1

היוע"משית והנבצרות

אי אפשר להתחמק מהמסקנה: סוגיית נבצרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מצויה על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והיא איננה מסלקת את הרעיון הזה מעל פניה כמופרך ובלתי אפשרי.

זו המסקנה העולה מחוות הדעת שהעביר אתמול (ראשון) המשנה של בהרב-מיארה לעניינים מנהליים, ד"ר גיל לימון, לשר המשפטים יריב לוין, ביחס להצעת "חוק הנבצרות" של ח"כ אופיר כץ (ליכוד).

על פי הצעת החוק, תיוחד סוגיית נבצרותו של ראש ממשלה בחוק יסוד הממשלה, אך ורק להיעדר מסוגלות פיזית או נפשית למלא את התפקיד, כך שלא ניתן יהיה להכריז על ראש ממשלה כמי שנבצר מתפקידו עקב נסיבות חיצוניות – למשל היותו נאשם בהליך משפטי, או בנסיבות אחרות.

במצב שבו ראש הממשלה לא יסכים להכרזתו כנבצר, יהיה צורך ברוב של 75% משרי הממשלה ולאחר מכן 90 חברי כנסת על מנת להכריז עליו כנבצר.

במילים פשוטות: אין לזה סיכוי. ראש הממשלה יוכל לפטר שרים שייחשדו כמי שתומכים בנבצרות, כך שלעולם לא יושג הרוב הדרוש, גם במצב קיצוני של השתלטות עוינת על לשכת ראש הממשלה.

במילים פשוטות: אין לזה סיכוי. ראש הממשלה יוכל לפטר שרים שייחשדו כמי שתומכים בנבצרות, כך שלעולם לא יושג הרוב הדרוש, גם במצב קיצוני של השתלטות עוינת על לשכת ראש הממשלה

המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי ועו"ד גיל לימון, בדיון על הצעת החוק לשינוי פקודת המשטרה, 14 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

במשרד המשפטים החליטו לנקוט גישה מתוחכמת. מצד אחד, נכתב בחוות הדעת כי העמימות הקיימת כיום בחקיקה ביחס לסוגיית הנבצרות אכן מצדיקה הסדרה של הנושא בהוראות חוק מפורשות ומפורטות יותר. אך מצד שני, צוין כי "פרטי ההצעה מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים".

הצעת החוק עלולה להביא למצב שבו גם אם ראש הממשלה לא יוכל לבצע את תפקידו, לא יימצא הרוב הנדרש להכרזה עליו כנבצר, והוא ימשיך לכהן – באופן מקרטע או הרסני ממש – בשל אילוצים פוליטיים.

הצעת החוק עלולה להביא למצב שבו גם אם ראש הממשלה לא יוכל לבצע את תפקידו, לא יימצא הרוב הנדרש להכרזה עליו כנבצר, והוא ימשיך לכהן – באופן מקרטע או הרסני ממש – בשל אילוצים פוליטיים

סעיף נוסף בהצעת החוק קובע כי בכל מקרה לא תהיה כל ביקורת שיפוטית על החלטות בענייני נבצרות. לדעת היועצת המשפטית, גם היום שמורה הביקורת השיפוטית בעניין זה רק ל"מקרים חריגים וקיצוניים".

ואולם מניעה מוחלטת של ביקורת שיפוטית עלולה להביא למצב שבו גם אם נפלו בהצעת הנבצרות פגמים חמורים כך שהיא מנוגדת להוראות הדין באופן מובהק, לא ניתן יהיה לתקן זאת בדרך של אכיפה שיפוטית, וכך תיגרם פגיעה חמורה בשלטון החוק.

כך, למשל, אם קביעת הנבצרות תיעשה על יסוד חוות דעת רפואית כוזבת או מזויפת, או אם מישהו יטרח לעוות את רישום תוצאות ההצבעה על הנבצרות במליאת הממשלה או בכנסת. "מניעת הביקורת השיפוטית", כתב המשנה ליועצת, "עלולה לפגוע ביכולת ההתמודדות העתידית עם תקלות בלתי צפויות שעלולות להתעורר".

ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה, 24 בפברואר 2023

בעוד שבועיים תצטרך היועצת המשפטית להגיש לבג"ץ את תגובתה ביחס לעתירות הראשונות שהוגשו והמבקשות להכריז על נתניהו כנבצר ממילוי תפקידו. חוות הדעת ביחס להצעת חוק הנבצרות מהווה אינדיקציה ראשונה לעמדתה המסתמנת של היועצת בנוגע לסוגיית הנבצרות.

ניכר כי בנסיבות הנוכחיות, לבהרב-מיארה אין מוטיבציה להדוף באופן מוחלט את יוזמות הנבצרות, ובמיוחד נוכח הקו הדומיננטי המסתמן של נתניהו וממשלתו – להתנגש חזיתית עם עקרונות שלטון החוק, עם מערכת אכיפת החוק, ולפעול בניגוד מוחלט לכל חוות דעת משפטית היוצאת מהיועצת או מאנשיה.

ניכר כי בנסיבות הנוכחיות, לבהרב-מיארה אין מוטיבציה להדוף באופן מוחלט את יוזמות הנבצרות, ובמיוחד נוכח הקו הדומיננטי המסתמן של נתניהו וממשלתו – להתנגש חזיתית עם עקרונות שלטון החוק

תשובתה של ועדת השרים לענייני חקיקה לחוות הדעת של בהרב-מיארה ולימון, הייתה חדה וחותכת: השרים החליטו להבטיח את תמיכת הקואליציה בהצעת החוק בקריאה טרומית, הצפויה להתקיים השבוע במליאה. לאחר מכן תחזור הצעת החוק לדיון מחודש בממשלה או בוועדת השרים.

2

פרקליט המדינה וחוק מח"ש

פרקליט המדינה עמית איסמן שיתף אמש עם אנשי הפרקליטות את חששותיו נוכח הצעת חוק מח"ש של ח"כ משה סעדה, הצעה שעתידה לתת בידיו של שר המשפטים גוף חקירות והעמדה לדין, שישמש אותו ככלי פוליטי לרדיפת יריביו האמיתיים והמדומים.

לא זו בלבד שמח"ש החדשה תאפשר לשר המשפטים להורות על העמדתם לדין של פרקליטים שיעזו להעמיד לדין פוליטיקאים מושחתים, אלא שהיא תאפשר לו גם להיענות לדרישותיהם של גורמים שונים ומשונים, ממשפחות פשע ועד לטייקונים, לייצר מאזן אימה אל מול מערכת אכיפת החוק, או מה שיישאר ממנה.

פרקליט המדינה עמית איסמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"ללא עצמאות", כתב איסמן, "לא יהיה בידינו לספק לאזרחי המדינה אכיפת חוק שוויונית, מקצועית ונטולת פניות. עצם הקמת גוף, שתכליתו המרכזית היא חקירות פרקליטות ופרקליטים, הכפוף לדרג פוליטי ולא לגופי החקירה הרגילים, היא בעלת אפקט מצנן על כלל הפרקליטות והפרקליטים – ובפרט אלה המטפלים בתיקים רגישים ובתיקי שחיתות שלטונית".

עמדתו של איסמן ראויה, כמובן. הצעת חוק מח"ש, שבאה לשרת יצר נקמנות של סעדה, שנזרק ממערכת אכיפת החוק ומצא את מקומו המשוריין ברשימת הליכוד, היא הרסנית לעצם הרעיון של אכיפת החוק על חשודים ונאשמים בעבירות פליליות.

הצעת חוק מח"ש, שבאה לשרת יצר נקמנות של סעדה, שנזרק ממערכת אכיפת החוק ומצא את מקומו המשוריין ברשימת הליכוד, היא הרסנית לעצם הרעיון של אכיפת החוק על חשודים ונאשמים בעבירות פליליות

בראש ובראשונה ההצעה תכחיד את האפשרות לקיים אכיפה כלשהי של שחיתות שלטונית. מי שיעז להרים ראשו ולחשוב בכיוון של אכיפת עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הטיית בחירות וגניבה מהקופה הציבורית – תופנה נגדו זרוע האכיפה הפרטית של שר המשפטים.

אך גם תחומי פעולה אחרים של הפרקליטות עומדים בסכנה. שר המשפטים יהפוך להיות מוקד עלייה לרגל של גורמים עברייניים מכל הסוגים – לרבות עברייני צווארון לבן – שיבקשו לפתות אותו בגזרים ולאיים עליו במקלות, על מנת שיפעל לרסן את הפרקליטים החצופים המבקשים להעמידם לדין פלילי.

עם זאת, לא ברור מה איסמן ניסה להשיג במכתבו. האם מישהו העלה על דעתו שאיסמן תומך בהצעת החוק ההרסנית? האם הוא מבקש לקבל את ברכתם או תמיכתם של הפרקליטים הכפופים לו?

ח"כ משה סעדה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אין במכתבו של איסמן שום יוזמה לפעולה, מלבד ההצהרה שיציג את עמדתו בפני מקבלי ההחלטות וינסה לשכנעם לזנוח את ההצעה האיומה הזו. באקלים הנוכחי, עמדתו של פרקליט המדינה לא צפויה להכות גלים.

3

רוטמן וזכויות אדם

כאילו בחוץ לא מתרחש פוגרום הכול בכול, באולם ועדת החוקה בכנסת מתקיים גם הבוקר דיון בהצעת חוק ההפיכה המשטרית של ח"כ שמחה רוטמן.

פרוצדורלית, צורפה כעת להצעת החוק מטעם ועדת החוקה גם הצעת החוק הפרטית של רוטמן עצמו, הקרויה "חוק יסוד ההתגברות", שעברה בקריאה טרומית במליאה בשבוע שעבר.

אם לשפוט לפי התנהלותו, לא מזיז לרוטמן שהשקרים והמניפולציות שלו נחשפים יום-יום בדיוני הוועדה. מבחינתו, שכולם יקפצו, הביקורת והזעקות יטבעו בבליל של חדשות היום, ומחר ימשיך לשעוט קדימה.

אם לשפוט לפי התנהלותו, לא מזיז לרוטמן שהשקרים והמניפולציות שלו נחשפים יום-יום בדיוני הוועדה. מבחינתו, שכולם יקפצו, הביקורת והזעקות יטבעו בבליל של חדשות היום, ומחר ימשיך לשעוט קדימה

הנושא היום: "התגברות מראש". כלומר, לצד הביקורת השיפוטית החוקתית התיאורטית, שלפיה לאחר שייחקק חוק הפוגע בזכויות אדם, ורק כאלה הכתובות במפורש בחוקי היסוד, יוכל בית המשפט העליון לפסול את החוק אם לפחות 12 משופטיו יסכימו על כך – תוכל הכנסת גם "לחסן" מראש כל דבר חקיקה פוגעני, בכך שייכתב בו במפורש כי הוא נחקק על אף האמור בחוקי היסוד.

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה של הכנסת, 21 בפברואר 2023 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

קשה להבין איך היועץ המשפטי של ועדת החוקה, ד"ר גור בליי, ממשיך לתפקד תחת התקפותיו הבלתי פוסקות של רוטמן, הן האישיות כלפיו והן כלפי כל מה שמריח מניסיון להכניס רציונליות להצעות הנדונות בוועדה, מצד משפטנים, ח"כים מהאופוזיציה או מומחי אקדמיה. ואולם בליי פירסם גם אמש חוות דעת משפטית, כהכנה לדיון בהתגברות מראש.

בסגנונו המאופק, העושה שימוש בסימני שאלה כמעין רמיזה לסימני קריאה, כתב בליי:

"האם יש הצדקה לאמץ פסקת התגברות המאפשרת גם חיסון מראש של חקיקה מביקורת שיפוטית, או שדי באימוץ המודל המאפשר רק התגברות בדיעבד, לאחר מתן פסק דין".

על הרשימה המינימלית של סעיפים בחוקי יסוד, שביחס אליהם לא ניתן יהיה לחוקק חוק שיהיה חסין מראש מפני ביטול, כתב:

"האם אין מקום להרחיב את רשימת ההוראות המוחרגות מהסדר ההתגברות".

כך, מאחר שהרשימה הזו אינה כוללת אפילו הוראות הנוגעות לזכות היסוד לבחור ולהיבחר, ולכללי הבחירות עצמן. ובמילים אחרות – התבנית של רוטמן מאפשרת לחוקק חוקים רגילים, שלא רק שיחבלו בעריכת בחירות שוויוניות והוגנות, אלא שאף יהיו חסינים מראש מפני כל דיאלוג חוקתי או ביקורת שיפוטית.

היועץ המשפטי של ועדת החוקה בכנסת, עו"ד גור בליי, בדיון בוועדה ב-7 בפברואר 2023 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

שלא לדבר על כך שלשיטת רוטמן, צריך אמנם ש-12 שופטי העליון יחליטו על בטלות חקיקה של פגיעתה הבלתי מידתית בזכויות אדם. אך כדי להתגבר על פסק דין כזה בדיעבד, או למנוע אותו מלכתחילה, די ברוב קואליציוני רגיל של 61. לא הסכמה רחבה ולא שום דבר.

ובמילים פשוטות: גם לביקורת שיפוטית חוקתית של העליון, שהיא ממילא תיאורטית, על הנייר בלבד, לא יהיה סיכוי כלשהו לשרוד או בכלל להתקיים. אם הקואליציה תבקש לחוקק חוק הפוגע בזכויות אדם, היא לא תרסן אותו או תנסה להקטין את הפגיעה, אלא פשוט תחסן את כלל החוקים שהיא מחוקקת. ככל שיהיה יותר פוגעני, כך יגדל הסיכוי שיחוסן.

אם הקואליציה תבקש לחוקק חוק הפוגע בזכויות אדם, היא לא תרסן אותו או תנסה להקטין את הפגיעה, אלא פשוט תחסן את כלל החוקים שהיא מחוקקת. ככל שיהיה יותר פוגעני, כך יגדל הסיכוי שיחוסן

במצב כזה, אין שום טעם – לא בזכויות יסוד חוקתיות, לא בביקורת שיפוטית, וגם לא בבג"ץ בכלל. אפשר לוותר על ההצגה. זכויות האדם והאזרח יהיו בדיוק מה שהשליטים יואילו בטובם להעניק לנו בכל רגע נתון. הציבור יהיה נתון לחסדיהם.