כעשרה חודשים עברו מאז שהכריזה הממשלה ה־36 על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט, או כפי שמכנים אותה "ועדת חקירת הצוללות" או ועדת גרוניס. כפי שפרסמנו בעבר, הוועדה נמצאת בשלב איסוף ולימוד החומרים, שלב שהם מכנים "שלב הרקע".

חמשת חברי הוועדה מתכנסים באחת הקומות בבניין "חיים ישראלי", באגף משרד הביטחון בבסיס תל השומר. לשם מגיעים בכירי מערכת הביטחון בדימוס ועסוקים – ביחד עם חברי הוועדה – בתדרוכים ובלמידת החומר, כך נודע לזמן ישראל מפי מקורות המעורים בעבודת הוועדה.

ההליך הזה, שבו חלק מהמומחים מופעים כמתדרכים ובעתיד יופיעו כנחקרים – הוא חריג. לא הייתה עוד ועדה שפעלה בצורה הזאת, גם לא אלה שעסקו בנושאים סבוכים

מצעד המתדרכים כולל מומחים ואנשי ביטחון שעלולים להיות מזומנים פעם נוספת כדי לתת עדות תחת שבועה. לפי שעה הם מעידים תחת סטטוס של תדרוך רקע. ההליך הזה, שבו חלק מהמומחים מופעים כמתדרכים ובעתיד יופיעו כנחקרים – הוא חריג. לא הייתה עוד ועדה בישראל שפעלה בצורה הזאת, גם לא אלה שעסקו בנושאים סבוכים במיוחד.

בין האנשים שתדרכו את חברי הוועדה עד עתה אפשר למנות את: ישעיהו ברקת, לשעבר נציג מספנת טיסנקרופ; עוזי ארד, לשעבר ראש המל"ל; מנכ"לי משרד הביטחון לשעבר דן הראל, אודי שני ועמוס ירון; עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף הביטחוני־מדיני; ואחז בן ארי, לשעבר היועץ המשפטי של משרד הביטחון.

בית חיים ישראלי, משרד הביטחון, תל השומר, שם מתקיימים התדריכים לוועדת גרוניס (צילום: מקור)

הוועדה אמורה הייתה לפעול בשקיפות מרבית לציבור הישראלי, כך הוחלט בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת במרץ 2022. "ועדת החוץ והביטחון החליטה לצמצם את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים, כך שההוראות הכלליות לגבי פומביות הדיונים ופרסום הדוחות יחולו על עבודת ועדת החקירה.

"נשיא בית המשפט העליון לשעבר הפרופסור אשר גרוניס, שיעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית, יקבע אילו פרוטוקולים ניתן יהיה לפרסם לציבור. נוסף על כך נקבע כי כל המידע הקשור ליכולות ולהיבטים המבצעיים של הצוללות יישאר מסווג", נכתב בהחלטת הוועדה.

בהתאם להחלטת ועדת חוץ וביטחון, תיקנה הממשלה במאי 2022 את ההחלטה המקורית להקמת הוועדה – וקבעה שהכלל המרכזי הוא פומביות הדיון אלא אם הוועדה קובעת כי נידונים דברים מסווגים הקשורים לביטחון המדינה וליחסי החוץ – באותם המקרים, הדיונים יהיו בדלתיים סגורות.

אולם, למעשה, מאז שהחלו דיוני התדרוכים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר – הכול מתנהל בדלתיים סגורות. בבניין "חיים ישראלי" של משרד הביטחון אין שלט המורה היכן יושבת הוועדה. כשיסתיימו התדרוכים והוועדה תקיים את ההליך בדלתיים פתוחות ותאפשר לעיתונאים לשבת בחדרי הדיונים באופן קבוע – ספק אם ניתן יהיה לקיים את ההליך בבניין משרד הביטחון. המסדרונות והחדרים צרים מלהכיל.

מבט על בית חיים ישראלי, משרד הביטחון, תל השומר, שם מתקיימים התדריכים לוועדת גרוניס (צילום: מקור)

זמן ישראל ניסה לברר עד מתי יימשכו התדרוכים הסגורים ומתי יהפכו אותם מתדרכים לעדים לפי חוק. כמו כן, ניסינו לברר איפה יהיה המשכן הפתוח של דיוני הוועדה. אולם, הוועדה סירבה להשיב באופן פומבי

זמן ישראל ניסה לברר עד מתי יימשכו התדרוכים הסגורים ומתי יהפכו אותם מתדרכים לעדים לפי חוק. כמו כן, ניסינו לברר איפה יהיה המשכן הפתוח של דיוני הוועדה. אולם, הוועדה סירבה להשיב על השאלות באופן פומבי. בעת הזו, עשרה חודשים אחרי הקמת הוועדה, אין עדיין מועד לסיום התדרוכים. ההליך המקדמי החריג הזה עשוי להימשך עוד זמן רב.

כצפוי, כפי שאין ביקורת ציבורית על הדיונים בדלתיים סגורות, כך גם אין ביקורת ציבורית על התמשכות ההליכים. איך אפשר למתוח ביקורת על הנעשה בוועדה כשאף אחד מאנשיה לא מוכן להסביר כמה פעמים בשבוע הם נפגשים ולמשך כמה שעות? או כמה מתדרכים נוספים הם עוד מתכוונים לשמוע?

בדרך לממשלה ה־37

בתוך כך, ממשלת ישראל ה־36 תסיים את תפקידה בימים הקרובים והממשלה ה־37 בראשות בנימין נתניהו תושבע. עם החששות הכלליים לחיסול מעמד בית המשפט העליון, קיצוץ בסמכויותיו ופגיעה בפסקי דין ובהכרעות שיפוטיות בישראל – עולה גם החשש כי ועדות החקירה שהוקמו במהלך ימיה של הממשלה ה־36 יחוסלו מבעוד מועד.

חוק ועדות חקירה לא קובע דרכים לביטול ועדת חקירה. ועדת החקירה הוקמה מכוח החלטת ממשלה ולפיכך החלטת ממשלה עשויה גם לסיים את דרכה של הוועדה. מעבר לעובדה כי הממשלה (כל ממשלה) לא מחויבת לקבל את המלצות ועדת החקירה וכי בסמכותה להתעלם ו/או לשכוח מקיומן, הרי שניתן גם בהחלטת ממשלה פשוטה פשוט לבטל את קיומה של הוועדה.

נתניהו מקבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא הרצוג, 13 בנובמבר 2022 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

ככל שוועדת הצוללות – או ועדת גרוניס – תשב בחדרים הסגורים ותפעל ללא מגבלת זמן, כך יקל על הממשלה להתעלם מקיומה, הן תוך כדי ההליך והן בעתיד כשיגעו מסקנות הוועדה.

עם החששות הכלליים לחיסול מעמד בית המשפט העליון, קיצוץ בסמכויותיו ופגיעה בפסקי דין ובהכרעות שיפוטיות בישראל – עולה גם החשש כי ועדות החקירה שהוקמו במהלך ימיה של הממשלה ה־36 יחוסלו