ועדת הצוללות בראשות השופט אשר גרוניס "חגגה" השבוע שנה להקמתה. ב־24 בינואר אשתקד החליטה הממשלה ה־36 על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תהליכי רכש הצוללות וכלי השיט. אולם, "חגיגות" השנה עברו בדום שתיקה.
שנה שלמה חלפה והוועדה עדיין לא קיימה אפילו דיון פומבי אחד. מאז תחילת דיוני הוועדה, חבריה הקדישו שבועות ארוכים לאיסוף ולמידת החומר. במסגרת הזו, הוועדה הזמינה שורה של מומחים ממערכות הביטחון, כאלה שבהמשך אמורים להיות מוזמנים גם כעדים פורמליים.
מהאנשים שכבר זומנו לדבר בפני הוועדה במסגרת שלב איסוף החומר אנחנו למדים כי לא כל חברי הוועדה נכחו בפגישות למידת החומר.
הוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס כוללת גם את נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, השופט בדימוס צבי זילברטל, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר גדעון פרנק ופרופסור יעקב בורטמן, לשעבר תא"ל וראש להק ציוד חיל אוויר.
בראשית חודש ינואר 2023 הוועדה עברה מהשלב המקדים – של למידת החומר – לשלב הזמנת העדים. עד לרגע זה, מנהל הוועדה פרסם רק שם של עד אחד: עמוס גלעד
כאמור, בשלבים המוקדמים (לפחות בישיבות האמורות לעיל) רק שניים מתוך חמשת חברי הוועדה נכחו. שאר המשתתפים היו יועצים או עוזרים של חברי הוועדה, שביקשו ניירת, מידע ורקע.
בראשית חודש ינואר 2023 הוועדה עברה מהשלב המקדים – של למידת החומר – לשלב הזמנת העדים. עד לרגע זה, מנהל הוועדה פרסם רק שם של עד אחד: עמוס גלעד, מי שהיה ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון בזמן רכישת הצוללות.
אילו עדים נוספים הגיעו להעיד בפני הוועדה? לא מגלים. זה סודי. כמה פעמים הוועדה מתכנסת במהלך השבוע והאם כל חברי הוועדה נוכחים? לא מגלים. זה סודי. נכון לינואר 2023, הוועדה מתכנסת בבניין בעל כניסה צדדית בתוך מתחם משרד הביטחון בתל השומר, במבנה שהיה בעבר (ככל הנראה) הבניין של מחלקת תשלומים (מת"ש) של משרד הביטחון/צה"ל.
סמוך למבנה ניצב בניין מפקדת המשטרה הצבאית לשעבר. כדי להגיע לדיונים צריך לעבור דרך שערי בידוק צבאיים, ולכן עיתונאים שירצו בעתיד להיכנס לשם כדי לסקר את דיוני הוועדה יתקשו לעשות זאת.
כדי להגיע לדיונים צריך לעבור דרך שערי בידוק צבאיים, ולכן עיתונאים שירצו בעתיד להיכנס לשם כדי לסקר את דיוני הוועדה יתקשו לעשות זאת
הוועדה, כאמור, הוקמה בינואר 2022 אך כמה חודשים לאחר מכן, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת קבעה תיקון בהחלטת הקמת הוועדה.
בעקבות כך, במאי 2022 החליטה הממשלה ה־36 כי הכלל המרכזי של דיוני הוועדה יהיה פומביות הדיון – אלא אם הוועדה תקבע כי נידונים דברים מסווגים הקשורים לביטחון המדינה וליחסי החוץ. אף על פי כן, בכל תקופת החלק הראשון של הוועדה (התדרוכים) – וגם כעת בחלק שמיעת העדויות הכול מתנהל בדלתיים סגורות.
אף שהחלק של שמיעת העדויות התחיל בשבוע הראשון של חודש ינואר – התקשורת לא הוזמנה עד כה לשום דיון. החשאיות הזאת מאפשרת לוועדה אולי גם ל"שרוד". אחד החששות שמביעים האנשים המעורבים בעבודת הוועדה הוא שהממשלה החדשה של בנימין נתניהו תנסה להצר את צעדיה או אף להוביל החלטה ממשלתית להפסקת עבודתה.
חלק מהעדים שאמורים להגיע ולדבר בפני הוועדה חצו את גיל 80 – והם לא נהיים צעירים יותר מיום ליום. כמו כן, הזמן שעבר מאז תהליכי הרכש לא מקל עליהם. לכן, בסופו של דבר, כשהם יגיעו לדבר בפני הוועדה, יתכן שהם יתקשו לשחזר את הפרטים.
חלק מהעדים שאמורים להגיע ולדבר בפני הוועדה חצו את גיל 80 – והם לא נהיים צעירים יותר מיום ליום. כמו כן, הזמן שעבר מאז תהליכי הרכש לא מקל עליהם
אחד העדים המרכזיים הוא הנשיא לשעבר ראובן ריבלין בן ה־83, שבשנת 2015 – במהלך ביקור בברלין – הביע דאגה בפני קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על מכירת צוללת מתקדמות למצרים. באותה פגישה מפורסמת, מרקל חשפה בפניו את שלא ידע עד אותו רגע – שנתניהו אישר לבצע את המכירה. ריבלין נדהם באותו הרגע.
הדברים הללו אמורים להישמע בפני חבר ועדת גרוניס – והתקשורת הישראלית אמורה לקבל רשות לסקר את דיוני הוועדה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונגיד שהועדה מזמינה לעדות סמנכ'ל שיווק באגרסקו, או סגן מנכל באמדוקס. אנחנו באמת רוצים לפרסם לכל העולם מי 'עובד מהצד' עבור בטחון ישראל? רשימה מלאה לאירנים של המעורבים ברכש צבאי? ואולי גם באיזה בי'ס הילדים שלהם לומדים בברלין?
ויש את העדים הידועים. 'עמוס גלעד' (ודומיו) כמות הסודות הבטחוניים בראש של הבנאדם עצומה. בעדות של עד כזה, לועדה אין מושג למפרע אם הוא יקח את התשובה שלו לדימונה, או לאתר ניסויי חייזרים בניו מקסיקו. הם לא יודעים למפרע עד לרגע שהוא עונה.
אני לא מבין את כל הטיעונים נגד סודיות הועדה. יש כאן ברירה בין לגלות את האמת כולה בדלתיים סגורות, או לעשות הצגה לתקשורת שתביא המון קליקים, אבל לא תגיע לחקר האמת.
לא בכל מקום אוטומטית יש פאשלות ופוליצר. לפעמים צריך לחשוב פעמיים לפני שכותבים מאמר. ולא נורא אם יום אחד לא יהיה מאמר. אפשר מחר לעשות שניים
וזה לא רק לכותבת המאמר הזה. זה לכל התקשורת הישראלית. תעצרו שנייה ותחשבו. ואז אחוזי אמון הציבור בכם ישברו את גג החד סיפרתי