המהלכים החקיקתיים הדרמטיים שמקדמת הממשלה הנוכחית מלחכים גם את גזעי העצים. חוק תשתיות חדש שמקודם בימים אלה על ידי האוצר משקף את התפיסה שבאה לידי ביטוי גם בחוק ההסדרים, לפיה הסביבה והטבע הם גורמים מפריעים, מעכבים, מכשולים שיש להסיר מהדרך, ולא נכסים חיוניים שיש לטפח לטובת איכות החיים והחיים עצמם.
וכדי להסיר את מכשול העצים, צריך להזיז הצידה גם את שומר הסף שתפקידו להגן עליהם – פקיד היערות הראשי.
חוק התשתיות נועד בעיקרון למטרה מבורכת: האצת פרויקטים לאומיים בתחומי התחבורה, האנרגיה ועוד. האמצעי – הסרת חסמים בירוקרטיים וניסיון לסנכרן ולייעל את שיתוף הפעולה בין הגופים השונים שמעורבים מטבע הדברים במגה-פרויקטים.
כדי לחצוב מנהרה לקו מטרו יש צורך בתיאום בין חברת החשמל, תאגיד המים, חברות התקשורת, הרשות המקומית ושלל משרדי ממשלה, וזו רק רשימה חלקית. בישראל, ריבוי השחקנים המעורבים נוטה להפוך מהר מאוד לכאוס ולמריחת זמן, ובתחום הזה יש הרבה מקום לשיפור.
בין יותר מ-50 סעיפי החוק, יש שניים שעוסקים בתת הכותרת "יערות", ומתמקדים בסמכויותיו של פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות בנוגע למה שמוגדר "מיזמי תשתיות חיוניים מועדפים".
כיום, פקיד היערות, ד"ר ארז ברקאי, הוא הסמכות האחרונה להטיל וטו על תכנית מסוימת אם הוא מגיע למסקנה שהיא כוללת כריתה לא הכרחית של עצים בעלי ערך. לא פעם הוא שולח את המתכננים ואת גורמי התשתיות לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרך לבצע את הפרויקט תוך כדי מזעור הפגיעה בעצים.
כיום, פקיד היערות, ד"ר ארז ברקאי, הוא הסמכות האחרונה להטיל וטו על תכנית מסוימת אם הוא מגיע למסקנה שהיא כוללת כריתה לא הכרחית של עצים בעלי ערך
דוגמה לכך ניתנה לאחרונה כשפקיד היערות אסר על נת"ע ועיריית תל אביב לכרות מאות עצים בדרך נמיר בצפון תל אביב לטובת נתיב אופניים, וחייב אותם לחזור לשולחן השרטוטים ולתכנן שביל בתוואי שיציל חלק גדול מהעצים.
דוגמה נוספת: ההחלטה של ברקאי לבטל כריתה של עשרות אקליפטוסים עתיקים לטובת מסלול המטרונית בכביש שמחבר בין בוסתן הגליל לעכו.
ואלה לא שני המקרים היחידים שבהם בפער בין התוכניות הראשוניות לתוצאה הסופית ניצלו מאות עצים מכריתה.
המתכננים, היזמים והקבלנים רואים בפקיד היערות מטרד, אבל מהצד השני הוא סופג לא פעם ביקורת קשה בטענה שהוא מכופף את ראשו בפני אינטרסים נדל"ניים ותשתיתיים ומאפשר כריתה המונית של עצים.
בימים האחרונים, למשל, מסתובבות ברשת תמונות שצילמו תושבים זועמים בחולון בהם נראים עשרות עצים שנכרתו במסגרת העבודות על קו הרכבת הקלה של נת"ע.
במדינה צפופה שהפכה בשנים האחרונות למקבץ ענק של עבודות תשתית ואתרי בנייה, המתח בין בינוי ו"פיתוח" לבין הצורך לשמור על העצים הולך וגובר, ופקיד היערות הוא זה שניצב בתווך ואמור לאזן בין הצרכים. זו מלאכה עדינה, מאתגרת, ולעיתים – כמו שופט במשחק כדורגל סוער – הוא יורד מהמגרש כששני הצדדים מקללים אותו.
במדינה צפופה שהפכה בשנים האחרונות למקבץ ענק של עבודות תשתית ואתרי בנייה, המתח בין בינוי ו"פיתוח" לבין הצורך לשמור על העצים הולך וגובר, ופקיד היערות הוא זה שניצב בתווך ואמור לאזן בין הצרכים
אלא שהחוק החדש, בלי למצמץ, מזיז את פקיד היערות הצידה. סעיף 24 רומז לו שהוא צריך להתנהג יפה, ושבתהליך קבלת ההחלטות עליו לקחת בחשבון את הנזק שייגרם מעיכוב בלוחות זמנים כתוצאה מאי מתן רישיון כריתה; את התייקרות העבודות כתוצאה מאי מתן רישיון כריתה; ושבטרם יגבש עמדה עליו לפנות לחברה המבצעת ולשמוע מה יש לה לומר.
את כל אלה פקיד היערות עושה כבר כיום, אבל מנסחי החוק בחרו להדגיש את חובתו לקידום התשתיות – ולא מזכירים במילה את חובתו לשמור על העצים לטובת האינטרס הציבורי.
המהפך האמיתי טמון בסעיף 25: שם נכתב שאם פקיד היערות, אחרי ששקל את כל השיקולים, החליט לסרב לתת רישיון כריתה, אזי מנכ"ל משרד האוצר או מנכ"ל המשרד הממשלתי הרלוונטי (למשל תחבורה או אנרגיה) יכולים להכריע נגד עמדתו ולכפות עליו לאשר את הכריתה "אם יהיה בכך כדי להכביד הכבדה ניכרת על מיזם תשתית חיוני מועדף".
ובמילים אחרות: הסמכות האחרונה לגבי כריתת עצים עוברת מפקיד היערות למנכ"לי משרדי הממשלה. אם ממילא משרד האוצר מחליט אם לכרות עצים או לא, בשביל מה בכלל צריך פקיד יערות?
ובמילים אחרות: הסמכות האחרונה לגבי כריתת עצים עוברת מפקיד היערות למנכ"לי משרדי הממשלה. אם ממילא משרד האוצר מחליט אם לכרות עצים או לא, בשביל מה בכלל צריך פקיד יערות?
"כל מהלך שמחליש את פקיד היערות עלול לגרום לנו נזק בלתי הפיך", אומרת אדריכלית הנוף טלי וקסלר, מנכ"לית משרד "נחלת הכלל" בשם האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, "כבר היום אנחנו נמצאים במחסור גדול מאוד של עצים במרחב הציבורי והעירוני.
"אנחנו נמצאים בעידן של שינוי אקלים ותפקידנו להסתכל עשרות שנים קדימה ולאפשר לאנשים ללכת, לרכוב על אופניים ולשהות במרחב מוצל וידידותי. בין הכבישים, המדרכות, נתיבי האופניים והתשתיות קשה מאוד למצוא מקום לעצים חדשים, אז קל וחומר צריך לעשות הכול כדי לא לאבד עצים קיימים. לשחזר את האפקט של עץ בוגר זה משהו שלוקח 30-40 שנה, ולפעמים זה בכלל לא אפשרי".
וקסלר חוששת שהחלשת מעמדו של פקיד היערות תשפיע על התוכניות: "אמנם יש עוד מקום לשיפור, אבל בשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול בתוכניות לקחת בחשבון את העצים הבוגרים, בין השאר בגלל הידיעה שהן עלולות להיפסל.
"אם מלכתחילה המתכננים יודעים שיש אפשרות לעקוף את פקיד היערות, יש חשש שהם פחות יתחשבו בעצים. במציאות, כשפרויקטים מעוכבים, זה ברוב המקרים לא בגלל העצים. יש הרבה סיבות אחרות לעיכובים".
הנוסח של החוק החדש אגרסיבי מאוד. באשר למימוש שלו בשטח, עולות שאלות:
החוק מתייחס להחלטת הממשלה 202, שהתקבלה על ידי ממשלת בנט באוגוסט 2021. בהחלטה ההיא אין התייחסות לסוגיית העצים וסמכות פקיד היערות, והיא מתרכזת בזירוז פרויקטים של תשתיות לאומיות מועדפות. החלטת הממשלה כוללת רשימה של עשרה פרויקטים גדולים, רובם בתחום התחבורה: המטרו, הרכבות הקלות בגוש דן ובירושלים, המסילה הרביעית של הרכבת באיילון, הכפלת מסילת החוף, הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי ועוד.
גורמים בתחום אומרים שאם החוק החדש יתייחס בפועל רק לרשימה הזו, המצב לא נורא, כי התוכניות של רוב הפרויקטים האלה כבר אושרו והיתרי הכריתה כבר ניתנו.
אולם לפי שיחות שנערכו בימים האחרונים בין דרגים מקצועיים, נראה שבכוונת האוצר והממשלה להתייחס אל הרשימה הזו כרשימה פתוחה, ומדי פעם להוסיף פרויקטים לפי הצורך – פרויקטים שבהם לפקיד היערות לא תהיה כל יכולת עמידה והגנה על העצים.
נראה שבכוונת האוצר והממשלה להתייחס אל הרשימה הזו כרשימה פתוחה, ומדי פעם להוסיף פרויקטים לפי הצורך – פרויקטים שבהם לפקיד היערות לא תהיה כל יכולת עמידה והגנה על העצים
דוגמה מעניינת לחיכוך בין פקיד היערות לגורמי התשתיות – גם אם בנוגע לכמות קטנה יחסית של עצים – מתרחשת בימים אלה סביב התוכניות להקמת תחנת המטרו של קו M2 העתידי בכיכר הבימה בתל אביב.
כל תחנה כזו, בגלל הצורך בכניסות ויציאות אל פני הקרקע, כרוכה בחפירות נרחבות. התוכניות המקוריות כללו כריתת שורה של פיקוסים ותיקים בקצה של שדרות רוטשילד הסמוך לכיכר.
פקיד היערות סבר שמדובר בעצים בעלי ערך רב ושהכריתה אינה חיונית. במקום למתוח את התחנה לכיוון השדרה, אמר, תחפרו אותה לכיוון הכיכר – על חשבון מקומות חנייה בחניון התת קרקעי ועל חשבון חלק מהמרחב נטול העצים של הכיכר.
בעקבות התנגדותו, בימים אלה התוכנית חזרה למתכננים למקצה שיפורים ושינויים.
ככל הידוע, גורמי המקצוע במשרד החקלאות עתידים להתנגד לנוסח חוק התשתיות, אלא שמדובר במשרד חלש ולא ברור כמה המאבק על העצים נמצא בראש מעייניו של השר הנכנס, אבי דיכטר.
ככל הידוע, גורמי המקצוע במשרד החקלאות עתידים להתנגד לנוסח חוק התשתיות, אלא שמדובר במשרד חלש ולא ברור כמה המאבק על העצים מעניין את השר הנכנס אבי דיכטר
בסופו של יום, אומר גורם בתחום, "הכול מתחיל ונגמר בזה שממשלת ישראל מסרבת להתייחס לעצים כאל תשתית חיונית בפני עצמה. הרי מעט תשתיות מניבות חבילה כזו של יתרונות – אוויר נקי, צל, נוף ירוק, בית לבעלי חיים וציפורים. אבל במקום להתייחס אל העצים כאל תשתית מתייחסים אליהם כאל מטרד, כאילו שאנחנו יכולים בלעדיהם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותודה לך אביב על הבאת האמת ופרישתה ,
בכתבה כואבת זאת.
אין ספק שממשלת ישראל חייבת לשנות גישה,
ולראות את העצים כתשתית חיה וחיונית,
לפחות כמו היחס העליון שניתן לעמודי החשמל ,
שאין כל הצעה, רצון, או תוכנית להזיזם.