שר המשפטים יריב לוין עשה אמש (חמישי) טובה גדולה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בהחלטתו לדבר בשידור חי ממשרדו בתגובה לנאומה ההיסטורי בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, דקות אחדות לאחר סיום דבריה.

מבלי דעת, סייע לוין לנשיאה חיות למסגר את האירוע הציבורי כקרב ראש בראש בין נשיאת בית המשפט העליון לבין שר המשפטים, במאבק על דמותה המשטרית והדמוקרטית של המדינה.

נשיאת העליון מיקדה בנאומה את כל חיציה כלפי שר המשפטים – הוא למעשה היחיד המוזכר בשמו בכל הנאום – ונמנעה מלהזכיר בנאומה ולו פעם אחת את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכך למעשה העניקה לראש הממשלה הזדמנות להיות המבוגר האחראי שיכבה את הלהבות. לא בכדי, נתניהו שמר אתמול על שתיקה ולא הגיב לנאומה של חיות או של לוין.

מבחינה ציבורית, חיות עדיפה על לוין. השידורים החיים מדיוני בג"ץ מלמדים שכל פעם שהציבור נחשף לאסתר חיות מדברת, מערכת המשפט צוברת עוד כמה נקודות בדעת הקהל. כשיריב לוין מופיע – ובוודאי מופע אימים כמו זה שנתן אמש – אפשר להניח לגביו את ההיפך.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נושאת דברים בכנס למשפט ציבורי בחיפה, 13 בינואר 2023 (צילום: שיר תורם/פלאש90)

מבחינת שיעור הקומה האינטלקטואלי, המקצועי והאישיותי – אין באמת מאבק בין השניים.

חיות, שהתכוננה כל השבוע לנאום אמש בידיעה כי מדובר בנאום חייה, לא פחות, הפגינה אומץ לב ציבורי, שאר רוח, הדרת כבוד על אף המילים החריפות וחסרות התקדים שהשמיעה, ויכולת להסביר לציבור כולו, בגובה העיניים, מה משמעות ריסוק יכולתה של מערכת המשפט להגן על זכויות האדם ועל שלטון החוק.

חיות, שהתכוננה כל השבוע לנאום אמש בידיעה כי מדובר בנאום חייה, לא פחות, הפגינה אומץ לב ציבורי, שאר רוח והדרת כבוד – על אף המילים החריפות וחסרות התקדים שהשמיעה

לוין, לעומת זאת, נשא נאום מביך, שבו ניסה בפעם המי-יודע-כמה את אותו טריק עבש, להדביק לחיות תווית פוליטית, כאילו היא עומדת בראש מפלגה ולא בראש הרשות השופטת במדינה.

חיות גייסה את מלוא הרטוריקה ההתקפית שתפקידה הממלכתי מאפשר, ביודעה כי דבריה משודרים בערוצי הטלוויזיה בשידור חי, כדי להעביר לציבור את המסר שלפיו תוכנית החקיקה של לוין איננה תוכנית לתיקון מערכת המשפט, אלא לריסוקה.

לא שזה עזר לה: "התנועה למשילות ודמוקרטיה", מבית היוצר של ח"כ שמחה רוטמן, תואם לוין מהימין הקיצוני, מיהרה אמש להגיש תלונה נגד חיות לנציב התלונות על השופטים, בטענה שהפרה את כללי האתיקה לשופטים. החבורה הזו אינה מעוניינת לשמוע ביקורת על תוכנית העוועים שלהם.

נשיאת העליון פתחה בסערה, כשהגדירה את תוכניתו של לוין "מתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט", כאילו המערכת היא אויב שיש להסתער עליו.

"תוכנית לריסוק מערכת המשפט", היא נתנה לה הגדרה קולעת, ובהמשך הוסיפה כי "משמעותה של התוכנית הזו (בגרסה הכתובה של נאומה שהופצה לתקשורת, נכתב – "התוכנית הרעה הזו"; בנאום עצמו בחרה חיות לדלג על "הרעה") היא שינוי זהותה הדמוקרטית של המדינה לבלי הכר".

הביטויים החריפים הבטיחו כי חיות תכבוש את הכותרות. אך היו לה גם הסברים, שנועדו לכבוש את ליבם של אנשים מקרב הציבור, שאינם מתעניינים בהיבטים מופשטים של יחסי הגומלין בין מערכות השלטון.

היא מנתה פסקי דין חשובים מן העבר, שבהם בית המשפט ביטל דבר חקיקה של הכנסת או החלטה ממשלתית מטעמי אי-סבירות קיצונית, תוך שהוא בא לעזרת הציבורים המוחלשים ביותר בחברה, ולהגנת זכויות האדם.

כתלמידה שקדנית, חיות עברה סעיף-סעיף בתוכנית הריסוק של לוין, והוכיחה עד כמה היא מבוססת על שקרים מופרכים, שמקורם בשנים ארוכות של הסתה נגד מערכת המשפט. החל מהטענה שאין פרוטוקולים המתעדים את ישיבות הוועדה לבחירת שופטים, וכלה בטענה שבית המשפט מתערב בכל החלטה שלטונית ומנהל הלכה למעשה את המדינה במקום הפוליטיקאים.

כתלמידה שקדנית, חיות עברה סעיף-סעיף בתוכנית הריסוק של לוין, והוכיחה עד כמה היא מבוססת על שקרים מופרכים, שמקורם בשנים ארוכות של הסתה נגד מערכת המשפט

זמן קצר אחרי שחיות קצרה מחיאות כפיים חריגות בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה – כנס שאליו סירב לוין להגיע – שר המשפטים מיהר להופיע בשידור חי ממרתף הבניין בצלאח א-דין.

בטון נרגן אף יותר מהרגיל, ביקש לוין לטשטש כל הבדל בין חיות לבין פוליטיקאים מן האופוזיציה כיאיר לפיד ויאיר גולן, ובינה לבין הציבור המאיים לשטוף במוצאי שבת את רחובות תל אביב בהפגנת מחאה נגד תוכנית החקיקה שלו.

"מסתבר שקיימת בישראל מפלגה נוספת. מפלגה שלא התמודדה בבחירות שהתקיימו אך לפני חודשיים", אמר לוין, "מפלגה ששמה את עצמה מעל הכנסת, מעל להכרעת העם. שמענו רטוריקה מוכרת מהפגנות הדגלים השחורים. זו אותה אג'נדה פוליטית, זו אותה קריאה להבעיר את הרחובות. לא שמענו ממלכתיות, לא שמענו ניטרליות. לא שמענו עמדה משפטית מאוזנת. שמענו אמירות של פוליטיקאים המתסיסים מפגינים".

ועם זאת, בדבריו של שר המשפטים היה חבוי מסר חדש, שלא הופיע בימים הקודמים. אולי ראש הממשלה או חבריו לקואליציה ציננו במעט את רוח הקרב שלו, והביאו אותו לשתול בנאומו הקצר הצעה לקיים הידברות על פרטי תוכניתו, תוך הצגתה כנקודת מוצא לדיון בלבד. "אני מחויב לקיים דיאלוג ושיח מקיפים עם נציגי כל חלקי העם כדי להגיע לתוצאה המאוזנת והטובה ביותר", אמר.

אפשר שזו תחילתה של ירידה מהעץ, סמלית או משמעותית יותר.