מערכת הבחירות הנוכחית, שתסתיים בשבוע הבא, מזמנת לבית המשפט העליון שלל הליכים וסוגיות, המספקים לשופטים הזדמנות לעמוד על העקרונות המרכזיים שעל בסיסם אמורים להתנהל הליכי הבחירות. אחד מהם הוא זכות היסוד לבחור ולהיבחר, המצויה בליבתו של כל משטר דמוקרטי.

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינה של חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן, שפורסם ביום רביעי האחרון, הוא דוגמה לכך. הרעיון הזה, שאת ההגבלות על הזכות להיבחר מפרשים בשיא הצמצום, יעמוד כנראה גם במרכז פסק הדין בעניינו של חבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי, שעשוי להתפרסם כבר בימים הקרובים.

שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, שלא לפסול את סילמן מהצבתה במקום ה-16 ברשימת הליכוד לכנסת.

אך נימוקי פסק הדין אינם מתייחסים לעתירתה של ח"כ גבי לסקי ומפלגת מרצ, שטענו כי יש לראות את סילמן כמי שפרשה מסיעת ימינה ולא התפטרה מהכנסת בסמוך לכך. העתירה זו נמשכה, כזכור, בהמלצת השופטים – ובית המשפט לא נדרש להכריע בה.

התנועה לאיכות השלטון בבית המשפט העליון בדיון על פסילת מועמדותה של עידית סילמן, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

העתירה היחידה שנותרה בעניינה של סילמן, אם כן, הייתה עתירת התנועה לאיכות השלטון, שהשמיעה טענה אחרת: לטענתה, סילמן הפרה את הוראות סעיף 57א לחוק הבחירות, בכך שעשתה עסקה עם הליכוד להצבתה ברשימת הליכוד בבחירות, עוד לפני תקופת 90 הימים שלפני בחירות, שבה החוק מאפשר עריכת דילים שכאלה. משכך, הרי שהצבתה ברשימת הליכוד אינה "כהלכה" ויש לפסול אותה מהרשימה.

בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון לפני שבועיים וחצי המליצו השופטים גם לעו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון למשוך את עתירתו – אך הוא סירב. לפיכך נאלצו לכתוב פסק דין בשאלה זו, שנימוקיו פורסמו כאמור בשבוע שעבר.

גישה מרוסנת וזהירה

המסר המרכזי העולה מפסק הדין הוא בעניין היקפה של זכות היסוד לבחור ולהיבחר במשטר דמוקרטי. נוכח חשיבותה של זכות זו, כל גריעה ממנה צריכה להתפרש בצמצום.

המסר המרכזי העולה מפסק הדין הוא בעניין היקפה של זכות היסוד לבחור ולהיבחר במשטר דמוקרטי. נוכח חשיבותה של זכות זו, כל גריעה ממנה צריכה להתפרש בצמצום

סעיף 57א לחוק הבחירות אינו קובע סנקציה של מניעת התמודדות, אלא לכל היותר סנקציה פלילית, בהתאם לסעיף 126(6) לחוק הבחירות, הקובע באופן כללי שכל הפרה של הוראה כלשהי בחוק הבחירות דינה עונש מאסר. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עדיין בוחנת את השאלה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד סילמן בעניין זה.

הרכב של תשעת שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, בדיון על פסילת בל"ד, עידית סילמן ועמיחי שיקלי, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קיימים בחוק יסוד הכנסת כמה סעיפים המסייגים את הזכות להיבחר: הסעיף המוכר ביותר הוא סעיף 7א, האוסר התמודדות על רשימה או מועמד השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או בשל הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב נגד ישראל.

סעיף 6א, שגם הוא זכה לתהודה, אוסר על מי שפרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת בסמוך לכך להתמודד בבחירות במסגרת רשימה קיימת.

סעיפים נוספים המגבילים את הזכות להיבחר הם סעיף 6, העוסק בהרשעה בעבירה שיש עמה קלון; וסעיף 7, המגביל את זכותם להיבחר של נושאי משרות ציבוריות – מנשיא המדינה, שופטים מכהנים, ועד קציני משטרה וצבא בכירים.

ההבדל בין כל הסעיפים הללו לבין סעיף 57א לחוק הבחירות הוא כפול: ראשית, כל אחד מהסעיפים הללו קובע במפורש סנקציה של שלילת האפשרות להתמודד בבחירות אם מתמלאים התנאים המצוינים בו.

אי אפשר לומר זאת על סעיף 57א, שלא משמיע את אותה סנקציה – ולכן מי שטוען שהפרתו צריכה להוביל לשלילת האפשרות שיתמודד בבחירות, נדרש לקונסטרוקציה סבוכה המבקשת לעבור דרך המונח "רשימה שהוגשה כהלכה" הקבוע בסעיף 63 לחוק הבחירות.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שנית, סעיף 57א הוא חלק מחוק רגיל ולא מחוק יסוד – ומתעוררת השאלה האם המחוקק בכלל רשאי להגביל, בחוק רגיל, זכות יסוד שנקבעה בנורמה גבוהה יותר – חוק יסוד.

סעיף 57א הוא חלק מחוק רגיל ולא מחוק יסוד – ומתעוררת השאלה האם המחוקק בכלל רשאי להגביל, בחוק רגיל, זכות יסוד שנקבעה בנורמה גבוהה יותר – חוק יסוד

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שכתבה את נימוקי פסק הדין, הדגישה את הגישה המרוסנת והזהירה שנוקט בית המשפט בבואו לפרש את הסעיפים המגבילים את הזכות להיבחר.

היא גם הצביעה על האבסורד שייגרם אם תתקבל העתירה: התוצאה תהיה שהפרת סעיף 57א תביא לפסלות מלאה מהתמודדות בבחירות. זאת, בעוד שהפרת סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת – שבה מצוינת במפורש הסנקציה המגבילה התמודדות לכנסת – תביא רק למניעה חלקית.

פרומו לדרמה האמיתית

בפסק הדין, השופטים הצליחו להימנע מקביעות שעלולות היו להיות להן השלכות עתידיות שליליות. שהרי, לא בכדי ניסו השופטים ללחוץ על העותרת למשוך את עתירתה, ולייתר את הצורך בכתיבת פסק דין.

נשיאת בית המשפט העליון בדיון על פסילת בל"ד, עידית סילמן ועמיחי שיקלי, 6 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החשש שמא פסק הדין ירוקן מתוכן כלשהו את סעיף 57א, סעיף שמטרתו למנוע דילים, נמנע, שכן בית המשפט קבע כי להפרתו עשויות להיות השלכות בכמה היבטים:

• במישור החוזי, כך שהסכם המפר את הוראותיו עלול להיחשב חוזה בלתי חוקי;
• במישור הפלילי, כך שהפרתו עשויה להוביל לחקירה פלילית ולהעמדה לדין;
• ובנוסף, כריתת הסכם שכזה עשויה לשמש אינדיקציה לפרישתו של ח"כ מסיעתו. אינדיקציה – אך לא מסקנה אוטומטית.

ההערכה היא שבית המשפט העליון יפרסם בימים הקרובים את נימוקיו גם בפסק הדין בעניין ערעורו של חבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי – ערעור שכזכור התקבל ברוב של שמונה שופטים נגד אחד.

במובן זה, פסק הדין בעניין סילמן אמור לשמש רק פרומו לדרמה שהתחוללה בעניין שיקלי, שם החליטו שופטי הרוב להפוך את קביעתו של חברם השופט עמית ולאפשר את התמודדותו של שיקלי.

ח"כ עמיחי שיקלי בדיון בעתירה לפסילתו מהתמודדות ברשימת הליכוד. ירושלים, 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

העיקרון שבית המשפט הסתמך עליו בעניין סילמן – בדבר הצורך לפרש בצמצום מרבי את ההגבלות על הזכות להתמודד בבחירות – ישחק תפקיד גם בפסק הדין הבא, בעניין שיקלי.

העיקרון שבית המשפט הסתמך עליו בעניין סילמן – בדבר הצורך לפרש בצמצום מרבי את ההגבלות על הזכות להתמודד בבחירות – ישחק תפקיד גם בפסק הדין בעניין שיקלי

וגם בפסק דין שיקלי, שופטי העליון יצטרכו להלך בין הטיפות, כך שמצד אחד תיקבע הלכה בשאלה אימתי ח"כ שפרש מסיעתו ייחשב למי שהתפטר מהכנסת בסמוך לכך; ומצד שני, לא תתרוקן מתוכן ההוראה החוקתית הקבועה בחוק היסוד.