יממה סוערת עברה על משרד המשפטים. בסופה, כשהאבק החל לשקוע, הולכת ומתבהרת התמונה: תוכניתו של שר המשפטים גדעון סער למנות את עו"ד גלי בהרב-מיארה ליועצת המשפטית לממשלה, הולכת ומתממשת.

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והמתמודד העיקרי מול בהרב-מיארה, נותר בחוץ והודיע שיפרוש ממשרד המשפטים בחודשים הקרובים.

וכך, מינויה הצפוי של בהרב-מיארה בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב, יסלול את הדרך למימוש תוכניתו של סער לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, שלשום (ראשון) בערב סיימה ועדת האיתור הציבורית לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה את עבודתה, והמליצה על שלושה מועמדים סופיים, שזכו כל אחד לארבעה תומכים מבין חמשת חברי הוועדה: לצד עו"ד בהרב-מיארה הגיעו לקו הגמר ד"ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט בינלאומי; ועו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון.

מי שקילקל לבהרב-מיארה את החגיגה ומנע ממנה לזכות בתמיכה פה אחד, היה יו"ר ועדת האיתור, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.

מי שקילקל את החגיגה ומנע מבהרב-מיארה תמיכה פה אחד, היה יו"ר ועדת האיתור, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת לראשונה ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)

גם לפני שש שנים עמד גרוניס בראש ועדת האיתור לתפקיד היועץ וגם אז הוא סירב לתמוך במועמד שנבחר לבסוף – אביחי מנדלבליט. אז זה היה בנימוק שמנדלבליט זקוק לתקופת צינון במעבר מתפקיד מזכיר הממשלה בלשכת נתניהו לתפקיד היועץ. שש השנים האחרונות גילו כי גרוניס צדק.

הפעם נימק גרוניס את עמדתו בכך שאין ברשותה של בהרב-מיארה ניסיון מספיק "ברמה הלאומית". ואכן, כהרגלו שם גרוניס את האצבע על הנקודה.

בטרם עזבה את השירות הציבורית ופנתה לשוק הפרטי, שימשה בהרב-מיארה פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), אך לא כיהנה בשום תפקיד מטה במשרד המשפטים שאיפשר לה נקודת מבט כוללת או עבודה מול הממשלה עצמה.

לראש התביעה הכללית המיועדת של מדינת ישראל אין ניסיון פלילי כלל. אין לה גם ניסיון במתן ייעוץ משפטי לרשויות השלטון ברמה שמעבר לזו שניתנת בפרקליטויות מחוז. היא אינה מכירה מקרוב לא את לשכת היועץ המשפטי לממשלה, לא את מחלקת הבג"צים ולא את ייעוץ וחקיקה.

לראש התביעה הכללית המיועדת של המדינה אין ניסיון פלילי כלל. אין לה גם ניסיון במתן ייעוץ משפטי לרשויות השלטון. היא אינה מכירה מקרוב לא את לשכת היועמ"ש, לא את מחלקת הבג"צים ולא את ייעוץ וחקיקה

אם תיבחר בשבוע בהרב-מיארה, כצפוי, ליועצת המשפטית לממשלה – הרי שהממשלה ממנה במידה רבה חתולה בשק.

המלצה של סער ובנט

שר המשפטים סער וראש הממשלה נפתלי בנט הודיעו אתמול בערב כי בניגוד לסבבי מינוי קודמים של יועצים משפטיים בעבר, יביאו במשותף לדיון בישיבת הממשלה הקרובה את כל שלושת המועמדים הסופיים שעליהם המליצה ועדת האיתור, אך יציעו כי הממשלה תמנה את בהרב-מיארה.

ראש הממשלה נפתלי בנט במליאה לצד שר המשפטים גדעון סער, 16 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"היא המועמדת הטובה ביותר, הבשלה ביותר, הראויה ביותר ועם הרקע המקצועי והניהולי העשיר והמרשים ביותר", נכתב בהודעה מטעם סער ובנט. ואילו סער הוסיף: "למיטב הכרתי ושיפוטי היא ניחנה בתכונות האישיותיות הנדרשות לתפקיד: יושר ויושרה, שיקול דעת ושכל ישר ועמוד שדרה ערכי ומקצועי. זאת, בנוסף לכישורים משפטיים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. היא ציונית, אכפתית וממלכתית".

המשמעות היא שפרקליט המדינה עמית איסמן, שיתחיל הבוקר לשמש ממלא-מקום היועץ המשפטי לממשלה, ימלא תפקיד זה כשבוע ימים בלבד. בשבוע הבא ייכנס לתפקידו היועץ החדש – ככל הנראה, לראשונה בתולדות המדינה, יועצת.

הבחירה הצפויה בבהרב-מיארה מסייעת מאוד לסער במימוש תוכניתו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, גם אם ייבחר מי מבין המועמדים האחרים שיועלו לדיון בממשלה, ד"ר שיינדורף או עו"ד אופיר, צפוי סער להיתקל בהרבה פחות ביקורת פנימית וחיצונית ביחס לתוכנית הפיצול. הסיבה: כל שלושת המועמדים נעדרים ניסיון פלילי משמעותי. בנסיבות כאלה, הטענות בדבר הנזקים שעלול לגרום פיצול התפקיד, יישמעו הרבה פחות משכנעות.

הבחירה הצפויה בבהרב-מיארה מסייעת מאוד לסער במימוש תוכניתו לפצל את תפקיד היועץ. סער צפוי להיתקל בהרבה פחות ביקורת פנימית וחיצונית ביחס לתוכנית הפיצול

תהליך מואץ של עזיבת הבכירים

ההפתעה הגדולה של היממה האחרונה נעוצה בכך שוועדת האיתור הותירה את עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי (ניהול ותפקידים מיוחדים), שנחשב למנוסה ביותר בתחומים הנוגעים לתפקיד היועץ, מחוץ לרשימת המועמדים הסופית.

רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שניים מחברי ועדת האיתור הביעו התנגדות לנזרי – ח"כ צבי האוזר והשר לשעבר דן מרידור. העובדה שסער הוא זה ששלט במידה רבה על הצבתם בוועדה, עשויה להוביל למסקנה ששר המשפטים ביקש לסכל את מועמדותו של נזרי.

שניים מחברי ועדת האיתור הביעו התנגדות לנזרי – צבי האוזר ודן מרידור. העובדה שסער הוא זה ששלט במידה רבה על הצבתם בוועדה, עשויה להוביל למסקנה ששר המשפטים ביקש לסכל את מועמדותו של נזרי

בעקבות החלטת הוועדה, הודיע אתמול נזרי, במכתב לאנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה, על החלטתו לעזוב את משרד המשפטים בחודשים הקרובים. הוא לא טרח להסתיר את אכזבתו מהעובדה שמועמדים אחרים הועדפו על פניו. "לא נולדתי יועמ"ש", כתב נזרי, "ומובן כי איש אינו חייב לי את התפקיד הזה. חשבתי, וכך חשבו גם רבים וטובים, שאני ראוי להיות היועמ"ש הבא".

"כמו רבים אחרים הופתעתי עד מאוד מכך שלא נכללתי בשלושת מומלצי הוועדה", הוסיף נזרי. אף שהקדנציה שלו כמשנה הראשי ליועץ המשפטי לממשלה אמורה להסתיים רק בעוד שנתיים וחצי, נזרי הודיע כי יקבע מועד לפרישתו לעוד חודשים אחדים. עד אז בכוונתו לסייע עם תחילת עבודתה של היועצת החדשה.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שלצד כניסתה הצפויה של בהרב-מיארה ללשכת היועץ, עוברת צמרת משרד המשפטים תהליך מואץ של עזיבת הגורמים הבכירים ביותר במשרד.

משרד המשפטים בירושלים (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

פרקליט המדינה שי ניצן עזב לפני שנתיים. אבי ליכט, שהיה הבכיר מבין המשנים ליועץ, הסתכסך עם מנדלבליט ועזב ב-2018 לשוק הפרטי. דינה זילבר, עוד דמות בולטת ומוערכת בייעוץ וחקיקה, סיימה את תפקידה לפני שנה. המשנה לעניינים אזרחיים, ארז קמיניץ, סיים גם הוא לפני כחצי שנה. שיינדורף אמור לסיים בשבועות הקרובים את תפקידו כמשנה הבינלאומי. וכעת גם נזרי בדרך החוצה.

התהליך המואץ הזה מלמד על טלטלה שעובר משרד המשפטים בחודשים הללו, בשני היבטים: מצד אחד, מינויה הצפוי של בהרב-מיארה הוא מינוי "פנימי-חיצוני", של מי שהייתה חלק מהפרקליטות במשך שנים ארוכות, אך אינה מגיעה לתפקיד כחלק מצוות הליבה של בכירי הגורמים המקצועיים במשרד.

מצד שני, עזיבתם של בכירים רבים תוך זמן קצר עלולה לערער את הזיכרון המוסדי ואת האתוס המקצועי שבמשרד המשפטים עמלים שנים רבות לטפח.

לטוב ולרע, בהרב-מיארה תקבל לידיה, יותר מיועצים קודמים בעבר, משרד שהוא לוח חלק.