הגלובוס השחור: מזהם השבוע

לפני חודשיים, בוועידת האקלים בגלזגו, עלתה שוב השאלה שמלווה את פסגות האקלים מזה שלושה עשורים: האם הפעם הם רציניים? האם מנהיגי העולם, כולל מדינות המערב ואירופה, שמפזרים לכל עבר הכרזות ויעדים שאפתניים של צמצום פליטות, יקבלו בצמתי הכרעה משמעותיים החלטות שתואמות את ההכרזות?

חורף האומיקרון סיפק הזדמנות טובה ומוקדמת לבחון את העניין, והתשובה המסתמנת היא: אל תבנו על זה.

את התשובה העגומה מספקים רבבות מטוסים ריקים שטסים בשמי אירופה בימים אלה, ופולטים תועפות של גזי חממה. לצורך ההמחשה – לפי תחשיבים שנעשו, טיסה של משפחה מלונדון לניו יורק גורמת לפליטת גזי חממה בערך כמו חימום או קירור הבית למשך שנה שלמה. כשהמטוס טס ריק, האבסורד זועק לשמים, תרתי משמע.

הסיבה היחידה שטיסות הרפאים מתבצעות היא רגולציה: כדי לשמור על רצועות הטיסה המוקצות להן, חברות התעופה צריכות לטוס, ולא משנה אם המטוס ריק או מלא. אז הן טסות, מזהמות, ומחזיקות את הסלוטים לימים טובים יותר.

כדי לשמור על רצועות הטיסה המוקצות להן, חברות התעופה צריכות לטוס, ולא משנה אם המטוס ריק או מלא. אז הן טסות, מזהמות, ומחזיקות את הסלוטים לימים טובים יותר

לופטהנזה, למשל, הודיעה שבחורף הזה היא תפעיל לא פחות מ-18 אלף טיסות רפאים. חברת התעופה של בלגיה דיווחה על 3,000 טיסות ריקות או ריקות כמעט לחלוטין, "טיסות שהיה צריך להימנע מהן משיקולים סביבתיים", כפי שציינה דוברת החברה.

מטוסים מקורקעים של לופטהנזה. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Michael Probst)

זו כמובן לא גזירת גורל. את כללי התעופה קבעו בני אדם, ובני אדם – במקרה הזה נציבות התחבורה של האיחוד האירופי – יכולים לשנות אותם. עובדה, הם כבר שונו לרגל התעבורה הדלילה בימי הקורונה: בימי שיגרה החברות חויבו למלא 80% מרצועות הטיסה שלהן, כיום הן מחויבות ל-50%.

אבל זה עדיין המון גזים רעילים שנפלטים לאוויר והמון מטוסים ריקים שטסים הלוך וחזור בלי סיבה. במרץ, אגב, הרף עומד לעלות ל-64%, ואיתו ממדי הזיהום הכי מיותר בהיסטוריה.

גם חברות התעופה לא חפות מציניות. הן יכולות למכור את הכרטיסים בזול, או לוותר על הסלוטים, או כל מהלך אחר שאולי לא יסב נחת לגזבר אבל יצמצם את תרומתן השלילית לסביבה ולמשבר האקלים. החברות מצדן, תחזיקו חזק, מכדררות את האחריות אל הרגולטורים.

גם חברות התעופה לא חפות מציניות. הן יכולות למכור את הכרטיסים בזול, או לוותר על הסלוטים, או כל מהלך אחר שאולי לא יסב נחת לגזבר אבל יצמצם את תרומתן השלילית לסביבה ולמשבר האקלים

כששני הצדדים מתבצרים מאחורי חומות של אינטרסים, לא פלא שגרטה ת'ונברג, שיותר מפעם אחת חצתה את האוקיינוס בסירה רק כדי לחסוך כרטיס טיסה אחד, שחררה ציוץ מריר. "אין ספק שהאיחוד האירופי מתנהל בנוהל חירום אקלימי", כתבה.

"Brussels Airlines makes 3,000 unnecessary flights to maintain airport slots"

The EU surely is in a climate emergency mode…https://t.co/eHLFrd06y0

— Greta Thunberg (@GretaThunberg) January 5, 2022

הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

בנאום הבכורה שלה בכנסת בקיץ האחרון, הצליחה יסמין סאקס פרידמן, אחת הנורווגיות החדשות של יש  עתיד, לחולל מהומה: היא הציגה את עצמה כ"מאכילת חתולים דור רביעי", סיפרה על סבתא-רבתא אספרנסה שהייתה מאכילת חתולים ידועה באי היווני קורפו, ומייד הציתה שיח סוער ברשתות החברתיות בין תומכי החתולים לשונאיהם.

האכלת חתולים היא עניין שנוי במחלוקת, בשל הפער בין החיבה לבעל החיים לבין הנזקים האקולוגיים שהוא גורם (למשל חיסול הציפורים במרחב העירוני).

אבל מאז נאום החתולים מוכיחה סאקס פרידמן – שהגיעה לכנסת ממועצת העיר באר שבע עם רזומה של פעילות למען רווחת בעלי חיים – שפוטנציאל התרומה שלה לנושא משתרע הרבה מעבר להאכלת חתולים.

מאז נאום החתולים מוכיחה סאקס פרידמן – שהגיעה לכנסת ממועצת העיר באר שבע עם רזומה של פעילות למען רווחת בעלי חיים – שפוטנציאל התרומה שלה לנושא משתרע הרבה מעבר להאכלת חתולים

ביום ראשון הקרוב, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, תעלה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של סאקס פרידמן שעוסקת בשינויים דרמטיים בתנאי הכליאה של חזירים בישראל.

ענף גידול החזירים לשחיטה – שמתרכז בקיבוץ להב בנגב, באעבלין שבגליל ובעוד כמה יישובים ערביים בצפון – הוא אכזרי במיוחד, בין השאר בגלל הידיעה שהחזיר הוא אחד מבעלי החיים הנבונים בטבע ושהמבנה הגנטי שלו קרוב להפליא לזה של האדם (לא במקרה הושתל לאחרונה לב של חזיר באמריקאי שהיה על ערש דווי).

ענף גידול החזירים לשחיטה הוא אכזרי במיוחד, בין השאר בגלל הידיעה שהחזיר הוא אחד מבעלי החיים הנבונים בטבע ושהמבנה הגנטי שלו קרוב להפליא לזה של האדם

"התנאים המינימליים הנדרשים בתעשיית בשר החזיר הם עלבון לצרכים וליכולת של בעל חיים זה", כתב פעם עו"ד יוסי וולפסון, שמתמחה בזכויות בעלי חיים.

ואכן, חיי החזירים בשבי הם בדרך כלל רצף ממושך של התעללות וריסוק כל הנטיות הטבעיות של בעל החיים הזה מתוך ניסיון למקסם את משקל גופו לבשר: כליאה ("ריסון") של האימהות שנאלצות להניק את גוריהן מבעד לסורגים, קטימת זנב ושיניים, סירוס בלי הרדמה (בשל טענה שלבשרם של חזירים שאינם מסורסים יש טעם לוואי שאינו ערב לחיכם של הסועדים) ועוד כמה אמצעים שסאקס פרידמן מכנה בהצעת החוק "פרקטיקות אכזריות".

הצעת החוק מפרטת שורה של שיפורים בתנאי הכליאה של החזירים, שלפי מחקר שערכה ד"ר ליאת מורגן עבור משרד החקלאות, דווקא עשויים להביא גם לגידול ברווחיות של המגדלים. בין הסעיפים המוצעים – קיצור הכליאה של החזירות, איסור על קטימת השיניים והזנב, הגדלת התאים ויצירת סביבה עתירת גירויים (קש, גזם, אפשרויות נבירה).

הצעת החוק מפרטת שורה של שיפורים בתנאי הכליאה של החזירים – קיצור הכליאה של החזירות, איסור על קטימת השיניים והזנב, הגדלת התאים ויצירת סביבה עתירת גירויים (קש, גזם, אפשרויות נבירה)

בדיוק כמו בתחום הלולים, סביר להניח שהעוסקים בענף יתייצבו על הרגליים האחוריות וינסו לבלום את השינוי. השאלה היא מה תהיה עמדת שר החקלאות עודד פורר, שעד כה מפגין נטייה מרעננת לתמוך ברווחת בעלי חיים ולשפר את התנאים בתעשיית הבשר והמזון מהחי.

אם פורר יתמוך בהצעה, סביר להניח שהיא תעבור את ועדת השרים ותתחיל להתקדם בצנרת החקיקה. ברגעי האמת אולי גם יהיה סיכוי שהחוק יקבל תמיכה של ח"כים חרדים ודתיים, שעבורם עצם קיומן של החזירים על אדמת ארץ הקודש הוא בגדר טומאה.

טיפ ירוק לשבת

אם בסופר מסרבים לקבל את הבקבוקים שהבאתם למיחזור ולשלם לכם את כספי הפיקדון, המשרד להגנת הסביבה והמועצה הישראלית לצרכנות השיקו מוקד משותף שבו ניתן להגיש תלונה.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מדגימה החזרת בקבוקים למכונת מיחזור בסופרמרקט, 1 בדצמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המוקד הטלפוני פעיל בימים א'-ה' בין 9:00 ל-15:00 במספר 03-5100190, ותלונה מקוונת ניתן להגיש בכל שעה בקישור הזה.

באופן מסורתי, המשרד להגנת הסביבה לא נהנה מתדמית של מי שמצטיין באכיפה. המוקד הזה הוקם עם הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים, בניסיון לשדר לציבור שיש מי שמתייצב לצדו וידאג לזכויותיו. אם נתקלתם בהפרה של החוק, שווה להעמיד את המוקד החדש במבחן.