הפלסטינים בעד "גוב האריות" ומעדיפים את ברגותי כנשיא

סקר שפרסם השבוע המכון למדיניות וחקר דעת הקהל ברמאללה מצביע על מגמה מדאיגה: כ־72% מהפלסטינים (65% בגדה המערבית וכ־84% בעזה) תומכים בקיומם של ארגוני טרור כמו "גוב האריות", שעשה לעצמו שם באזור ג'נין ושכם במהלך החודשים האחרונים.

בזמן שכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ממשיכים לפעול נגד חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגונים חדשים כמו "גוב האריות" – רוב הפלסטינים, על פי ממצאי הסקר, חושבים שדווקא הפעילות כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית היא לא לגיטימית.

כמו כן עולה מהסקר כי הפלסטינים מעוניינים שכוחות הביטחון שלהם לא ישתפו פעולה עם ישראל ולא ייאבקו בארגונים השונים (כמו "גוב האריות"). האם הנתונים הללו בעצם מנבאים שהציבור הפלסטיני בשטחים מוכן לאינתיפאדה שלישית?

במשך שנים רבות, לפחות מאז המהפך הצבאי בעזה בשנת 2007, בחמאס מנסים להצית את השטח בגדה המערבית, גם כדי לפגוע בישראל וגם כדי להיפטר ממחמוד עבאס וממשטרו. אולם, במהלך כל השנים הללו הציבור הפלסטיני בגדה הגיב באדישות או התנגד למהלך כזה.

חמושים מארגון "גוב האריות" במחנה הפליטים עסכר, הגדה המערבית, 9 בדצמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

הביטחון בשטחי הגדה מתערער והסקר הנ"ל מדגים כי לא מדובר רק בקומץ נועז של קיצוניים, אלא בהתארגנות הזוכה לפופולריות עממית משמעותית

הבחירה האסטרטגית של עבאס – שנבחר ב־2005 ליו"ר הרשות – לשים קץ לאינתיפאדה השנייה ולהסתייג מהתנגדות אלימה המזיקה לסוגיה הפלסטינית, חפפה אז את הלך הרוח הפלסטיני.

אולם, אחרי כמעט 18 שנים, הרשות הפלסטינית של עבאס לא הצליחה להשיג את המטרות המדיניות, הכלכליות והפופולריות שלה – ונעלמה כלא הייתה. הביטחון בשטחי הגדה מתערער והסקר הנ"ל מדגים כי לא מדובר רק בקומץ נועז של קיצוניים, אלא בהתארגנות הזוכה לפופולריות עממית משמעותית.

עוד נתון שכדאי להתייחס אליו ברצינות נוגע לדמותו של המנהיג הפלסטיני העתידי. לפי הסקר, אם מרואן ברגותי – הכלוא בישראל כבר 20 שנים – היה מתמודד לנשיאות בבחירות, הוא היה זוכה בכ־61% מהקולות.

ב־2021 הבחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת בוטלו על ידי עבאס ברגע האחרון – וכעת בסביבה שלו שוב מעלים את הסוגיה הזאת, גם אם לאף אחד ברשות הפלסטינית אין אמון ביו"ר ובנכונותו לקדם את העניין.

מרואן ברגותי בבית משפט בירושלים, 25 בינואר 2012 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue, File)

ישראל עלולה למצוא את עצמה בתוך מלכוד עם נשיא חדש הנידון לחמישה מאסרי עולם. בשלב הזה נראה שאף אחד בממסד הפוליטי לא מתעניין בכך

ככל הנראה, כל עוד עבאס יושב על כיסאו, הבחירות לא יתקדמו מעבר לסקרי דעת הקהל. אולם, אחרי שכהונתו תסתיים, ישראל עלולה למצוא את עצמה בתוך מלכוד עם נשיא חדש הנידון לחמישה מאסרי עולם. בשלב הזה נראה שאף אחד בממסד הפוליטי לא מתעניין בכך ולא נותן את הדעת על האפשרות הזאת, שנראית – סקר אחרי סקר – כממשית מאוד.

חיסול פוליטי או משפט לגיטימי?

ביום רביעי השבוע גזר בית המשפט בטורקיה 2.7 שנות מאסר על ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו בגין העלבת חברי מועצת הבחירות העליונה במדינה בשנת 2019.

אימאמאולו – ראש עיר פופולרי ומועמד בבחירות לנשיאות בשנת 2023 – הכחיש שהעליב את חברי מועצת הבחירות והצהיר כי בסך הכול הגיב לשר הפנים סולימאן סוילו שכינה אותו "טיפש" והאשים אותו בביקורת נגד טורקיה בעת ביקורו בפרלמנט האירופי.

המהלך הזה מעורר ביקורת רבה בקרב מתנגדיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שמאשימים אותו בניסיון לחסל את יריבו הפוליטי לקראת הבחירות בשנה הבאה

בית המשפט גם הטיל איסור על פעילותו הפוליטית של אימאמאולו, מה שעלול להוביל לפיטוריו מתפקידו. המהלך הזה מעורר ביקורת רבה בקרב מתנגדיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שמאשימים אותו בניסיון לחסל את יריבו הפוליטי לקראת הבחירות בשנה הבאה.

ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו, 14 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

האם ארדואן באמת מנסה לסגור חשבון עם אימאמאולו אחרי שלא הצליח למנוע את בחירתו לראשות העיר באיסטנבול, מה שנחשב לסטירה מצלצלת עבור ארדואן ומפלגתו? אז, ב־2019, אנשיו של ארדואן ביקשו לבטל את תוצאות הבחירות המוניציפליות בטענה ל"הפרות חמורות".

אולם, גם בבחירות שהתקיימו כעבור חודשיים אימאמאולו ניצח, מה  שגרם לרבים להתחיל לדבר על אימאמאולו כמועמד אפשרי שיתמודד נגד ארדואן ב־2023. מלבד אימאמאולו, גם ראש עיריית אנקרה מנסור יבאש וגם ראש מפלגת העם הרפובליקאית כמאל קלצ'דרולו מתכוונים לרוץ בבחירות לנשיאות.

לא לילד הזה פיללו בדוחה

לפני עשור, כשקטאר נבחרה לארח את המונדיאל, הנהגת המדינה חככה ידיים בהנאה: המדינה המפרצית הקטנה והעשירה – שאין בה תרבות כדורגל רצינית – ציפתה ל"ספורטוושינג" שיעלה אותה לליגה אחרת, זו שיותר קרובה לדובאי ויותר רחוקה מתדמית המדינה המעניקה חסות לארגוני טרור ברחבי מזרח התיכון.

אולם, למרות הכסף הגדול שנשפך על הקמת האצטדיונים והמלונות החדשים – קטאר משכה גם תשומת לב בינלאומית מהסוג הפחות נחשק בעקבות הפרות רבות בתחום של זכויות אדם וזכויות העובדים.

קו הרקיע של דוחה, 19 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

הקטארים ניסו לצמצם נזקים ושלחו את שר העבודה עלי בין סעיד אל־מארי לעשות נפשות בבריסל. השר התייחס למשימתו ברצינות רבה והצליח לגייס לא מעט דמויות בכירות בפרלמנט האירופי. במקביל למאמצי ההסברה – גם הכסף זרם כמו מים, מה שגרם לשלטונות האירופאיים לפתוח בחקירה.

התובע הכללי בבריסל האשים השבוע את חברת הפרלמנט היוונית אווה קיילי – ושלושה בכירים נוספים ממוצא איטלקי – בהלבנת כספים, שחיתות ומעורבות בארגון פלילי

התובע הכללי בבריסל האשים השבוע את חברת הפרלמנט היוונית אווה קיילי – ושלושה בכירים נוספים ממוצא איטלקי – בהלבנת כספים, שחיתות ומעורבות בארגון פלילי. במסגרת מבצע משטרתי הוחרמו מחשבים, מכשירי טלפון וכ־600 אלף אירו במזומן מכ־16 דירות ומשרדים ברחבי בלגיה.

קיילי פגשה את שר העבודה הקטארי בדוחה זמן קצר לפני המונדיאל. לפני כשבועיים היא אף הגנה בחירוף נפש על קטאר במסגרת דיון מיוחד שהתקיים בפרלמנט האירופי בנושא הפרת זכויות אדם וזכויות עובדים בקטאר.

בדוחה הכחישו בתוקף כל מעורבות בפרשיית השחיתות האירופית. אולם, קשה להאמין שהעננה הזאת תעלם: באיחוד האירופי כבר הבהירו שלמרות המגעים לרכישת הגז הקטארי – שאמור להחליף את הגז הרוסי – בבריסל לא מתכוונים לוותר ואף פועלים להגביל עוד יותר את ההשפעה של המדינות הזרות.

אווה קיילי, מחוקקת יוונייה בפרלמנט האירופי (צילום: European Parliament via AP)

בקהיר דורשים לבטל מופע של קווין הארט

הקומיקאי האמריקאי קווין הארט בסך הכול רצה להופיע בקהיר במסגרת סבב המופעים הבינלאומי שלו. אולם, מסתבר שהמצרים בכלל לא מחכים להארט בידיים פתוחות ושבקהיר מתארגנת תנועה הדורשת מהמארגנים לבטל את המופע שלו בארץ הפרעונים.

החרם מגיע על רקע אמירה של הארט, לפיה "מלכים אפריקאים שלטו בעבר במצרים. הם לא תמיד היו עבדים. זוכרים שהיינו מלכים?" הארט גם פרסם ברשתות החברתיות תמונות של פרעונים ושל אנשים ממוצא אפריקאי.

מצרים מתייחסת ברגישות רבה לטענות שונות בנושא חוצנים או זרים שהקימו את הפירמידות בגיזה ואת המקדשים בלוקסור. זה, ככל הנראה, הקונטקסט לתגובה החריפה

במצרים – שמתגאה בהיותה מדינה ערבית ואפריקאית (היא חברה בליגה הערבית וגם באיחוד האפריקאי) – נעלבו. "הארט, אתה לא רצוי במצרים. אנחנו לא אפריקאים אלא מצרים – ואנחנו בנינו את הציוויליזציה הזאת. מצרים היא ארצנו ולא שייכת לאפריקאים", כתב בטוויטר אחד המשתמשים המצריים.

לפני כשנה המומחה המצרי הבכיר ביותר לארכאולוגיה והשר לשעבר זאהי הוואס הפריך את טענות האפרוצנטריסטים בנוגע לשליטת האפריקאים במצרים – אך הכיר בכך כי שושלת שחורה – שמקורה בסודאן – שלטה לתקופה קצרה על ארץ הפרעונים. וזה, ככל הנראה, מה שהזין את הדמיון של אלה המאמינים באפרוצנטריזם.

קווין הארט בלוס אנג'לס, 23 באוגוסט 2022 (צילום: Richard Shotwell/Invision/AP)

מצרים מתייחסת ברגישות רבה לטענות שונות בנושא חוצנים או זרים שהקימו את הפירמידות בגיזה ואת המקדשים בלוקסור. זה, ככל הנראה, הקונטקסט לתגובה החריפה למילים של הארט, שכלל לא כוונו נגד המצרים.

היום הזה בתולדות המזה"ת: פיגוע בשגרירות ארה"ב בכווית

ב־12 בדצמבר 1983 משאית עמוסה ב־45 גלילי גז גדולים המחוברים לחומרי נפץ פלסטיים פרצה את השערים הקדמיים של השגרירות האמריקאית בכווית. כחצי מהמבנה נהרס כליל במסגרת הפיצוץ – וחלונות ודלתות של בתים וחנויות מרוחקים התנפצו גם כן.

חמישה בני אדם נהרגו – שני פלסטינים, שני כוויתים וסורי אחד. זה היה יכול להסתיים אחרת אם המחבל היה פוגע בבניין אחר – ולא בבניין שטרם אוכלס. כמו כן, רק רבע מהנפצים התפוצצו.

לאחר הפיגוע בשגרירות ארה"ב נשמעו חמישה פיצוצים נוספים: באזור שדה התעופה של כווית, ברובע המגורים של העובדים האמריקאים בבירה, במרכז הלוגיסטי של חברת החשמל המקומית ובמקומות נוספים.

בכווית ובארה"ב – שם חקרו את האירוע – חשדו בסוכנים איראניים, אך גם בטהרן לא נטלו אחריות על האירוע והחקירה הגיעה למבוי סתום. ארגון הג'האד האסלאמי, שהואשם במעורבות בפיגוע, הכחיש

מכונית שחנתה מחוץ לשגרירות צרפת התפוצצה והותירה חור אדיר בחומת הביטחון של השגרירות. איש לא נהרג אך כחמישה עובדים ועוברי אורח נפצעו. זהות המחבלים לא ידועה עד עצם היום הזה.

בכווית ובארה"ב – שם חקרו את האירוע – חשדו בסוכנים איראניים, אך גם בטהרן לא נטלו אחריות על האירוע והחקירה הגיעה למבוי סתום. ארגון הג'האד האסלאמי, שהואשם במעורבות בפיגוע, הכחיש נמרצות וטען שהפיגועים הם עבודה פנימית.