JavaScript is required for our website accessibility to work properly. למרות ההצהרות, חמאס לא יכול להגיב כרגע על העימותים בשייח' ג'ראח | זמן ישראל
מוסלמים מתפללים בשכונת שייח' ג'ראח בהפוגה בהפרות הסדר והעימותים שם, 14 בפברואר 2022 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90

למרות ההצהרות, חמאס לא יכול להגיב כרגע על העימותים בשייח' ג'ראח

אם בשנה שעברה נוכחותו של איתמר בן-גביר בשייח' ג'ראח תרמה לפרוץ מלחמה בעזה, הפעם האירועים בשכונה הירושלמית לא מספקים לחמאס את אותה הזדמנות ● ההבדלים בין אז לכעת נעוצים בהעדר מרכיב הר הבית, אבל גם בשינוי הגישה של טורקיה - שבימים אלה אפילו מוכנה לשקול את הימצאותם של בכירי חמאס במדינה ● אך כל זה עלול להשתנות לקראת הרמאדן ● פרשנות

בעוד שעיני העולם נשואות לאוקראינה ולקרב האקדוחנים בצהרי פברואר קפוא בין ביידן לפוטין, הגחלים הלוחשות במזרח התיכון ממשיכות בשלהן, ולהלן המשבר הנוכחי בשכונת שייח' ג'ראח – או שמעון הצדיק, תלוי את מי שואלים.

חבר הכנסת איתמר בן-גביר לא פספס את ההזדמנות שנקרתה בדרכו להגיע לכותרות וקיבל את ליטרת הבשר שלו, עם התעלפות לרגלי שוטרים וחזרה לשטח כשתחבושת לראשו, משל היה אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים.

הדמיון היחיד בין השניים הוא בכך שעליית שרון להר הבית הייתה הטריגר לאינתיפאדה השנייה. נקווה שנוכחותו של בן-גביר בשייח' ג'ראח לא תוביל לשלישית.

ח"כ איתמר בן-גביר עם תחבושת על ראשו בשכונת שייח' ג'ראח, 14 בפברואר 2022 (צילום: Leib Abrams/Flash90)
ח"כ איתמר בן-גביר עם תחבושת על ראשו בשכונת שייח' ג'ראח, 14 בפברואר 2022 (צילום: Leib Abrams/Flash90)

וזו בדיוק הנקודה שצריך להתעכב עליה. למרות הניצול הפוליטי של החיכוך בשייח' ג'ראח, האירוע לא ממש גורר את השטח למהומות. המהומות הקשות ביותר הן – בינתיים – פוליטיות בלבד, בין הרשימה המשותפת לרע"ם, בין בן-גביר לראש הממשלה נפתלי בנט.

במאי בשנה שעברה, הלשכה של בן-גביר בשייח' ג'ראח הייתה אחת העילות בהן נתלה חמאס כשירה מטח רקטות מפתיע על ירושלים. אולם השוני הפעם הוא היעדר מרכיב הר הבית.

במאי בשנה שעברה, הלשכה של בן-גביר בשייח' ג'ראח הייתה אחת העילות בהן נתלה חמאס כשירה מטח רקטות על ירושלים. אולם השוני הפעם הוא היעדר מרכיב הר הבית

במאי 2021 פרצו כוחות הביטחון להר במהלך חודש הרמדאן בשל המהומות שם וזריקות האבנים לרחבת הכותל. מבחינת חמאס, שהיה אז במצב של קיפאון כלכלי ומדיני מוחלט, זה היה קרש הצלה; מבחינת הרשות הפלסטינית, אסון.

חמאס קרא היטב את המפה וירה בהפתעה מוחלטת לעבר ירושלים. הוא הצטייר כמגן אל אקצא, הביך את הרשות הפלסטינית שגמגמה וחייב את ישראל להגיב.

ירוטי כיפת ברזל ליד אשדוד ביום השישי של מבצע שומר החומות, 15 במאי 2021 (צילום: Avi Roccah/Flash90)
ירוטי כיפת ברזל ליד אשדוד ביום השישי של מבצע שומר החומות, 15 במאי 2021 (צילום: Avi Roccah/Flash90)

הארגון העזתי אמנם שילם מחיר כבד במלחמת "שומר החומות" אבל הוא הרוויח מאז חיבוק קטארי, טורקי ומצרי שהוביל לתחילת תהליך שיקום רצועת עזה. זה אמנם עדיין מדשדש יחסית מבחינת הבנייה עצמה, אבל לצד זאת הכסף זורם – בעיקר דרך יציאתם של 10,000 פועלים מהרצועה לישראל.

זו בדיוק הסיבה שהאיומים הנוכחיים של חמאס הם, בשלב הזה, מס שפתיים. האינטרס של יחיא סנוואר כרגע הוא להמשיך לקבל כסף לשיקום, יציאת פועלים ומעבר סחורות מישראל ומצרים. מעבר לזה הוא קורא היטב את המפה הבינלאומית.

האיומים הנוכחיים של חמאס הם, בשלב הזה, מס שפתיים. האינטרס של יחיא סנוואר כרגע הוא להמשיך לקבל כסף לשיקום, יציאת פועלים ומעבר סחורות מישראל ומצרים

טורקיה, הפטרונית מטעם האחים המוסלמים, נמצאת בימים אלה בנתיב הפוך ל-2021 – ממש מחשבת מסלול מחדש. אנקרה עושה הכול כדי להתקרב לירושלים, אפילו רומזת בשיחות סגורות לדרג המדיני שהיא מוכנה לשקול מחדש את הימצאותם של בכירי חמאס בטורקיה.

את המסר הזה קיבלה ישראל ביממה האחרונה, לקראת ביקורה של משלחת ההכנה הטורקית בארץ. כשרג'פ טאיפ ארדואן מאותת כל כך חזק, סנוואר לא יכול שלא לראות.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidency via AP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidency via AP)

לא מדובר באהבת מרדכי. זוהי קריאה אסטרטגית נכונה של המפה. אירופה משוועת לגז, ונשיא טורקיה מבין שהוא יכול להיות תחנה חשובה בדרך של הגז הישראלי-מצרי לשם – במיוחד אחרי שארצות הברית משכה את חסותה מפרויקט איסטמד, צינור הגז היווני-קפריסאי-ישראלי-מצרי.

וזו לא רק טורקיה שגורמת לרוחות חדשות. אירוע אחד השבוע סימל יותר מכל את מערכת היחסים ההדוקה בין ירושלים לקהיר ועד כמה רחוק המשטר המצרי הנוכחי מחמאס.

במצרים נערכה ועידת האנרגיה האזורית שבה נכחה גם שרת האנרגיה קארין אלהרר. כמיטב המסורת הוכרז על כניסתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כשכל הקהל עומד על רגליו. הנשיא המצרי נכנס לאולם ובמקום לפנות לדוכן הנואמים ניגש ישר לחבק (במגבלות קורונה) את השרה הישראלית.

את התמונה הזו ראו בכל העולם הערבי והבינו: מצרים וישראל רואות עין בעין לא רק את העתיד האנרגטי של המזרח התיכון אלא גם בתחומים נוספים. סנוואר מבין את זה כבר זמן רב.

את התמונה ראו בכל העולם הערבי והבינו: מצרים וישראל רואות עין בעין לא רק את העתיד האנרגטי של המזה"ת אלא גם תחומים נוספים. סנוואר מבין את זה כבר זמן רב

אבל למרות הנסיבות הלכאורה מרגיעות הללו, מטען הצד בשייח' ג'ראח לא נוטרל. בעוד חודש אמורה ישראל לפנות שתי משפחות ערביות מהשכונה בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי הבתים בהם הן מתגוררות עשרות שנים, שייכים ליהודים. זה יקרה סמוך מאוד לרמאדן, מה שמבטיח הד חזק ברשתות החברתיות הערביות. בישראל מבינים זאת היטב.

בינתיים כל ניסיונות הפשרה ביו הצדדים נדחו. אולי גם כאן הניצים – הבעלים והמפונים – מנסים לחקות את פוטין: ללכת הכי רחוק שאפשר, כדי לגרום לצד השני להתקפל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 640 מילים
כל הזמן // יום שני, 15 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.