1

מעטים הם המקרים שבהם יושבים שופטי העליון ומעבירים תחת שבט ביקורתם החלטות של עמיתיהם, שופטי העליון עצמם. לעתים נדירות מתפתה בעל דין שערעורו מגיע לעליון, להגיש עתירה לבג"ץ נגד הרכב השופטים היושבים בערעורו. העתירות האלה הן מופרכות מיסודן וחסרות כל סיכוי.

אחד המקרים היחידים שבהם שופטי העליון דנים בעתירות על החלטה של אחד מעמיתיהם, הוא בעתירות לבג"ץ נגד החלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

בדרך כלל על החלטות יו"ר ועדת הבחירות מוגשות עתירות – בהן מטבע הדברים מחויבים שופטי בג"ץ לגזור על עצמם ריסון בהתערבות בהחלטה; בעוד שעל החלטות מליאת ועדת הבחירות המרכזית מוגשים ערעורים לעליון, שם לשופטים יש חופש פעולה נרחב מעט יותר, להתערב בהחלטות ה"ערכאה" שמתחתם.

שעות ארוכות ישבו אתמול (חמישי) תשעה שופטי העליון, ודנו בהחלטות ועדת הבחירות (לפסול את רשימת בל"ד) ויו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית (לאשר את מועמדות עידית סילמן ולפסול את מועמדות עמיחי שיקלי ברשימת הליכוד).

ח"כ סמי אבו שחאדה וחברי מפלגתו בבית המשפט העליון בדיון על החלטת ועדת הבחירות לפסול את המפלגה מהתמודדות בבחירות, 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הדיונים בעניין בל"ד ובעניין סילמן היו מנת הפתיחה. רוב השעות הוקדשו לתיק הקשה באמת, תיק שיקלי. ודווקא בתיק הזה, מצאו עצמם שופטי העליון בעמדה ייחודית, שבה הם יושבים כערכאת ערעור – לא בג"ץ – על החלטה של חברם.

לכאורה, ההיבט הפרוצדורלי מעניק סיכוי גדול יותר לכך שערעורו של שיקלי יתקבל והחלטתו של השופט עמית לפסול אותו מרשימת הליכוד תתבטל. אך המצב הזה אינו פשוט לאף אחד מהצדדים. לא בנקל יהפכו שופטי העליון, בשבתם כערכאת ערעור, את החלטתו של עמית לפסול את שיקלי.

פסקי הדין בכל התיקים חייבים להתפרסם, במצוות המחוקק, עד יום ראשון הקרוב. נשיאת העליון אסתר חיות, שישבה בראש ההרכב המורחב, יודעת שפרסום פסק דין ללא נימוקים, הכולל את השורה התחתונה בלבד, יגבה מבית המשפט העליון מחיר ציבורי ופוליטי כבד.

חיות, שישבה בראש ההרכב המורחב, יודעת שפרסום פסק דין ללא נימוקים, הכולל את השורה התחתונה בלבד, יגבה מבית המשפט העליון מחיר ציבורי ופוליטי כבד

הימנעות מכתיבת נימוקים תותיר את הזירה התקשורתית מופקרת לספינים של פוליטיקאים מכל הצדדים. לכן יש לשער שהשופטים יעשו מאמץ עליון לפרסם לפחות תמצית של נימוקיהם.

הרכב של תשעת שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, בדיון על פסילת בל"ד, עידית סילמן ועמיחי שיקלי, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

2

"תאונה משפטית" – כך כינה המשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, את המקרה של שיקלי. הוא כיוון בדבריו לפשרה המשונה שנרקחה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינו של שיקלי, במסגרת הדיון בערעורו על החלטת ועדת הכנסת להכריז עליו כח"כ שפרש מסיעתו "ימינה".

"תאונה משפטית" – כך כינה המשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, את המקרה של שיקלי. הוא כיוון בדבריו לפשרה המשונה שנרקחה בבית המשפט המחוזי בעניינו של שיקלי

במסגרת אותה "פשרה", הסכים שיקלי למשוך את ערעורו, ובתמורה רשמו שופטי המחוזי בפסק הדין הקצר את עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת, שלפיה אם יתפטר בתוך ארבעה ימים, תהיה הלשכה המשפטית של הכנסת נכונה לראות בהתפטרות ככזו שנעשתה "סמוך לפרישתו". השופטים הוסיפו והביעו את עמדתם, שלפיה עמדה זו של הכנסת היא ראויה.

שיקלי טוען היום כי הסתמך על אותה פשרה ואכן התפטר מהכנסת כעבור יומיים. נציגת הכנסת, עו"ד ענת גולדשטיין, ניסתה לחמוק מלהביע עמדה בשאלה האם אכן שיקלי הסתמך על הפשרה במחוזי, ואולם לנוכח לחציהם של שופטי העליון, נאלצה להודות כי לשיטתה אכן הייתה הסתמכות.

תגובת השופטים להצהרתה זו, שציירה את הרגע הזה בדיון כמעין נקודת מפנה, מלמדת שסוגיית הסתמכותו של שיקלי עשויה להיות בריח התיכון של פסק הדין. ובמילים פשוטות: ה"תאונה המשפטית" הזו עשויה לשחק לידיו של שיקלי.

השופטים נעם סולברג, אסתר חיות ועוזי פוגלמן בדיון על פסילת בל"ד, עידית סילמן ועמיחי שיקלי, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

3

אף אם השופטים יקבלו, פה אחד או בדעת רוב, את ערעורו של שיקלי, צפוי להינתן כאן פסק דין שיקבע לראשונה מסמרות בשאלה אימתי חבר כנסת שפרש מסיעתו ייחשב למי שהתפטר בסמוך לפרישתו.

בית המשפט עשוי ללכת בדרך שנקטו השופטים גם בימים עברו – שעיקרה קביעת נורמה חדשה או פרשנות חדשה להוראת חוק, במחיר של הקרבת המקרה הנוכחי. הדין החדש יחול רק מהפעם הבאה.

בית המשפט עשוי ללכת בדרך שנקטו השופטים גם בימים עברו – שעיקרה קביעת נורמה חדשה או פרשנות חדשה להוראת חוק, במחיר של הקרבת המקרה הנוכחי. הדין החדש יחול רק מהפעם הבאה

מה שלא ייקבע בסיבוב הנוכחי, הוא האם הכרזת ועדת הכנסת על חבר כנסת כפורש, היא הכרזה מכוננת או הצהרתית. חיות כבר הבהירה כי השאלה הזו אינה נדרשת, מאחר שעמית עצמו, בכובעו כיו"ר ועדת הבחירות, בחר לספור את פרק הזמן שעד ההתפטרות רק ממועד החלטת ועדת הכנסת, אף שהביע עמדתו כי מעשי הפרישה התרחשו חודשים רבים קודם להחלטת הוועדה.

בבואם של השופטים לכתוב את פסק הדין, שיהפוך לסטנדרט החדש בכל הנוגע לעריקות ח"כים מסיעותיהם, מוטב להם שייזכרו מה הייתה התכלית שהובילה לחקיקת תיקון 12 לחוק יסוד הכנסת, בחודשים שאחרי "התרגיל המסריח" של שנת 1990.

עמיחי שיקלי בבית המשפט העליון, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת נועד בעיקרו למנוע בדיוק את הסיטואציה שאותה גילם שיקלי שלושה עשורים מאוחר יותר. הימנעות מהחלת הסנקציה עליו, בדמות מניעתו מלהתמודד לכנסת במסגרת מפלגה קיימת, פירושה ריקונו המוחלט של סעיף 6א מתוכן. לקביעה כזו יהיה מחיר בשדה הפוליטי.

4

את תוצאתם של התיקים הנוספים שבהם דנו שופטי העליון, קל יותר להעריך. ערעורה של בל"ד על החלטת ועדת הבחירות לפסול את הרשימה כולה – עתיד להתקבל. בל"ד תרוץ בבחירות.

לא זו בלבד שההחלטה של מליאת ועדת הבחירות הייתה פוליטית לחלוטין, בלתי עניינית ולא מנומקת, התברר אתמול כי העתירה שהוגשה לוועדת הבחירות הייתה לקונית ומרושלת, ולא כללה כמעט שום מסד ראייתי שעל בסיסו יכולה להתקבל החלטה כה דרסטית כמו פסילת רשימה שלמה מהתמודדות בבחירות.

לא זו בלבד שההחלטה של ועדת הבחירות הייתה פוליטית לחלוטין, בלתי עניינית ולא מנומקת, התברר אתמול כי העתירה שהוגשה לוועדה הייתה לקונית ומרושלת, ולא כללה כמעט שום מסד ראייתי

בד בבד, עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, לפסול את מועמדותה של עידית סילמן מרשימת הליכוד, עתידה להידחות. השופטים לחצו על מגישי שתי העתירות נגד סילמן למשוך את עתירותיהם. ח"כ גבי לסקי ומרצ הבינו שנוכח הערות השופטים, עתירתם חסרת סיכוי, ומשכו אותה.

התנועה לאיכות השלטון בבית המשפט העליון בדיון על פסילת מועמדותה של עידית סילמן, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התנועה לאיכות השלטון סירבה למשוך, והיא עומדת על כך שהשופטים יכתבו פסק דין בשאלה האם סעיף 57א לחוק הבחירות (סעיף איסור הדילים הפוליטיים מחוץ לתקופת בחירות) מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול מועמד מרשימה, אף שהסעיף אינו כולל סנקציה חוקתית אלא פלילית.

אסתר חיות ונעם סולברג כנראה יודעים למה הפעילו לחצים על העותרת למשוך את עתירתה. פסק הדין שיכתבו, הנוגע למקרה של סילמן, לא ייצור נורמה משפטית ראויה וטובה שניתן יהיה להסתמך עליה בעתיד. אבל גם לעיקשות יש מחיר.