שר המשפטים גדעון סער מסמן את הפשרה שאליה הוא מכוון בנוגע לנוסח חוק יסוד החקיקה.
את דבריו אתמול (חמישי) בכנס חיפה למשפט כיוון סער לחברי הוועדה הציבורית שמינה, ואשר מנסים להגיע לנוסח מוסכם לחקיקת חוק היסוד. נראה כי מבחינת סער, הגענו לשלב ההזדמנות האחרונה של הוועדה, לאחר שלפני שבוע הודיע כי "יש סיכוי גדול יותר שלא נצליח".
מתוך דבריו של סער עולה כי חוק יסוד החקיקה יכלול, לשיטתו, שלושה נושאים עיקריים:
- הפרוצדורה לחקיקת חוקים רגילים וחוקי יסוד;
- עיגון סמכותו של בית המשפט העליון לקיים ביקורת שיפוטית על חוקים;
- ופסקת ההתגברות של הכנסת על פסק דין של העליון הפוסל חקיקה.
סער רמז כי הוא מעדיף את המודל הריכוזי על פני המודל הביזורי – הסדר שיקבע שרק בית המשפט העליון מוסמך לפסול דבר חקיקה, ולא כל בית משפט כפי שקיים כיום (באופן תיאורטי בלבד; עד היום רק פעם אחת בהיסטוריה קבע בית משפט שאינו העליון שסעיף בחוק אינו תקף, ופסיקה זו לא הייתה בעלת תחולה כללית אלא חלה רק כלפי הצדדים לאותו הליך).
חוק היסוד, לפי סער, יקבע מהן העילות המאפשרות לבית המשפט לפסול חקיקה ראשית. זאת, בשונה מהמצב כיום שבו בית המשפט חופשי לצקת תוכן משלו לעקרונות החוקתיים ולזכויות היסוד המעוגנים בחוקי היסוד, ולשרטט בהתאם להם את סמכותו לקיים ביקורת שיפוטית.
בנוסף, סער רמז כי הוא מעוניין שרק הרכב מסוים של בית המשפט העליון – למשל, הרכב מורחב של 9 שופטים ומעלה – יהיה מוסמך לפסול חוק, ופסיקה כזו אולי אף תותנה בכך שתושג ברוב מיוחד בקרב השופטים, ולא על חודו של קול.
סער רמז כי הוא מעוניין שרק הרכב מסוים של העליון – למשל, הרכב מורחב של 9 שופטים ומעלה – יהיה מוסמך לפסול חוק, ופסיקה כזו אולי אף תותנה בכך שתושג ברוב מיוחד בקרב השופטים, ולא על חודו של קול
חלון הזדמנויות
כצפוי, המחלוקת הקשה ביותר בין חברי הוועדה הציבורית היא בשאלת פסקת ההתגברות.
אין מחלוקת על כך שפסקת התגברות תהיה חלק מחוק יסוד החקיקה. אך כפי שכבר נכתב בזמן ישראל לפני כארבעה חודשים, זמן קצר לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד, בכל הנוגע לפסקת ההתגברות, השאלה איננה רק מה הרוב הפרלמנטרי שיהיה דרוש כדי להתגבר על פסיקה של העליון, אלא גם מה תהיה תחולתה של החלטה כזו.
עם זאת, נראה שסער כיוון את דבריו אל חברי הוועדה הציבורית עצמם, ודחק בהם להגיע לפשרה בשאלה המספרית של הרוב הנדרש לצורך התגברות על פסק דינו של העליון, וחקיקת חוק שנפסל בבג"ץ בשל היותו בלתי חוקתי.
"מי שאומר פסקת התגברות ברוב של 80 ח"כים אומר שלא יהיה חוק יסוד החקיקה", איים שר המשפטים, "וגם מי שאומר רוב של 61. אבל אם לא יהיה חוק יסוד החקיקה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שלאורך זמן זה ישחק את אמון הציבור גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת, וזה יסלים את השסעים בחברה וישמש כר נוח לגורמים קיצוניים ופופוליסטיים".
"אם לא יהיה חוק יסוד החקיקה, אנחנו יכולים להיות בטוחים שלאורך זמן זה ישחק את אמון הציבור גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת, וזה יסלים את השסעים בחברה וישמש כר נוח לגורמים קיצוניים"
לגישתו של סער, חלון ההזדמנות הנוכחי לחוקק את חוק יסוד החקיקה, שיסדיר את כללי המשחק בכנסת ובבית המשפט העליון, הוא כנראה האחרון – וגם הוא הולך ונסגר.
"אנחנו חיים בחברה מאוד הטרוגנית", הוא אמר, "ואחרי 73 שנות עצמאות, לא בטוח שמה שעדיין ניתן לעשות היום, אפשר יהיה לעשות מחר ומחרתיים. נדרשת פשרה היסטורית, ולכן יש חשיבות אדירה לעשות את המאמץ הגדול, לחוקק את חוק יסוד החקיקה. לא נצליח אם לא תהיה נכונות מצד כולם להתפשר".
יש להניח שעם סיום סאגת תקציב המדינה, תתפנה הממשלה ויתפנו השרים הבכירים בה לקדם את האג'נדות שקבעו למשרדים שהם עומדים בראשם. סער יצטרך לבחור לאילו מבין היוזמות שהציג עד עכשיו הוא ייתן את תשומת הלב ויבחר להשקיע בהן את ההון הפוליטי שלו.
עם כניסתו לתפקיד הגדיר שר המשפטים את יוזמת חקיקת חוק יסוד החקיקה, כ"שירות הגדול ביותר שניתן לעשות לדמוקרטיה הישראלית". נראה שהוא עושה מאמץ כן להשיג פריצת דרך בעניין חוק יסוד החקיקה, אף שבינתיים גם הוא יודה שהפערים עדיין גדולים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולגישתו של סער, חלון ההזדמנויות הנוכחי לחוקק את החוק הוא כנראה האחרון – וגם הוא הולך ונסגר: "לא בטוח שמה שעדיין ניתן לעשות היום, אפשר יהיה לעשות מחר ומחרתיים- הסיבה שהוא אומר את זה היא שהוא חש שהקריירה שלו אחרי הקדנציה הזו עומדת להסתיים