מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
גורמים בכירים בפוליטיקה הפלסטינית גינו את הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, והגדירו אותו כבגידה. בהצהרה הרשמית של הרשות הפלסטינית, הרשות קראה להסכם "מתועב", ודרשה את ביטולו.
סאיב עריקאת, איש המשא ומתן הוותיק ומזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, אמר כי "מעולם לא ציפיתי לסכין בגב בצורה שכזו ממדינה ערבית".
לעומת זאת, אף גינוי מסוג זה לא הגיע מכיוונו של מוחמד דחלאן, שהיה בעברו בכיר בפת"ח ושימש בתור ראש הביטחון המסכל בעזה ושר ברשות הפלסטינית. דחלאן מתגורר באיחוד האמירויות מאז גורש מהגדה המערבית ב-2011, לאחר מחלוקת מרה ועקובה מדם מול ההנהגה הנוכחית של הפלסטינים.
במידה מרובה, דחלאן נתפס בתור יריב משמעותי ויורש פוטנציאלי של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, הנמצא בשלטון מזה שנים רבות.
אם מתייחסים לסקרים בחברה הפלסטינית בתור סימן כלשהו, דחלאן לא מתקרב בפופולריות שלו לשאר היורשים הפוטנציאליים של עבאס, כאשר הוא מקבל רק 6% תמיכה באחד מסקרי הבחירות – הרבה פחות מיורשים פוטנציאלים אחרים כמו מרואן ברגותי מהתנזים ואסמאעיל הנייה מחמאס.
אך דחלאן רושם תמיכה נאמנה ברצועת עזה, שם נולד, ומצויד בפטרון אזורי עם השפעה הולכת וגוברת: איחוד האמירויות. מאז המעבר שלו למדינת המפרץ ב-2011, דחלאן הפך ליועץ חשוב עבור מנהיג האמירויות, מוחמד בן זאיד.
לאחר פרסום ההודעה של איחוד האמירויות על הנורמליזציה עם ישראל, זרם הרפורמה הדמוקרטית (המכונה גם הזרם הרפורמיסטי), התנועה אליה משויך דחלאן בפת"ח, פרסם הודעה מנוסחת בקפידה האומרת כי התנועה "עוקבת אחרי (ההסכם) בעניין רב מאוד". העמדה של התנועה הפרו-דחלאנית עשויה להתפרש כשבחים מהוססים או כניטרליות אסטרטגית, אבל בהחלט לא כגינוי.
"אנחנו זוכרים את התפקיד ההיסטורי של איחוד האמירויות בתמיכה בעמידה היציבה ובמהפכה שלנו, ובתמיכה העקבית של המדינה במאבק שלנו להשגת חופש… אנחנו מקווים כי האמירויות תמיד יכבדו את האינטרסים של הפלסטינים ויישמו את כל מערכת היחסים שלהם מתוך מסגרת של אסטרטגיה המכוונת לסיום הכיבוש", כך נכתב בהודעה של זרם הרפורמה הדמוקרטית.
ברמאללה, במקביל, מספר גורמים רשמיים אמרו כי לדעתם דחלאן היה מעורב באופן ישיר בהסכם הנורמליזציה. "דחלאן פעל בעבר נגד האינטרסים של העם והמולדת שלו", כך אמר נביל שעת, יועץ בכיר לנשיא עבאס לאתר al-Khaleej Online. "הוא גם שיחק תפקיד בהסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות – אשר מפנה את הדרך לנורמליזציה כוללת – והוא צריך להתבייש בעצמו".
שמועות לא מבוססות החלו לצוץ כבר בחודש יוני, על כך שדחלאן שיחק תפקיד בארגון שני משלוחי סיוע סביב ההתמודדות עם הקורונה, אותם ייעדה אבו דאבי לפלסטינים, אשר דחו אותם באותו זמן בטענה כי היוזמה לא תואמה מולם.
הקשרים בין איחוד האמירויות לרשות הפלסטינית קפואים מאז 2012, על אף שיש לרשות שגריר במדינת המפרץ (שהיא הודיעה על החזרתו על רקע ההכרזה על הסכם הנורמליזציה). הפעם האחרונה שבה עבאס ביקר באיחוד האמירויות הייתה ב-2011, אז נפגש עם נסיך הכתר מוחמד בן זאיד באבו דאבי.
איחוד האמירויות, מדינה שהייתה בעבר תומכת פיננסית משמעותית של רשות הפלסטינית, הפסיקה לפני זמן רב לשלוח כספים לממשלה ברמאללה. מנתוני משרד האוצר של הרשות הזמינים לעיון באופן פומבי, עולה כי האמירויות שלחו בממוצע 87.8 מיליון דולר בשנה לרשות בין השנים 2008 ל-2013.
ב-2014, הכסף הפסיק לזרום לחשבונות הבנק של הרשות. במקום זאת, איחוד האמירויות החלה להפנות את המזומנים למוסדות עצמאיים, כמו האו"ם. עשרות אלפי פלסטינים – בהם בעלי דרכון פלסטיני – ממשיכים לגור ולעבוד באמירויות.
חלק מהגורמים העוקבים אחרי הנושא האשימו את דחלאן בהתדרדרות היחסים. מאז תחילת הגלות שלו באיחוד האמירויות, הרשות הפלסטינית חקרה והגישה כתבי אישום נגדו במספר סעיפי אישום, לרבות שחיתות לכאורה. הוא נשפט שלא בנוכחותו בבית משפט פלסטיני ב-2016, ונידון לשלוש שנים בכלא.
נבחרת ישראל בכדורסל נשים עד גיל 20 (נבחרת העתודה) הפסידה הערב לצרפת 79:66 בגמר אליפות אירופה.
חרף ההפסד – זהו ההישג הטוב ביותר בתולדות כדורסל הנשים בישראל.

המשטרה תחל מחר להציג למשפחות הנרצחים את ממצאי הבדיקות שבחנו את תפקוד הארגון בטבח 7 באוקטובר 2023, כך הודיעה המשטרה, לאחר שנה של חקירה.
בחודש אוגוסט פתחה המשטרה בחשאי בכמה בדיקות, בפיקוח קצינים בכירים, שנועדו לבחון כיצד הגיבה למתקפות בהובלת חמאס על יישובים ישראליים ברחבי עוטף עזה.
המפכ"ל דני לוי הדגיש כי הבדיקות לא יטילו אחריות על אנשים מסוימים, כך דיווחו אז כלי תקשורת בעברית. לפי הדיווחים, מטרתן הייתה לסייע למשטרה להפיק מסקנות מבצעיות ולשפר את היערכותה למצבי חירום.
בשלב זה אושרו כל הבדיקות בידי הפיקוד הבכיר של המשטרה, נמסר מהארגון. עוד צוין כי ממצאי הבדיקות הוצגו לפני שבוע לשוטרים ששרדו את הקרבות נגד מחבלי חמאס במהלך הפלישה.
לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, מחנהו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקבל 52 מנדטים, יתר המפלגות הציוניות היו משיגות 58 מנדטים, וחד"ש־תע"ל ורע"ם – עשרה מנדטים, כך נמצא בסקר שפורסם הערב בתאגיד השידור כאן.
שלוש רשימות שנסקרו לא עברו את אחוז החסימה: הרשימה החדשה של חילי טרופר ויועז הנדל, שקיבלה 3.1% מהקולות, רשימתם של בני גנץ ושל דדי שמחי, שגרפה 2.7% מהקולות, ובל"ד, שהשיגה 2% מהקולות.
רשימתם של טרופר והנדל אמנם לא עברה בסקר את אחוז החסימה, שעומד על 3.25%, אך הייתה מאוד קרובה אליו.
זו הפעם הראשונה שבה מפלגתו של גדי איזנקוט, ישר!, קיבלה יותר מנדטים מהליכוד בסקר של תאגיד השידור.
תרחיש נוסף שנבחן הוא שבנוסף ל־14 הרשימות שנסקרו יתמודדו רשימה בראשות יולי אדלשטיין, גלעד ארדן ואיילת שקד ורשימה בראשות עופר וינטר.
בתרחיש זה רשימתם של טרופר ושל הנדל השיגה 2.7% מקולות הבוחרים, רשימתו של וינטר – 2.4% ורשימתם של גנץ ושל שמחי – 2.1%.
אם אדלשטיין, ארדן ושקד יבחרו לחבור לישר!, ישראל ביתנו, ביחד והדמוקרטים, יהיו להם יחד 61 מנדטים. למחנה נתניהו, המורכב מהליכוד, עוצמה יהודית, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית, יהיו 49 מנדטים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוטה שלא לערוך סיבוב בחירות נוסף לתפקיד מבקר המדינה על רקע החשש שלא ישיג את הרוב הדרוש לבחירת מועמדו, מיכאל ראבילו, כך דיווח הערב יובל שגב בחדשות 13.
ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה הערב לקדם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, שלפיה, הממשלה תוכל לסטות מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה.
לפי ההצעה, הממשלה לא תוכל לסטות מחוות הדעת אם זו תעסוק בהפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו לייעוץ המשפטי בחוק.
עוד קובעת ההצעה שאם שר בממשלה סבור שעמדת הממשלה, הנוגעת לתחום שבו הוא עוסק, לא מוצגת כראוי, הממשלה תוכל לקבוע שעורך דין אחר, ולא הייעוץ המשפטי לממשלה, ייצג את הממשלה בבית המשפט.
אם הממשלה בחרה להיות מיוצגת באמצעות עורך דין אחר, היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.
הצעת החוק קובעת שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה נתון לפיקוחו של שר המשפטים.
לפי ההצעה, אם החוק יאושר, הוא ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027.
כבר למעלה משלושים שנה שהיא איתנו, שיטת הפריימריז. מצב הדמוקרטיה לאורך השנים האלה בירידה מואצת. הפריימריז אינם משרתים את הדמוקרטיה בישראל, כי אם להיפך: הם מעצימים את החולשות והמורכבויות בחברה הישראלית. נניח לרגע לצורך הדיון לעצם מהות השיטה ולרלוונטיות שלה למציאות הגאופוליטית והאוניברסלית, ונתמקד בישראל.
בבסיסה, שיטת הפריימריז מושתתת כולה על מעורבותו האזרחית של הציבור. אזרחים בוחרים בעצמם את נציגיהם מתוך רשימת מועמדים. רף האחריות האזרחית-ציבורית שלהם נדרש, לכאורה, להיות גבוה יותר: האזרח כבר נדרש להכיר יותר לעומק לא רק את המועמד ועמדותיו, אלא גם איפה הוא בהשוואה למועמדים אחרים.
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

בשעה שהשיח הציבורי בישראל מתמקד בביטחון, בשוויון בנטל, במשילות ובמאבקי זהות, כמעט לא מתקיים דיון בשאלה שתעצב את החיים של כולנו בעשורים הקרובים. איך נזדקן כאן.
דווקא בתקופה שבה הוויכוח הציבורי עוסק שוב ושוב בשאלות של חלוקת משאבים, אחריות משותפת וחוסן לאומי, כדאי לזכור שהזדקנות האוכלוסייה אינה סוגיה של מגזר אחד אלא של החברה כולה.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

המצב בהחלט כן פתיר, אך הוא דורש הקרבה, שהמערב האימפוטנטי לא מוכן לה: עליית מחירי הנפט ומוות של חיילים (שזה, אם מישהו שכח, מטרת הצבא). צריך לפתוח במלחמה עצימה ולהשתלט על המיצרים. זה הפתרון. כל דבר אחר לא יפתור את הבעיה.
איראן פשוט עושה צחוק, בעזרת המיצרים, מהעולם כולו.
והעולם מקבל את היריקות בפנים ואומר: הי, תראו, גשם. אל ניניו. סופר אל ניניו.
וכבר נאמר על ידי חכמים: זה בכלל לא משנה כמה כוח יש לך. משנה בכמה כוח אתה מוכן להשתמש. והתשובה כרגע היא: אפס.
לכל המצקצקים שקובלים על הסדרת עין-יהודה: ("לקחו לנו את הטבע") הייתם במקומות לא מוסדרים? ראיתם מה קורה שם? אנחנו לקראת 'בין-הזמנים'. ממליץ לכם בתקופת בין הזמנים ללכת למקומות כאלה. תראו מה זה יהודים. מה זה ישראלים. תראו מה זו "תרבות" בת אלפי שנים. גועל נפש.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו