יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מרוצה. בוועדת הכספים של הכנסת מתקיימים דיונים קדחתניים על חוק ההסדרים לתקציב המדינה, לקראת העברתו לכנסת. אבל בר-דוד הצהיר כבר לפני שבוע בראיון לעיתון "גלובס" כי "מאחורי הקלעים כבר שינינו את רוב הרפורמות בחוק ההסדרים".

גם מי שתומך ברפורמות הללו אינו יכול להכחיש שיש להן השפעה עצומה על מצבם של מיליוני עובדים, ואף על עצמאים, ושהן מנוגדות לאג'נדה של ההסתדרות.

החוק כולל, בין השאר, העברת שליש מהחסכונות הפנסיוניים של הציבור מאיגרות חוב ממשלתיות (מיועדות) לשוק ההון – כל החיסכון שנותר באג"ח המיועדות. עוד כולל החוק העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 והצמדה עתידית של גיל הפרישה לתוחלת החיים.

ההסתדרות התנגדה תמיד להעלאת גיל הפרישה, גם להעלאתו בעבר לשני המינים וגם להעלאת הגיל לנשים. חלק מוועדי העובדים – אלה שמייצגים בעיקר נשים, עדיין מתנגדים בחריפות למהלך. הסתדרות האחיות אף הכריזה סכסוך עבודה במחאה – וזאת, אחרי שבר-דוד כבר בירך על הסיכום המוגמר.

ההסתדרות ניהלה בעבר מאבקים סוערים נגד המהלכים הקודמים של העברת חסכונות מהאג"ח המיועדות לבורסה כולל שביתה כללית, הפגנות וקמפיין אגרסיבי.

הפגנה נגד הקיצוץ בקרנות הפנסיה (צילום: פלאש 90)

חוק ההסדרים הנוכחי כולל גם הטלת מיסים רגרסיביים נרחבים שפוגעים מטיבם בעובדים שכירים בשכר צנוע. רפורמות נוספות בחוק – בייבוא, במכון בחקלאות ובכשרות – צפויות לפגוע בעובדים ספציפיים המאוגדים בהסתדרות.

יתרה מכך: זהו חוק ההסדרים הנרחב ביותר בתולדות המדינה, אחרי שנים שבהן היקף החוק צומצם. ההסתדרות התנגדה בעבר לעצם קיום החוק, שבמידה רבה נועד לנטרל את כוחה. בכירי האוצר, שזקוקים נואשות שהתקציב יעבור סוף סוף, הקפידו לנצל את הלחץ להעברת התקציב כדי לדחוף לתוכו רפורמות שונות שלמעשה היו אמורות להיות חוקים נפרדים – בלי מחאה ממשית מצד ההסתדרות.

באותו ראיון עם בר-דוד בגלובס נכתב כי "עשרות הרפורמות בחוק קיבלו תחילה את אישור ההסתדרות לאחר שהוכנסו בהן שינויים". יו"ר ההסתדרות צוטט כאומר: "מאחורי הקלעים שינינו את רובן. אנחנו פועלים כל הזמן בכנסת, והחוק כולו עבר תחת ידינו. נטפל גם במכון התקנים, הדואר ושירות התעסוקה. בהידברות עם האוצר צפויים להיכנס גם שינויים ברפורמת האג"ח בפנסיה".

"אנחנו פועלים כל הזמן בכנסת, והחוק כולו עבר תחת ידינו. נטפל גם במכון התקנים, הדואר ושירות התעסוקה. בהידברות עם האוצר צפויים להיכנס גם שינויים ברפורמת האג"ח בפנסיה"

ככל הידוע, בר-דוד לא השתתף ולא נכח בדיונים על חוק ההסדרים. נציגי ההסתדרות השתתפו בדיונים, ובהסתדרות טוענים כי בזכות פעילותם, ופעולות של היו"ר מאחורי הקלעים מול השרים והפקידים, נעשו שינויים רבים.

הפגנת גימלאים נגד הקיצוץ בפנסיות, מאי 2019 (צילום: פלאש 90)

בין השאר, טוענים בהסתדרות, כי בזכות התערבותם, החליטה ועדת הכספים על הקמת קרן שתעניק רשת ביטחון לחוסכים במקרה שהבורסה תרד ותשלים להם את החיסכון שהפסידו. זאת, למרות שרשת הביטחון קיימת גם בהצעת החוק המקורית.

גורם בכיר בהסתדרות אומר: "התרגלנו שעל כל דבר עושים מלחמות, שורפים את המועדון. אבל אנחנו עומדים על שלנו גם במשא ומתן ענייני ושקט בלי צעקות והשפלות. והוא לא הסתיים. עד שלא נקבל בטוחות לכספי הפנסיה לא נשב בשקט".

"התרגלנו שעל כל דבר עושים מלחמות, שורפים את המועדון. אבל אנחנו עומדים על שלנו גם במשא ומתן ענייני ושקט בלי צעקות והשפלות. והוא לא הסתיים. עד שלא נקבל בטוחות לכספי הפנסיה לא נשב בשקט"

עוד טוענים בהסתדרות כי הם אלה שעומדים מאחורי החלטת ועדת הכספים להגדיל את קצבאות הסיוע לנשים עניות מעל גיל 60 כפיצוי על העלאת גיל הפרישה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, אישר כי הרפורמות עברו "תוך דיאלוג פורה עם ההסתדרות". עם אישור הרפורמה בפנסיה הצהיר: "אני מודה ליו"ר ההסתדרות על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך וגיבוש ההסכמות".

לא כל הח"כים בוועדה מסכימים שההסתדרות באמת הביאה לתיקונים ברפורמות שהקטינו את הפגיעה בעובדות או אפילו ניסתה לעשות זאת. לדברי ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת, "זה קשקוש. נציגי ההסתדרות היו בדיונים, אבל לא ידוע לי שעשו משהו, בקושי שמעתי אותם ולא ראיתי שנלחמו".

ח"כ עופר כסיף (צילום: Flash90/אוליבייה פיטוסי)

"חוק ההסדרים הזה אנטי חברתי באופן מובהק גם אחרי השינויים שנעשו בוועדה", אומר כסיף. "הקרן שמיועדת להגן על החוסכים היא על הקרח, אין לה תקציב ואין ערובה שתופעל. אנחנו, גם נציגי הליכוד והסיעות החרדיות, דרשנו שאם הממשלה תחליט פתאום שבעצם לא צריך קרן כזאת ותבטל אותה היא תצטרך להעביר את הביטול ברוב מיוחד של 81 ח"כים. ההצעה שלנו לא התקבלה.

"חוק ההסדרים הזה אנטי חברתי באופן מובהק גם אחרי השינויים שנעשו בוועדה. הקרן שמיועדת להגן על החוסכים היא על הקרח, אין לה תקציב ואין ערובה שתופעל"

"בסעיף העלאת גיל הפרישה כתוב שצריך לסייע לנשים במקצועות שנחשבים שוחקים. דרשנו שיגדירו מה הם מקצועות מוחלשים – לא התקבלה שום הגדרה כזאת. לא ידוע לי שההסתדרות אמרה על זה משהו. יו"ר ההסתדרות מגלה פעם אחר פעם התלהבות מהאינטרסים של המעסיקים יותר מאלה של העובדים, ולא ראיתי שביחס לחוק ההסדרים הוא מתנהל אחרת".

בעבר ההסתדרות נלחמה נגד הרפורמות בחוק ההסדרים הנוכחי?
"אני לא יודע. ההסתדרות מעולם לא הייתה מחוייבת לגמרי להגן על העובדים המוחלשים, וככל שהשנים עוברות היא מחוייבת אליהם פחות".

ח"כים נוספים בוועדה לא השיבו לשאלתנו, האם ההסתדרות נאבקה על תיקונים בחוק ההסדרים לטובת העובדים ומה היא השיגה. ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה, למשל, הממתגת את עצמה כמי שדואגת לנושאים חברתיים, חמקה משאלות בנושא.

ארנון בר-דוד ואביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בסביבתו של בר-דוד לא מכחישים כי רצה שחוק ההסדרים יעבור בלי הרבה בעיות. לדברי אחד ממקורביו: "קל לבוא בטענות ולבקר. אבל המטרה היא קודם כל שיהיה תקציב. כשאין תקציב אי אפשר לבוא למדינה בדרישות ואז אי אפשר לדאוג לעובדים בכלל. אז מה רוצים שנעשה?"

תום עידן המחאה

קשה להתעלם מהעובדה שבר-דוד – שהתמנה ליו"ר ההסתדרות במרץ 2019 לאחר שהיו"ר הקודם אבי ניסנקורן נכנס לפוליטיקה והצטרף לרשימת כחול-לבן – מוביל את ארגון העובדים באופן שונה מזה של קודמיו.

בר-דוד הצהיר עם כניסתו לתפקיד שיסיים את הקשר ההיסטורי בין הנהגת ההסתדרות למפלגת העבודה, ובהמשך ביטל את חברותו במפלגה. בראיונות רבים הצהיר כי "נגמר עידן הצמיגים הבוערים, ההסתדרות תנהל את זה אחרת מעכשיו", ותפתור בעיות בדרכי נועם ובמו"מ בלבד.

בר-דוד תמך בכניסת כחול-לבן ומפלגת העבודה לממשלתו האחרונה של בנימין נתניהו ועודד את אווירת ההסכמה וההתגייסות ששררה במדינה בתחילת משבר הקורונה – למרות הפגיעה בפרנסתם של מיליוני ישראלים. לעובדים קרא "להיכנס מתחת לאלונקה", קריאה שהפכה לביטוי שגור.

התנהלותו של בר-דוד בחודשים האחרונים הבליטה את הבדלי הגישה בינו לבין קודמיו. בסוף יוני ביטל שר האוצר אביגדור ליברמן את תשלומי החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45, והותיר מאות אלפים בלי מקור הכנסה. לא זו בלבד שבר-דוד לא התנגד להחלטה הקשה של ליברמן, שלא הביאה לירידה משמעותית באבטלה – הוא תמך בה בהתלהבות, ואף האשים את המובטלים באופן גורף שאינם רוצים לעבוד.

הפגנת עובדי המגזר הציבורי, 2015 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כך, למשל, בראיון לאתר וואלה! אמר בר-דוד: "זהו חל"ת פוליטי, אנשים יושבים בבית בשעה שחסרים עובדים כמעט בכל ענפי המשק. לרוב מדברים על המלונות או המסעדות, אבל היום אפילו במשרדי רואי חשבון קשה למצוא עובדים. יש לזה פתרון פשוט – עובד שקראו לו לשוב מהחל"ת עם התנאים שהיו לו בעבר, אבל אינו רוצה לחזור, צריך להפסיק לו את החל"ת. המחצית השנייה של 2021 תהיה מצוינת, וצריך ללוות את הצמיחה בגל של עבודה ולא בגל של אבטלה".

יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, חנוך ליבנה, זועם. "יו"ר הסתדרות שמאשים את המובטלים באופן גורף שהם עובדים בשחור? זאת אמירה שערורייתית. גם אם יש מקרים כאלה, איך מנהיג עובדים שרוצה להילחם בשבילם יכול לדבר ככה?

"יו"ר הסתדרות שמאשים את המובטלים באופן גורף שהם עובדים בשחור? זאת אמירה שערורייתית. גם אם יש מקרים כאלה, איך מנהיג עובדים שרוצה להילחם בשבילם יכול לדבר ככה?"

"איזה מין מנהיג עובדים זה שקורא להם להיכנס מתחת לאלונקה? הוא לא נלחם בשבילם אלא למען המעסיקים. בתקופה הקשה הזאת, כשזכויות עובדים נרמסו כמו שלא נרמסו עשרות שנים, בתוך כל הבוקה והמבולקה, הוא פשוט נתן רוח גבית לפגיעה בזכויות. המעסיקים מחכים ליו"ר הסתדרות כזה, הוא כמו דג שמחפש חכות ונאחז בהן בכל הכוח".

אבל המצב של המעסיקים באמת קשה, לא? כשלממשלה יש גירעון ענק ועסקים נסגרים, כדאי לנהל מאבקים על שכר ותנאי העסקה?
"קודם כל כן, העבודה של ארגון עובדים היא להילחם. כשיש רווחים נלחמים על חלקם של העובדים ברווח וכשיש הפסדים נלחמים שלא יתגלגלו על העובדים. דבר שני, לא כל המעסיקים נפגעו. תראה את הדו"חות של הבנקים ורווחי העתק שלהם, למשל.

יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, חנוך לבנה (צילום: באדיבות המרואיין)

ובכל זאת ההנהלות באות, ואומרות המצב קשה, צריך לפטר ולקצץ ולהרחיב את המטלות של העובדים שנשארים. וכשהוועדים בבנקים מנסים לפעול, ארנון קושר להם את הידיים. זה גם לא שהמשק כולו מרוויח מההתנהלות הדורסנית הזאת. כמה עסקים נמחקו בגלל שלא הנהיגו את החל"ת הגמיש, והוציאו מיליוני עובדים בין-לילה לאבטלה".

הוא יצא בקריאה להנהיג חל"ת גמיש, לא?
"הוא אמר איזה משהו וכתב מכתב, כן. הוא נלחם על זה?"

מה רצית שיעשה? שביתה כללית בזמן סגר?
"תראה איך הארגונים שמחוץ להסתדרות נלחמו. האחיות והרופאים לא שבתו? המורים לא איימו בשביתה? שביתה היא לא דבר טוב. זאת מלחמה. אבל הנשק תמיד צריך להיות על השולחן. כשארנון אומר שנגמרו ימי השביתות והמאבקים, זה כמו שר ביטחון שאומר 'נגמרו ימי הטנקים, אצלי הם לא יצאו מהימ"חים'. מי שמצהיר הצהרות כאלה מראש לא ישיג כלום במשא ומתן, הפרטנר לא יתייחס אליו ברצינות".

"תראה איך ארגונים אחרים נלחמו. האחיות והרופאים לא שבתו? המורים לא איימו בשביתה? שביתה היא לא דבר טוב. זאת מלחמה. אבל הנשק צריך להיות על השולחן"

בהסתדרות טוענים שהם מנהלים מו"מ לתיקונים בחוק ההסדרים ובזכותם חלק מהפגיעות בעובדים נמנעו.
"אתה זוכר מה הלך כאן בפעם הקודמת שהעלו את גיל הפרישה וזרקו חסכונות פנסיה לשוק ההון? אתה יכול לדמיין את אבי ניסנקורן או עופר עיני מגיבים בנימוס כזה לפגיעה כזאת בפנסיות של העובדות והעובדים?"

יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני בהפגנה נגד העסקת עובדי קבלן, 2012 (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

גם בזמן כהונתם של ניסנקורן ועיני מתחת עליהם ביקורת חריפה.
"בהחלט. אבל הם לפחות נתנו לוועדים לפעול בשביל העובדים, ולפחות למראית עין אפשרו לאנשים בהסתדרות לפעול למען מטרות חברתיות. עובדי הבניין למשל. אנשים נהרגים בהמוניהם בתאונות עבודה, וזה לא שהמאבק למענם היה בבת עינה של ההסתדרות אי פעם. אבל עשו משהו.

"בא בר-דוד והודיע, שההסתדרות לא מתעסקת בתאונות בנייה, וזהו. בחיי, העשייה הכי משמעותית שלו זה שהוא הוריד את הגדר ברחוב ארלוזורוב ושם גינה יפה עם פסלים של בן גוריון ורבין".

יו"ר ההסתדרות נבחר בבחירות ובמרס הקרוב יש בחירות. אם בר-דוד כל כך רע לעובדים כמו שאתה אומר, הם בטח לא מרוצים ממנו, והוא יפסיד בבחירות, לא?
"לא בטוח, בגלל שיטת הבחירות להסתדרות. הבחירות היו צריכות להיערך כשהיו"ר הקודם פרש. במקום זה, מעבירים את הלפיד בלי בחירות ליד ימינו של היו"ר הפורש, ואת הבחירות עושים במועד המתוכנן שלהן, בסוף הקדנציה של היו"ר שכבר פרש. ואז היו"ר החדש מגיע לבחירות כיו"ר מכהן, כשכל המנגנון מגויס בשבילו, כל האיומים וההפחדות, ובלי מועמד נגדי רציני. לצערי, אנחנו לא מצליחים לשנות את שיטת הבחירות הפסולה הזאת".

מירי רגב התפקדה לאחרונה להסתדרות ופורסם שהיא רוצה להתמודד על התפקיד, יש לה סיכוי? כאישה לוחמנית, היא עשויה לשנות את הגישה ולהפיח בארגון רוח קרב?
"זאת שאלה רצינית, או בדיחה? נראה שהיא אפילו לא קראה את תקנון ההסתדרות, ולכן לא ידעה מתי היא צריכה להתפקד להסתדרות כדי להתמודד".

"מעבירים את הלפיד בלי בחירות ליד ימינו של היו"ר הפורש, ואת הבחירות עושים במועדן המתוכנן. היו"ר החדש מגיע כיו"ר מכהן, כשכל המנגנון מגויס בשבילו, האיומים וההפחדות, ובלי מועמד נגדי רציני"

מירי רגב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

בולמים את העובדים

הביקורת של ליבנה על בר-דוד צפויה ונאמרת מפוזיציה, אף שהיא ארסית עוד יותר מדברים שאמר על ראשי הסתדרות קודמים. הבעיה היא שקשה למצוא גורמים אחרים בארגון שידברו על מדיניותו בחופשיות, למרות שההסתדרות אמורה להתנהל כארגון דמוקרטי.

לצורך הכנת הכתבה שוחחתי עם 14 אנשים, ביניהם ראשי הסתדרות לשעבר, בכירים בהסתדרות בעבר ובהווה, ראשי ועדים וכן יועצים משפטיים ותקשורתיים של ועדים. איש מהם לא הסכים להיות מצוטט בכתבה, גם שלא בשמו ותוך ציון תפקידו בלבד.

ועם זאת, מהדברים שאמרו בזה אחר זה עולה תמונה ברורה. זוהי תמונה שונה מזו שעולה מהדברים הקשים של ליבנה וכסיף – אבל בעייתית. כולם אמרו באופן חד משמעי: ההסתדרות הפכה בשנתיים וחצי האחרונות להיות פחות לוחמנית מאי-פעם.

"להגיד שההסתדרות נאבקת על חוק ההסדרים זאת בדיחה", אומר אחד מהם. "חוק ההסדרים הנוכחי הוא הרפורמה שהכי פוגעת בעובדים מאז התוכנית הכלכלית של שרון ונתניהו ב-2003. וגם אז היה משבר כלכלי. השאלה, איך ההסתדרות מגיבה. אפשר להשוות בכלל את התגובה של עמיר פרץ והבלגן שהוא עשה לנתניהו למה שארנון עושה עכשיו?"

"חוק ההסדרים הנוכחי הוא הרפורמה שהכי פוגעת בעובדים מאז התוכנית הכלכלית של שרון ונתניהו ב-2003. וגם אז היה משבר. אפשר להשוות בכלל את הבלגן שעמיר פרץ עשה לנתניהו למה שארנון עושה עכשיו?"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ ב-2 ביולי 1996 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

ההסתדרות, לטענת אותם גורמים, מגיבה ברפיון גם לסכסוכי עבודה שצצים בימים אלה מתוך השטח הרותח. לדברי אחד הבכירים ששוחחנו איתם: "כשהגלים של הקורונה נחלשים, האווירה של חירום-חירום-חירום מתפוגגת ועובדים מתחילים להסתכל מסביבם ולחשוב על הפרנסה שלהם. והמצב שם בחוץ, מחוץ לעבודה המאורגנת, קשה".

גם אחרי ביטול החל"ת, האבטלה עדיין גבוהה, ובאותו זמן במקומות עבודה עדיין חסרים עובדים והעובדים הקיימים נמצאים בעומס גדול. יש עובדים ששכרם הופחת, בזמן שיוקר המחיה עולה. במצב כזה, עובדים מאוגדים רוצים להיאבק כדי לשמור הזכויות שיש להם. זהו מצב שמזמין סכסוכי עבודה, ולדברי המבקרים: "וההסתדרות, במקום לתת להם גב, בולמת אותם".

שבועות האחרונים ההסתדרות מאשרת מספר הולך וגדל של סכסוכי עבודה, אחרי תקופה ארוכה שבה כמעט לא הוכרזו כאלה.

מאז תחילת אוקטובר הוכרזו סכסוכים של האחיות ושל עובדי רכבת ישראל, התעשיות הביטחוניות וענף התעופה. המטפלות במעונות היום השביתו אותם לחמישה ימים והביאו את הממשלה לפתוח במו"מ על העלאת שכרן. אלא שבוועדים טוענים כי היוזמות למאבקים מגיעות מהשטח, וההסתדרות לכל היותר מאפשרת להם להתקיים.

"המצב עכשיו שונה ממה שהיה לפני שנה או שנתיים", אומר אחד הגורמים המעורב בנושא, "כשארנון נכנס לתפקיד הגישה הייתה שקט תעשייתי מוחלט. כשאחד מוועדי העובדים של אל על יצא נגד ההנהלה והטייסים, ההסתדרות השעתה את כל הוועד.

.הפגנות עובדי רשות השידור מול הכנסת, מרץ 2014 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כשהעיתונאים ניסו להיאבק נגד מדיניות הממשלה בתאגיד "כאן" – העיפו את ארגון העיתונאים מההסתדרות. לאחר מכן פורסם כי גם עובדי המטה של התאגיד טענו שההסתדרות מתכחשת אליהם.

"העובדים בבורסה רצו להילחם נגד פיטורים של חבר ועד ופיטורים לא חוקיים של עובדות ניקיון – ההסתדרות לא גיבתה אותם ונתנה להנהלה לרסק את המאבק שלהם לגמרי. היום השטח רותח, וארנון לא יכול לחסום את השור המסתער הזה של עובדים שנלחמים על הלחם והחמאה. אז הוא מאשר סכסוכים, אין לו ברירה".

גורם אחר המעורה בדברים אומר ש"זה לא נכון שההסתדרות לא עוזרת במאבקים של עובדים. עובדים ששובתים מקבלים דמי שביתה, ואני חושב שההסתדרות אף פעם לא הייתה נדיבה יותר בדמי שביתה כמו היום. אבל הגישה היא, אנחנו מעדיפים שתתפשרו, ואם אתם מתעקשים להיאבק, תיאבקו, אנחנו לא נילחם בשבילכם".

ההסתדרות, טוענים המבקרים, מגלה כיום רפיון לא רק במאבקים הרגילים של הוועדים, אלא גם במאבקים חברתיים רחבים יותר שקשורים גם לעובדים שאינם מאוגדים.

"היום השטח רותח, וארנון לא יכול לחסום את השור המסתער של עובדים שנלחמים על לחם וחמאה. אז הוא מאשר סכסוכים, אין לו ברירה"

הפגנה נגד הלנת השכר ברשויות המקומיות, 2004 (צילום: פלאש 90)

בתקופתם של עמיר פרץ, עופר עיני ואבי ניסנקורן ההסתדרות נאבקה, ואף השביתה את המשק כולו, על העלאת שכר המינימום ושיפור בזכויות עובדי הקבלן, יזמה את חוק פנסיה חובה ותמכה במאבק להעלאת קצבאות הנכות. ההסתדרות התרחבה וקמו עשרות ועדי עובדים חדשים שאיגדו עובדים צעירים במגזר הפרטי.

בר-דוד התבטא בזכות העלאת שכר המינימום, אבל מבקריו אומרים שהוא לא מפעיל לחץ של ממש בנושא. גל ההתאגדויות הסתיים עוד לפני תקופתו של היו"ר הנוכחי, ובכל זאת בהסתדרות מדווחים שב-2020 התפקדו 25 אלף עובדים חדשים.

עקב מצוקת העצמאים במשבר הקורונה, ההסתדרות פתחה פורום חדש לסיוע לעצמאים. אבל קשה להצביע על הישגים של הפורום. בארגון המתמחים "מרשם" אומרים שההסתדרות לא עשתה דבר כדי לתמוך במאבקם.

באופן מפתיע, רוב בעלי התפקידים והפעילים איתם שוחחנו מדגישים שלא מדובר בשינוי ערכי. בר-דוד, הם אומרים, אינו מסייע למעסיקים או לממשלה מתוך אינטרס סמוי, וגם לא מתוך אידיאולוגיה. "זה לא שהוא הפך פתאום לנאו-ליברל, הוא מאמין בערכי העבודה המאורגנת", אומר אחד האנשים שעבדו איתו.

בר-דוד, הם אומרים, אינו מסייע למעסיקים או לממשלה מתוך אינטרס, או אידיאולוגיה. "זה לא שהוא הפך פתאום לנאו-ליברל, הוא מאמין בערכי העבודה המאורגנת"

ארנון בר-דוד (מימין) ואבי ניסנקורן, היו"ר הנכנס והיוצא של ההסתדרות (צילום: פלאש90)

"זה גם לא שעיני או ניסנקורן היו איזה סוציאליסטים רדיקליים. היו להם שיתופי פעולה הדוקים עם התאחדות התעשיינים. הם חברים של יו"ר ההתאחדות שרגא ברוש, והם חטפו על זה ביקורת של ארגונים כמו 'כוח לעובדים'. אבל בשורה התחתונה, הם נלחמו והביאו תוצאות. ארנון לא נלחם".

"לעופר ולאבי היו שיתופי פעולה הדוקים עם התאחדות התעשיינים. הם חברים של שרגא ברוש, והם חטפו על זה ביקורת. אבל הם נלחמו והביאו תוצאות. ארנון לא נלחם"

גורם אחר אומר ש"ארנון איש נחמד, נעים. הוא בן אדם טוב ומתייחס נהדר לאנשים שעובדים אצלו. בטח יותר טוב מעיני וניסנקורן שהם אנשים קשים. הבעיה היא שארנון מתייחס לממשלה ולמעסיקים באותה הגינות ונחמדות ולא מצליח להיאבק בהם.

"תחשוב מאיפה הוא בא: הוא היה יו"ר ארגון עובדי עיריית תל אביב. זה מעסיק נאור, והוא התרגל לעבוד איתם בהרמוניה ושיתוף פעולה. ועכשיו כשיש לו עסק עם אנשים דורסניים הוא לא מצליח לשנות את המוד".

"תחשוב מאיפה הוא בא: הוא היה יו"ר ארגון עובדי עיריית תל אביב. זה מעסיק נאור, והוא התרגל לעבוד איתם בהרמוניה ושיתוף פעולה. ועכשיו כשיש לו עסק עם אנשים דורסניים הוא לא מצליח לשנות את המוד"

"הבעיה", אומר בכיר אחר, "שבסוף יש עובדים שמשלמים את המחיר".

ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תגובת ההסתדרות

מההסתדרות נמסר בתגובה: "אוסף הטענות המופרכות שהועלו נגד יו"ר ההסתדרות, מעלה תהיות קשות לגבי אמינות הדברים והאינטרסים שהם נועדו לשרת.

"בשנתיים האחרונות, בתקופת מגיפה עולמית שטלטלה את הכלכלה ובכאוס המדיני שנכפה על אזרחי ישראל בארבע מערכות בחירות, ארנון בר-דוד מילא תפקיד אחראי וממלכתי בהבטחת יציבות המשק ובצעדים שדרושים לשיקומו.

"באקלים של חוסר ודאות חסר תקדים, בר-דוד היה האיש על ההגה בזמן המשבר החמור ביותר שאליו נקלע המשק, ושותף מוביל לשורת החלטות אמיצות שניווטו את הכלכלה הישראלית לחוף מבטחים ולתחזיות צמיחה. הוא היה הראשון לזהות ולהתריע בפני מקבלי ההחלטות על גודל המשבר הצפוי בעקבות נגיף הקורונה ועל ההיערכות הלאומית הדרושה.

"הוא היה שותף מרכזי ליוזמות ולמהלכים שנועדו להגדיל את היקף המענה האזרחי שנותנת המדינה ולהבטיח את המשך פעילות המשק גם בשעת החירום. מאוחר יותר, הוא היה גם הראשון שדחף לפתיחה הדרגתית ומלאה של המשק ולהסדרת פתרונות שיאפשרו את חזרת העובדים למעגל התעסוקה.

"בענפים שהתקשו להתאושש, כמו ענף התעופה, ההסתדרות נרתמה גם כלכלית והעבירה מיליוני שקלים לחברות התעופה כדי לסייע להצלת מקומות העבודה ולתמוך כספית בעובדות ועובדים שלא הוחזרו מחל"ת, אחרי שמשרד האוצר הורה על הפסקת התשלום לבני 45 ומטה.

"בר-דוד פתח את שערי ההסתדרות לעצמאים והעניק להם את הפלטפורמה הארגונית והמשאבים לקידום התוכנית הלאומית לרשת ביטחון סוציאלי לעצמאים. ביוזמתו אף הונחה הצעת חוק בנושא על שולחן הכנסת הקודמת, אך הדברים לא הבשילו בעקבות פיזורה. גם בימים אלו, ההסתדרות ופורום העצמאים פועלים לקידום חקיקה רלוונטית באמצעות שותפים מכל קצוות המפה הפוליטית.

"בניגוד גמור לטענות שכל תכליתן לעקר את הישגי ההסתדרות, מעורבותו האישית של יו"ר ההסתדרות במו"מ ובקבלת ההחלטות היא זו שאפשרה לקדם ולהוציא אל הפועל יוזמות כלכליות משמעותיות למען כלל אזרחי ישראל.

"דוגמה מהעת האחרונה נוגעת להסכמות שהושגו בעניין רפורמת אג"ח מיועדות. בזכות העבודה המשותפת של יו"ר ההסתדרות עם יו"ר ועדת הכספים, נוספו לחוק סעיפים שמאפשרים להגביר את היציבות וההגנה על ציבור החוסכים לפנסיה.

"מפעם לפעם, ובאופן שהולם אמירות ספקולטיביות שנשלפות מסל המחזור, מובאים לפתחנו טענות ישנות ושקריות שמקורן ברסיסי מידע ובחלקי אמיתות. במרבית המקרים, אם לא בכולם, מדובר בפרי מוחם הקודח של בעלי עניין שלא שותפים לגיבוש האסטרטגיה הארגונית ובוודאי שאינם מצויים בגרעין העשייה של ההסתדרות.

"באשר לטענה על עובדי המטה בתאגיד – הניסיון לייצר מצג שווא כאילו יו"ר ההסתדרות החליט למנוע ייצוג ראוי של קבוצת עובדים כלשהי, מהווה סילוף חמור של העובדות. ההסתדרות היא ארגונם היציג של כ-800 אלף עובדות ועובדים ואנו נמשיך להיות הבית לכל עובד ועובדת שיבחרו להצטרף אלינו בעתיד.

"הניסיון העלוב לשוות נופך פייסני רופס לדרכו הנחושה של יו"ר ההסתדרות, ואף להציג את ההגינות שבה הוא נוהג כלפי סובביו כתכונה שלילית, היא דמגוגיה נחותה שלא ראויה להתייחסות. כמנהיג עובדים שצמח מהשטח, בר-דוד צבר ניסיון שאין שני לו בזירת העבודה המאורגנת בישראל.

"אחרי שהוביל מאות מאבקים והסכמים למען העובדים בארץ, הוא יודע שכוחה האמיתי של ההסתדרות לא טמון בצמיגים בוערים ושולחנות הפוכים אלא במנהיגות אחראית".