JavaScript is required for our website accessibility to work properly. "התרחיש הקיצוני של ניסיון להקים בית מקדש שלישי הולך ומתקרב" | זמן ישראל
בעולם המוסלמי חוששים מהשתלטות יהודית על הר הבית:

"התרחיש הקיצוני של ניסיון להקים בית מקדש שלישי הולך ומתקרב"

על רקע המהומות בהר הבית, אומר הארכאולוג הפלסטיני יוסף נאטשה, המקורב לוואקף: "ישראל משנה את המצב לרעתנו כל הזמן" ● "מעולם לא אישרו ליהודים להיכנס למסגדים בחג מוסלמי" ● "יישפך דם כי המסגדים הם יותר מרק אבנים"

עימותים במסגד אל-אקצא (צילום: Mahmoud Illean, AP)
Mahmoud Illean, AP
עימותים במסגד אל-אקצא

תשעה באב, שחל היום, מצטלב השנה באופן נדיר עם עיד אל אדחה, חג הקורבן המוסלמי, שחל מהיום ועד יום חמישי השבוע. בין השאר עורר צירוף המקרים הזה מהומות בהר הבית, שבהן נפצעו ארבעה שוטרים ועשרות מתפללים.

בבוקר החליטה המשטרה לסגור את הכניסה להר לכ-600 יהודים שביקשו לבקר בו. בתגובה מחו פעילי ימין נגד ההחלטה, כולל השרים בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ.

אבל בשעה 11:00 הפכה המשטרה את החלטתה ואפשרה ליהודים להיכנס, מה שהביא מיד לעימותים אלימים בין המשטרה למתפללים ולמפגינים מוסלמים.

בעקבות המהומות, סגרה המשטרה את הכניסה למתחם לעשרות אלפי מתפללים מוסלמים, ולאחר מכן שוב פתחה את הכניסה למוסלמים וסגרה אותה ליהודים.

"היום הוא חג מוסלמי, תשעה באב לא מעניין אותנו"

הארכאולוג הפלסטיני מוחמד נאטשה, איסלמיסט המקורב לוואקף (אף שאינו איש ואקף בעצמו) מנסה להסביר לזמן ישראל את עמדתם של המוסלמים הקיצונים ביחס לנעשה בהר הבית, או, ב"מתחם חראם אל שריף", כהגדרתם.

"העמדה הישראלית בקשר למתחם המסגדים הולכת ומקצינה וזה מאיים עלינו", אומר נאטשה, "היום זוהי הפעם הראשונה שבה ישראל מרשה לאנשים שאינם מוסלמים להיכנס למתחם המסגדים בחג הקרבן (המוסלמי, עיד אל אדחא, ת.ג.).

"קודם כל זה לא 'ההר', אלא מתחם המסגדים. הטרמינולוגיה כאן חשובה ביותר והטרמינולוגיה שלנו היא זאת שמתארת את המציאות האמיתית של המתחם, כפי שהיא מתקיימת ברציפות כבר 1,300 שנה"

"זה מעולם לא קרה, מאז הכיבוש הישראלי ב-1967. חלק מהמתפללים היהודים הם קיצונים ופרובוקטורים וחלקם לא, אבל זה לא משנה, יש כאן שינוי במדיניות".

היום חל גם תשעה באב, ומתפללים יהודים רואים במועד זה סיבה לעלות להר, ובזמן עיד אל פיטר האחרון צוין בישראל יום ירושלים.

"קודם כל זה לא 'ההר', אלא מתחם המסגדים. הטרמינולוגיה כאן חשובה ביותר והטרמינולוגיה שלנו היא זאת שמתארת את המציאות האמיתית של המתחם, כפי שהיא מתקיימת ברציפות כבר 1300 שנה"

"שנית, זה לא משנה. זה חג מוסלמי ולא-מוסלמים לא אמורים להיכנס למסגדים בזמן חג, ולא נכנסו עד כה, גם ב-52 שנות כיבוש".

האם היה כבר צירוף מקרים כזה שבו תשעה באב מצטלב עם עיד אל אדחא?

"אני לא זוכר, וזה לא משנה. זה חג מוסלמי ו'תשעה באב' לא מעניין אותנו". (מבדיקה שערכנו עולה שהייתה הצטלבות כזאת, בשנות ה-80 למאה ה-20, וככל הידוע יהודים לא ביקרו בה בהר הבית, ת.ג).

אתה טוען שישראל משנה את המציאות במתחם, וזאת טענה שמוסלמים ופלסטינים מרבים להשמיע. יש לך דוגמאות לכך?

"חד משמעית כן. עד לפני חמש שנים, למשל, ליהודים היו שעות כניסה נפרדות בזמן הרמדאן, באופן שיאפשר למוסלמים להתפלל בלא הפרעה. בשנים האחרונות הם מרחיבים מדי שנה את השעות ומגיעים מאות מתפללים יהודים".

"השינויים העיקריים הם לא במתחם, אלא מסביבו. כל הטופוגרפיה של המקום הזה השתנתה לבלי היכר מ-1967. רחבת הכותל, המנהרות, מבנה שטראוס, מבנה גבעתי, בונים בלי סוף מבנים שמשנים את המציאות מסביב למתחם".

מסגד אל אקצה בהר הבית בירושלים צילם יונתן סינדל פלאש 90 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
מסגד אל אקצה בהר הבית בירושלים צילם יונתן סינדל פלאש 90 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

המדיניות הישראלית הרשמית והעקבית מתנגדת לכל פגיעה במסגדים ובתפילה והקדושה המוסלמית במתחם. כל עוד המדיניות נשמרת, גם אם נעשים שינויים מסביב למתחם ובכניסת יהודים, למה זה משנה משהו מבחינת המוסלמים?

"כי מדובר במאבק שליטה. יש לא פחות מ-20 עמותות יהודיות, ישראליות ואמריקאיות שעוסקות ב"הר הבית" ובבית המקדש. אתה חושב שהן משקיעות את כל הכסף והמאמצים האלה בשביל הכיף, האסתטיקה או המחקר ההיסטורי?

"חלק מהעמותות הללו עוסקות בפיתוח של כל המבנים החדשים מסביב וחלקן, המסוכנות יותר, עוסקות בשינוי התודעה של הישראלים ובהכנה שלה לחזון שלהן. וההשפעה שלהן הולכת וגדלה. התרחיש הקיצוני של ניסיון להקים את בית המקדש השלישי תוך פגיעה במסגדים הולך ומתקרב".

אתה באמת רואה אפשרות במציאות הראלית שממשלה ישראלית בראשות נתניהו, גלעד ארדן, גנץ, איילת שקד תחולל מהלך אפוקליפטי כזה?

"אני מתפלל שלא יקרה דבר כזה, אבל אני מודאג. נתניהו לא קובע את המדיניות לבדו, הוא כלי, הוא מייצג את החברה הישראלית, והחברה הישראלית היא חברה אחת והיא הולכת בכיוון אחד, של הקצנה".

הרב הספרדי הראשי לישראל אמר היום שההלכה היהודית אוסרת על יהודים לעלות למתחם וקרא ליהודים שלא לעלות אליו. הרבה יותר מאמינים מקשיבים לו מאשר לנאמני הר הבית ורבנים קיצוניים למיניהם. בנוסף לחלק גדול מהחברה הישראלית שכלל אינו דתי. אתה בטוח שהקיצונים הם אלה שקובעים? האם הוואקף מקיים דיאלוג עם גופים יהודיים מתונים, כמו הרבנות הראשית, רבני צהר או נשות הכותל ומתפללי המתחם המעורב, כדי לנסות למנוע הסלמה?

"לא מתקיים דיאלוג כזה. אני מודע לקיומם של קולות חיוביים כאלה, אבל הם אורות בודדים באפלה. הפלסטינים בקושי נתקלים בהם. במציאות אנו נתקלים כמעט רק בקיצונים, בעמותות שלהם ובכוחות הביטחון והממסד שתומכים בהם".

ערב הסעודית מרחיבה בשנים האחרונות את ההשפעה שלה במסגדים ובוחשת שם. הייתכן שהוואקף מקצין את העמדות שלו גם מתוך תחרות עם הסעודים?

"אני מודע למעורבות הסעודית וגם הוואקף מודע לה, כמובן, אבל היא לא מעניינת אותנו. מה שמעניין אותנו היא ישראל והשינויים ההיסטוריים שהיא עושה, ההשתלטות שלה והחשש הגובר שלנו מהאפשרות לניסיון להקים את בית המקדש, שעלול להביא להתנגשות בין מעצמות ולשפיכות דמים גדולה מאוד".

האם אתה תומך באפשרות שאנשים יסכנו את עצמם וזולתם, יהרגו וייהרגו למען אבנים, קדושות ככל שיהיו?

"המסגדים הם לא אבנים אלא חלק מרכזי בלבה ונשמתה של המסורת המוסלמית. הם חלק מהחיים שלנו והאיום עליהם הוא איום על הקיום שלנו. כל פלסטיני, כל מוסלמי וכל אדם צריך להבין שלא מדובר באבנים אלא באיום קיומי".

מבקרים יהודים במחסום הכניסה להר הבית בתשעה באב (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
יהודים ומוסלמים במחסום בעיר העתיקה בתשעה באב שהוא גם עיד אל אדחא (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"הפלסטינים פוגשים את הקיצוניים"

"לא צריך להסכים עם הקיצונים המוסלמים, אבל הטענה שלהם – שישראל משנה את המצב בשטח לרעתם – נכונה בחלקה הגדול וזה מה שמטריף אותם", אומר הארכאולוג יונתן מזרחי, מנכ"ל ארגון "עמק שווה", הפועל לשמירה על אתרי העתיקות של כל העמים והדתות ונגד השימוש הפוליטי בהם להסלמת הסכסוך.

לדברי מזרחי, שנמצא בקשר גם עם רשות העתיקות והממסד הישראלי וגם עם הוואקף: "חלק מטענות המוסלמים לא נכונות, כמו הטענה שישראל חופרת מנהרות מתחת להר הבית. חופרים מסביב אבל לא מתחת, פרט לפעם אחת ב-1981 שבה הגיעו לשם בטעות ומיד הפסיקו לחפור".

"אבל בשנים האחרונות המוסדות הישראליים בירושלים נגררים יותר ויותר אחרי עמותות קיצוניות שעושות בעיר העתיקה, בסילואן, הר הזיתים וכל המרחב שמסביב להר הבית כבשלהן", מציין מזרחי.

מנכ"ל ארגון "עמק שווה", יוני מזרחי (צילום: באדיבות המרואיין)
מנכ"ל ארגון "עמק שווה", יוני מזרחי (צילום: באדיבות המרואיין)

"הפלסטינים שומעים את הרעש ולא את השקט. הם לא פוגשים את 98% היהודים והישראלים הנורמליים, אלא את האחוז או שניים שפיתחו אובססיה להר הבית, וזה מקצין את העמדה של המוסלמים וחוזר חלילה"

"המדיניות היא לשמר, לפתח ולפרסם בהבלטה גילויים היסטורי שקשורים ביהדות על חשבון המון גילויים אחרים שלא קשורים ביהדות ומוצנעים. וזה גורם למוסלמים להרגיש מאוימים".

"עשו עבודות פיתוח מאוד יפות, למשל, בשביל מקוואות הטהרה, שהצניעו את הארמונות מתקופת ח'ליפות אומיה שנמצאים בסמוך. למי שמחובר להיסטוריה היהודית זה נשמע נכון ולמי שלא מתעניין בהיסטוריה כל העניין נשמע לא מעניין, אבל מי שחי את ההיסטוריה המוסלמית תופש את זה כאיום".

"גם טענת המוסלמים שמספר המבקרים היהודים בהר הבית גדל והולך כל הזמן נכונה", אומר מזרחי. "למעשה מדובר במספרים קטנים. בהר הבית יש 15 או 20 אלף מבקרים יהודים בשנה".

"יחסית לאתרים היסטוריים אחרים בישראל זה כלום. בתל דן, למשל, מבקרים יותר מ-100 אלף ולפעמים 200 אלף איש בשנה, ומבחינת החשיבות שלו ליהדות איפה הוא ואיפה הר הבית. זה לא מקרי: 98% או 99% מהיהודים, דתיים וחילונים, נרתעים מהעיסוק בהר הבית ובורחים ממנו".

"אבל הבעיה היא שהפלסטינים שומעים את הרעש ולא את השקט. הם לא פוגשים את 98% היהודים והישראלים הנורמליים, אלא את האחוז או שניים שפיתחו אובססיה להר הבית, וזה מקצין את העמדה של המוסלמים וחוזר חלילה. והאחוז או שניים הללו, בשנים האחרונות ובחסות ממשלת נתניהו, מגדיל את התיאבון ומקצין ומרחיב את הפעילות שלו".

עימותים בין יהודים למוסלמים סמוך לשער הכניסה להר הבית (צילום: Hadas Parush/Flash90)
מתפללים יהודים ומוסלמים סמוך לשער הכניסה להר הבית (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בעבר הייתה הידברות ישירה בין גורמים דתיים ישראלים, כולל הרבנות הראשית, לבין גורמים דתיים מוסלמיים, כולל הוואקף, בניסיון לשמור על המודוס-ויוונדי בין הדתות ועל השקט. זה כבר לא קיים?

"למיטב ידיעתי, ההידברות הברוכה הזאת כמעט לא קיימת ב-15 או 16 שנה האחרונות. הגוף הישראלי היחיד שהוואקף מדבר איתו היא המשטרה, וגם איתם השיח הולך ונעשה קשה ופחות מוצלח. המצב הולך ומידרדר ואני בעיקר מקווה שלא ידרדר עוד יותר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,171 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 19 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

שופטי העליון ללוין: "עשית שימוש לרעה בסמכותך לכינוס הוועדה למינוי שופטים"

רס"ל (מיל') לידור פורת, בן 31 מאשדוד, נפל בקרב בדרום לבנון; תשעה חיילים נוספים נפצעו, בהם אחד במצב קשה ● דיווח: הפרקליטות הודיעה כי אינה יכולה להביא לארץ את ישראל איינהורן לדיונים במשפטו על הטרדת עד ● נשיא איראן: לטראמפ אין הצדקה לשלול את זכויות הגרעין של איראן ● דיווח: חמאס ופת"ח קיימו סדרת פגישות חריגה בעזה בניסיון להגיע להבנות

לכל העדכונים עוד 11 עדכונים

כך מממנים בנט ואיזנקוט את הקמפיינים שלהם

המפלגות החדשות נאלצות להסתדר ללא מימון מפלגות ציבורי ● במקום זאת, הן נשענות על הלוואות בנקאיות וערבויות של מיליוני שקלים מבכירי המשק וההייטק הישראלי ● בין תומכיו של בנט: יזם ומומחה הבינה מלאכותית יואב שוהם ● בין תומכיו של איזנקוט: אחד ממייסדי "צ'ק פוינט" מריוס נכט ● צלילה למספרים

לכתבה המלאה עוד 741 מילים
אמיר בן-דוד

בין מוג'תבא חמינאי לעמנואל קאנט

אז הבטחתי קצת להאריך אודות חמו של המנהיג העליון החדש, הלא הוא פרופ' ע'ולאם-עלי חדאד-עאדל.

ובכן, חדאד עאדל הינו פילוסוף פורה ביותר, פרופסור באוניברסיטה בדימוס, משמש כיום כנשיא האקדמיה לשפה וספרות פרסית, עורכה הראשי של ה'אנציקלופדיה של העולם האסלאמי', התמודד לנשיאות איראן בבחירות 2013 תחת סיסמת "האדיקות והתבונה" ו – תחזיקו חזק – מתרגם כתביו של עמנואל קאנט לפרסית.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 494 מילים

צה"ל במסר לדרג המדיני: אנחנו את שלנו בלבנון עשינו

בזמן שבירושלים ובוושינגטון מתאמים עמדות מול איראן, העצירה הפתאומית בלבנון חשפה פער מדאיג בין מקבלי ההחלטות לכוחות בשטח ● צה"ל מבהיר כי המהלך הצבאי מיצה את עצמו, ומאותת לפוליטיקאים שחובת ההוכחה במו"מ מוטלת כעת עליהם ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 636 מילים

למקרה שפיספסת

נעלמו המדינאים - נותרו החנפנים

כאשר יכתבו ההיסטוריונים את דברי הימים של המערכה מול איראן, יתהו מאוד כיצד הכריע אדם אחד בעד יציאה למערכה גורלית כל כך בחיי האומה. האיש, מנוסה ככל שיהיה, יצרי ככל שיהיה, בעל קשרים וכושר מנהיגות, חכם ונוסך ביטחון בקולו המונוטוני, הכריע את גורלה של אומה בשיקול דעתו הבלעדי.

האיש שהתווה את דרך המלחמה, שקבע את האסטרטגיה (הפלת המשטר או הכשרת השטח להפלתו הם מטרות זהות) וכפה על חבריו השרים הסובבים אותו לתמוך בקשה שבמלחמות, שסיכוניה רבים ומטרותיה לא הושגו עד כה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 848 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סילמן מבשר רעות

עידית סילמן הובילה השבוע את המשרד להגנת הסביבה לשעתו האפלה ביותר ● ההגנה על אסדות הגז עלתה למדינה מיליארדים וההשבתה שלהן במלחמה מאות מיליונים, כדאי לקחת את זה בחשבון כשמחליטים באיזו אנרגיה להתמקד ● בבקעת בית שאן הופכים תמרים סוג ב' למשקאות אלכוהוליים מובחרים ● וגם: האם הבירה תפתור את בעיית גזי החממה?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,402 מילים ו-2 תגובות

תגובות אחרונות

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

שבע שנים אחרי השקתו, זמן ישראל יוצא לדרך חדשה ● מכתב לקוראים מעורכת האתר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר) אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר) בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת) ... המשך קריאה

מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)

בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)

עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית

לכתבה המלאה עוד 197 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

השמרנים מסתפקים בהצהרות, הליברלים דורש צעדים אופרטיביים

הרחק מהדיונים התקשורתיים בעניין השר בן גביר, בית המשפט העליון מנהל מאבקים שקטים על גבולות ההתערבות השיפוטית ● פסקי דין שניתנו השבוע מציגים מחלוקות עקרוניות בין מי שמבקשים למחוק עתירות בנימוק של "כיבוד הרשויות", לבין מי שמסרבים להשאיר את המציאות ללא מענה משפטי ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד משולש של בנט, איזנקוט ולפיד יניב 38 מנדטים

השלושה יכולים להקים יחד את הסיעה הגדולה ביותר במשכן במערכת הבחירות הבאה, אך נתוני הסקר החדש של יוסי טאטיקה מוכיחים שהשלם גדול רק במעט מסך חלקיו ● בנוסף, תמונת הגושים נותרת קפואה עם או בלי האיחוד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 225 מילים

פרמיית הממ"ד מזנקת

המלחמה עם איראן הקפיצה מחדש את הביקוש למיגון והבליטה את הפערים בין האזורים השונים בארץ והדירות: בתל אביב הפערים במחירים הגיעו לעשרות אחוזים, בבאר שבע המשקיעים נשארים עם הישנות, ובצפון הביקוש לממ"ד הפך לתנאי סף ● "אנחנו לא מצליחים לחזור לשגרה"

לכתבה המלאה עוד 1,323 מילים

נתניהו מתגאה שמנע שואה שנייה באיראן, אך המציאות רחוקה מכך

בנאומו ביום השואה ב"יד ושם", ראש הממשלה התפאר כי הבטחתו ההיסטורית לעצור את תוכנית הגרעין של טהרן קוימה במלואה ● אלא שדווקא נתניהו אמור לדעת טוב מכולם שהיעדים המרכזיים עדיין לא הושגו, שהמשטר לא הופל, ושהסכנה הקיומית מרחפת כעת מעל ישראל יותר מתמיד ● פרשנות

עוד 1,868 מילים

אם בנט ואיזנקוט לא יתעוררו, יש עתיד תקרוס לנגד עיניהם

יש עתיד ממשיכה להוביל מאבק פרלמנטרי אינטנסיבי ולבלום חקיקה, אך הבוחרים במרכז נודדים לבנט ולאיזנקוט ● למרות זאת, השניים מתמהמהים עם איחוד והכרעה על הובלה, ובכך מסכנים גם את ניצול הכוח הארגוני והמשאבים של יש עתיד וגם את סיכויי גוש השינוי לקראת הבחירות ● פרשנות

עוד 923 מילים ו-2 תגובות

בניסיון להימנע מסעד דרמטי של פיטורי שר, בג"ץ מסתמן כמי שיכפה על בן גביר את אותו "מתווה עקרונות" שכבר הפר פעם אחר פעם ● אלא שהתזה השמרנית שהדהדה באולם בית המשפט בדיון אתמול, המעניקה לגיטימציה לכל פעולה של שר המיישם את הבטחותיו לבוחר, מכשירה למעשה את הפוליטיזציה המסוכנת של המשטרה ● פרשנות

עוד 1,572 מילים ו-4 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הנשמה מלאכותית בבג"ץ

בג"ץ שוב נדחק לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש, כאשר מערכות האכיפה והחוק האחרות קורסות ● בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו: מהשאלה מי יתגייס ועד מינוי ראשי שב"כ ומוסד ● כשבג"ץ מתקשה להגיע להכרעה בגלל קושי משפטי, מגיעה, כמובן, "האכזבה" ● אם לא תימצא דרך לחזק את שומרי הסף שמתחתיו, גם בג"ץ עלול לקרוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 760 מילים

בשוויץ נוסעות רכבות במנהרות באורך עשרות קילומטרים, ובכל העולם רכבות מטרו מסיעות מיליונים מתחת לאדמה – ורק בישראל, בגלל מנהרה באורך 11 ק"מ, הוחלט להגביל את מספר הנוסעים ברכבת מת"א לירושלים ● בעוד המשטרה והרכבת מגלגלות אחריות זו על זו, עולה השאלה כיצד בפרויקט דגל שתוכנן שנים ועלה מיליארדים, לא נלקחו בחשבון כל סוגיות הבטיחות?

לכתבה המלאה עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.