הדרך להקמת שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל, עזר כנגדו של נתב"ג, מפותלת ורבת מכשולים אולי יותר מכל פרויקט תשתית אחר שהוקם בארץ.
יש מעט נקודות על מפת ישראל שלא הוזכרו כאופציה להקמת השדה העתידי. ההתפתחות המשמעותית האחרונה נרשמה כשמשרד הביטחון, אחרי שנים שבהן דחף להקמת השדה בעמק יזרעאל (הרחבת השדה ברמת דוד), הודיע השבוע במפתיע שהוא מתנגד לחלופת העמק "מסיבות ביטחוניות".
ההודעה התקבלה בסיפוק בקרב תושבי העמק שמנהלים מאבק ממושך ועיקש נגד הקמת השדה על חשבון הלב החקלאי של ישראל, אבל השאירה את הזירה ריקה מחלופות ריאליות. שהרי גם לחלופה המובילה השנייה – הקמת השדה בנבטים שבנגב – חיל האוויר מתנגד מסיבות מבצעיות.
בשבועות הקרובים אמור צוות ההיגוי הממשלתי, בראשות המשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא (בעברו אלוף משנה בחיל האוויר), להכריע בין החלופות ולהגיש את מסקנותיו – וככל שהדד-ליין מתקרב, נראה שמרחב התמרון שלו הולך ומצטמצם.
רגע לפני הישורת האחרונה, פורסם בשבוע שעבר מסמך מעניין ומעורר מחשבה מטעמו של שחקן חדש במגרש.
עבודת מחקר שנערכה עבור מכון ריפמן על ידי חברת "אורבניקס", שמתמחה בתכנון וייעוץ כלכלי, חברתי וסביבתי, מציגה את הקמת שדה התעופה בנבטים כמהלך היסטורי שבכוחו להציל את הנגב, לשקם את האוכלוסייה הבדואית בנגב ולרפא את היחסים המקולקלים בין המדינה והציבור היהודי לבין הציבור הבדואי בדרום.
חזון של איש אחד
מכון ריפמן הוא חלום שרקם אדם אחד – חגי רזניק.
רזניק, בן 45, הוצא מבית הוריו בצו בית משפט וגדל כילד חוץ בקיבוץ רביבים. הוא נשאר שם מאז כל חייו. הוא פעיל מוכר בשדה החברה והחינוך – בעברו כיהן כמנהל הפנימייה בשדה בוקר וכמנ"כל המועצה האזורית רמת הנגב. בשנים האחרונות מונה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון תחת השר יואב גלנט, ומאוחר יותר מנכ"ל המשרד לחיזוק ושיקום קהילתי תחת השרה אורלי לוי-אבקסיס.
לאחר שסיים את הפרק הממשלתי, רזניק חזר אל שורשיו בדרום – והציב לעצמו מטרה לשקם את הנגב. הוא גייס כספים ממשקיעים פרטיים וקיבל את רשותה של המשפחה להקים מכון על שם שמוליק ריפמן, ראש המועצה המיתולוגי של רמת הנגב שנפטר לפני חמש שנים.
המכון החל לפעול לפני חודשים אחדים, כשחזונו הוא חילוץ הנגב מהמשך הגלישה לתהום באמצעות שיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית, חיבורה למרקם החיים בישראל ויצירת שת"פים בין הבדואים לבין היהודים בדרום.
חזונו של המכון שהקים רזניק הוא חילוץ הנגב מהמשך הגלישה לתהום באמצעות שיפור מצבה של האוכלוסייה הבדואית, חיבורה למרקם החיים בישראל ויצירת שת"פים בין הבדואים לבין היהודים בדרום
רזניק מדבר בהתלהבות מדבקת על לא פחות מ-150 פרויקטים שהמכון מקדם ומעורב בהם בימים אלה. השבוע, למשל, יזם הזמנה של תושבי עוטף עזה להתארח ולהתרענן אצל בדואים בפזורה.
לפי הניתוח הכלכלי המפורט שמציגים החוקרים של "אורבניקס", שדה תעופה בינלאומי בנבטים הוא הגיים צ'יינג'ר שהנגב מייחל לו: הוא ייצר כ-27 אלף משרות לאוכלוסייה הבדואית, יגדיל את השכר הממוצע במגזר בכ-2,900 שקל בחודש, יגדיל את התמ"ג האזורי ב-60% ויגדיל בכ-5 מליון שקל את ההכנסה השנתית מארנונה של הרשויות הבדואיות באזור.
השדה ייצר כ-27 אלף משרות לאוכלוסייה הבדואית, יגדיל את השכר הממוצע במגזר בכ-2,900 שקל בחודש, יגדיל את התמ"ג האזורי ב-60% ויגדיל בכ-5 מליון שקל את ההכנסה השנתית מארנונה
הנייר כולל בדיקה השוואתית של ההשפעות של שדות תעופה אזוריים במספר מדינות – ביניהן אירלנד, ניו זילנד, דנמרק וסין – על חבל הארץ שבו הם פועלים. החוקרים מכנים את זה "אירוטרופוליס" – נמל תעופה שמשמש עוגן כלכלי ותעסוקתי לערים הסמוכות.
ברדיוס של 20 קילומטר מנבטים שוכנות שמונה רשויות בדואיות שבכל אחת מהן מתגוררים 10-20 אלף תושבים, סה"כ כ-135 אלף תושבים ועוד 80 אלף בכפרים הלא מוכרים. לזה צריך להוסיף עשרה יישובים חדשים שהממשלה החליטה להקים באזור, מתוכם שניים בדואים ושמונה יהודים, כולל שני יישובים חרדיים.
"יש קונצנזוס מוחלט בין כל ראשי הרשויות הבדואים והיהודים באזור", אומר רזניק בריאיון לזמן ישראל, "כולם תומכים בהקמת השדה בנגב".
לפי הדוח, ההשפעה של השדה תתבטא בשלושה מעגלים:
- תשתיות ארציות – הארכה של כביש 6, מסילת רכבת ושיפור של כלל תשתיות התחבורה באזור;
- העסקה ישירה של עובדים;
- והיבט חשוב במיוחד – השפעה על הרשויות המקומיות, שכיום סובלות מגבייה נמוכה מאוד של ארנונה בגלל היעדר אזורי תעשייה ובשל מצבם הכלכלי הירוד של התושבים שרבים מהם פטורים על פי חוק מתשלום ארנונה.
התושבים שיועסקו בשדה ויקבלו שכר ראוי יעלו את שיעור גביית הארנונה, ובעיקר – הרשויות השכנות לשדה יארחו שלל שירותים שמוגדרים "עורף נמל", כמו מתקני לוגיסטיקה, מוסכים וכו'.
התושבים שיועסקו בשדה ויקבלו שכר ראוי יעלו את שיעור גביית הארנונה, ובעיקר – הרשויות השכנות לשדה יארחו שלל שירותים שמוגדרים "עורף נמל", כמו מתקני לוגיסטיקה, מוסכים וכו'
כשהרשויות יעמדו על הרגליים מבחינה כלכלית, הן יוכלו לספק שירותי רווחה וחינוך טובים יותר – וזה המפתח לצמצום הפשיעה ולחיזוק הביטחון האישי של תושבי הנגב.
"נמל תעופה בינלאומי מגדיל עושר מוניציפלי, שזה אחד ממחוללי הפערים הגדולים בישראל", אומר רזניק, ומזכיר שהמדינה משלמת 100 מליון שקל בשנה לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג מתוך הדיבידנדים שמשולמים על ידי רשות שדות התעופה.
העבודה בשדה התעופה דורשת סיווג בטחוני גבוה. אתה לא חושש שהבדואים יישארו בחוץ?
"לא הכול דורש סיווג. ויש אצל הבדואים הרבה חיילים משוחררים. חוץ מזה, מעגלי ההשפעה לא מסתכמים רק באנשים שעובדים ישירות בשדה. יש ספקי שירותים, קבלני עבודות עפר, מהנדסים, טכנאים, מוסכים".
אתה מציג את השדה כהזדמנות להחזרת המשילות בנגב. זה אולי נכון אבל זה שוב שימוש בטרמינולוגיה שרואה בבדואים איום שצריך למשול בו.
"משילות זה לא רק חוק וסדר – שבהחלט צריך להחזיר אותם לנגב. משילות זה גם היכולת של המדינה לתת מענה לאזרחים, לספק להם שירותים ראויים של חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות. משילות זה לתת תחושה שיש אופק, ביטחון כלכלי וחברתי. כשאני מדבר על החזרת המשילות אני מדבר על שני הצדדים של המטבע".
קיימת דיאלוג עם אנשי חיל האוויר ומערכת הביטחון? הם טוענים שמבחינה מבצעית השדה פשוט לא יכול לקום בנבטים.
"ניהלתי דבר או שניים בחיי ואני יודע איך גופים ממשלתיים גדולים מתנהלים, ואני יודע שאין דבר כזה לא יכול – יש לא רוצה. אני מבין שזה מאוד יאתגר את המערכת, ואולי גם כרוך בהוצאה גדולה, אבל החוסן של הנגב הוא צורך ביטחוני לא פחות חשוב מאשר השמשת שדה כזה או אחר.
"ניהלתי דבר או שניים בחיי ואני יודע איך גופים ממשלתיים גדולים מתנהלים, ואני יודע שאין דבר כזה לא יכול – יש לא רוצה. אני מבין שזה מאוד יאתגר את המערכת"
"חוץ מזה, עכשיו כבר די ברור שאין אתר נוסף שיש לו היתכנות להיות השדה הבינלאומי השני, וישראל חייבת שדה כזה".
הדוח שלך הונח בפני צוות ההיגוי?
"שלחנו אליהם את הדוח ואני אבקש להופיע בפני הוועדה ולהציג אותו. אנחנו ערב הכרעה".
איך לדעתך הסאגה הזו תסתיים? איפה השדה יקום?
"בנבטים. נעשה שזה יקרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו