בבוקר יום חמישי בשבוע שעבר פרסמו שופטי בג"ץ את פסק דינם בעתירת האגודה לזכויות האזרח בעניין איכוני שב"כ של מי שנדבקו או חשודים שנדבקו באומיקרון. בערבו של אותו יום הודיעה הממשלה שאין בכוונתה להאריך את תקנות שעת החירום או לקדם חקיקה שתאפשר לה להמשיך באיכונים – וכי היא למעשה מוותרת עליהם.
הודעת הממשלה לא באה מפני שבג"ץ החליט לעצור את האיכונים, או כי הוא מנע המשך השימוש בתקנות שעת חירום לצורך כך. להיפך – בית המשפט מיהר לגבות את היוזמה הממשלתית מרחיקת הלכת להשתמש בתקנות שעת חירום לצורך ביצוע איכוני שב"כ, ופרסם את פסק דינו פחות מיממה לאחר הדיון שהתקיים בפני ההרכב, ובסך הכל שלושה ימים לאחר הגשת העתירה.
בית המשפט מיהר לגבות את היוזמה הממשלתית מרחיקת הלכת להשתמש בתקנות שעת חירום לצורך ביצוע איכוני שב"כ, ופרסם את פסק דינו פחות מיממה לאחר הדיון שהתקיים בפני ההרכב
הסיבוב הזה של פרשת האיכונים הושלם בהשפלה של בג"ץ על ידי ממשלת ישראל. לאורך כל השבוע שלחה הממשלה את פרקליטי מחלקת הבג"צים להתאבד למענה על סוגיית האיכונים, תוך השמעת כל טענה אפשרית – כולל טענות מופרכות ממש כמו הטענה כי בלי האיכונים לא ניתן להיאבק בהתפרצות הזן החדש – ודקה אחת לאחר שניצחה בנוקאאוט בבג"ץ, היא הכריזה שהכול היה סתם, אין באמת צורך באיכונים ואפשר לחזור לשגרה.
ביום חמישי בערב, לא הייתי רוצה להיות בנעליהם של ניל הנדל, ג'ורג' קרא או עופר גרוסקופף.
מכשיר עוקף דמוקרטיה
"לא צריך כל כך לזלזל", נזף השופט הנדל בנציג האגודה לזכויות האזרח, בפתח הדיון ביום רביעי האחרון, "יש חשש למשהו קשה. ככל שלא יודעים, מכלכלים את הצעדים, זה כשלעצמו אינו דבר רע. עצם העובדה שצריך להכיר בכך שיש מצב שדורש הכנה, אני לא רואה בכך קושי".
ניכר בשופטים שהם קראו והפנימו את תשובת הפרקליטות, שהוגשה ערב הדיון. הנטייה הטבעית של שופטי בג"ץ להיות "ממסדיים", הניכרת במיוחד בנושאים הנוגעים למאבק בקורונה, הייתה הפעם חזקה מתמיד.
ניכר בשופטים שהם קראו והפנימו את תשובת הפרקליטות, שהוגשה ערב הדיון. הנטייה הטבעית של שופטי בג"ץ להיות "ממסדיים", הניכרת במיוחד בנושאים הנוגעים למאבק בקורונה, הייתה הפעם חזקה מתמיד
"מדוע אתה לא סבור שתקנות שעת חירום, שכידוע יש להן מעמד מיוחד, הן המסלול הנכון?" שאל הנדל את נציג העותרים, עו"ד גיל גן-מור. "יש כנסת מתפקדת", הוא ענה, "יכלו ללכת למסלול חקיקה מהיר". השופט גרוסקופף היה מוכן עם מענה: "ומה יהיה עד אז?" הוא שאל מייד. והשופט קרא סיכם, תוך שהוא לוכד במדויק את הרוח השורה על השופטים: "אנחנו במצב חירום", הוא הסביר, "המדינה אומרת שאנחנו במצב חירום".
ככה פשוט: מבחינת השופטים המדינה אומרת, ולכן זה המצב.
ביום חמישי בערב החליטו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ שבעצם, במחשבה שנייה, המצב לא עד כדי כך חירומי. חלק מההערכות מדברות על כך שהביקורת הציבורית על החזרה לשימוש באיכונים הופנמה. הערכות אחרות מדברות על הקשיים הפוליטיים שהקואליציה נתקלה בהם, וההבנה שהעברת חקיקה בעניין האיכונים בכנסת – ובוודאי במהלך מהיר של ימים ספורים – היא כנראה לא ריאלית.
אך מובן שבית המשפט אינו אמור לאשר אמצעים בלתי קונבנציונליים שכל תכליתם לעקוף קשיים פוליטיים בהעברת חקיקה. תקנות שעת חירום נועדו להתמודד עם מצב חירום לאומי הדורש נקיטת פעולות מיידיות, אך הן בוודאי אינן אמורות לשמש כלי בידי הממשלה לייתר חקיקה בכנסת, במצב שבו עשוי רוב מקרב נבחרי הציבור שבכנסת להתנגד לחקיקה המוצעת. תקנות שעת חירום אסור להן להיות מכשיר עוקף דמוקרטיה.
תקנות שעת חירום נועדו להתמודד עם מצב חירום לאומי הדורש נקיטת פעולות מיידיות, אך הן בוודאי אינן אמורות לשמש כלי בידי הממשלה לייתר חקיקה בכנסת. אסור להן להיות מכשיר עוקף דמוקרטיה
בפסק הדין הקצר, נמנעו השופטים מלהתייחס לנושא הזה – החשש שמא הממשלה עשתה שימוש בתקנות שעת חירום בשל הקושי להעביר בכנסת חקיקה שתסמיך את שב"כ לבצע איכונים אחר נדבקי אומיקרון. הם הסתפקו בכך שדחו את טענת האגודה לזכויות האזרח כי הממשלה הפרה פסקי דין קודמים של בג"ץ, שעסקו בסוגיית האיכונים ובשימוש בתקנות שעת חירום.
משחק סכום אפס
השימוש בתקנות שעת-חירום בתחילת תקופת הקורונה נעשה, כזכור, על רקע משבר פוליטי בישראל, בתוך תקופת בחירות, כשהכנסת מצויה בפגרה והממשלה היא ממשלת-מעבר. הסטגנציה הפוליטית הייתה ההצדקה המרכזית לשימוש בתקנות אז. זה אינו המצב כעת – אך בג"ץ הכשיר עכשיו את מהלכה של הממשלה לעשות שימוש בתקנות שעת חירום גם בשעה שהכנסת חיה ובועטת, רק משום רצונה של הממשלה "לפעול מהר".
אפשר שזהו ההישג האמיתי של הממשלה בסיבוב הנוכחי של האיכונים, וזו הסיבה שהממשלה שלחה את היועץ המשפטי ואת הפרקליטות להגן בבג"ץ על ההחלטה לבצע איכונים.
המהלך הצליח: "אין ספק כי מיצוי מהלך חקיקה פרלמנטרי עודנו דורש זמן מסוים", כתב הנדל בפסק הדין, "נוכח החשיבות שגורמי המקצוע מייחסים למאבק מהיר ויעיל בחדירת וריאנט האומיקרון לישראל בעודה בראשיתה, דומה כי התקנת תקנות שעת חירום לתקופה בת חמישה ימים – תוך קידום במקביל של חקיקה ראשית – אינה מעוררת קושי יוצא דופן".
פסק הדין שניתן במהירות ותוך מתן גיבוי מוחלט לממשלה – והמהירות שבה הממשלה השליכה את הניצחון המשפטי תוך שהבהירה בהתנהלותה שכל הטענות שהושמעו בשמה בבית המשפט היו מילים ריקות – צריכים לשמש קריאת השכמה לשופטים: אולי עדיף יהיה אם יפגינו ספקנות רבה יותר כלפי עמדת הממשלה, בכל התחומים, כדי שלא ייקלעו שוב למצב שבו הם מתבזים.
שימוש כמעט שגרתי בתקנות שעת חירום; שימוש במשאבי שב"כ כלפי אזרחי המדינה ולא כלפי אויביה; ונרמול עצם השימוש באמצעים חריגים וקיצוניים במסגרת תקופת החירום שסופה אינו נראה באופק – אלה הם הישגיה האמיתיים של הממשלה. ובהקשר הזה הישגי הממשלה הם אחד לאחד הפסדו של הציבור. זהו משחק סכום אפס.
שימוש כמעט שגרתי בתקנות שעת חירום; שימוש בשב"כ כלפי אזרחי המדינה; ונרמול השימוש באמצעים קיצוניים במסגרת תקופת החירום שסופה אינו נראה באופק – אלה הם הישגיה האמיתיים של הממשלה
משהושגו ההישגים הללו, ששופטי בג"ץ העניקו לממשלה על מגש, כבר לא היה כל צורך להמשיך לבצע איכונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו