האם ההוראה להפעלת רשת החבלה במצרים בשנת 1954 על ידי הרמטכ"ל דאז משה דיין, הייתה פרובוקציה שנועדה לשכנע את הממשל האמריקאי לתמוך בתוכנית בריטית-צרפתית-ישראלית לכבוש את תעלת סואץ, כפי שעשו שנתיים לאחר מכן במבצע קדש ב-1956?

האם ההוראה להפעלת רשת החבלה במצרים ב-1954 על ידי דיין הייתה פרובוקציה שנועדה לשכנע את הממשל האמריקאי לתמוך בתכנית לכיבוש תעלת סואץ?

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

פרשת אלכסיס – העולם הזה, גיליון ערב פסח 1964

אורי אבנרי כתב ב-1980 שהמקורות לפרסום שלו ב-1964 של פרשת אלכסיס היו צבי ורות סווט. אבנרי מספר שנער צעיר ומרשים, יאיר, דפק על דלתו ערב אחד וביקש ממנו לרדת להיפגש עם אביו צבי שהמתין במכוניתו. אבנרי שמע מרות ומצבי סווט את גרסתו של האדם השלישי לפרשת עסק הביש, פרשת לבון.

האדם השלישי היה כלוא 10 שנים תחת איסור פרסום מוחלט של שמו או של כל פרט אחר מהפרשה הביטחונית, שזעזעה את הצמרת המדינית והביטחונית של המדינה. האדם השלישי נידון למאסר הממושך עם הגבלת פרסום מוחלטת. לא בשל ההאשמה שלא הוכחה וכלל לא הועלתה במשפטו לאחריותו לכאורה לנפילת הרשת – אלא בשל החזקת מסמכים מסווגים ללא רשות. האדם השלישי היה אחיה של רות, אברי זיידנברג.

לאחר שאבנרי השתכנע שגרסתו של אברי, כולל טענתו שקציני צבא בכירים (ראש אמ"ן והרמטכ"ל, בנימין ג'יבלי ודיין) זייפו מסמך כדי לטייח את חלקם בפרשה – היא גרסה סבירה, חשב איך יוכל לפרסם את הסיפור הבלתי ייאמן, כאשר קיים איסור פרסום מוחלט על הפרשה.

הפתרון של אבנרי היה נועז ומבריק. אבנרי ניסח את הסיפור המטלטל של פרשת עסק הביש כסיפור ריגול דמיוני, שאותו כינה פרשת אלכסיס (העולם הזה, גיליון 1786, עמודים 15-19). אבנרי תיאר רשת ריגול יוונית דמיונית שביצעה פעולות חבלה בטורקיה על רקע הסכסוך בין המדינות באי קפריסין שסימל את תעלת סואץ.

הפתרון של אבנרי לצו איסור הפרסום המוחלט על הפרשה היה נועז ומבריק. אבנרי ניסח את הסיפור המטלטל של פרשת עסק הביש כסיפור ריגול דמיוני, שאותו כינה פרשת אלכסיס

אבנרי נתן שמות בדויים לגיבורי פרשת הריגול. לשר הבטחון היווני קרא אלכסיס סטאברידאקי (בתפקיד השר פנחס לבון), לראש הממשלה היווני היוצא קרא פאפאדופלו הזקן (בתפקיד ראש הממשלה היוצא דוד בן-גוריון), לרמטכ"ל היווני קרא סיפאקאס הגידם (בתפקיד הרמטכ"ל משה דיין), לראש אגף המודיעין היווני קרא ג'ורג' (בתפקיד ראש אמ"ן בנימין ג'יבלי), לסוכן היווני בטורקיה מפעיל הרשת קרא ניקוס "מיסטר סטון" (בתפקיד האדם השלישי), למגייס הרשת קרא דימיטריוס המצולק (בתפקיד אברהם דר), לראש ארגון הביון היווני קרא הג'ינג'י (בתפקיד איסר הראל), ואנשי רשת הריגול שגוייסו בטורקיה היו טטבארוס (בתפקיד דר. מרזוק) ריקה מאנולאקאס (בתפקיד מרסל) וסטפנוס חרלמבו (בתפקיד פיליפ נתנזון) (העולם הזה, גיליון 1787, עמודים 22-25) .

בשנת 1971, לאחר שבוטל צו איסור הפרסום, אבנרי פרסם שוב את שתי הכתבות של פרשת אלכסיס בגיליונות העולם הזה 1786 ו-1787 עם השמות המקוריים המצוטטים לעיל.

על פי גרסתו של אברי, רשת הריגול במצרים הופעלה כרשת חבלה כדי לסכסך בין מצרים וארה"ב וכדי לעצור פינוי בסיסי צבא בריטיים מתעלת סואץ.

אבנרי מתאר את זיוף המסמך על ידי ראש אמ"ן ג'יבלי, שנועד להאשים את שר הביטחון לבון במתן ההוראה להפעלת רשת החבלה לכאורה ב-16 ביולי 1954, בזמן שהרמטכ"ל דיין שהה בחו"ל.

אבנרי מתאר את זיוף המסמך על ידי ראש אמ"ן ג'יבלי, שנועד להאשים את שר הביטחון לבון במתן ההוראה להפעלת רשת החבלה לכאורה ב-16 ביולי 1954, בזמן שהרמטכ"ל דיין שהה בחו"ל

האדם השלישי סיפר שג'יבלי הוסיף בדיעבד למכתב שנשלח לרמטכ"ל דיין משפט שמפליל את השר לבון ומציין שההוראה להפעלת הרשת ניתנה ב-16 ביולי. בפועל פעולות החבלה החלו ב-2 ביולי 1954. האדם השלישי ידע על כך כי הוא קיבל את ההוראות לפעול במצרים. השר לבון הכחיש שנתן הוראה להפעלת הרשת.

מתוך גרסתו של האדם השלישי, על פי אבנרי, ניתן להבין שההוראה להפעלת הרשת נעשתה על ידי ראש אמ"ן ג'יבלי והרמטכ"ל דיין ללא ידיעת שר הביטחון לבון וראש הממשלה משה שרת.

ניתן גם להבין שהאדם השלישי היה יכול להפריך את הגרסה השקרית של הרמטכ"ל דיין וראש אמ"ן ג'יבלי. אברי ידע שהמכתב שג'יבלי מסר לוועדת הבדיקה היה מזוייף וזה מה שסיפר לרות וצבי ולבית המשפט.

אבנרי מסיים את פרשת אלכסיס בכך שהסוכן היווני ניקוס (האדם השלישי) נפגש עם הרמטכ"ל סיפאקאס (הרמטכ"ל דיין) לפני שמסר עדות לוועדת הבדיקה של הפרשה, ובפגישה זו סיפאקאס (דיין) ביקש לוודא עם ניקוס (האדם השלישי) שהוא יגיד שההוראה להפעלת הרשת ניתנה ב-16 ביולי 1954. ניקוס (אברי) אישר לסיפאקאס (דיין) שכך יגיד לוועדה, למרות שידע שפעולות החבלה של הרשת במצרים החלו בתחילת חודש יולי ולפני ה-16 ביולי, שבו קיבל את ההוראה לבצע פעולת חבלה במוסד בריטי.

העדויות של דליה כרמל ושל בנימין ג'יבלי מאשרות את העדות של האדם השלישי

דליה כרמל, שהייתה מזכירתו של ראש אמ"ן דאז בנימין ג'יבלי, העידה בפני היועץ המשפטי לממשלה שנשלח במיוחד לגבות ממנה עדות בפריז. לעדותה, ג'יבלי ביקש ממנה להוסיף בדיעבד לעותק של מכתב ששלחה לרמטכ"ל דיין ב-19 ביולי את המשפט שהפליל את השר פנחס לבון, לגבי מתן ההוראה להפעלת הרשת ב-16 ביולי.

דליה כרמל, מזכירתו של ראש אמ"ן דאז ג'יבלי, העידה בפני היועמ"ש שנשלח במיוחד לגבות ממנה עדות בפריז. לעדותה, ג'יבלי ביקש ממנה להוסיף בדיעבד לעותק מכתב ששלחה לרמטכ"ל דיין את המשפט שהפליל את לבון

בנימין ג'יבלי, בערוב ימיו, החליט לספר את גרסתו לפרשה בספר שנגנז, שכתב עבורו העיתונאי אריה קרישק. בספר טען שדיין נתן את ההוראה להפעלת הרשת.

מבט חדש על פרשת העסק ביש

טענותיו של האדם השלישי על כך שקציני צה"ל זייפו מסמך והעידו עדות שקר בפרשת עסק הביש, נראות כיום כנכונות. עדותה של דליה כרמל מזכירתו של ראש אמ"ן ג'יבלי מאשרת את גרסתו.

אך נראה שפרשת לבון הייתה חמורה הרבה יותר מזיוף מסמך ועדות שקר של ראש אמ"ן והרמטכ"ל דאז. נראה שדיין יזם פרובוקציה במצרים שתהווה עילה לכיבוש תעלת סואץ וסיני, כפי שנעשה כשנתיים לאחר מכן במבצע קדש, בשיתוף עם בריטניה וצרפת, מאחורי גבם של שר הביטחון פנחס לבון וראש הממשלה משה שרת.

כדי לחמוק מאחריותם לפרשה, דיין וג'יבלי זייפו מסמך שהעליל על שר הביטחון לבון שהוא נתן את ההוראה להפעיל את רשת החבלה במצרים וגם כלאו את האדם השלישי ל-12 שנים תחת מעטה סודיות מוחלט, כי הוא ידע מתי קיבל את ההוראות להפעלת הרשת וידע שהמכתב שנמסר לוועדה היה מזויף.

בן-גוריון דרש הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל הנהגת המפלגה מנעה זאת וחבל. אם דיין היה עומד לדין על חלקו המרכזי בפרשת עסק הביש, מלחמת יום הכיפורים לא היתה פורצת בתנאים שפרצה ב-1973.

ב-1980 כתב אבנרי עד כמה הוא העריך את אומץ ליבם של צבי ורות, שלקחו על עצמם את הסיכון של המפגשים עמו וחשיפת גרסתו של אברי לגבי הפרשה והעוול שנעשה לו. אבל אבנרי כותב שעוד יותר מכך הפריע לצבי, שהיה איש עקרונות, העולם החשוך שבו נעשים דברים לא מוסריים. עולם שאליו נחשף כשניסה לעזור לאברי.

הרבה כבוד מגיע גם לאורי אבנרי על כתיבת פרשת אלכסיס, וגם לאדם השלישי, אברי זיידנברג, שהוכפש ונכלא ולמרות זאת חשף את גרסתו לפרשה ואת פגישת התדרוך שעשה לו דיין לפני עדותו בועדה במהלך משפטו לשופט בנימין הלוי ולרות וצבי.

בן-גוריון דרש הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל הנהגת המפלגה מנעה זאת וחבל. אם דיין היה עומד לדין על חלקו המרכזי בפרשת עסק הביש, מלחמת יום הכיפורים לא היתה פורצת בתנאים שפרצה ב-1973

מי שמנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת עסק הביש אחראי למה שעשה דיין כשר הביטחון במלחמת יום הכיפורים, ומי שמנע או עיכב את חקירותיו של נתניהו בנושא הצוללות ובתיקים האחרים, יהיה אחראי למה שנתניהו יעשה אם יחזור לשלטון.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.