״כן לזקן - לקידום זכויות הזקנים״. הייתה במשימות עיתונאיות בעזה, בביירות, ברמאללה, בעמאן ובקהיר. גרה בתל אביב, בעלת תואר שני במשפטים מאוני. תל אביב. בת גאה למשפחת סרגוסטי שנמצאת כאן מגירוש ספרד.

בין השנים 1957-1989, תחת אריק מילקה, שירות הבטחון המדיני של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, השטאזי, הפך לאחד מארגוני המעקב ומשטור היעילים, המקיפים ופורצי הדרך בעולם. בשיא, מעל 100,000 עובדים וכחצי מיליון משת״פים ניהלו מעקב אחר שליש מאזרחי גרמניה המזרחית, 6,000,000 אזרחיות ואזרחים.

השטאזי הפך לאחד מארגוני המעקב ומשטור היעילים, המקיפים ופורצי הדרך בעולם. בשיא, מעל 100,000 עובדים וכחצי מיליון משת״פים ניהלו מעקב אחר שליש מאזרחי גרמניה המזרחית, 6,000,000 אזרחיות ואזרחים

עם נפילת חומת ברלין התגלה היקף התיעוד של חיי אנשים חפים מפשע: 111 קילומטר של תיקיות, 15,500 שקים עם מסמכים גרוסים וקרועים, שמתוכם בינתיים מתנדבות ומתנדבים חיברו מחדש 1.67 מיליון עומדים.

בארכיון השטאזי בברלין כמחצית מחומרי מעקב מולטימדיה זמינים: 1.95 מיליון צילומים ושקופיות, 2,876 סרטונים ו-22,700 הקלטות שמע. כיום נפגעי ונפגעות המשטר המזרח גרמני רשאים להזמין את תיקיית המעקב אחריהם.ן, כולל עמודים קרועים שחוברו כמו פאזל. ואולי כך להרכיב לעצמם.ן את הזהות שהמדינה לקחה להם.ן.

עטיפת הספר שטאזילנד

משנת 1976 השטאזי אימץ נוהל חדש – זרסטסונג – מעקב לשם בניית פרופיל עומק, שהיה הבסיס לדיכוי ורדיפה פסיכולוגים. המטרה היתה לערער אמון וקשרים אישיים על מנת לרסק קרבנות מבחינה נפשית, במקום לענות או לכלוא אותם, דבר שהיה יותר קשה להצדיק מבחינה חוקית וציבורית.

בספר המופת של אנה פנדר ״שטאזילנד: סיפורים מאחורי חומת ברלין״, בעלת הבית של פנדר, יוליה, מתארת כיצד הוזמנה לחידוש תעודת זהות שהפכה לפגישה עם קצין שטאזי. הקצין ישב מולה עם ערימת מכתבי אהבה לחבר איטלקי ממנו כבר נפרדה, עבר איתה אחד אחד, וביקש לוודא שהוא תרגם נכון כל שם חיבה ובדיחה. אחר כך ביקש ממנה להפוך למשתפת פעולה.

אנשים לא מבינים למה חשובה פרטיות עד שהיא לא נלקחת מהם.

מ-1976 השטאזי אימץ נוהל חדש – זרסטסונג – מעקב לשם בניית פרופיל עומק, כבסיס לדיכוי ורדיפה פסיכולוגים. המטרה: לערער אמון וקשרים אישיים כדי לרסק קרבנות מבחינה נפשית, במקום לענות או לכלוא אותם

החלטת ״ממשלת השינוי״ להחיות את היוזמה למעקב של שירות הבטחון הכללי אחרי אזרחים חפים מפשע לעולם לא יכולה להיות מידתית או מוצדקת, גם אם מרוב וריאנטים נגמור את כל האלף-בית היווני ונעבור לפיניקי.

שר הבריאות ניצן הורוביץ ניסח זאת היטב בעצמו כשהיה באופוזיציה:

״כל הערב מדברים פה במליאה על 'איכון' פלאפונים וכו׳ – בולשיט. זה כל כך הרבה יותר מ'איכון'. כל התנועות שלך, הפגישות (וגם הסמסים ועוד הרבה דברים שהשב״כ יודע להוציא) וגם של אלפי האנשים שהיו בסביבתך – וכל פקיד יוכל לגשת למידע הזה! אני אזרח חופשי ואני לא מוכן שהממשלה תיכנס לי ככה לחיים״.

ציוץ של ניצן הורוביץ

פרטיות אינה חשובה רק לאנשים שעושים משהו לא בסדר. כולנו רוצים ורוצות לשלוט באיך אנחנו בוחרים להציג היבטים שונים של עצמנו, למי ומתי. לא צריך להיות עבריין כדי לרצות ללכת לשירותים עם דלת סגורה.

פרטיות, השליטה על הגבול בין הפרטי לציבורי, היא צורך פסיכולוגי בסיסי. צורך בסיסי כמו בטחון. למעשה אין בטחון בלי פרטיות ובלי הכרה בפרט ובפרטי.

המידע הכי תמים, מחוץ להקשרו, בשליטה של זר, יכול לרסק אדם. זה ברור לנו כשמדובר למשל בתיעוד ללא הסכמה של אקט מיני. לא צריך אפילו להפיץ תיעוד כזה, עצם הידיעה שמידע כזה נמצא בידיים של אדם אחר משנה יחסי כח, מפשיט אדם מכבודו והופך אותו לפגיע.

כל מידע, לא רק פלילי או מיני, בידיים של זר, משנה את יחסי הכח. ועוד לא נכנסנו למצב שבו המידע שגוי.

פרטיות אינה חשובה רק לאנשים שעושים משהו לא בסדר. כולנו רוצים לשלוט באיך נבחר להציג היבטים שונים שלנו, למי ומתי. לא צריך להיות עבריין כדי לרצות ללכת לשירותים עם דלת סגורה

אבל ניצול לרעה לעולם לא יכול לקרות אצלנו!

על השאלה האם ממשלת ישראל ואזרחיה מוכנים לבצע מעקב ולבנות פרופילים על אנשים חפים מפשע יש לנו תשובה: מערכת זאב כחול, מאגר מידע צבאי שתואר כ״פייסבוק של פלסטינים״, לא רק שנמצא בשימוש, אלא שחיילים מעירים ילדים בוכים באמצע הלילה כדי להזין למערכת עוד תמונה לכאורה.

צה"ל אמנם הצהיר שהוא מפסיק עם המיפויים בבתי פלסטינים לאור "פיתוח כלים שמאפשרים להשיג מידע". אבל השיטות החדשות, בין היתר באמצעות מערכת ה"זאב הכחול" שנחשף בוושינגטון פוסט, הן לא פחות פולשניות – ובעיקר לא משנות את המהות של הכיבוש, שכל העולם עדיין רואה | דעה https://t.co/WQULr3s2Go

— המקום הכי חם בגיהנום (@ha_makom) November 23, 2021

על השאלה האם ממשלת השינוי מוכנה לסדר את המציאות רטרואקטיבית כדי להפוך את מושאי המעקב שלה לטרוריסטים, יתכן שגם על זה יש לנו תשובה: בני נגץ הכריז על 6 ארגוני זכויות אדם פלסטינים כארגוני טרור, לתדהמת הקהילה הבינלאומית, אחרי שהתגלה ש-NSO ביצעה מעקב אחרי פעילים עם טלפונים ישראלים. החוק אוסר מעקב כזה אם הם אינם מוגדרים כיעדים בטחוניים.

ממשלת השינוי מבקשת שנסמוך עליה שהפעם מדובר במעקב "מידתי" אחרי אזרחים חפים מפשע. יסלחו לי הפוליטיקאים שהתהפכו 180 מעלות בשנייה שקיבלו כח, על כך שקשה לי לשים בידיהם את הפרטיות והעצמיות שלי ושל משפחתי.

יסלח לי ניצן ״בולשיט״ הורוביץ – שלא היה מספיק יסודי אפילו למחוק את הציוצים של עצמו נגד מעקב שירות הבטחון הכללי מתקופת ביבי – אבל אני לא סומכת עליו שיבצע באנשים חפים מפשע מעקב ״מידתי״.

יסלח לי ניצן הורוביץ – שלא היה מספיק יסודי אפילו למחוק את הציוצים של עצמו נגד מעקב שב"כ מתקופת ביבי – אבל אני לא סומכת עליו שיבצע באנשים חפים מפשע מעקב ״מידתי״

פעם אסור היה להשוות לנאצים. עכשיו אסור להשוות לשטאזי.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.