בקוד האתי המופיע באתר האינטרנט של רכבת ישראל מופיעים ערכים נעלים, כחלק ממחויבותה לציבור כחברה ממשלתית הממומנת מכספי משלם המיסים. בין הערכים הללו ניתן למצוא גם התחייבויות של החברה לכוח האדם שהיא שמעסיקה. "המנהלים ברכבת ישראל", נכתב שם, "מקדמים עובדים על פי שיקולים עניינים, מקצועיים וערכיים, מפתחים את ההון האנושי ומשקיעים משאבים בהעצמתם של העובדים".

פרשת ההתעמרות המתמשכת של עשרות עובדים באגף משאבי האנוש ברכבת מעלה תהיות האם בכירי רכבת ישראל, לרבות המנכ"ל מיכה מייקסנר, טרחו בכלל לקרוא את התקנון הנאור עליו הם חתומים. ואם הם קראו אותו, האם הם מאמינים במה שכתוב בו.

עדויות חדשות שהגיעו לידי זמן ישראל בימים האחרונים – ומתווספות לשורה ארוכה של עדויות קשות שפירסמנו אודות מסכת של התעמרות, השפלה, הקטנה, הכפשה ופגיעה בבריאות עובדים – מעידות כי לא אחת ברכבת ישראל זכויותיהם הבסיסיות של העובדים ותנאי העבודה שלהם משמשים כלי משחק כוחני בידי גורמים בהנהלה. מספר עובדים בהווה ובעבר ששוחחו עם זמן ישראל טוענים כי רווחתם, שכרם ומעמדם שימשו כבן ערובה וכאמצעי להפעלת לחץ נגדם.

עובדים ששוחחו עם זמן ישראל התלוננו על ציוני משוב נמוכים במיוחד כנקמה או כאקט משפיל במתכוון, על עיכוב קידום בדרגה ללא הנמקות ועל פגיעה בתנאי עבודתם ובשכרם ככלי ליצירת תלות כוחנית בין המעסיק לעובד.

עובדים ששוחחו עם זמן ישראל התלוננו על ציוני משוב נמוכים במיוחד כנקמה או כאקט משפיל במתכוון, על עיכוב קידום בדרגה ללא הנמקות ועל פגיעה בתנאי עבודתם ובשכרם ככלי ליצירת תלות כוחנית בין המעסיק לעובד

חלק מהמתלוננים אף נאלצו לפנות למסלולים משפטיים, כולל בית הדין לעבודה, כדי לקבל את המגיע להם לטענתם. בחלק מהמקרים הפניה לבית הדין גרמה להסדרה מאוחרת של התנאים לטובת העובדים, כאשר בית הדין מקבל את טענותיהם בחלקם או במלואם.

מנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא היו לי יותר כוחות נפשיים להתמודד מולה

במרכז הפרשה עומדת ורד פרוינד, סמנכ"לית משאבי אנוש מאז שנת 2019 ואחד הגורמים הבכירים ברכבת ישראל.

בארבע עדויות חדשות אשר הגיעו לידי זמן ישראל בימים האחרונים טוענים עובדים כי פרוינד נוהגת לעשות שימוש בתנאי העבודה שלהם, בשכרם ובמעמדם המקצועי כדי להטיל עליהם אימה ובתוך כך גורמת להם עוגמת נפש קשה.

"הייתי קרוב לשבע שנים עובדת הרכבת ועזבתי בגלל ורד, כי פשוט לא יכולתי יותר לשאת זאת נפשית", אומרת עובדת לשעבר. "הכול התחיל כשחזרתי מתאונת עבודה שהוכרה על ידי הביטוח לאומי. ורד אפילו לא שאלה לשלומי. לפתע גיליתי שנפגעו תנאי העבודה שלי באופן משמעותי, השכר שלי ירד, הכוננויות שלי צומצמו. הייתי תמימה, ולא נלחמתי. רק בדיעבד למדתי שאסור היה לפגוע בתנאים שלי. לו הייתי יודעת בזמן אמת, הייתי נלחמת.

"גיליתי שנפגעו תנאי העבודה שלי באופן משמעותי, השכר שלי ירד, הכוננויות שלי צומצמו. הייתי תמימה, ולא נלחמתי. רק בדיעבד למדתי שאסור היה לפגוע בתנאים שלי. לו הייתי יודעת בזמן אמת, הייתי נלחמת"

"בסיבוב הבא כבר סירבתי לוותר. הייתי מועמדת לחוזה אישי והתמודדתי במכרז על תפקיד. זכיתי במכרז, אבל שנייה לפני הקידום המנהל שלי קורא לי ומבשר לי שוורד החליטה שאני יכולה להמשיך בתפקיד רק בהסכם קיבוצי, ולא בהסכם אישי כפי שהתפקיד מחייב".

היא רשאית לעשות זאת?
"לכאורה לא, אבל בפועל היא עושה מה שהיא רוצה. היא המפקדת, זאת התפיסה. אבל הפעם התלוננתי למעלה ובאמת התערבו למעני וורד הזמינה אותי לפגישה אישית. אלא שבמשך חמישה חודשים היא כל פעם ביטלה את הפגישה ברגע האחרון, לפעמים חמש דקות לפני כשאני כבר מחכה מחוץ ללשכה.

ורד פרוינד, סמנכ"לית משאבי אנוש ברכבת ישראל

"לפחות עשר פעמים הפגישה שלי נדחתה, עד כדי כך שזאת הפכה להיות הבדיחה של המחלקה. כשסוף סוף נפגשתי איתה אחרי חמישה חודשים, חיכו לי עובדים עם בלונים שכתוב עליהם 'שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה'.

"האמת היא שזה לא היה מצחיק בכלל. אני נפגעתי באופן קשה, עברתי תקופה איומה. מסביבי עובדים אחרים עברו לחוזים אישיים ואני, שתמיד נחשבתי עובדת טובה, נדפקתי. בסוף היא אישרה לי את החוזה האישי, אבל לא הפסיקה לשחק איתי. פעם מורידה לי את הוצאות הרכב, ופעם פוגעת לי בדרגה – כל פעם סיפור אחר. וכל דבר מלחמה, מלחמה, מלחמה.

"בסוף נשברתי. הבנתי שאני מושפלת ושלא מעריכים אותי, שאני הופכת לאבק אדם. אז עזבתי וברגע שעזבתי הנשמה שלי חזרה. עכשיו אני נאבקת בשביל החברות שלי שנשארו שם, כי אני יודעת עד כמה הן סובלות. רגע לפני שעזבתי את הרכבת, ורד ראתה אותי במסדרון ושאלה 'נו, כמה זמן נשאר לך?' היא נראתה מבסוטית, כאילו ניצחה".

"בסוף נשברתי. הבנתי שאני מושפלת ושלא מעריכים אותי, שאני הופכת לאבק אדם. אז עזבתי וברגע שעזבתי הנשמה שלי חזרה. עכשיו אני נאבקת בשביל החברות שלי שנשארו שם, כי אני יודעת עד כמה הן סובלות"

אגף שלם נמצא בוואקום בגלל המנהלת

עובד אחר עמו שוחחנו, המועסק ברכבת למעלה מ- 15 שנה, היה מועמד להעלאה בדרגה. לדבריו, הוא התריע על תהליך לא תקין שביצעה פרוינד במסגרת מינויים במחלקה. מאז שהתלונן, החלה לטענתו התנכלות מכוונת נגדו, תוך שימוש בקידום שאושר לו כדין על ידי הדירקטוריון בתור אמצעי ענישה. "היא במשך שנה שלמה עיכבה לי את השדרוג הזה שהגיע לי", מספר העובד. "שנה שלמה הייתי בן ערובה שלה".

בצר לו פנה העובד לבית הדין לעבודה, באמצעות עורכי דין מטעם ההסתדרות, ורק לאחר התערבות בית הדין אושר השדרוג באיחור של כשנה, ובהתאמה לאחור.

"אני נלחמתי והשגתי את שלי, אבל לא כולם יכולים להילחם. האווירה מאוד גרועה במחלקה. למעשה, היא מנהלת שאין לה עובדים, מפקדת בלי חיילים. אגף שלם נמצא בסוג של ואקום. שנתיים שעניינים חשובים  תקועים ולא מתקדמים. זה די מטורף שהנהלת הרכבת מוכנה להתנהל כך".

רכבת ישראל. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)

נגד פרוינד הצטברו טענות על מינויים לא תקינים ובניגוד לנהלים וכן על מינוי מקורבים. בשימוע שנערך לה ביולי האחרון אף נקבע כי פעלה בניגוד עניינים מובהק בגלל קשרי משפחה והיא ננזפה על כך.

עובד אחר הגיש תביעה לבית הדין לעבודה על פגיעה בתנאי העסקתו שהחלה כבר לפני מספר שנים, כשפרוינד עוד שימשה בתפקידה הקודם כראש אגף משאבי אנוש. בתביעה הוא מתאר מסכת שלמה של פגיעה בו שנבעה מרצון לקדם את אחד ממקורביה של פרוינד. "חסמו לי גישה לתוכנות, רוקנו את התפקיד שלי מתוכן. הייתי מגיע לעבודה וגולש באינטרנט, זה מה שהייתי עושה כל היום. לא יכלו לפטר אותי כי הייתי בהסכם קיבוצי, אז פשוט השתעממתי בעבודה".

"חסמו לי גישה לתוכנות, רוקנו את התפקיד שלי מתוכן. הייתי מגיע לעבודה וגולש באינטרנט, זה מה שהייתי עושה כל היום. לא יכלו לפטר אותי כי הייתי בהסכם קיבוצי, אז פשוט השתעממתי בעבודה"

רק לאחר הגשת ההליך המשפטי נאותה פרוינד למנותו לתפקיד מקביל אחר תוך התחייבות להשיבו לתפקידו הקודם בהמשך. אולם לאחר החתימה על ההסכם, טען ועד העובדים כי פרוינד חזרה בה מההסכמות באופן חד-צדדי וללא נימוקים.

"החלטותיה השערורייתיות והחד-צדדיות של פרוינד שלא להשיב את העובד לתפקידו … מהיום למחר ללא כל צורך אמיתי או סיבה כלשהי והכל במטרה מובהקת לפגוע ובזכויותיו, מהווים הפרה חמורה של ההתחייבויות עליהם חתומה פרוינד בכבודה ובעצמה", טען הוועד בפניותיו להנהלה, והוסיף: "כל האמור בוצע ללא כל הליך תקין, מנהלי או אף אנושי, מבלי לייחס לעובד זכויות של בן אנוש … כחפץ שאין לו הופכין".

"ורד בעצם התחייבה להחזיר אותי לתפקידי במסמך רשמי, אבל אחרי שהתמנתה לתפקיד סמנכ"לית היא פתאום התכחשה למה שחתמה עליו, טענה שהיא לא מכירה אותי וביקשה להאריך את הארעיות שלי ולא לאשר לי את הקביעות שהגיעה לי כדין", מספר העובד.

התעמרות בעבודה, אילוסטרציה (צילום: iStock / sefa ozel)

"כל האירועים האלה פגעו בי בצורה הקשה ביותר. הייתי בטיפולים פסיכיאטריים, העליתי במשקל ובסופו של דבר הגורמים הרפואיים המליצו לי לוותר כדי לא להרוג את עצמי. אז למרות שהיה לי מסמך חתום, ולמרות שהצדק היה לצדי – ויתרתי ועברתי לתפקיד פחות מרכזי עם פחות סמכויות והרבה פחות עניין.

"מעובד שמרוצים ממנו, שזכה במכרז לתפקיד מרכזי, הפכתי לעובד זוטר יותר עם תפקיד הרבה פחות רלוונטי ליכולות שלי. הפכתי לסוג של פקיד ובסופו של יום גם התנאים שלי נפגעו. עשיתי את כל זה כדי לשמור על בטחון העבודה שלי. ויתרתי על הכבוד והסיפוק מהעבודה בשביל לשמור על הפרנסה. היא ניצחה אותי, כי בסוף היא עושה ברכבת מה שהיא רוצה".

"מעובד שמרוצים ממנו, שזכה במכרז לתפקיד מרכזי, הפכתי לעובד זוטר יותר עם תפקיד הרבה פחות רלוונטי ליכולות שלי. הפכתי לסוג של פקיד וגם התנאים שלי נפגעו"

עובדים טוענים כי הערכות העובדים התקופתיות ניתנות במכוון בחסר, כדי להשפילם או להקטינם. "היא יודעת לנצל את המשאבים שלרשותה", אומרת עובדת במחלקה. "כמעט אין עובד שלא נכנס אליה להערכה ולא יצא לפחות פעם אחת עם 'סטירה' אדירה. בסוף אומרים עליך כל כך הרבה פעמים שאתה עובד לא מספיק טוב, שאתה מתחיל להאמין בכך. יש פה דפוס שהוא מאוד שפל בעיניי.

"אני נכנסתי אליה כמה פעמים ולפחות פעמיים נתנה לי ציון שש מתוך עשר. עם ציון כזה, מדוע את מעסיקה אותי בכלל? אמרתי לה שהציון לא משקף את ההשקעה שלי, הנאמנות שלי לחברה, הנוכחות המלאה שלי. אז היא אמרה 'כשאת תתני ציונים, את תחליטי'.

"אין כמעט נימוק רציני שמתלווה לציון המשפיל וכמובן, זה לא נותן שום מוטיבציה להשתפר. באחת הפעמים קיבלתי ציון שש במקביל להעלאה – כלומר גם אין שום הלימה בין הציון לבין המציאות. המטרה היא פשוט להזכיר לנו תמיד כמה אנו קטנים וכמה שהיא חזקה".

הרכבת מתל אביב לירושלים, מעל עמק הארזים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פגיעה בבריאותם של העובדים

שיטות ההתעמרות וההשפלה שפרוינד מפעילה לכאורה נגד עובדיה – כמו גם הטענות על מינויים לא תקינים ומינוי מקורבים – עומדים במרכז דוח חיצוני חמור במיוחד, אשר הוזמן על ידי דירקטוריון החברה אך נגנז מחודש יוני האחרון ועד פרסומו לראשונה בזמן ישראל בחודש שעבר.

בדוח, שכלל שיחות עם 33 עובדים, נכתב כי עובדים שונים העידו ש"נדרשו לטיפול רפואי או תרופתי בעקבות היחס ואופי הקשר עם הגברת פרוינד" וכן כי "16 עובדים ציינו, כי הגיעו לכדי דמעות במהלך שיחות עם הגברת פרוינד וזאת בגלל טון הדברים ואופי השיחה, אשר לדבריהם הגיע לכדי צעקות ו/או קללות".

עובדים העידו כי "נדרשו לטיפול רפואי או תרופתי בעקבות היחס ואופי הקשר עם הגברת פרוינד" וכן כי "16 עובדים ציינו, כי הגיעו לכדי דמעות במהלך שיחות עם הגברת פרוינד וזאת בגלל טון הדברים ואופי השיחה"

מחבר הדוח, רואה חשבון עופר אלקלעי, מצביע על 12 עובדים שהעידו בפניו כי "הרגישו רע" אחרי שהסמנכ"לית "צעקה עליהם בפני עובדים אחרים" וכן על "מספר מנהלים זוטרים בחטיבה אשר העידו כי הם חשים באופן שיטתי יחס משפיל ומזלזל מפרוינד המתבטא בהעלבות, צרחות, השפלות וצעקות במסדרונות".

המבקר הצביע גם על טענות לפגיעה בבריאותם של עובדים, בין היתר על ידי הכרחתם להגיע לעבודה לאחר חשיפה לעובד המאומת בקורונה ובניגוד לכאורה להנחיות משרד הבריאות.

עובדים אשר שוחחו עם זמן ישראל תיארו מסכת קשה ומתמשכת של השפלות ופגיעה בכבודם ובבריאותם הנפשית. "זאת חוויה קשה מאוד, התחושה שאתה מגיע למקום עבודה ושם עליך שכפ"ץ ובעצם יוצא למלחמה כל יום", סיפרה עובדת.

דוח הביקורת שהוגש לרכבת ישראל בעניין סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"זאת מלחמה על השם הטוב שלך, מלחמה נגד השפלות בלתי פוסקות, מלחמה על הזכות לתחושת בטחון בסיסית. קשה להסביר כמה זה קשה כשמוחקים אותך, מבטלים אותך, מתייחסים אליך כאילו אתה לא אדם ראוי. קשה להסביר כמה אתה מוקטן כעובד וכאדם.

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה, מוציאה את הכעס על הילדים ועל בעלי. הייתי צריכה ללכת לטיפולים פסיכולוגיים כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה.

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה, מוציאה את הכעס על הילדים ועל בעלי. הייתי צריכה ללכת לטיפולים פסיכולוגיים כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה"

"עד היום כשאני רואה את השם שלה על צג הטלפון שלי יש לי תגובה פיזית ונפשית בלתי מוסברת. אני חווה קשיי נשימה. אני נכנסת ללחץ ברגע שאני שומעת על מפגש משותף איתה, הבטן שלי מתהפכת. אני וחברים שלי הולכים בקצה השני של המסדרון שלא ניתקל בה. ואני לא בן אדם חלש, אני לא אדם חסר בטחון. אבל אף אחד אחר לא הצליח בחיים למחוץ אותי ככה".

שופטת תבדוק הטענות

מרכבת ישראל נמסר לאחרונה כי השופטת דינה אפרתי, אשר מונתה בידי הנהלת הרכבת כדי לשמש מעין אומבודסמן לתלונות עתידיות של עובדים, תבדוק אחורנית גם את טענות העובדים נגד פרוינד, כפי שבאו לידי ביטוי בדוח ובתחקירים שפורסמו בזמן ישראל.

בכך, אולי, מסתיים תהליך טיוח של לפחות חצי שנה מאז שהתחייב מנכ"ל החברה מיכה מייקסנר, בכתב, לבדוק את טענות העובדים כפי שהן מופיעות בדוח החמור, אך נמנע מלעשות כן ללא נימוק. מייקסנר מסרב להשיב לפניות זמן ישראל.

השופטת בדימוס דינה אפרתי (צילום: אתר הרשות השופטת)

בינתיים נודע כי עלויות הפרשה המתמשכת מאמירות, והן מושתות ברובן על הקופה הציבורית. הזמנת הדוח הציבורי הגנוז עלתה עשרות אלפי שקלים, עלות כיסוי ההוצאות המשפטיות של פרוינד, המכוסה על ידי הפוליסה המוענקת לדירקטורים, מגיעה ל- 74 אלף שקלים, העסקת השופטת החיצונית תגיעה על פי הערכות גם היא לעשרות אלפי שקלים. ועדיין, אין פתרון באופק.

במקביל, נודע לזמן ישראל כי פרוינד מנהלת מזה תקופה דיונים על פרישתה בתמורה למענק פרישה מוגדל של מאות אלפי שקלים. בדיונים אלה מעורבים גם גורמים ברשות החברות, אך לפי שעה אין הסכמות בנושא. מרשות החברות נמסר: "לא נגיב על הדברים".

לזמן ישראל נודע כי פרוינד מנהלת מזה תקופה דיונים על פרישתה בתמורה למענק פרישה מוגדל של מאות אלפי שקלים. בדיונים אלה מעורבים גם גורמים ברשות החברות, אך לפי שעה אין הסכמות בנושא

השבוע פורסם ב"כלכליסט" כי גורמים במשרד התחבורה מאשימים דווקא את יו"ר דירקטוריון החברה משה שמעוני – אותו דירקטוריון אשר עומד מאחורי הזמנת הבדיקה – ב"מעורבות בנושאים ניהוליים". "יו"רים של חברות צריכים לעבוד באסטרטגיה של החברה ולחזק את החברה ולא באיך פועלים הסמנכ"לים של החברה", צוטט גורם בכיר במשרד.

אמירה זו של גורם במשרד התחבורה מעלה תמיהות, מכיוון שהתעמרות בעובדים (כמו גם הטרדות מיניות) אינה סוגיה ניהולית בלבד, אלא גם סוגיה נורמטיבית המשליכה על האופן שבו רכבת ישראל נתפסת בציבור. לדירקטוריון החברה מוטלת חובה לעסוק בנושאים מעין אלה.

סוגיית הסמנכ"לית המתעמרת הגיעה גם ללשכתה של שרת התחבורה מרב מיכאלי, אשר נמצאת בקשרים מקצועיים עם פרקליטתה של פרוינד, עו"ד נעמי לנדאו. עד כה נמנעה מיכאלי מהתייחסות לפרשה.

שרת התחבורה מרב מיכאלי מבקרת בתחנת הרכבת בתל אביב, 16 ביוני 2021 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

תגובות

זמן ישראל פנה אל מיכאלי לקבלת תשובה לשאלות האם דנה בנושא עם פרקליטתה של פרוינד והאם בכוונתה להתערב בסוגיה מול ההנהלה. מלשכת השרה נמסר בתגובה:

"ההנחייה של השרה לכל החברות היא כי עליהן לנהל את כלל ענייני החברה באופן סוברני ולטובת החברה, וכמובן לפי כל חוק והנחיות קיימות. על החברה לטפל בכל מקרה שמתגלה בה באופן מיטבי, לטובת המקרה ולטובת החברה.

"הנושא הועלה בפני השרה על ידי יו"ר הדירקטוריון וכן על ידי מנכ"ל החברה באופן כללי, וכמו בכל סוגיות ההובלה והניהול של החברה, השרה הנחתה את שניהם לעבוד יחד ולמצוא פתרונות הולמים.

"השרה לא נפגשה עם עו"ד נעמי לנדאו מאז כניסתה לתפקיד, ופגשה אותה בעבר רק במסגרת פורום למניעת התעמרות בעבודה, נושא אשר השרה קידמה בהיותה חברת-כנסת".

זמן ישראל פנה אל פרויד בבקשה לתגובה אך היא בחרה שלא להשיב. בעבר אמרה פרויד לזמן ישראל: "מזה עשרה חודשים אני נמצאת תחת רדיפה והתקפה אישית ומקצועית על ידי גורמים אינטרסנטיים, שאינם פועלים לטובתה של החברה. אני דוחה מכל וכל את הטענות שהוזמנו בדוח מגמתי, מסולף ורשלני, שתכליתו פגיעה בשמי הטוב, ביושרתי ובמוניטין המיקצועי שלי.

"הטענות של התעמרות בעבודה נמצאו כלא מבוססות ולראייה הם לא היוו עילה בשימוע שהומצא בחטא. עמדתי בגאווה ובאומץ בפני שימוע שסופו שהנני ממשיכה לשמש בתפקידי כסמנכ"לית משאבי אנוש של רכבת ישראל. הטענות הינן פרי של רצון שאפנה את הכיסא שאני יושבת עליו, שהינו תפקיד מרכזי אשר מהווה אפשרות לבצע מינויים".