המדינה נמצאת באחד המשברים הכלכליים-חברתיים הקשים בתולדותיה מאז התפרצות מגפת הקורונה. האבטלה עומדת על כ-21%, 850 אלף איש, מהגבוהות בעולם המפותח, והיא לא ירדה גם כשהמשק נפתח כמעט לגמרי. רבים מאלה שכן עובדים ספגו קיצוצים בשכרם.

ישראל היא מהמדינות המפותחות היחידות שלא מממנות לעסקים את שכר העובדים שעבודתם הושבתה בגלל שהעסק שבו עבדו הושבת, או משום שהם נמצאים בבידוד. בנוסף, מאות אלפי עצמאים נותרו בלא מקור פרנסה ומקיימים הפגנות סוערות מדי סופ"ש.

לכך אפשר לצרף את העובדים הסוציאליים ששובתים כבר שבועיים, בתקופה שבה האלימות במשפחה גואה, ואת שביתת האחיות, בשיא הגל השני של המגפה.

בניגוד למשברים חברתיים קשים שנגעו לעובדים בעבר, כמו המיתון של תקופת האינתיפאדה השנייה, התכנית להבראת כלכלת ישראל ומשבר השכר ברשויות המקומיות,  ההסתדרות מעורבת עתה מעט מאוד במאבקים הסוערים נגד מדיניות הממשלה, ופעיליה אינם נראים בהפגנות.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שנכנס לתפקיד במרץ שעבר כמחליפו של אבי ניסנקורן שהיה יד ימינו, מתבטא מעט מאוד בתקשורת נגד מדיניות הממשלה כלפי העובדים והביקורת שלו לרוב רפה למדי.

בתחילת המשבר בר-דוד יישר קו עם הממשלה לגמרי. בחודש מרץ הוא סיכם עם שר האוצר, ישראל כ"ץ, על מתווה שלפיו עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שמיוצגים בידי ההסתדרות ושעבודתם הופסקה, ישלמו על ימי ההיעדרות מתוך ימי החופשה שלהם, ובמקרים שבהם ימי החופשה לא יספיקו – הם יצאו לחל"ת. עם עובדים אלה נמנים גם עובדים שמועסקים בשכר מינימום, ואפילו אחיות. במרבית העסקים הפרטיים העובדים המושבתים נשלחו עם פרוץ המשבר לחל"ת.

באמצע מרץ אף שלח בר-דוד מכתב למאות אלפי העובדים המאוגדים בארגון ובו הביע תמיכה במדיניות הממשלה:

"אנו יודעים לשמור על המשק בפתרונות שנתנו. אני מרגיש בימים האחרונים את גאוות העובדים בבית שלנו ואת אהדת הציבור כולו למהלכים שלנו. כל טעות בשיקול הדעת שלי הייתה יכולה לפגוע ביכולת מקומות העבודה לשרוד. לכן קיבלתי החלטה שגם אנו נירתם, נסייע 'וניכנס תחת האלונקה".

המכתב פורסם ועורר הדים יותר מכל התבטאות אחרת של בר-דוד בנושא. הביטוי שאימץ במכתב, "להיכנס מתחת לאלונקה", הפך לסלוגן מרכזי בתעמולה ובספינים של הממשלה, שבין השאר, השתמשה בו כדי לדרוש מעובדים לעבוד בחינם, בהם המורים, וגם כדי להצדיק דרישה לפיטורי עובדים ולקצץ בשכרם.

בראיונות ובהופעות הפומביות הרבה בר-דוד לציין את התמיכה הנדיבה של ממשלה, כביכול, בעובדים המושבתים ובעסקים הקורסים, בעיקר בחודשים הראשונים של המשבר וההסגר.

מאז חודש מאי, כשממדי המשבר הכלכלי-חברתי החלו להתבהר והזעם הציבורי על הממשלה גאה, החל בר-דוד לבקר את הממשלה ולבוא אליה בדרישות, אם כי הטון היה ונותר עדין ומנומס למדי.

בתחילת מאי, למשל, שלח בר-דוד מכתב יחד עם ראשי הארגונים הכלכליים שבו דרשו לממן למעסיקים את שכר העובדים כמו בחו"ל. הדרישה לא נענתה, ובר-דוד לא יצא למאבק על הנושא ולא הכריז על סכסוך עבודה במשק או פתח בצעדים אקטיביים כלשהם.

בר-דוד נמצא בקשר עם השר כ"ץ, ומפעיל צוות שמקיים מו"מ עם פקידי האוצר. בשיחות שקיימו הביע בר-דוד התנגדות לקיצוץ ולהקפאת שכר במגזר הציבורי, כולל לעובדים בכירים שמשתכרים משכורות עתק, ודרש לקיים הסכמים מלפני המשבר, שכללו העלאות שכר לעובדים כאלה. לפני כשבוע פורסם שהאוצר מגבש הסכם עם ההסתדרות לפיו השכר במגזר הציבורי יוקפא למשך שנתיים.

עמיר פרץ (משמאל) ואלי כהן בטקס חילופי השרים במשרד הכלכלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עם זאת, בשבועות האחרונים בר-דוד שינה את הטון והביע תמיכה במו"מ עם האוצר בדרישות שר הכלכלה עמיר פרץ, להאריך את תקופת התשלום של דמי האבטלה וליצור מתווה של דמי אבטלה לעצמאים. כמו כן הוא הביע התנגדות לסגירה מחדש של עסקים וענפים במשק.

בר-דוד הביע תמיכה פומבית בשביתת העובדים והעובדות הסוציאליים ובשביתת האחים והאחיות, אבל עד כה ההסתדרות הבטיחה לעו"סים תשלום "קרן שביתה" של אלף שקלים לעובד בלבד, כך שהם אינם צפויים לקבל שכר על מרבית ימי השביתה, והאחיות לא מקבלות כל תשלום מקרן השביתה ולא יקבלו שכר על היום שבו שבתו אתמול, בניגוד ללא מעט שביתות בעבר.

בר-דוד הביע תמיכה פומבית בשביתת העובדים והעובדות הסוציאליים ובשביתת האחים והאחיות, אבל ההסתדרות הבטיחה להם תשלום "קרן שביתה" זעום, כך שהם אינם צפויים לקבל שכר על מרבית ימי השביתה

מקורביה של ענבל חרמוני, היו"ר המיליטנטית של ארגון העובדים הסוציאליים, טוענים שבר-דוד אינו מגבה אותה ואף לחץ עליה להימנע מהשביתה.

משיחות עם ראשי ועדים, פעילים בהסתדרות ויועצים משפטיים בתחום יחסי העבודה, שחלקם חששו להתראיין לכתבה, עולה התחושה שההסתדרות ובר-דוד אינם נרתמים למאבק רציני על זכויותיהם הנרמסות של העובדים במשבר הזה.

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

"מפקירים את העובדים ומתעסקים בשטויות"

"במשבר חברתי חסר תקדים כזה כל אחד היה מצפה שההסתדרות, הארגון החברתי הכי גדול במדינה, תוביל את המאבקים החברתיים", אמר לזמן ישראל יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, חנוך ליבנה. "אבל ההסתדרות פשוט נעלמה, התכנסה בתוך עצמה כשבלול שותק.

"יש מיליון אנשים שלא מועסקים, שאין להם דרך למצוא עבודה עכשיו, הם במדבר. שכירים באבטלה, הרבה מהם חברי הסתדרות, ועצמאים בלי שום דבר. במקום להילחם, להיאבק בחרפה של החל"ת, במתווה הפיצויים הגרוע, ביחס לעובדים הסוציאליים, לאחיות, ההסתדרות מתעסקת בשטויות.

"כל הבשורה של בר-דוד לעובדים מהרגע שנכנס לתפקיד ועוד יותר מהרגע שהתחיל המשבר הגדול היה, היה כנסו מתחת לאלונקה. כשעל האלונקה יושבים מעסיקים שחלקם מנצלים את המצב לכרסם בהסכמים, לכופף ועדי עובדים ולפגוע בשכר, וההסתדרות הולכת עם הזרם הזה. מה זה הולכת? דוחפת לרסק את הוועדים בכל הכוח".

יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, חנוך ליבנה (צילום: באדיבות המרואיין)

"תראה מה קרה באל על: החברה נמצאת במצב קשה, ואלפי עובדים שם בחל"ת או בדרך לחל"ת וחלקם יפוטרו. היה משא ומתן, וההנהלה והממשלה נתקלו בבעיה, הם עמדו מול ועד חזק עם המון דרישות. באה ההסתדרות ואמרה, בואו נפצל את הוועד לארבעה ועדים שונים, ויהיה לכם יותר קל לכופף אותם. הטייסים לא התלהבו מזה, אז הזיזו אותם הצידה וההסתדרות חתמה על ההסכם במקומם. וזה עוד ועד חזק בחברה גדולה. מה קורה בוועדים הקטנים והחלשים?"

"כשארנון נכנס לתפקיד הדבר הראשון שהוא הודיע זה ש'תם עידן השביתות'. איזו מין הודעה זאת? זה כמו ששר ביטחון יבוא ויודיע ברגע שהוא נכנס לתפקיד, 'תם עידן הצבאות'. ברור שאתה לא רוצה להגיע לשביתה כל שני וחמישי, אבל מה פתאום להודיע את זה מראש ולנטרל מראש את הנשק שלך?"

"כל הבשורה של בר-דוד לעובדים מהרגע שנכנס לתפקיד ועוד יותר מהרגע שהתחיל המשבר הגדול היה, היה כנסו מתחת לאלונקה. כשעל האלונקה יושבים מעסיקים שחלקם מנצלים את המצב לכרסם בהסכמים"

ועדי העובדים בענפים שנפגעו מהמשבר לא יוצאים נגדו?

"ועדי העובדים מתוסכלים, אבל חוששים, כי בר-דוד והחבורה שמסביבו מאוד נקמנים. מי שפותח עליהם פה מחסלים לו פתאום את התקציב, שולחים לו ביקורות פתע, ואם הם עוברים את הגבול פשוט זורקים אותם מההסתדרות, כמו שעשו לארגון העיתונאים, כשהם לא הסכימו לשתוק על סגירת 'דברו' לפני הבחירות".

כשאתה אומר "במקום מאבקים חשובים הם מתעסקים בשטויות", למה אתה מתכוון?

"לכל מיני דברים. בתוך התקציב הפנימי של ההסתדרות פוגעים בדברים מהותיים, בפעילות האגף לאיגוד מקצועי, אבל מוסיפים תקציבים מנופחים ומופרכים לדברים שאין להם שום תרומה למאבקים על זכויות עובדים, כמו העיתון-פמפלט שלהם, 'דבר 1', או מועדוני צרכנים וימי כיף לעובדים. עכשיו בשיא המשבר הם השקיעו פתאום 15 מיליון שקל ב'מועדון בריאות'. זה הרבה יותר קל להשקיע בשטויות האלה מאשר במריבות עם מעסיקים.

"כשניסינו לדון בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) על המצב ועל מה שההסתדרות עושה ולא עושה לטובת העובדים שהוצאו לחל"ת ולעובדים שנפגעו, הם הורידו את הנושא מסדר היום, ובמקום זה דנו בתקנון קופות ועדי עובדים.

"וגם כשהם כן נאבקים, הם עוסקים בדברים מאוד מוזרים. באסיפה בבינ"ה, שבה בר-דוד היה אמור לדבר על המצב, על מיליון אנשים בלי פרנסה, הוא אמר, 'קודם כל, בכל שיחה שלי עם הממשלה אני אעלה את הדרישה שלנו להעיף את יו"ר שירותי הכבאות, דדי שמחי. זה מופיע בפרוטוקול'.

"זכויות הכבאים חשובות, אבל יותר חשובות משאלה כמו שכר לעובדים המושבתים, אל על, העובדות הסוציאליות, האחיות? מאוד מעניין למה את מעט הנחישות שלו הוא משקיע דווקא בנושא הזה?"

ההערה העוקצנית של ליבנה לא נאמרה בתמימות: אסף בר-דוד, בנו של ארנון, הוא כבאי. בפרסומים שונים נטען כי זו הסיבה לאנרגיה הרבה שהארגון משקיע במאבקי העובדים במכבי האש, הן בעבר כשבר-דוד כיהן כיו"ר הסתדרות המעו"ף (הפקידים), והן עתה כשהוא משמש כיו"ר ההסתדרות.

ארנון בר-דוד (מימין) ואבי ניסנקורן, היו"ר הנכנס והיוצא של ההסתדרות (צילום: פלאש90)

"מעדיף לתת לאחרים להילחם

גם לליאון מורוזובסקי, שכיהן שנים ארוכות כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות – התפקיד השני בעוצמתו וחשיבותו בארגון, יש בטן מלאה על בר-דוד. "ההסתדרות פשוט לא קיימת במשבר הזה" אומר מורוזובסקי לזמן ישראל, "שביתת העו"ס כבר נשברה בפועל, ועוד מעט בר-דוד יבוא ויציע פשרה שהן יקבלו בה כמה פירורים".

"ארנון מעדיף לעשות 'תן לנערים לשחק לפניך', לתת לעו"ס, לאחיות ולעצמאים להילחם מול הממשלה ולקצור את הפירות אחר כך", אומר מורוזובסקי, "בשביל מה לו להיכנס לעימות? זה לא מעניין אותו בכלל".

"ועדי העובדים מתוסכלים, אבל חוששים, כי בר-דוד והחבורה שמסביבו נקמנים. מי שפותח עליהם פה מחסלים לו פתאום את התקציב, שולחים לו ביקורות פתע, ואם הם עוברים את הגבול פשוט זורקים אותם מההסתדרות"

"גם בעבר היו המון בעיות בארגון הזה אבל ההסתדרות נאבקה. בזמן מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה, תחת אש, ההסתדרות דרשה שהממשלה תשלם לעסקים משכורות העובדים, כמו שממשלות עושות עכשיו בכל העולם – דרשה, וקיבלה. כשהרשויות המקומיות הלינו שכר, לא כתבנו מכתבים מנומסים אלא השבתנו את המשק – והשכר שולם.

"הבעיה של ארנון שאם מובילים מאבקים צריך לסיים אותם, ולשאת באחריות, ואז תמיד יש מי שלא מרוצה. אם הוא היה נלחם עכשיו בשביל שישלמו שכר לעובדים במקום לזרוק אותם לחל"ת, בשביל העצמאים, העובדים הסוציאליים, האחיות, אם הוא היה משיג את המטרות הממשלה הייתה מסמנת אותו, אם הוא לא היה משיג אותם – העובדים היו זועמים והוא היה הופך למטרה של המחאה.

"בן דוד ממשיך בשיטה של קודמו, אבי ניסנקורן: לתת לאחרים להילחם, ולקצור את הפירות. ככה היה בזמן המחאה החברתית של 2011. ההסתדרות לא עשתה שום דבר בשביל המחאה, אבל המחאה העלתה את המודעות החברתית, ובעקבותיה נוצר גל של התאגדויות של עובדים צעירים במגזר הפרטי. העובדים האלה הצילו את קופת ההסתדרות, וכעת כשהם מפוטרים בהמוניהם היא לא עושה בשבילם כלום.

מפגינים הקימו אוהלים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. המחאה החברתית, יוני 2012 (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

"ההסתדרות הפכה לגורם מתווך בין המפלגות מאחורי הקלעים", טוען מורוזובסקי, "מי שלחץ על עמיר פרץ להיכנס לממשלה זה ארנון, אחרי שניסנקורן לחץ להכניס לשם את כחול לבן. התיווכים האלה, ושיתוף הפעולה עם הארגונים הכלכליים והממשלה, עוזרים לראשי ההסתדרות יותר מכל מאבק. עופר עיני וניסנקורן עושים לביתם יפה מאוד כיום, וגם ארנון בדרך לשם".

"אולי אין לו אינטרס להילחם"

ואכן, לארגוני המעסיקים, שבעבר היו יריבים קבועים של ההסתדרות, ואחר כך, בתקופתו של עופר עיני, שותפיה למאבקים קשים מול הממשלה – אין כיום טענות על שתיקתה של ההסתדרות במשבר הזה. אולי זה בגלל שארגוני המעסיקים עצמם אינם מובילים את המאבק נגד מדיניות הממשלה אלא לכל היותר נגררים לזירה, שמי שמובילים אותה הן התארגנויות עצמאיות של בעלי עסקים ועצמאים.

"אין לי טענות לארנון, להיפך", אומר יו"ר לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב), רועי כהן, "ארנון יצר אתי קשר מיוזמתו, נפגש אתי ואמר לי שהוא רוצה לשים את יהבו כדי לעזור לעצמאים. הוא תומך במתווה של דמי אבטלה לעצמאים, מדבר על זה בכל הופעה שלו בטלוויזיה ומקדם אותו מול הממשלה, למרות שזה כביכול לא התפקיד שלו, הוא לא מייצג אותנו".

יו"ר לשכת ארגוני העצמאים, רועי כהן (צילום: רמי זרנגר)

בפועל, הממשלה הפילה את הצעות החוק לדמי אבטלה לעצמאים, ומאות אלפי עצמאים יושבים בבית כמעט בלא מקור הכנסה.

"ארנון אומר שהוא נאבק על זה, והוא לא סתם אומר, יש לי מידע על כך. הוא מנסה להבין לאן הרוח נושבת, הוא מבין שהמשבר הזה לטווח ארוך, ומנסה למצוא פתרונות ארוכי טווח גם לעובדים שהוא מייצג וגם לעצמאים. בניגוד אלינו, להסתדרות יש שאלטר והוא יכול להשתמש בו כדי להשיג מטרות".

הוא משתמש בשאלטר הזה, בשביל העצמאים או לפחות בשביל העובדים שהוא מייצג?

"הוא משתמש בו בצורה נכונה, הוא לא מפעיל את אש השביתה אלא משתמש בכוח כדי ליצור דיאלוג מול האוצר ולהשיג הישגים במו"מ ולא בכוח".

בר-דוד חתם כבר בתחילת המשבר על הסכם עם האוצר שמאפשר לא לשלם לעובדים שעבודתם הושבתה. ארבעה חודשים אחר כך יש מספר ענק של עסקים בקריסה, ו-21% אבטלה אתה עדיין חושב שהוא ימצא פתרונות?

"אני מלכתחילה טענתי שצריך לתת את הכסף לעובדים דרך המעסיקים כמו בחו"ל, כדי שגם לעובד וגם למעסיק תהיה רשת ביטחון, במקום להוציא עובדים לחל"ת. כנראה שזה לא האינטרס של ההסתדרות, כי בשביל שזה יעבוד היה צריך לצמצם משרות של עובדים וזה היה מחייב הגמשה של הסכמי עבודה, אז ההסתדרות לא נלחמה על זה".

"מדיניות קמצנית ולכן הרסנית"

בניגוד להסתדרות ולארגוני המעסיקים, בארגון העובדים "כוח לעובדים" – המתחרה הקטן והמיליטנטי של ההסתדרות – הביעו מתחילת המשבר ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה והזהירו שהיא תוביל לאסון חברתי.

"היינו רוצים שההסתדרות תהיה יותר חד משמעית בביקורת ובדרישות שלה מול הממשלה", אומר איתי סבירסקי, המשמש כמזכ"ל משותף של הארגון, "המשבר קולוסאלי, מדיניות ממשלת ישראל מאוד קמצנית, ולכן הרסנית, וההסתדרות לא יצאה נגד זה באופן נחרץ, לא דרשה כיסוי שכר מלא או אפילו חלקי לעובדים ולא הציגה חלופה או דרישות ברורות אחרות".

איתי סבירסקי, מזכ"ל משותף של "כוח לעובדים" (צילום: טוהר ג'ייקובסון)

"אני לא רוצה להתלהם נגד ההסתדרות וארנון", אומר סבירסקי, "זה לא שהם בכלל לא עושים שום דבר. הם כן תומכים בשביתות של העובדים הסוציאליים והאחיות, והם כן השיגו הישגים נקודתיים שבהם מנעו פיטורים, קיצוצי שכר ופגיעה בזכויות העובדים שהם מייצגים, כמו שעשינו גם אנחנו. אבל חד-משמעית הם לא עשו מספיק ולא הפעילו את הכוח העצום שלהם".

הם הביעו תמיכה בשביתות העו"ס, אבל קרן השביתה שהפעילו מגיעה לאלף שקל לעו"ס בלבד כך שהם לא יקבלו שכר על מרבית ימי השביתה. זה נראה לך ראוי?

"קרן שביתה היא לא דבר שמופעל אוטומטית בכל שביתה. מפעילים אותה במקרים מיוחדים, במאבקים בודדים, לרוב במאבקים על עצם הזכות של עובדים להתאגד או בוועדים חזקים שיש להם קשרים בהנהגת ההסתדרות או קרן עצמאית משלהם".

אני מבין מדבריך שאתה טוען שההסתדרות מפלה בין עובדים, ושבעיניה ההתאגדות עצמה – שמספקת לה מצטרפים חדשים – יותר חשובה ממאבק של העו"ס על תנאי ההעסקה או מאבק האחיות על תקנים?

"משהו כזה, כן. סדר העדיפויות וההתנהלות של ההסתדרות בהחלט בעייתיים".

אתה חושב שראשי הסתדרות קודמים היו נוהגים כמו בר-דוד, או שהיו יותר לוחמניים אם הם היו עומדים בראש הארגון בתקופה הזאת?

"קשה לדעת, ואני לא רוצה לתקוף את ארנון באופן פרסונלי. צריך לזכור שזה אירוע תקדימי, לא הייתה בעבר בישראל השבתה יזומה כל כך רחבה וארוכה של פעילות כלכלית, גם במלחמות.

"אבל אין ספק שהמדיניות בזמן מלחמות הייתה נדיבה הרבה יותר, ושלמאבקים שהובילה ההסתדרות היה חלק בזה. בסופו של דבר, ארנון הוא 'איש של המערכת' וכך הוא מתנהל. אין לו רוח קרב, וזאת התוצאה".

ההסתדרות: "האשמות שלא קשורות למציאות"

יו"ר אגף ההסברה של הסתדרות, יניב לוי, אמר לזמן ישראל בתגובה לטענות שעלו בכתבה: "מדובר בהאשמות ממוחזרות וחסרות שחר שהמרחק בינן לבין המציאות בלתי נתפש. מדובר בימים לא פשוטים, כל העולם בתוהו ובוהו ובמשבר חסר תקדים, ואנחנו רואים חשיבות בסולידריות ובאחדות ובשיתוף פעולה ולא בהגברת הכאוס.

"ההסתדרות הייתה הראשונה להוביל לשינויים מהותיים שמאפשרים למאות אלפי עובדים לחזור לעבודה. ארנון בר-דוד הודיע כבר ב-5 במרץ שאם הממשלה לא תפעל תהייה קטסטרופה ותפרוץ שביתה כללית במשק, שבוע לפני שהממשלה התחילה לעשות משהו.

"יו"ר ההסתדרות הוביל את 'התו הסגול' שאיפשר למגזר הציבורי לחזור לפעול, והיקף ההדבקה בקורונה במגזר הציבורי הוא קטן ביותר. ארנון היה מעורב בכל השיחות על מצב המשק והפיצוי לעובדים ונאבק כדי שהעובדים יקבלו את הפיצוי המקסימלי. הובלנו לשורת הסכמים מיידיים, שהביאו להחזרה לעבודה של עובדים שהמעסיקים רצו בהתחלה לפטר, בפרטנר, פלאפון, בזק, מגדל, כלל ועוד ועוד".

מה בר-דוד עשה בנוגע לכך שהמדינה לא שילמה לעסקים את השכר לעובדים, כמו במדינות אחרות וכפי שנעשה בישראל במלחמות?

"יו"ר ההסתדרות הציע למדינה לאמץ את המודל הגרמני שאתה מדבר עליו כבר לפני חודשיים. אבל המדינה לא ערוכה לכך, האוצר לא ערוך לכך. זה לא אותו דבר לשלם לעובדים במגזרים מסוימים באזור מסוים במדינה, ולשלם למיליון ומשהו אנשים".

אם בר-דוד הזהיר שתפרוץ שביתה כללית, אם תהיה קטסטרופה, מדוע כשאכן יש משבר אתם לא מובילים שביתה כזאת או מאיימים בה?

"על מה נשבות? נגד הקורונה? שובתים כשיש פגיעה בזכויות, כשיש דרישות ענייניות שלא נענות. זה לא המצב כעת. ארנון בר-דוד אמר עם כניסתו לתפקידו מה שנכון ורלוונטי מתמיד וגם היום: תם עידן האיומים המיותרים בשביתות. הוא לא התכוון לכך שלא יהיו שביתות, אלא שלא צריך לאיים כל הזמן ולהסתובב עם מגאפון ולצעוק כל היום, כי זה לא משרת את המטרה. הזעם על ההסתדרות נובע מההתנהלות חסרת האחריות שלה בעבר, כשלא הפסיקה לשבות ולאיים".

האם ההסתדרות נתנה גב מספיק לעובדים הסוציאליים ולאחיות?

"בוודאי. ענבל חרמוני ואילנה כהן לא יכלו לצאת למאבק בלי תמיכתו של ארנון. ארנון תמך בהן מעל כל במה, והודיע היום שהעובדים הסוציאליים יקבלו 1,000 שקל לעובד מקרן השביתה. זה המון, תחשוב כמה זה יוצא לכולם יחד".

בעבר ההסתדרות יצאה למאבקים למען עובדים שלא היו מאוגדים בה, כמו המאבק להעלאת שכר המינימום שהביא לשביתה כללית במשק. ההסתדרות לא מחויבת להיאבק בצורה דומה כשיש מצוקה כל כך קשה של המובטלים והעצמאים?

"ארנון תמך ותומך בדמי אבטלה לעצמאים והכניס את הדרישה הזאת לתוך המשא ומתן וימשיך להיאבק למענה".

כיצד אתה מתייחס לטענות על הדגש המיוחד שההסתדרות נותנת למאבקי הכבאים, שבנו של יו"ר ההסתדרות הוא אחד מהם?

"זה קשקוש מקושקש, אין שום קשר. ההסתדרות מלווה את מאבקי הכבאים כבר שנים, הרבה לפני שארנון נכנס לתפקידו. בנו של ארנון הוא עובד מהשורה שלא מעורב בפעילות הוועד וההסתדרות, אינו נמצא בדיונים ואינו קשור לנושא.

"אנחנו מברכים על כל ביקורת בוודאי ביקורת מצד יו"ר האופוזיציה בהסתדרות שזה תפקידו לתת אותה, וגם של כל אדם אחר. אבל אני מציע בעת הזאת להתכנס בסולידריות ולפעול יחד למען העובדים ולא לעסוק בטענות קיקיוניות שכל מטרתן לפגוע בקיומה ובפעילותה של ההסתדרות ובעובדים שהיא מייצגת".