זה היה מהיר: שלושה שבועות אחרי שנכשלה בבחירות לכנסת ונפרדה ממשרד הפנים, איילת שקד מכפילה את שכרה השנתי פי כמה בג'וב מפנק בחברת נדל"ן ציבורית.

היא תקבל שכר שנתי של 1.7 מיליון שקל וחבילת אופציות למניות ב-1.8 מיליון שקל, בכפוף לאישור בעלי המניות באסיפה שתתקיים בעוד חודש. וכל זה ב-60% משרה שישאיר לה מקום לחברות בדירקטוריונים יוקרתיים שיוכלו להניב הכנסה של עוד מאות אלפי שקלים בשנה. לא רע בכלל לשיכוך החיים החדשים באזרחות, הרחק ממוקדי הכוח הפוליטיים.

שקד מדלגת בקלילות למגזר הפרטי ולפי שעה זה עובר חלק ואולי קצת חומק מתחת לרדאר. בימים כתיקונם, המעבר המהיר מדי היה מאותגר על ידי גופים לשמירה על איכות השלטון והממשל התאגידי, אך בצוק העתים, בזמן מאבק על כללי המשחק הבסיסיים של הדמוקרטיה, גם זה לא קורה.

שרת הפנים איילת שקד בפגישה עם ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים. ינואר 2022

הרגולטורית עוברת למפוקחים

ובכל זאת, ההצטרפות של שקד למי שעד לפני רגע היו כפופים להחלטותיה מעוררת סימני שאלה כבדים. פוליטיקאים מכהנים רואים את מצנח ההסתגלות שלה בעיניים כלות ועלולים לגלות הבנה יתרה לצרכי המגזר הפרטי כדי להשאיר לעצמם אופק תעסוקתי על חשבון האינטרס הציבורי.

במלים אחרות, חשש להרעה נוספת ביחסי הון שלטון. שקד מנצלת לקונה בחוק שירות הציבור, שקובע כי רגולטורים ופקידים שהיתה להם סמכות לקבוע הסדרים במשק מחויבים בשנת צינון לאחר פרישתם, אך הפוליטיקאים משום מה פטורים מכך.

שקד מנצלת לקונה בחוק שירות הציבור, שקובע כי רגולטורים ופקידים שהיתה להם סמכות לקבוע הסדרים במשק מחויבים בשנת צינון אך הפוליטיקאים משום מה פטורים

המטרה היא למנוע מצב שבו רגולטור ישקול גם את עתידו האישי ועלול להיטיב עם גורמים בשוק הפרטי, או ישתמש בקשריו במסדרונות הממשל כדי להיטיב עם המעסיקים החדשים.

הצהרת איילת שקד במינוי לדירקטורית בקרדן נדל"ן. ינואר 2023 (צילום: צילום מסך אתר הבורסה)

בז'רגון הפוליטי זה נקרא שבי רגולטורי: משרת הציבור שבוי של הגורמים העסקיים ושנת הצינון שגם היא קצרה, אמורה לצמצם את התופעה הזו מבלי לפגוע בחופש העיסוק.

יש עמימות בשאלה האם החוק נוגע גם לנבחרי ציבור ולא רק לפקידים. כרגע התפיסה המקובלת היא שהפוליטיקאים מופלים לטובה, כאמור. עם זאת, רוח החוק ברורה והמקרה של שקד נכנס בדיוק למסגרת התחולה הזו, לפחות במישור הציבורי.

כרגע התפיסה המקובלת היא שהפוליטיקאים מופלים לטובה ולא צריכים צינון. עם זאת, רוח החוק ברורה והמקרה של שקד נכנס בדיוק למסגרת התחולה הזו, לפחות במישור הציבורי

לצד התעמרות והקשחת התנאים כלפי מבקשי המקלט עד השנייה האחרונה בתפקיד, במהלך הקדנציה שלה כשרת פנים שקד היתה אחראית על מנהל התכנון, קידמה את החלופה על שמה לתמ"א 38, חידשה את המסלול המהיר באישורי בנייה בוותמ"ל והרבתה להיפגש עם בכירי ענף הנדל"ן עם הרבה מאוד נפש חפצה לא מוסתרת.

השפעה ישירה על נדל"ן

כעת היא עוברת לצד שלהם, תחילה כסגן יו"ר קרדן נדל"ן ובעוד כמה חודשים תחליף בתפקיד היו"ר את יוסף גרינפלד, שמכר את השליטה בחברה לגיל דויטש, רוני בירם ואבנר שנור.

לשקד אין ניסיון בנדל"ן אבל כמי שהיתה אחראית על השלטון המקומי ומנהל התכנון, היא תוכל לתרום מקשריה לחברה שעוסקת בייזום בנייה בישראל ובפרט בפינוי בינוי והתחדשות עירונית, ותלויה מאוד באישורי בנייה.

החברה מציינת בדו"חותיה כי מבחינה רגולטורית, היא נהנתה בחוק ההסדרים האחרון מהגדלת השימוש המותר למגורים על חשבון שטחי תעסוקה, מתן סמכות לוועדות מקומיות להגדיל שטח למגורים במאות אחוזים, הקלה בהיטלי השבחה בפינוי בינוי, הורדת הרף של אישורי דיירים בפרויקטים באופן דרמטי, חתימה על הסכמי גג אזוריים, תמריץ לרשויות מקומיות להגדיל את היתרי הבנייה וקיצור הליכי התכנון.

כל המהלכים האלה חנו בגבול הגזרה של שקד. הרווחיות של חברות נדל"ן שפועלות בשוק המקומי הושפעה מהחלטותיה. אלא שהיא לא חשבה שעליה להמתין קצת לפני שתצטרף לקידום הפרויקטים לבנייה בקרית מוצקין, באר יעקב וגבעת שמואל ושלל רשויות מקומיות אחרות בהן החברה פועלת.

כל המהלכים האלה חנו בגבול הגזרה של שקד, שהרווחיות של חברות נדל"ן בשוק המקומי הושפעה מהחלטותיה. היא לא חשבה להמתין קצת לפני שתצטרף לקידום הפרויקטים שלהן

שרת הפנים איילת שקד מגיעה לישיבת הממשלה, 10 ביולי 2022 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

הפקידים נבלמו, פוליטיקאים לא

כאמור, פקידי הציבור לא נהנים מהפריבילגיה הזו וכשהם מבקשים לקצר את הדרך, לא תמיד מצליחים. כך למשל במקרה של אריאל יוצר, שעם פרישתו ממשרד האוצר, אחרי שהיה ממונה בין השאר על הותמ"ל, ביקש להתמנות למנכ"ל חברה שבשליטת קובי מימון. נציבות שירות המדינה סרבה לדרישתו לקצר את הצינון משבועות ספורים, ובסופו של דבר החברה נסוגה מהמינוי.

אותה חברה היא אמנם שותפות גז, אך בעלת השליטה בה היא שחקנית גדולה בענף הנדל"ן והנציבות התנגדה לקיצור הצינון רק מחשש "לפגיעה בטוהר המידות בשירות המדינה ובתדמיתו בעיני הציבור".

במקרה של אבי שמחון, שעבר מהמועצה הלאומית לכלכלה לחברת ניהול חסכון פנסיוני, המדינה דווקא הסכימה לקיצור הצינון אך הוועדה השיפוטית בנציבות כן התנגדה לכך והתעקשה שהוא יחכה שנה בטרם ייכנס לתפקיד. זאת, אף ששמחון לא היה הרגולטור שמפקח ישירות על אותה חברה.

במקרה של אבי שמחון שעבר לניהול חברת חסכון פנסיוני, המדינה דווקא הסכימה לקיצור הצינון אך הוועדה השיפוטית בנציבות כן התנגדה לכך והתעקשה שהוא יחכה שנה

בניגוד לכך, הפולטיקאים לא צריכים לעבור את המשוכה הזו ושקד היא לא הראשונה שנהנית מהכרטיס החופשי: כך היה בדילוג של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, לדירקטוריון כיל וחברות ציבוריות רבות אחרות חודשים ספורים אחרי שפרש מהכנסת, שלום שמחון שמונה לדירקטור בשיכון ובינוי חודשים אחדים שסיים את חברותו בכנסת.

פרופ' אבי שמחון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

לשם השוואה, משה כחלון חיכה שנה עד שקיבל מינוי עם חבילת שכר חריגה של מעל 8 מיליון שקל בשנה, אך כעבור כשנה הוא התפטר בעקבות אי-סדרים שנחשפו בחברה.

לשם השוואה, משה כחלון חיכה שנה עד שקיבל מינוי עם חבילת שכר חריגה של מעל 8 מיליון שקל בשנה, אך כעבור כשנה הוא התפטר בעקבות אי-סדרים שנחשפו בחברה

אין חשש שבכנסת הנוכחית מישהו ירים את הכפפה שתחייב את הפוליטיקאים לחכות קצת לפני שהם עוברים מהגוף שפיקחו עליו לזרועות השוק הפרטי. המקרה של שקד כנראה כשר מבחינה משפטית ולא מריח מפשיזם, אבל מעלה צחנה מסוג אחר.