יהדות התורה איחדה את שני הפלגים שלה לקראת הבחירות, אחרי משא ומתן ומאבקים ממושכים, אבל הפיצול הפנימי עדיין קיים ולפי ההתבטאויות מהצד הליטאי והחסידי, הוא אף הולך ומחריף במהלך מערכת הבחירות. הטענות של שני הצדדים שגררו בזמנו למאבק על הרכב הרשימה לא נעלמו, וכל צד נערך כבר להאשים את השני במקרה של כשלון בקלפי.

במהלך השבוע האחרון דיברתי עם בכירים ופעילים משני המחנות, דגל התורה הליטאית ואגודת ישראל החסידית. אצל רובם מצאתי תחזית פסימית. אין מי שמעז לדבר על עלייה בכוחה של יהדות התורה לשמונה מנדטים או יותר ורבים מדברים על ירידה במנדט אחד לשישה בלבד, לראשונה מאז הבחירות ב-2015. הפרדוקס הוא שהאוכלוסייה החרדית דווקא מאד גדלה בשנים האחרונות, אבל התוצאה בבחירות הפוכה.

אין מי שמעז לדבר על עלייה בכוחה של יהדות התורה לשמונה מנדטים או יותר ורבים מדברים על ירידה במנדט אחד לשישה בלבד, לראשונה מאז הבחירות ב-2015

הוויכוח על מי משני הפלגים עושה את העבודה ומי שווה יותר קיים כל הזמן. בבחירות האחרונות קיבלה יהדות התורה 248 אלף קולות וההנחה הרווחת היא שרובם ליטאים. חבר כנסת מדגל התורה  טוען שהליטאים ממלאים את הקלפיות ונשמעים להנהגה בעוד שרבים מהחסידים מפקירים את השטח, למרות המקומות המצוינים שקיבלו ברשימה המאוחדת.

"הפוטנציאל שלנו עומד על תשעה-עשרה מנדטים, אבל בפועל אנחנו מקבלים הרבה פחות", אומר חבר הכנסת הליטאי. "נניח שאיבדנו מנדט לאיתמר בן-גביר, על זה כולם מסכימים. איפה שלושה אחרים?

מטה הבחירות הראשי של יהדות התורה בצפת ובו פינה לכל חסידות, במהלך יום הבחירות לכנסת ה-22, 17 בספטמבר 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

"ההסבר שלי הוא כזה: החצרות החסידיות שיש להם נציג בכנסת (גור, ויז'ניץ ובעלז – ש"י) שולחות גם מצביעים לקלפי. החצרות האחרות, שבהן יש עשרות אלפי קולות, לא מגלות שום עניין בפוליטיקה. הן עסוקות בשלהן, בחיי הקהילה, בסכסוכים פנימיים. אף אחד לא באמת רוצה להגיע שם לקלפי".

"ההסבר שלי הוא כזה: החצרות החסידיות שיש להם נציג בכנסת שולחות גם מצביעים לקלפי. החצרות האחרות, שבהן יש עשרות אלפי קולות, לא מגלות שום עניין בפוליטיקה"

חבר הכנסת מדגל התורה מדבר על חסידויות כמו צאנז, קרלין, בויאן, סלונים וסדיגורא. עד היום היה נהוג לחשוב שמאיר פרוש, מקום שלישי ברשימת יהדות התורה, מייצג את החסידויות הללו והן נשמעות לו, אבל המצב כנראה שונה.

"פעם זה היה אולי נכון", אומר בכיר ביהדות התורה. "החצרות הללו היו קטנות וניתנות לשליטה. היום מדובר כבר בחסידויות גדולות מאוד עם אלפי משפחות בכל אחת, עם מוסדות משלהן, עם דרישות רציניות. לפרוש כבר אין את אותה ההשפעה שם, והוא גם הספיק להסתכסך עם כמה מהן".

הבכיר מדבר גם על הכעס שקיים על הפוליטיקאים החרדים, בעיקר החסידים, שכולם מבוגרים ולא הכי אטרקטיביים, והספיקו לאכזב פעמים רבות את הבוחרים.

ח"כ מאיר פרוש בכנס של "כיכר השבת" בירולים, 12 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אנשים רואים כל הזמן את אותם הפוליטיקאים. אין תחלופה. אין צעירים", ממשיך הבכיר. "יצחק גולדקנופף שנוי במחלוקת, אפילו בחסידות גור שממנה הוא בא. המון אנשים אצלנו מסתייגים ממנו. גם פרוש וישראל אייכלר עשרות שנים בעסק. אנשים שואלים מה הם עשו בקורונה. איפה הם היו? היחידי שנלחם עבורם היה דווקא אורי מקלב מדגל התורה".

"אנשים רואים כל הזמן את אותם הפוליטיקאים. אין תחלופה. אין צעירים. גולדקנופף שנוי במחלוקת, אפילו בחסידות גור שממנה הוא בא. ם פרוש וישראל אייכלר עשרות שנים בעסק"

אחת הדוגמאות לסכסוכים הפנימיים בעיצומו של הקמפיין הוא סביב דמותו המיתולוגית של הרב חיים קנייבסקי, המנהיג הליטאי שהלך לעולמו במרץ האחרון. ביהדות התורה, גם בפלג החסידי, נחשב הרב קנייבסקי לאיש נערץ ובעל סגולות, מי שעשרות ולפעמים מאות אנשים עמדו מדי יום ליד דלתו כדי לקבל ברכה. קנייבסקי נחשב למי שתמיד משך קולות רבים גם בעיירות הפיתוח בקרב קהל לא חרדי.

בכירים ביהדות התורה התפלאו לראות כי הרב קנייבסקי כלל אינו מופיע בקמפיין של המפלגה. אחד מהם מספר: "אנחנו רואים רק סרטונים של הרב גרשון אדלשטיין, המנהיג הנוכחי שהוא רב חשוב אבל אין לו את העוצמה והכריזמה של קנייבסקי. זה לא הגיוני. הרב קנייבסקי פופולרי מאין כמוהו והדמות שלו מושכת קולות. זה כמו שימחקו מהמודעות של ש"ס את התמונה והצוואה של הרב עובדיה יוסף, שאומר לכולם להצביע ש"ס ולהגיע לגן עדן".

לטענת הבכירים הללו, ההתעלמות הזו היא תוצאה של פוליטיקה חרדית פנימית והרצון להאדיר את שמו של המנהיג הנוכחי על חשבונו של הקודם. אתמול (חמישי) החליטו במטה הבחירות של דגל התורה לשנות כיוון. בהודעה שפרסם המטה נאמר כי "תמונתו של מר"ן שר התורה הרב חיים קנייבסקי תתנוסס בקמפיינים בפריפריה ומודעות עם תמונתו יופיעו במקומונים כדי לסחוף קהל דתי ומסורתי".

מודעת בחירות של יהדות התורה עם הרב גרשון אדלשטיין

ביהדות התורה טוענים כי ההחלטה באה מאוחר מדי, בעקבות הביקורת הפנימית על ההתעלמות מגדול הדור. גורם בקמפיין טוען כי הם חיכו עם התמונה לרגעים המכריעים, אבל מודה ש"היו קטטות בין הבתים, של זה ושל זה".

ויש גם ביקורת פנימית קשה על סגנון הקמפיין שמדבר בעיקר על הזהות היהודית ויוקר המחיה, ועל האינטנסיביות הנמוכה והנוכחות הדלה בשטח. הטענה היא שסיסמאות יהדות התורה הן חיקוי לא מוצלח במיוחד של קמפיין ש"ס.

בדבר אחד שני הפלגים אכן מאוחדים: כולם מסתכלים בקנאה על אריה דרעי וחבריו בש"ס שעושים לדעתם עבודה מצוינת בכל מקום, וכמעט מגרדים את המנדט העשירי.

בדבר אחד שני הפלגים אכן מאוחדים: כולם מסתכלים בקנאה על אריה דרעי וחבריו בש"ס שעושים לדעתם עבודה מצוינת בכל מקום, וכמעט מגרדים את המנדט העשירי