על הנייר, לא הייתה בישראל ממשלה מתאימה יותר ליישום מתווה הכותל מזו שהושבעה בקיץ האחרון. ראש הממשלה נפתלי בנט היה אחראי לבניית רחבת התפילה הפלורליסטית בקצה הדרומי של הכותל המערבי ב־2014 בזמן כהונתו כשר ירושלים והתפוצות, רחבה שהסכם הפשרה ביקש לשפץ ולהסדיר.
חמש מתוך שמונה המפלגות שמרכיבות את הממשלה הנוכחית כללו בקמפיין הבחירות שלהן הבטחה ליישם הסכם הפשרה מ־2016, ומתחו ביקורת על החלטתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ב־2017 לגנוז את התוכנית בעקבות לחץ מצד חברי הקואליציה החרדים.
אולם, אף שאותן מפלגות חרדיות – שתחילה הסכימו לפשרה ואז עברו להתנגדות קולנית כלפיה – נותרו מחוץ לממשלה שהוקמה ביוני האחרון, בנט, יחד עם בכירי מפלגות הימין האחרות בממשלתו, החליטו לא ליישם את ההסכם.
ההסכם נתפס כמכריע לשיקום יחסיה המתוחים של ישראל עם יהודי התפוצות, שרובם אינם אורתודוקסים. בריאיון לג'רוזלם פוסט שפורסם לפני כשבוע נשאל בנט מדוע ממשלתו לא מוציאה לפועל את ההסכם אף שהיה נראה שהיא מתכוונת לעשות זאת.
ההכרה הרשמית של ההסכם בזרמים הלא אורתודוקסיים ביהדות הייתה צעד אחד יותר מדי עבור כמה מחבריה הדתיים של הממשלה. הדבר הזה היה מה שבסופו של דבר גרם לבנט ללכת בעקבותיו של נתניהו
"נושאים שנויים במחלוקת – וזה נושא שנוי במחלוקת בקואליציה הזאת… ידענו מראש שאנחנו לא יכולים לקדם הכול", אמר בנט והוסיף שחברי כנסת מימינה, לצד חברי ממשלה אחרים מהימין, מתנגדים למתווה הכותל.
"נפעל רק בקונצנזוס" הוסיף ובכך, פחות או יותר, סתם את הגולל על הנושא לעתיד הקרוב. אף על פי שנדרשו לבנט יותר משבעה חודשים כדי להודות בכך, הסימנים לכך שהממשלה לא תוכל לקיים את ההבטחה של כמה מחבריה הבכירים – בהם שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר התפוצות נחמן שי – היו שם מההתחלה.
גורמים בממשלה שהיו מעורבים במשא והמתן הקואליציוני אמרו לזמן ישראל כי ההכרה הרשמית של ההסכם בזרמים הלא אורתודוקסיים ביהדות הייתה צעד אחד יותר מדי עבור כמה מחבריה הדתיים של הממשלה. הדבר הזה, לדבריהם, היה מה שבסופו של דבר גרם לבנט ללכת בעקבותיו של נתניהו ולהקפיא את ההסכם.
הכרה שנויה במחלוקת
אף שהנושא לא עמד בראש סדר העדיפויות בישראל, מתווה הכותל תפס מקום משמעותי יחסית במגעים הקואליציוניים שהתקיימו באביב האחרון. בתקופה ההיא החל זאב אלקין מתקווה חדשה לעצב תוכנית חלופית לפשרה מ־2016, כך על פי שלושה חברי כנסת ושני יועצים ששוחחו עם זמן ישראל.
אלקין הוא אחד החברים היותר ימניים ודתיים בקואליציה והיה גורם מרכזי בהקמתה. אלקין, לשעבר חבר כנסת מטעם הליכוד, כיהן כשר כשממשלת נתניהו אישרה את מתווה הכותל, אף על פי שבסופו של דבר הצביע נגדו, יחד עם חברי הממשלה החרדים.
לדברי אותם חברי כנסת ויועצים המעורים בנושא, הבעיה של אלקין עם ההסכם המקורי הייתה ההתניה שלפיה נציגי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ישבו במועצה שתמונה לניהול הרחבה השוויונית.
אותו סעיף נתפס כהענקת הכרה רשמית לזרמים הלא אורתודוקסיים – דבר שעורר אי נוחות אצל אלקין ואצל האורתודוקס. "הוא לא רצה שמסמך רשמי יכיר בתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית", אמר שר התפוצות נחמן שי לזמן ישראל.
תחת זאת, אלקין הציע ניסוח חדש, שיסיר מההסכם את אזכור הנציגים הרפורמים והקונסרבטיבים ויקבע רק שיושב ראש הסוכנות היהודית יבחר את חברי המועצה, וש־50% מחבריה יהיו נשים, כך על פי גורמים בקואליציה.
אלקין הציע ניסוח חדש, שיסיר מההסכם את אזכור הנציגים הרפורמים והקונסרבטיבים ויקבע רק שיושב ראש הסוכנות היהודית יבחר את חברי המועצה
בשעה שההצעה זכתה לתמיכתם של חברי קואליציה שונים, בהם שי ומפלגת העבודה, חברים במפלגות החילוניות האחרות בגוש יש עתיד התנגדו והתעקשו כי הכרה רשמית בזרמים הלא אורתודוקסיים היא מרכיב מפתח בהסכם של 2016, ולא ניתן לוותר עליה.
עקב כך, על פי גורמים בקואליציה, ההתחייבות ליישום מתווה הכותל הוסר ברגע האחרון מההסכם הקואליציוני בין ימינה של בנט ליש עתיד של לפיד.
ההתחייבות אומנם עדיין מופיעה בהסכמים שנחתמו בין יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו והעבודה – אבל ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לימינה קובע כי כל ההסכמים הקואליציוניים האחרים כפופים לו במקרה שיהיו ביניהם אי התאמות.
אף על פי שבנט ולפיד הותירו את הנושא מחוץ להסכם הקואליציוני ביניהם, הם הסכימו להוסיף את מתווה הכותל לרשימת הנושאים שיובאו לדיון חברי הממשלה לאחר העברת התקציב בנובמבר.
בריאיון לזמן ישראל שהתקיים בזמן ההצבעות על תקציב המדינה, אמר השר לשירותי דת מתן כהנא כי לדעתו "יש לבחון את אימוץ מתווה הכותל של 2016 מחדש".
גורמים בקואליציה אומרים כי כהנא אמר את הדברים בהנחה שההצעה החדשה של אלקין תאומץ על ידי הממשלה. אולם בסופו של דבר מעולם לא הושגה הסכמה בנושא.
סקר מעודד לימינה
בעקבות כך, הדיון בנושא הוסט לשאלה מי יישא באחריות למבוי הסתום שמונע את יישומו של מתווה הכותל. אף על פי שאלקין היה הכוח המניע מאחורי המחלוקת, שר השיכון, שידוע כמי שפועל בחדרי חדרים, נמנע מלהגיב בנושא באופן פומבי.
תחת זאת, ימינה היא שהגיבה בנושא, ואישרה למעשה את חוסר יכולתה של הממשלה לקדם את הסכם הפשרה. פחות מחודש אחרי הריאיון לזמן ישראל, נראה שכהנא חזר בו מהבטחתו הראשונית ואמר: "אני לא חושב שנכון לתת שליטה בחלקים מהכותל לזרמים שאינם מהרוב המוחלט של היהדות בארץ ישראל".
פחות מחודש אחרי הריאיון לזמן ישראל, כהנא חזר בו מהבטחתו הראשונית ואמר: "אני לא חושב שנכון לתת שליטה בחלקים מהכותל לזרמים שאינם מהרוב המוחלט של היהדות בארץ ישראל"
בחודש שעבר כהנא התקדם צעד אחד נוסף ואמר לעוזריו כי הנושא הוסר לחלוטין מעל סדר היום של הממשלה.
על פי גורם בקואליציה ששוחח עם זמן ישראל, סקר פנימי שערכה מפלגת ימינה בנושא העלה כי נטילת הקרדיט על החלטת הממשלה שלא ליישם את מתווה הכותל הועילה למפלגה מבחינה פוליטית, בהתחשב בהיעדר התמיכה בהסכם בקרב קהל היעד שלה. אלקין וכהנא סירבו להגיב לכתבה.
מתדיינים בינם לבין עצמם
בינתיים, הדוברת של בנט, קרן הג'יוף, מתעקשת שלא התקבלה החלטה סופית בנושא. הג'יוף הצהירה כי רחבת התפילה הפלורליסטית הוקמה כשבנט היה שר התפוצות, והיא נותרה "פתוחה לתפילה בפני יהודים מכל זרמי היהדות".
יתר על כן, לדבריה, לשכת ראש הממשלה "עובדת על שדרוג רחבת התפילה [הדרומית] ומבצעת שיפוצים כדי לשפר את הגישה ואת המראה של אזור התפילה כך שיישאר מסביר פנים לכולם.
"בתחילת כהונתו של ראש הממשלה בנט בתפקיד, הוא הורה למזכיר הממשלה שלו שלום שלמה לחדש את הדיאלוג עם זרמי היהדות השונים. מאז מתקיימות [ביניהם] פגישות על בסיס קבוע ותקשורת תכופה – כולל דיאלוג בנושא זה", מסרה הג'יוף.
ראשי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית אומרים כי נפגשו עם שלמה פעמיים בלבד מאז שהוקמה הממשלה, וכי לא הוצגה בפניהם כל הצעה רשמית, לרבות הרעיון של אלקין
אולם ראשי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית אומרים כי נפגשו עם שלמה פעמיים בלבד מאז שהוקמה הממשלה, וכי לא הוצגה בפניהם כל הצעה רשמית, לרבות הרעיון של אלקין לגבי מועצת הרחבה הדרומית.
מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל רקפת גינסברג אמרה בשבוע שעבר שהסכם שאינו כולל הכרה בזרמים הלא אורתודוקסיים בכותל הוא חסר סיכוי.
"כבר נעשתה פשרה משמעותית מצד הזרמים הלא אורתודוקסיים כשהסכמנו [לבימת תפילה] באתר סמוך לכותל במקום ברחבה המרכזית. הדבר העיקרי שקיבלנו היה ההכרה הרשמית בניהול האתר", אמרה גינסברג.
היא גם ציינה את הפוליטיזציה הגוברת של תהליך בחירת יושב ראש הסוכנות היהודית, וטענה כי ניהול רחבת התפילה הפלורליסטית חשוב מכדי לערב אותו בעניינים כאלה.
![נשיא המדינה יצחק הרצוג בפגישה עם ח"כ גלעד קריב, ח"כ אלון טל, נציגים ונציגות מהתנועה הרפורמית בישראל, התנועה המסורתית בישראל וארגון "נשות הכותל", 1 בדצמבר 2021 (צילום: בית הנשיא)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/12/image-1024x640.png "נשיא המדינה יצחק הרצוג בפגישה עם ח"כ גלעד קריב, ח"כ אלון טל, נציגים ונציגות מהתנועה הרפורמית בישראל, התנועה המסורתית בישראל וארגון "נשות הכותל", 1 בדצמבר 2021 (צילום: בית הנשיא)")
"האתר שייך לעם היהודי ולמגוון הזרמים שלו, אז החלק המרכזי הוא אורתודוקסי לחלוטין, אבל החלקים האחרים צריכים לשמש את הזרמים האחרים", טענה גינסברג. "אנחנו לא מעורבים בניהול הרחבה המרכזית. אז על אחת כמה וכמה חשוב להבטיח את התפקיד של נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים ו'נשות הכותל' בניהול רחבת 'עזרת ישראל' כדי לשמור על אופי המרחב".
"אנחנו לא מעורבים בניהול הרחבה המרכזית. אז על אחת כמה וכמה חשוב להבטיח את התפקיד של נציגי הרפורמים, הקונסרבטיבים ו'נשות הכותל' בניהול רחבת 'עזרת ישראל'"
נשיא האיחוד ליהדות רפורמית בצפון אמריקה הרב ריק ג'ייקובס זועם על כך במיוחד וטוען כי כל ההתדיינות בנושא התקיימה בין חברי הממשלה לבין עצמם וכי נציגי התנועה לא נכללו בה באופן מהותי.
"לומר ש[ההחלטה הזו] היא תוצאה של התדיינות כושלת עם התנועות או עם כל אחד אחר שהיה חלק מהמשא ומתן המקורי [על ההסכם של 2016] זה פשוט הזוי", אומר ג'ייקובס. הוא גם דוחה את ההסבר של בנט, שלפיו הממשלה יכולה לקדם רק נושאים שקיים לגביהם קונצנזוס.
"יש בממשלה הזאת יותר קונצנזוס סביב הנושא הזה מאשר בכל ממשלה אחרת שהייתה אי פעם לישראל", אומר ג'ייקובס, ומציין כי המתנגדים מהווים מיעוט קטן בלבד בקואליציה. "אנחנו לא מאוכזבים – אנחנו זועמים לנוכח ההתנערות המיידית והחד־צדדית", הוא אומר.
ג'ייקובס מוסיף כי התנועות הלא אורתודוקסיות עדיין מוכנות לשאת ולתת עם הממשלה בנושא. אולם הוא מדגיש ש"השדרוגים הפיזיים הקלים שהבטיח ראש הממשלה יתקבלו בברכה, אבל לא יהיה בהם די".
מחליטים שלא להחליט
ג'ייקובס גם אומר שהראיונות שהעניק לאחרונה בנט "חפפו לקמפיין שלם של דיסאינפורמציה שנועד להסית לאלימות נגד התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית". נראה שג'ייקובס מתכוון להפגנות נגד תפילות ראש החודש [של "נשות הכותל"], שזכו לתמיכה מצד ש"ס ויהדות התורה, ואף מצד נתניהו עצמו.
בנט התייחס ל"קמפיין" הזה בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו בנובמבר, ובו טען כי מי שתומכים בו חולקים "מטרה לנגח את הממשלה". אולם מנהיג האיחוד הרפורמי טוען כי בסירובו ליישם את מתווה הכותל בנט נכנע לאותם מתנגדים עצמם.
אחד מחברי הקואליציה ציין כי אלקין ומתנגדים נוספים להסכם המקורי מ־2016 מנסים גם לפתות את המפלגות החרדיות להצטרף לקואליציה
ישנם שיקולים נוספים שמעורבים בכך. אחד מחברי הקואליציה ציין כי אלקין ומתנגדים נוספים להסכם המקורי מ־2016 מנסים גם לפתות את המפלגות החרדיות להצטרף לקואליציה. הם מכירים בכך שיישום מתווה הכותל עשוי לסכל מאמצים כאלה.
![נשים מארגון "נשות הכותל" רוקדות עם ספר תורה בתפילות החודשיות בכותל המערבי. 2015 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/08/f150420MA107-1024x640.jpg "נשים מארגון "נשות הכותל" רוקדות עם ספר תורה בתפילות החודשיות בכותל המערבי. 2015 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)")
מבחינת רבים מבכירי הממשלה, המילה האחרונה בנושא טרם נאמרה. השר לפיד אמר לסיעתו ביום שני כי יש עתיד לא תוותר על הסדרת מרחב התפילה השוויוני.
"אני חושב שנכון שמדינת ישראל תנקוט עמדה של שוויון ביחס לזרמים השונים של היהדות, ושגם התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית יקבלו את החלק שלהן בכותל", אמר שר התפוצות שי. "אנחנו מאבדים אותם. אנחנו מאבדים את מה שנותר להם להתאכזב ממנו".
אולם, בינתיים, נראה שההחלטה להימנע מלגעת במה שכהנא כינה "תפוח אדמה לוהט" שולטת בכיפה.
איימי ספירו השתתפה בהכנת הכתבה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו