אחרי ה"הפתעה" שהפלסטינים לא מאפסנים את השאיפות הלאומיות שלהם רק בגלל שישראל מסרבת בעקביות להיכנס למו"מ, הגיע הזמן שגם אנחנו נעסוק במה המשך הסכסוך והכיבוש עושים (ועוד יעשו) לנו.

הפתעה. 98 מדינות, בהן גם מידידותיה של ישראל, ואפילו כמה מהחדשות, כמו איחוד האמירויות ומרוקו (מישהו אמר "שלום תמורת שלום"?), תמכו בהצעה בוועדת האו"ם כי בית הדין הבינלאומי בהאג יגבש חוות דעת על "הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה המערבית".

הפתעה. 98 מדינות, בהן גם מידידות ישראל, ואפילו מהחדשות כמו איחוד האמירויות ומרוקו, תמכו בהצעה בוועדת האו"ם כי ביה"ד הבינל' בהאג יגבש חוות דעת על "הכיבוש הישראלי המתמשך" בגדה

ישראל הרשמית, עדיין תחת ממשלת יאיר לפיד, הגיבה כמו ישראל הרשמית גם בתקופת בנימין נתניהו, כאשר אמרה שהצעד של הפלסטינים "חותר תחת עקרונות היסוד לפתרון הסכסוך ובאפשרות לתהליך עתידי", כאילו מישהו פה בישראל בכלל התכוון ללכת בכיוון הזה.

בפועל, ישראל מסרבת כבר כמעט עשור להיכנס לכל סוג של תהליך מדיני אמיתי מול הפלסטינים. יתרה מכך, ממשלות ישראל תחת נתניהו פעלו באינטנסיביות להחלשת הרשות הפלסטינית ולחיזוק חמאס.

בינתיים טוענים בישראל שאין פרטנר מדיני, על אף שה"אין פרטנר" הזה הגיש הצעה מלאה לישראל כחלק ממו"מ שנגדע רק בגלל מצבו של אולמרט ב-2008, מגנה טרור וקורא בכל העת לחזור למו"מ מדיני.

עם זאת, מבחינת ישראל הרש"פ כן עומדת ב"מבחן הפרטנר" כשמדובר בתיאום ביטחוני, כמו גם בעניינים כלכליים ואזרחיים. נוח מאוד, אבל הרשות הפלסטינית היא גם פרטנר לשיח מדיני, ובוודאי אם ישראל תפעל לחזקה. גם כאשר ברשות פועלים נגד התנגדות אלימה ובתיאום ביטחוני עם ישראל – זה לא מספק את ישראל. והנה, בעקבות ההצבעה ביום שישי – עוד "טרור דיפלומטי" בדרך, ורק כדי לעשות לישראל "דווקא". בטח.

בפועל, ישראל מסרבת כבר כמעט עשור להיכנס לכל סוג של תהליך מדיני אמיתי מול הפלסטינים. יתרה מכך, ממשלות ישראל תחת נתניהו פעלו באינטנסיביות להחלשת הרשות הפלסטינית ולחיזוק חמאס

במהות ההחלטה, שהתקבלה בשישי האחרון, עומדת העובדה שכבר נקבעה, כי ההתנחלויות והשליטה הצבאית על 3 מיליוני פלסטינים בגדה עומדות בניגוד לחוק הבין-לאומי.

האו"ם אישר: בית הדין הבינלאומי בהאג ישפוט את "הכיבוש הישראלי המתמשך"; רק 17 מדינות התנגדו להצעת הפלסטינים | כל הפרטיםhttps://t.co/wl5KqIJ3Jz pic.twitter.com/uQHS2vfs1t

— החדשות – N12 (@N12News) November 11, 2022

בישראל יודעים את זה, ואני מאמין שבמשרד החוץ כבר יודעים להניח כיצד תראה חוות הדעת שיספק בית הדין הבינלאומי, על האופן בו ישראל מעמיקה את השבר דרך הרחבת ההתנחלויות, סירוב לכניסה למו"מ ולמעלה ממאה פלסטינים שנהרגו מאש צה"ל רק השנה.

אחרי שעברה כבר ההחלטה, ובמקום לזמן שגרירים זרים לשיחות הבהרה בשל הצבעת מדינתם (ע"ע אוקראינה), אולי גם לנו לא תזיק חוות דעת על השלכות השליטה על מיליוני פלסטינים?

אחרי תוצאות הבחירות, ישראל עומדת ככל הנראה בפני ההכרעה על עתידה. פרופ' ארנון סופר פרסם לפני מספר חודשים נתונים דמוגרפיים עדכניים המדגימים כיצד אין רוב יהודי, ובוודאי לא מוצק, בין הירדן לים.

ארנון סופר. פעם היה יקיר הימין ששיווק תחזיות דמוגרפיות שנעמו לאזני חסידי שלמות הארץ. כדאי גם עכשיו לקרא את תחזיותיו, כשזה פחות נעים ומאוד מפחיד בעיה דמוגרפית? פשוט נגרש את כל הערבים, הם אומרים – דעות https://t.co/DyBgeIaUZf

— the little prince (@thelitt80824365) August 30, 2022

ישראל למעשה צריכה להחליט בין שלוש אפשרויות: מדינה יהודית "על מלא", עם ארץ ישראל השלמה ותושבים פלסטיניים במעמד סוג ב' שלא יצביעו לכנסת, כפי שחולמים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'; מדינה דמוקרטית, בה מספחים את ארץ ישראל השלמה ומאזרחים 5 מיליון פלסטינים בגדה ובעזה, רק שזו כבר לא תהיה מדינה יהודית; והאופציה השלישית, והיחידה שעומדת במבחן מגילת העצמאות והציונות – מדינה יהודית ודמוקרטית, כשלצידה נמצאת מדינה פלסטינית מתוקף הסכם.

אחרי שעברה כבר ההחלטה, ובמקום לזמן שגרירים זרים לשיחות הבהרה בשל הצבעת מדינתם (ע"ע אוקראינה), אולי גם לנו לא תזיק חוות דעת על השלכות השליטה על מיליוני פלסטינים?

סמוטריץ' רוצה לבטל את המנהל האזרחי ושמשרדי הממשלה יטפלו בביוב של שכם וג'נין, בליכוד רוצים לבטל את חוק ההתנתקות ולחזור לחומש (ואולי גם לעזה, לכו תדעו), ונראה שאלו יהיו הקולות שיובילו את הממשלה הקרובה.

בינתיים, לא הפלסטינים ולא העולם יעמדו מן הצד בחיבוק ידיים בזמן שבו לכל הפחות ישראל תנסה להמשיך את המצב הקיים כפי שהוא, או במקרה הגרוע, תספח או תפעל לשנות לרעה את המצב הקיים, כאילו 3 מיליון פלסטינים בגדה הם אוויר.

בינתיים, אנחנו האזרחים נתבקש להמשיך לשלם את המחיר הכלכלי והדמוקרטי של החלומות הפרועים והמשיחיים של מי שהבטיחו לציבור ביטחון ומשילות.

אם ההצבעה בשישי האחרון הייתה "הפסד לישראל", אז בקצב הנוכחי, צפו להפסד מהדהד פי כמה. גם אחרי מלחמת ששת הימים, ישראל סירבה להצעות מצריות למו"מ לשלום. משה דיין אמר כי "טוב שארם א שייח' בלי שלום, מאשר שלום בלי שארם א שייח".

הטראומה של מלחמת יום הכיפורים הייתה זו שלבסוף ניפצה את החלומות מחוסרי הבסיס והביאה את ישראל תחת בגין לחתום על הסכם שלום מצוין וחשוב. ההוכחה לכך היא ש-43 שנה אחרי, בישראל ממלאים טיסות סדירות לשארם א שייח' כתיירים, שלא מרגישים פחות ציוניים בגלל זה.

בינתיים, לא הפלסטינים ולא העולם יעמדו מן הצד בחיבוק ידיים בזמן שבו לכל הפחות ישראל תנסה להמשיך את המצב הקיים כפי שהוא, או במקרה הגרוע, תספח או תפעל לשנות לרעה את המצב הקיים

נותר רק לקוות שהפעם אנחנו לא צריכים מלחמת יום כיפורים כדי להתעשת. אם נעשה זאת בזמן, נוכל להבטיח את עתידה של המדינה כיהודית, דמוקרטית ובטוחה.

אביב סגרון הוא דובר יוזמת ז'נבה, ארגון הפועל לקידום פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני. לשעבר סגן יו"ר האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן גוריון, פעיל למען נושאים חברתיים ופוליטיים.