1
חקיקה ללא זכויות
לישראל אין חוקה שלמה ומשוריינת, יש לה כמה חוקי יסוד שמהווים לכל היותר מקבץ חלקי של נורמות בעלות מעמד חוקתי. החסר החוקתי הוא כפול: הן במעמד המשוריין של חוקה, שלא ניתן לשנותה בהתאם לשינויי מזג האוויר, והן בתכנים החסרים לה. תכנים אלה נוגעים גם לכללי היסוד המשטריים – למשל חוק יסוד החקיקה; וגם להשלמת מגילת זכויות האדם.
מגילת הזכויות החוקתית שלנו היא חלקית בלבד, ומעוגנת בשני חוקי היסוד של 1992 – כבוד האדם וחירותו, וחופש העיסוק. יש בהם זכויות הכתובות במפורש, ואין בהם זכויות יסוד בסיסיות, שהכנסת טרחה שלא לכתוב במפורש בחוקי היסוד – למשל הזכות לשוויון, חופש הביטוי, והזכות לחופש דת וחופש מדת, לצד שורה ארוכה של זכויות חברתיות כמו הזכות לבריאות, חינוך, קיום מינימלי בכבוד ועוד.
היעדרן של הזכויות הללו כזכויות מפורשות הכתובות שחור על גבי חוק יסוד, אין פירושו שאין עליהן הגנה חוקתית. בית המשפט פסק בשורה ארוכה של מקרים כי גם לזכויות הבלתי-מנויות יש מעמד חוקתי, ככל שהן מגולמות במסגרת הזכות לכבוד האדם – מפסקי הדין בעניין גיוס תלמידי הישיבות, ועד לפסק הדין שביטל את החלטת הממשלה לקצץ את מעונות היום למשפחות חרדיות.
כפועל יוצא מכך, ניתן להורות על בטלותם של חוקים הפוגעים בזכויות יסוד אלה, אם הפגיעה נעשית שלא לתכלית ראויה או באופן לא מידתי.
מנוסח הצעת התיקון לחוק יסוד השפיטה, שמקדם ח"כ שמחה רוטמן בימים אלה בוועדת החוקה שבראשותו, מתברר כי אם המהפכה המשפטית תיחקק ותאושר בקריאה שנייה ושלישית, לא יהיה עוד תוקף חוקתי של ממש לאותן זכויות בלתי-מנויות, ובית המשפט לא יוכל להגן עליהן, גם לא באופן תיאורטי.
בנוסח הנוכחי של הצעת החוק נכתב כי סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוק, כמובן בהרכב מלא של 15 שופטים ורק פה-אחד, רק אם "החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד".
בנוסח הנוכחי של הצעת החוק נכתב כי סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוק, כמובן בהרכב מלא של 15 שופטים ורק פה-אחד, רק אם "החוק סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד"
פירוש הדבר: גם אם החוק שהכנסת תחוקק יפגע אנושות בזכות לשוויון, או בחופש הביטוי, או בכל אחת מהזכויות שאינן כתובות במפורש בחוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק – בית המשפט לא יוכל לבטל את החוק, אפילו לא תחת ההנחה התיאורטית שכל 15 שופטיו יסכימו שיש לבטלו.
ועוד לא דיברנו על סמכות ההתגברות שתהיה נתונה לכנסת, הן לאחר שיינתן פסק דין כזה, אם וכאשר, והן לפניו: לפי הצעת חוק פרטית, שרוטמן מקדם במקביל ושאושרה השבוע בקריאה טרומית, ניתן יהיה לחסן כל חוק, פוגעני ככל שיהיה, מפני התערבות שיפוטית, אם רק ייכתב בו במפורש שהוא תקף "על אף האמור בכל חוק יסוד" ואם יעבור ברוב קואליציוני של 61 ח"כים בכל שלוש הקריאות.
רוטמן מתכוון לצרף את הצעת החוק הפרטית שלו, עם הצעת החוק הנדונה בוועדה, שהיא כביכול הצעת חוק מטעם הוועדה עצמה, ושתי ההצעות יצורפו יחד בדיוני ועדת החוקה כבר בשבוע הקרוב.
זה לא נגמר כאן: לפי הנוסח שרוטמן מקדם בוועדה, לא ניתן יהיה להגיש עתירות חוקתיות בטענה לפגיעה של חוק בכל אחד מחוקי היסוד המשטריים, להוציא את חוקי היסוד של 1992.
במילים אחרות – ניתן יהיה לחוקק חוקים הפוגעים באופן קשה, בלתי מידתי, בכל ההוראות הקבועות בחוק יסוד הכנסת, הממשלה, הצבא, הנשיא, מבקר המדינה, מקרקעי ישראל, אך לא ניתן יהיה לעתור נגד חוקים אלה. למעשה, רוטמן מבקש לשנמך את מעמדם החוקתי, כך שייחשבו לחוקים רגילים, לעומת מעמדם כיום, שהוא מעמד נורמטיבי חוקתי על-חוקי.
ניתן יהיה לחוקק חוקים הפוגעים באופן קשה, בלתי מידתי, בכל ההוראות הקבועות בחוק יסוד הכנסת, הממשלה, הצבא, הנשיא, מבקר המדינה, מקרקעי ישראל, אך לא ניתן יהיה לעתור נגד חוקים אלה
שנמוך זה הוא חד-כיווני בלבד, כמו מטבע שיש לה רק צד אחד: הוא יאפשר לכנסת לחוקק חוקים שפוגעים בכל מה שכתוב בהם, למשל בזכות לבחור ולהיבחר, בהיותן של הבחירות בישראל כלליות ושוות, שלכל אדם קול אחד, ועוד. אך בית המשפט, מצידו, יהיה מנוע מלקיים ביקורת שיפוטית על עצם חוקתיותם של אותם חוקי יסוד, כי לשיטתו של רוטמן הכללת המילה "יסוד" בכותרת החוק, מונעת באופן הרמטי ואבסולוטי מבית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית כלשהי.
אובדן מוחלט של כל יכולת לאיזונים ובלמים על הממשלה והכנסת, ואובדן מוחלט של כל רסן בבואו של הרוב הקואליציוני לחוקק כל חוק שיעלה על דעתו – יסמן את סופה של מדינת ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי.
2
מה מזמן השלב הבא בהפיכה
כבר עכשיו ברור שהמהפכה המשפטית לא תסתיים בריקונה מתוכן של מערכת המשפט כרשות עצמאית בעלת משקל. זהו רק השלב הראשון במהפכה, השלבים הבאים הם חוקים באין-ספור תחומים, שתכליתם יהיה מתן זכויות יתר לקבוצות שונות בציבור; קיפוחן של קבוצות אחרות; עיוות סדרי משטר תקינים; הנצחה של הכוח הפוליטי בידי היושבים בשלטון כעת; והכול – בלי שלגורם כלשהו יהיה כוח לעצור או לבטל את החקיקה הדורסנית.
השלבים הבאים הם חוקים באין-ספור תחומים, שתכליתם יהיה מתן זכויות יתר לקבוצות שונות בציבור; קיפוחן של קבוצות אחרות; עיוות סדרי משטר תקינים; והנצחה של הכוח הפוליטי בידי היושבים בשלטון
הנה דוגמאות להצעות חוק שהשלטון כבר מקדם במסלולי החקיקה:
הצעת "חוק דרעי 2" שמטרתה למנוע מבג"ץ לקיים ביקורת שיפוטית כלשהי על סוגיות הנוגעות למינוי שרים, כהונתם והדחתם – אושרה השבוע בקריאה טרומית במליאה.
לא מדובר רק בחקיקה שמטרתה לבטל את תוצאות פסיקת בג"ץ מלפני כחודש, שהורתה לראש הממשלה נתניהו לפטר את דרעי מכהונתו; אלא בביטול של "הלכת דרעי-פנחסי" משנת 1993, כך שבפועל תיעלם גם הנורמה המונעת משרים שהועמדו לדין בעבירות חמורות מלהמשיך לכהן בתפקידם במהלך משפטיהם.
גם "חוק מח"ש", שיזם ח"כ משה סעדה ללא כל קשר לרגשי נקם ביחידה שממנה פוטר, אושר השבוע במליאת הכנסת בקריאה טרומית. מדובר בהצעת חוק איומה ונוראה, המוציאה את מח"ש מתחת לכנפי הפרקליטות ומכפיפות כלשהי ליועצת המשפטית לממשלה או למערכת אכיפת החוק הפלילי, והופכת אותה לזרוע חקירות והעמדה לדין פרטית הנשלטת באופן ישיר על ידי שר המשפטים.
לא בכדי נזעק השבוע דווקא תת-ניצב בדימוס עופר שומר, שאמר ל"סרוגים" כי החוק החדש יביא ליצירת "שטאזי שיבוא באישון לילה ויעלים את מי שמתנגד למשטר". אבחנה מדויקת. פחד אלוהים.
לא בכדי נזעק השבוע דווקא תת-ניצב בדימוס עופר שומר, שאמר ל"סרוגים" כי החוק החדש יביא ליצירת "שטאזי שיבוא באישון לילה ויעלים את מי שמתנגד למשטר". אבחנה מדויקת. פחד אלוהים
גם מקומה של החקיקה והרגולציה הפועלת באופן ישיר להטבת מצבו הפוליטי והאישי של ראש הממשלה נתניהו, לא נפקד מפעולת השלטון השבוע.
בין היתר, הגישה קבוצת חברי כנסת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (ליכוד), את הצעת "חוק הנבצרות", שתכליתה למנוע מהיועצת המשפטית לממשלה או מכל גוף אחר להכריז על נתניהו כמי שנבצר ממילוי תפקיד ראש הממשלה, תוך הבהרה שכלי הנבצרות מיועד אך ורק למצב של חוסר מסוגלות מטעמים בריאותיים או נפשיים.
רק הכנסת תהיה מוסמכת להכריז על ראש ממשלה כנבצר בניגוד לרצונו, וזאת ברוב של 90 חברי כנסת. מחרתיים (ראשון) כבר תצביע ועדת השרים לחקיקה על הצעת החוק הזו, ככל הנראה מתוך כוונה לקדם אותה במהירות.
ולקינוח, שלשום (רביעי) אישרה ועדת הכספים את בקשתה החריגה של משפחת נתניהו, להגדיל באופן דרמטי את המימון שמעניקה המדינה לשני מעונותיו ולהוצאות מיוחדות נוספות של המשפחה על ביגוד, איפור וכו'. למה? פשוט כי הקואליציה יכולה.
3
אישה בורחת מבשורה
בתקופת ניהול המשא-ומתן הקואליציוני, עתרה קבוצת אזרחים לבג"ץ נגד הכוונה המסתמנת למנות את איתמר בן-גביר לשר הממונה על משטרת ישראל. הפרקליטות מיהרה להגיב, בשם היועצת המשפטית לממשלה, כי מדובר בעתירה מוקדמת, שהרי בן-גביר טרם מונה והממשלה טרם הושבעה.
למחרת היום הושבעה הממשלה החדשה ובן-גביר הפך לשר לביטחון לאומי. השופט יצחק עמית הורה ליועצת, בלשונו היובשנית, להתכבד ולהגיש תגובה לגופה של העתירה.
הזמן חלף, ותגובה אין. בעתירה הזו מייצג בא-כוח נפרד כל אחד מהמשיבים – את נתניהו מייצג משרד הבית, שמרון-מלכו; בן-גביר מייצג את עצמו; והיועצת המשפטית מיוצגת כרגיל על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות.
הזמן חלף, ותגובה אין. בעתירה הזו מייצג בא-כוח נפרד כל אחד מהמשיבים – את נתניהו מייצג משרד הבית, שמרון-מלכו; בן-גביר מייצג את עצמו; והיועצת המשפטית מיוצגת כרגיל על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות
תחילה הייתה הפרקליטות אמורה למסור את תגובת היועצת עד 10 בינואר, אחר כך עד 26 בינואר, אחר כך עד 14 בפברואר, ואחר כך עד 21 בפברואר, יום שלישי השבוע.
היועצת, גלי בהרב-מיארה, אף נפגשה עם ראש הממשלה נתניהו לצורך גיבוש תגובתה לעתירה, אך זו טרם הוגשה.
קיימת כמובן אפשרות שמדובר בעיכוב טכני בלבד, ואולם ההערכה היא שבפרקליטות תוהים כיצד ניתן להגן על מינוי כה מופרך, של פוליטיקאי שגם לפני מינויו וגם אחריו מתבטא ופועל באופן מפורש נגד הקצונה הבכירה ומנתץ כל סממן של פעולה ממלכתית ורציונלית של גוף אכיפת החוק המרכזי בישראל.
מכל מקום, גם לשופט עמית נמאס. אחרי ארבע הארכות שקיבלה הפרקליטות, ומאחר שטרם הוגשה תגובה לגופה של העתירה, הורה עמית כי העתירה תועבר לדיון בפני הרכב. תרצה המדינה, תנסה להתגונן מפני העתירה. לא תרצה, השופטים ידונו בכל מקרה.
אחרי ארבע הארכות שקיבלה הפרקליטות, הורה עמית כי העתירה תועבר לדיון בפני הרכב. תרצה המדינה, תנסה להתגונן מפני העתירה. לא תרצה, השופטים ידונו בכל מקרה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האיש מתאים למדינות אחרות כמו באפריקה, סין או רוסיה שהם דיקטטורות לגמרי ומה שיגיד לא יצליח לשנות את דעתנו. הוא רוצה דיקטטורה.
עוד מעט יאסרו הפגנות כולנו נלך עם כיפות וציציות, לא ניסע בשבת ונעבוד שחצי מדינה של בטלנים ימשיכו להתבטל ועלק ללמוד תורה.
לא הצלחתי להבין מי מונע מהם ללמוד תורה בברוקלין. אף אחד אז למה שם הם יכולים לעבוד ופה לא. אה לא הבנתם? כי אנחנו טיפשים ופריירים – כולל אותי.
חדשות מרעישות! חוקים כזה, אמנם בלתי כתובעים כבר קיימים וחלים מזה עשרות שנים. מדיניות האיפה ואיפה כלפי מי שהשקפותיו תואמות לרוחם של היושבים על כס המשפט, היא מן המפורסמות. מי שמקודם במערכות הציבוריות הוא מי שמתיישר לפי ההשקפות הפוליטיות של השמאל. כך זה גם בתקשורת, בתרבות בצבא במשטרה ובכל אחת מהמערכות במדינה. שנים רבות אנו אנשי הימין, מוגבלים בחופש הביטוי ויודעים שאסור לנו לבטא את דעותינו. ההבדל הוא, שרוטמן אומר זאת בגלוי, ובניגוד לדיקטטורה השמאלנית, הוא מכוון בגלוי לאלה שרוצים לראות בהשמדת המדינה היהודית. אז יאללה חברים, מספיק עם הצביעות, הלשון הכפולה, ועצימת העין היכן שנוח. סוף, סוף יהיו חוקים לטובת המדינה היהודית ולא כאלה שחותרים תחת קיומה.
הניתוח המשפטי פשוט לא הגיוני פרקטית… בפועל יש זכויות שמעוגנות בפרשנות של "כבוד האדם" ובפסיקה מלפניו. לזכויות האלו יש עוגנים משפטיים אם לא בפרשנות של חוקי היסוד, אז לפחות בפסיקה ובנורמות משפטיות כלליות כמו כללי הצדק הטבעי ועוד מקורות משפטיים יותר עקיפים כמו משפט משווה. זה שהממשלה תוכל תאורטית לפגוע בזכויות בחקיקה חדשה, בלי שהחקיקה החדשה תבוטל מעיקרה, זה עדיין לא מוחק את המקורות האלה לזכויות הבלתי מנויות. גם פוסקים שלא הכירו בשוויון בין הזכויות המנויות לבלתי מנויות לא טענו שהזכויות האלו לא קיימות… אלא שהן מחייבות התאמות לקייסים ספציפיים וניתוח מן הכלל אל הפרט בכל מקרה. אבל גם לפי סעיפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כל הזכויות ניתנות לביטול במצב חירום (כמו שעשו לפני שנתיים וחצי) או לפי מבחני המידתיות. כך שיש כאן לכאורה חוסר הבנה בסיסי של השיטה המשפטית. בסוף הכל תלוי בניתוח של כל מקרה ובשופטים… או בכל המקורות המשפטיים שיבואו לידי ביטוי בהליך. הזכויות לא נמחקות. ואם תהיה סתירה בין מקורות משפטיים שונים… השופטים יחליטו בכל מקרה מה יקרה לזכויות.
צודק בהחלט. "לא יהיה עוד תוקף חוקתי של ממש לאותן זכויות בלתי-מנויות", בדיוק מהסיבה שהזכרת – הם לא מנויות בחוק. באם יחפוץ בכך, יתכבד המחוקק וימנה אותן בחוק כנדרש. חסל סדר שופטים שממציאים חוקים או מפרשים אותם כהמיית ליבם.