ראש הממשלה בנימין נתניהו, 29 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit, Pool)
AP Photo/Ariel Schalit, Pool
ראש הממשלה בנימין נתניהו, 29 בדצמבר 2022

60 ימים של כאוס

ממשלת נתניהו מסכמת 60 ימים בלי חסד ● כבר בשבוע הראשון הכריזה הממשלה על הפיכה משטרית ומאז היא דוהרת לעבר תהום כלכלי וביטחוני, חרף הגינויים מבית ומחוץ ● פרויקט מיוחד של זמן ישראל מסכם את האירועים שמטלטלים את המדינה ● שלב אחר שלב: כך קורסת החברה הישראלית

הממשלה ה־37 מסכמת היום (שלישי) 60 ימים. לממשלה הזו – ממשלת בנימין נתניהו השישית – לא היה רגע אחד של חסד.

בדמוקרטיות תקינות נהוג לדבר על 100 ימים של חסד – תקופה שבה נהוג לקבל בהבנה את טלטלות השלטון החדש. הכלל הזה לא חל בדמוקרטיות שסועות, כפי שקורה בארה"ב בעשור האחרון.

ביוני 2021, כשנפתלי בנט הושבע לראשות הממשלה, לא ניתנו לו 100 דקות של חסד. חסידיו של נתניהו צווחו על בנט במליאה ומיררו את חייו בכל רגע – ב־100 הימים הראשונים וגם לאחר מכן.

נתניהו לעומת זאת נתפס כמי שלא זקוק ל־100 ימי חסד, שכן הוא לא מייצג שלטון חדש. הוא השלטון הישראלי ב־15 השנים האחרונות, לסירוגין. יש לו שרים חדשים, אבל גם הם לא קיבלו 100 ימים של חסד.

נתניהו מקבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא הרצוג, 13 בנובמבר 2022 (צילום: קובי גדעון/ לע
נתניהו מקבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא הרצוג, 13 בנובמבר 2022 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

 תקופת הרכבת הממשלה הייתה אחת התקופות הממושכות. אחרי 1 בנובמבר, נתניהו הקרין ביטחון רב והיה משוכנע שהוא מרכיב ממשלה תוך שבועיים, אך זה לא קרה. כל החסד הלך באותם הימים

למעשה, תקופת הרכבת הממשלה – מ־1 בנובמבר עד 29 בדצמבר 2022 – הייתה אחת התקופות הממושכות. אחרי 1 בנובמבר, נתניהו הקרין ביטחון רב והיה משוכנע שהוא מרכיב ממשלה תוך שבועיים, אך זה לא קרה. כל החסד הלך באותם הימים.

מייד אחרי השבעת הממשלה, המדינה נכנסה לטלטלה, שלא זכורה כמותה בעשורים האחרונים. בזמן שממשלת הימין על מלא־מלא הייתה אמורה להיות הדבר הכי יציב שקם פה – עם אחדות דעים ומטרות מגובשות – דווקא התפזרותה נראית אקספוננציאלית.

בשבועות הראשונים האופוזיציה הייתה שרויה בהלם קרב: מוכים, מפולגים, כועסים, מכחישים, מדוכאים. כולם רבו זה עם זה ולא תיפקדו. כאמור, רק 60 ימים חלפו אבל חייבים להתבונן על מה שקרה ברצף.

מאירוע לאירוע, תחושת הפרפור – בשל תקריות חסרות הגיון או יוזמות משוגעות – הלכה וגברה. קצב האירועים והרעיונות היה קשה מלהכיל. אחרי חמש מערכות בחירות, המדינה הייתה זקוקה להפוגה מדהירת החדשות היומיות. תחת זאת קיבלנו עודפות חדשותית. בשורה רודפת בשורה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים בנושא ביקורת הכלכלנים על הרפורמה המשפטית, 25 בינואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נתניהו במסיבת עיתונאים בנושא ביקורת הכלכלנים על הרפורמה המשפטית, 25 בינואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מאירוע לאירוע, תחושת הפרפור – בשל תקריות חסרות הגיון או יוזמות משוגעות – הלכה וגברה. קצב האירועים והרעיונות היה קשה מלהכיל. אחרי חמש מערכות בחירות, המדינה הייתה זקוקה להפוגה

ההיסטוריה עוד תחזור לתקופה הזאת רבות. כדי שלא נשכח, הינה רשימה חלקית – אך ארוכה למדי – של אירועים, שכל אחד מהם יכול היה למלא חודש של חדשות במדינה נורמלית. להלן רשומון תקופה מיוחד של זמן ישראל.

הר הבית והפיכה משטרית

כמה ימים אחרי השבעת הממשלה, ב־3 בינואר, החליט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבקר בהר הבית. האירוע הוסתר מהתקשורת והתרחש בשעת בוקר מוקדמת – ובחופזה. בן גביר רצה לצלם את עצמו במקום ולהתקדם הלאה, לסמן וי.

לא נרשמו מהומות (מיידי האבנים ישנים ב־05:00 בבוקר), אך ביקור השר עורר תגובות נזעמות ברחבי העולם הערבי. איחוד האמירויות, למשל, משכה את ההזמנה הפתוחה עבור נתניהו להגיע לביקור בפעם הראשונה. עד עתה לא נשלחה הזמנה חדשה.

פחות משבוע אחרי השבעת הממשלה, ב־4 בינואר, כינס שר המשפטים החדש יריב לוין מסיבת עיתונאים והכריז על ההפיכה המשטרית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)

פחות משבוע אחרי השבעת הממשלה, ב־4 בינואר, כינס שר המשפטים לוין מסיבת עיתונאים והכריז על ההפיכה המשטרית. באותו ערב לוין כינה את המהלך "רפורמת המשילות" והסביר שמדובר רק בשלב הראשון

באותו ערב לוין כינה את המהלך "רפורמת המשילות" והסביר שמדובר רק בשלב הראשון, שיתמקד בחמישה נושאים "לתיקון מערכת המשפט": שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות והפיכת היועצים המשפטיים למינויים פוליטיים.

עוד לא הוקלדו הטורים וכתבות הביקורת; כלי התקשורת עוד לא כינו את הרפורמה להחלשת מערכת המשפט כ"הפיכה" – ולמחרת, ב־5 בינואר, שופטי בג"ץ קיימו דיון בפסילת המינוי של אריה דרעי לשר הפנים ושר הבריאות.

הטעמים (עליהם נודע בהמשך, בעת כתיבת פסק הדין): חוסר סבירות קיצוני והשתק שיפוטי. כשנה אחרי שדרעי הוביל את בית המשפט השלום בירושלים בכחש בנוגע לעתידו הפוליטי, שופטי העליון – כשחרב על צווארם – גילו התנגדות ראשונה ל"רפורמה". הם הבהירו שלא מאיימים עליהם לילה לפני דיון.

המחאה הגדולה

בשבת, 7 בינואר, התארגנה במהירות הפגנה ראשונה נגד ההפיכה המשטרית. כ־30 אלף איש הגיעו להפגנה בכיכר הבימה. הם הורכבו מקבוצות שונות – וחלקן גם נשאו דגלי פלסטין. כתוצאה מכך, ב־8 בינואר הודיע השר לביטחון לאומי (שהתמכר לתקשורת) כי יאכוף את האיסור על הנפת דגלי פלסטין במרחב הציבורי. שוטרים התחילו לרוץ אחרי מפגינים עם דגלים.

דגלי פלסטין בהפגנה נגד הממשלה בכיכר הבימה, 14 בינואר 2023 (צילום: גילי יערי/פלאש90)
דגלי פלסטין בהפגנה נגד הממשלה בכיכר הבימה, 14 בינואר 2023 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

ב־8 בינואר הודיע השר לביטחון לאומי (שהתמכר לתקשורת) כי יאכוף את האיסור על הנפת דגלי פלסטין במרחב הציבורי. שוטרים התחילו לרוץ אחרי מפגינים עם דגלים

ב־9 בינואר היה תורו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני לחולל מהומה. הוא התרגז על מאות ראשי רשויות שהבהירו במכתב שהם מסרבים לממן מקופת הרשות המקומית את החינוך החרדי (במקום שהחינוך ימומן על־ידי המדינה בתקציבה הראשי). "נבוא איתם חשבון", אמר גפני. עוד באותו יום נתניהו כינה את ההפגנות נגד ההפיכה של לוין כ"הסתה המשתוללת נגדנו".

למחרת, ב־10 בינואר, קרא חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית לחברי הכנסת בני גנץ ויאיר לפיד "בוגדים במולדת. הם רוצים להוציא אנשים לרחובות. זו עילה למעצר". נתניהו גינה את הדברים אחרי כמה שעות תוך כדי איזון לצד השני.

ב־12 בינואר – אחרי בוקר נוסף של הפגנות ברחבי הארץ, בהם השתתפו לראשונה עורכי דין בכירים במסגרת מחאת "הגלימות השחורות" – נאמה השופטת אסתר חיות את הנאום שעשוי להגדיר את הקדנציה שלה כנשיאת העליון.

היא כינתה את תוכניות לוין כ"תוכנית לריסוק מערכת המשפט ומתקפה שלוחת רסן עליה", וציינה: "ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה־75 למדינה כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית פגיעה אנושה".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נושאת דברים בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, 12 בינואר 2023 (צילום: Shir Torem/Flash90)
אסתר חיות נושאת דברים בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה, 12 בינואר 2023 (צילום: Shir Torem/Flash90)

ב־12 בינואר חיות כינתה את תוכניות לוין כ"תוכנית לריסוק מערכת המשפט ומתקפה שלוחת רסן עליה. ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה־75 למדינה כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית"

לוין תקף מהר וחזק בחזרה. בית המשפט העליון, לדבריו, הוא "מפלגה נוספת ששמה את עצמה מעל הכנסת ומעל העם". הוא האשים את חיות ב"קריאה להבערת הרחובות". למחרת, ב־13 בינואר, ניסו השרים יואב גלנט, בצלאל סמוטריץ' והרמטכ"ל אביב כוכבי ללבן את סוגיית העברת המנהל האזרחי לסמכותו של סמוטריץ'.

זה לא עלה יפה, וסמוטריץ' תקף את כוכבי. "הוא מבולבל", כתב השר שלא שירת בצה"ל על הרמטכ"ל. ב־14 בינואר, במוצאי שבת גשומה במיוחד, יצאו עשרות־אלפי מפגינים לכיכר הבימה ולמרכז חיפה ובאר שבע.

ההערכות דיברו על כ־50–80 אלף מפגינים, רובם עמדו בגשם שוטף תחת מטריות. מאותו הרגע היה ברור שהמפגינים עומדים להיות הפעם נחושים מאוד. ב־15 בינואר ח"כ טלי גוטליב פנתה לשר המשפטים לוין וביקשה ממנו להניע מהלך להדחת נשיאת העליון חיות.

בשבועות שקדמו לכך היא קראה (מספר רב של פעמים) לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב־מיארה – ופעם אחת לפחות קראה לפטר את נגיד בנק ישראל. באותו היום הממשלה אישרה להעביר את הסמכויות לקביעת תכני תוכניות הלימוד החיצוניות בבתי הספר ממשרד החינוך לסגן השר אבי מעוז.

גילה גמליאל וטלי גוטליב במליאת הכנסת, 2 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
גילה גמליאל וטלי גוטליב במליאת הכנסת, 2 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ב־15 בינואר ח"כ גוטליב פנתה ללוין וביקשה ממנו להניע מהלך להדחת חיות. בשבועות שקדמו לכך היא קראה (מספר רב של פעמים) לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה – ופעם אחת לפחות קראה לפטר את נגיד בנק ישראל

בעקבות כך, עשרות ראשי רשויות הודיעו במכתב כי ימשיכו לממן תוכניות לימוד חיצוניות העשויות להיות פסולות בעיניו הלהט"בפוביות של מעוז. כמו כן, הוקם מאגר של 160 מרצים שהתנדבו להגיע למערכת החינוך בחינם ולהשלים את התוכניות.

במקביל הצטברו מספר רב של עצומות של הורים, מורים ומנהלים שהתנגדו לכל דבר ועניין שידו של מעוז תיגע בו, בשל היותו אנטי־ליברל ואנטי־להט"בק מוצהר.

מה? מה פתאום?!

ב־16 בינואר הודה שר המשפטים לוין שכתבי האישום נגד נתניהו היו אלה ש"תרמו להבנה ציבורית רחבה מאוד שיש כשלים במערכת שצריך לתקן". העילה המרכזית להפיכה המשטרית נחשפה. הרשתות החברתיות הוצפו באינספור קטעי וידאו, נאומים וראיונות של נתניהו שבהם הוא נשבע לחזק את עצמאות בתי המשפט ולהיות השכפ"ץ של בג"ץ ושל המדינה.

באותו היום אלפי סטודנטים ברחבי הארץ הצטרפו להפגנות ובוועדת חוקה, חוק ומשפט החל יו"ר הועדה, ח"כ שמחה רוטמן, להציג את חוק הפיכת היועצים המשפטיים למינויים פוליטיים. ב־17 בינואר לוין וחיות קיימו פגישה ראשונה. לא נרשמה תוצאה.

ב־18 בינואר פרסם בג"ץ את החלטתו לפסול את דרעי – ופוליטיקאים רבים התייצבו לצד העבריין ולא לצד שלטון החוק. נתניהו – וכל צמרת ההנהגה הפוליטית – עלו לביתו של דרעי בירושלים

למחרת, ב־18 בינואר, פרסם בג"ץ את החלטתו לפסול את דרעי – ופוליטיקאים רבים התייצבו לצד העבריין ולא לצד שלטון החוק. נתניהו – וכל צמרת ההנהגה הפוליטית – עלו לביתו של דרעי בירושלים. בדרך לשם ספג יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מתקפות אישיות מכוערות מתומכיו של דרעי. חטאו? שהוא הומו. "בוז, טיפולי המרה, הומו מגעיל". אוחנה בחר להבליג.

ב־19 בינואר נתניהו מנע מנהגי משרדו – שהסיעו את בנט ולפיד – לחזור לעבודתם והם נאלצו לפנות לבית משפט ולבקש צו מניעה. נוסף על כך הוא מנע מהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, לשבת בישיבת הממשלה.

בהמשך היום היועצת המשפטית לממשלה שלחה מכתב לנתניהו ובו הורתה לו לפטר את דרעי, כפי שקבע בג"ץ. למרבה התדהמה, נתניהו מילא אחר הדרישה אחרי כמה ימים.

בלילה שבין 19 בינואר ל־20 בינואר פינו חיילי צה"ל ומג"ב מאחז לא חוקי בשם "אור חיים", שהוקם לזכרו של הרב דרוקמן. סמוטריץ' הוריד צו לעצירת הפינוי, אף אחד בצבא לא התייחס אליו. שר הביטחון גלנט ופקודיו – ראש המתפ"ש אלוף רסאן עליאן ואחרים – מילאו את הפקודה.

ח
ח"כ לימור סון הר־מלך עם תחילת פינוי מאחז "אור חיים" בשומרון, 20 בינואר 2023 (צילום: עוצמה יהודית)

בלילה שבין 19 בינואר ל־20 בינואר פינו חיילי צה"ל ומג"ב מאחז לא חוקי בשם "אור חיים", שהוקם לזכרו של הרב דרוקמן. סמוטריץ' הוריד צו לעצירת הפינוי, אף אחד בצבא לא התייחס אליו

נתניהו גיבה את גלנט וסמוטריץ המשיך לקטר על העובדה שלא קיבל לידיו את הסמכויות כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני.

ב־21 בינואר, במוצאי שבת, כ־100 אלף איש הפגינו בצומת הרחובות קפלן ובגין בתל אביב – ההפגנה הגדולה ביותר עד לאותו יום נגד ההפיכה המשטרית. מאות נוספים הפגינו מול בית הנשיא יצחק הרצוג בירושלים ובבאר שבע, הרצליה, חיפה ובמקומות נוספים. יאיר לפיד השתתף לראשונה בהפגנה בתל אביב.

ב־22 בינואר הורה משרד התרבות – תחת מיקי זהר – לרשויות המקומיות בפריפריה לא לקיים במהלך השבת פעילויות תרבות, במסגרת מיזם של שר התרבות הקודם חילי טרופר להפעלת אירועי תרבות חינמיים. ההודעה עוררה סערה גדולה ותוך כיממה נתניהו הורה לזוהר לרדת מהעץ.

ב־23 בינואר כינס דרעי ישיבת סיעה והאשים את הפקידים המשפטיים בהפיכה משטרית וזכה לגיבוי מלא של נתניהו. "אנחנו פועלים כחוק. אנחנו לא ניתן למדינת ישראל ליפול לידי האנרכיסטים", אמר האיש שהורשע פעמיים בבתי המשפט.

אריה דרעי ובנימין נתניהו בישיבת סיעת ש"ס, 23 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
אריה דרעי ובנימין נתניהו בישיבת סיעת ש"ס, 23 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

עוד באותו היום, כל ראשי האוניברסיטאות – כולל אריאל ובר אילן, שנתפסות כמוסדות אקדמיים הנוטים לכיוון הימני – פרסמו גילוי דעת המזהיר מפני ההפיכה המשטרית. "תוכנית לוין תגרום לבריחת מוחות ולחרם בינלאומי", הם כתבו.

ב־23 בינואר כינס דרעי ישיבת סיעה והאשים את הפקידים המשפטיים בהפיכה משטרית וזכה לגיבוי מלא של נתניהו. "אנחנו פועלים כחוק. אנחנו לא ניתן למדינת ישראל ליפול לידי האנרכיסטים", אמר האיש שהורשע פעמיים

בהמשך היום הודיע חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הפרופסור משה חזן שהוא מתפטר מתפקידו משום שהוא מעוניין להיות פעיל בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית.

ב־24 בינואר נתניהו ניסה לפתור את ריב הסמכויות על המנהל האזרחי ותיאום פעולות הממשלה בשטחים בין גלנט לסמוטריץ'. לא נרשמה תוצאה. עוד באותו היום, ח"כ גפני הציע להפריד את הציבור ברחיצה במעיינות ובחופים – ועורר מהומה. בליכוד מיהרו להכריז: הסטטוס קוו לא ייפגע.

במקביל, מאות אנשי הייטק ומורים ברחבי הארץ יצאו להפגין נגד ההפיכה המשטרית. ההייטקיסטים חסמו כבישים בלב תל אביב – וארגון הפרקליטים הכריז על סכסוך עבודה בשל ההפיכה המשטרית. הנשיא הרצוג נאם בוועידת החינוך, ולא בפעם הראשונה הקדיש את מרבית דבריו ל"מחלוקת הקשה" ולכך שיסודות הדמוקרטיה, זכויות האזרח, "הם דבר מקודש".

עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

יום התפנית

ביום חמישי, 25 בינואר, חלה תפנית קריטית במהלכים נגד ההפיכה המשטרית. אחרי הפגנות והצהרות של אנשי הייטק, מורים, חברי סגל אקדמי, ראשי אוניברסיטאות, שופטים  – פורסם מכתב הכלכלנים המפורסם, שעליו חתומים מאות מבכירי המשק הישראלי, לרבות כלכלנים שעבדו תחת נתניהו.

במכתב טענו הבכירים כי ההפיכה המשטרית מסכנת את עתידה הכלכלי של ישראל. המכתב הזה פתח מבול של מכתבים, הצהרות והתארגנויות לפי מקצועות וקבוצות במשך השבועות הבאים

במכתב טענו הבכירים כי ההפיכה המשטרית מסכנת את עתידה הכלכלי של ישראל. המכתב הזה פתח מבול של מכתבים, הצהרות והתארגנויות לפי מקצועות וקבוצות במשך השבועות הבאים. באותו היום הודיעה מנכ"לית חברת פאפאיה גלובל עינת גז שהיא מושכת את הפיקדונות הכספיים של החברה שלה מישראל ומעבירה אותם לחו"ל, ליתר ביטחון.

ההחלטה שלה חשפה גל של ראשי חברות עסקיות שמתכוונים לנקוט באותה הדרך. מנכ"ל "ויז" אסף רפפורט הצטרף אליה ובישר שגם ההשקעות העתידיות (בסך 300 מיליון דולר) לא יופקדו בישראל.

יומיים לאחר מכן, ב־27 בינואר, כינס נתניהו כ־25 אנשי עסקים בתל אביב כדי להסביר להם שההפיכה המשטרית לא תפגע בכלכלה ואף תקפיץ את התל"ג למעלה כי יוסרו חסמי "משפטיזציה". את זהות האנשים שנפגשו עימו הוא הסתיר. כשפורסמה תמונה מהמפגש – הם צולמו מהגב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם אנשי עסקים, 27 בינואר 2023
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם אנשי עסקים, 27 בינואר 2023

אולם, כתבים זריזים הבינו כי ראשי הבנקים שישבו שם הזהירו אותו במילים חמורות ביותר – לרבות אזהרות – מפני משיכות כספים. כעבור זמן קצר נודע שמנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין משתתף בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית.

חברת טוויטר מחקה ציוץ של ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית, ששיבח את פעולת צה"ל שבה נהרגו תשעה פלסטינים, בהם אישה. כהן כתב: "עבודה יפה ומקצועית של הלוחמים בג'נין. תמשיכו להרוג בהם"

עוד באותו יום, חברת טוויטר מחקה ציוץ של ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית, ששיבח את פעולת צה"ל שבה נהרגו תשעה פלסטינים, בהם אישה. כהן כתב: "עבודה יפה ומקצועית של הלוחמים בג'נין. תמשיכו להרוג בהם".

באותו לילה, שבעה ישראלים נרצחו בפיגוע קשה בשכונת נווה יעקב. בן גביר הגיע למקום ונתקל בקריאות ובצעקות של התושבים: "זה במשמרת שלך". בשבת בבוקר, 28 בינואר, האשים בן גביר את היועצת המשפטית בעיכוב אטימת בית משפחת המחבל. באותו בוקר התרחש פיגוע ירי נוסף בעיר דוד. קצין צה"ל נ' נפצע ועד היום הוא מאושפז במצב קשה.

במוצאי שבת, עשרות אלפי אנשים הפגינו שוב ברחבי הארץ במספר רב של מוקדים. הם עמדו דקת דומיה ואחריה המשיכו במאבק נגד ההפיכה המשטרית. צוותי תקשורת שהגיעו לסקר את השכונה שבה בוצע הפיגוע הותקפו – והמפכ"ל גינה זאת.

כוחות הביטחון בזירת הפיגוע בעיר דוד בירושלים, 28 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כוחות הביטחון בזירת הפיגוע בעיר דוד בירושלים, 28 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב־30 בינואר ביקר בישראל מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן והציע לנתניהו להגיע לשינויים חוקתיים באמצעות קונצנזוס נרחב. הוא גם הזכיר לו שהידידות בין המדינות מבוססת "על ערכים משותפים".

ב־1 בפברואר הממשלה ה־37 ביקשה לדחות את פינוי חאן אל־אחמר, בדיוק כמו כל הממשלות הקודמות, הן בראשות בנט והן, בעיקר, בראשות נתניהו. כמו כן, שר המשפטים לוין התראיין בהסכת של גדי טאוב – והודיע כי בכוונתו להפריש שופטי עליון כדי לבצע חילופים במינויים ולגוון את בית המשפט.

פיתות חמות

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט רוטמן הודיע באותו היום כי יקדם את החוק להגבלת זכות השביתה על־ידי ארגוני עובדים. השר בן גביר הודיע כי יאסור אפיית פיתות בבתי הסוהר. ב־2 בפברואר יצא נתניהו לביקור מדיני ראשון במדינה מערבית, צרפת.

הביקור – שנמרח במכוון עד למוצאי שבת – לא השיג תוצאה מדינית או כלכלית רצויה. העיתונים הראשיים בצרפת פרסמו ביום שישי כותרות מהמפגש: "אם התוכנית המשפטית תתממש – נסיק שישראל התנתקה מהדמוקרטיות", הזהיר מקרון את נתניהו בפגישה, כך לפי לה מונד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא צרפת עמנואל מקרון בארמון האליזה, 2 בפברואר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
בנימין נתניהו ונשיא צרפת עמנואל מקרון בארמון האליזה, 2 בפברואר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

העיתונים הראשיים בצרפת פרסמו ביום שישי כותרות מהמפגש: "אם התוכנית המשפטית תתממש – נסיק שישראל התנתקה מהדמוקרטיות", הזהיר מקרון את נתניהו בפגישה, כך לפי לה מונד

גם מפגש שקיים נתניהו עם אנשי עסקים צרפתיים התגלה כאירוע שנופח על־ידי נתניהו. גם באירוע הזה הוטחה ביקורת על המהלכים – ולא כפי שנתניהו ניסה לשווק לתקשורת הישראלית. הפערים נחשפו תוך כיממה והספינים של נתניהו אפילו לא הספיקו להותיר חותם.

תוך כדי הביקור בפריז פרסם הבנק הגדול בארה"ב ג'יי פי מורגן דוח רשמי ללקוחותיו לגבי הסיכונים הטמונים בהפיכה המשטרית. במקביל, בזמן שנתניהו בפריז, הודיעה היועצת המשפטית שאסור לנתניהו להתערב בנושא ההפיכה המשטרית בשל כתבי האישום נגדו.

ב־4 בפברואר, מוצאי שבת, שוב התכנסו כ־100 אלף איש להפגנה גדולה בתל אביב ולהפגנות נוספות ברחבי ישראל. ב־5 בפברואר, מאות נשים התכנסו למחאות נגד ההפיכה המשטרית, מתוך חשש להתדרדרות בשוויון המגדרי בישראל.

באותו ערב נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה וקרא לעצירת החקיקה ולהידברות. דבריו זכו לתשובה שלילית מיידית משר המשפטים לוין, שהודיע לו שהעבודה על החקיקה בכנסת תימשך וכי אף־על־פי־כן האופוזיציה מוזמנת לבוא ולהידבר בוועדות הכנסת בכל עת.

נשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תוך כדי הביקור בפריז פרסם הבנק הגדול בארה"ב ג'יי פי מורגן דוח רשמי ללקוחותיו לגבי הסיכונים הטמונים בהפיכה המשטרית. במקביל, הודיעה היועצת המשפטית שאסור לנתניהו להתערב בנושא ההפיכה המשטרית

ב־8 בפברואר אלפי חיילי וקציני מילואים החלו בצעדה בת שלושה ימים מלטרון לירושלים, מאורגנים לפי יחידות המילואים שלהם. הצעדה הסתיימה בהפגנה גדולה ביום שישי מול בית המשפט העליון. עוד ב־8 בפברואר, שרת ההסברה גלית דיסטל־אטבריאן האשימה שהמפגינים מקבלים מימון מגרמניה ואיראן.

בזמן שהאיראנים לא נרעשו מההכפשה, דברי השרה הובילו למבוכה דיפלומטית בקרב משרד החוץ.  שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט תהה כיצד שרת הסברה משווה בין מדינתו הדמוקרטית לבין האויבת הגדולה איראן – ובכלל, הוא ניסה להבין על איזה בסיס היא מניחה כי ממשלתו נותנת כסף למאבק נגד ההפיכה המשטרית. שרת ההסברה טרם הסבירה את מקורותיה.

ב־9 בפברואר הודיעה סיעת ש"ס על חקיקה חדשה שתחמיר ענישה עד לחצי שנה בגין הופעה לא צנועה בכותל ו/או בתפילה משותפת. תוך שעות החלה מהומה ברשתות החברתיות עד שנתניהו נאלץ לפרסם סרטון שמבהיר, שוב, כי הסטטוס קוו בכותל יישמר. נשים בגופיות לא יזרקו לכלא, בינתיים.

באותו הערב התקיימה הפגנת לפידים מול בית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים והיא פוזרה באלימות משטרתית. בן גביר התרגז וזימן אליו את מפקד המחוז לנזיפה פומבית משום שלטענתו המשטרה לא הייתה מספיק אלימה נגד המפגינים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בזירת פיגוע הדריסה בירושלים לצד מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי ומפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן, 10 בפברואר 2023 (צילום: עוצמה יהודית)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בזירת פיגוע הדריסה בירושלים לצד מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי ומפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן, 10 בפברואר 2023 (צילום: עוצמה יהודית)

באותו הערב התקיימה הפגנת לפידים מול בית ראש הממשלה בירושלים והיא פוזרה באלימות משטרתית. בן גביר התרגז וזימן אליו את מפקד המחוז לנזיפה פומבית משום שלטענתו המשטרה לא הייתה מספיק אלימה

"חומת מגן 2"

הוא פרסם את דבר הנזיפה בהודעה לעיתונות, כשהכוחות עדיין נמצאים בשטח. בעקבות כך, אחרי חצי שעה הודיעה מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בנחרצות כי הוא מגבה באופן מוחלט את השוטרים וכי מפקד המחוז לא יינזף.

ב־10 בפברואר החריד פיגוע מזעזע נוסף את ירושלים. שלושה נרצחו, ביניהם שני ילדים קטנים. הפיגוע עורר סערת רגשות עצומה בירושלים ובמדינה כולה וחשף ביתר שאת את הממשלה באזלת ידה. בן גביר, שנבחר על גל הפחד מהטרור ומהאלימות נתפס (שוב) לא מוכן.

הוא נצפה בשטח מתווכח עם המפכ"ל (פחות מ־12 שעות אחרי דרישת הנזיפה) וקרא לצאת למבצע "חומת מגן 2", ללא כל הכנה צבאית וללא עבודת קבינט. הוא חטף על הראש בתוך בתוך פחות מ־12 שעות. אולם, הפעם זה לא היה מהמפכ"ל שתחתיו, אלא מלמעלה, מראש הממשלה. "לא מכריזים על מבצעים מהמדרכה בירושלים", נאמר בהודעה שנועדה להקטין אותו.

ב־11 בפברואר פרסמו 18 שופטי עליון בדימוס הודעה נגד תוכנית נתניהו–לוין. כמו כן, 12 ראשי מל"ל לשעבר – כולל אלה שעבדו תחת נתניהו – פרסמו מכתב הקורא להידברות. מעל ל־100 אלף איש יצאו שוב להפגין ברחבי הארץ. אלפים חסמו את נתיבי איילון.

הפגנה נגד ההפיכה המשפטית, תל אביב, 11 בפברואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)
הפגנה נגד ההפיכה המשפטית, תל אביב, 11 בפברואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)

ב־12 בפברואר פורסם בניו יורק טיימס ציטוט של הנשיא ג'ו ביידן, לפיו הנשיא חושב שיש להשיג קונצנזוס רחב לפני ביצוע מהלכים דרמטיים. באותו היום אישר הקבינט המדיני־ביטחוני להכשיר תשעה מאחזים

ב־12 בפברואר פורסם בניו יורק טיימס ציטוט של הנשיא ג'ו ביידן בתשובה לטור של הפובליציסט תומאס פרידמן, לפיו ביידן חושב שיש להשיג קונצנזוס ציבורי רחב לפני ביצוע מהלכים כה דרמטיים. באותו היום אישר הקבינט המדיני־ביטחוני להכשיר תשעה מאחזים לקול גינויים של מדינות המערב.

הנשיא הרצוג הציג באותו הערב את התוכנית שלו למציאת נוסחת פשרה, אך פניו הושבו ריקם. השר שלמה קרעי פרסם הודעה הקוראת "להמשיך עם הרפורמות בכל הכוח". באותו היום האשימה ח"כ גוטליב את נשיאת בית המשפט העליון חיות באחריות לפיגוע.

נוסף על כך, תחת שר הביטחון גלנט, פונה מאחז לא חוקי סמוך להתנחלות נחליאל. ב־13 בפברואר הוכרז ברחבי הארץ יום שביתת־מחאה מצד עסקים, משפטנים, בתי ספר – ונערכו הפגנות במספר רב של מוקדים.

בירושלים התקיימה הפגנת ענק מול הכנסת, בשעה שבוועדת החוקה, חוק ומשפט אישרו את הסעיפים הראשונים של ההפיכה לקריאה ראשונה. יו"ר האופוזיציה לפיד ביקש לעצור את החקיקה כדי להידבר, אבל הקואליציה סירבה. נתניהו קרא לראשי האופוזיציה שלא לדרדר את המדינה לאנרכיה.

הדוחק ברכבת בדרך להפגנת הענק בירושלים, 13 בפברואר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)
הדוחק ברכבת בדרך להפגנת הענק בירושלים, 13 בפברואר 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

בירושלים התקיימה הפגנת ענק מול הכנסת, בשעה שבוועדת החוקה אישרו את הסעיפים הראשונים של ההפיכה לקריאה ראשונה. לפיד ביקש לעצור את החקיקה כדי להידבר – הקואליציה סירבה

פשרה בלי מתפשרים

ב־15 בפברואר פינה משרד הביטחון כרם שהוקם על אדמה פלסטינית פרטית בעמק שילה. השר סמוטריץ' פנה (שוב) בדרישה לעצור את הפינוי – ואף אחד לא ספר אותו. גלנט הורה על הפינוי וכריתת העצים ורק לקראת סוף הפינוי – כשבמקום נותרו מעט עצים – פרסם נתניהו הודעה שלפיה הוא הורה לעצור את הפינוי (שכבר הסתיים).

סמוטריץ' הודה בסופו של אותו היום שאין לו סמכויות לעצור פינויים. באותו היום ראש שב"כ הזהיר את בן גביר שמעשיו והתנהלותו עלולים להוביל את האזור לעימות ביטחוני. עשרות עובדי הייטק הפגינו בחיפה – ויו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע שלהערכתו אין דרך להגיע לפשרה בנושא ההפיכה המשטרית.

ב־16 בפברואר הנשיא הרצוג ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה לאפשר לנתניהו להשתתף בשיח על הפשרה בנושא ההפיכה המשטרית. היא סירבה והודיעה שנתניהו מנוע מלעסוק בנושא בשל שלושה כתבי אישום.

עוד באותו היום שלח מפכ"ל המשטרה אגרת לשוטרי משטרת ישראל, בה הסביר שזכות ההפגנה היא זכות דמוקרטית וכי על המשטרה לנהוג במקצועיות וענייניות במפגינים. הליך ההיפרדות שלו מהשר החדש כמעט והושלם לגמרי.

המפכ"ל יעקב שבתאי בשכונת נווה יעקב בירושלים, לאחר פיגוע הירי שהתרחש במקום, 27 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
המפכ"ל יעקב שבתאי בשכונת נווה יעקב בירושלים, 27 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

ב־16 בפברואר הנשיא הרצוג ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה לאפשר לנתניהו להשתתף בשיח על הפשרה בנושא ההפיכה המשטרית. היא סירבה והודיעה שנתניהו מנוע מלעסוק בנושא בשל שלושה כתבי אישום

עוד לפני כן, פעילי מחאה מבוגרים גנבו טנק ישן והרוס מאתר ההנצחה תל סאקי. בימין האשימו אותם בניסיון לבצע הפיכה צבאית. ב־18 בפברואר התפרסם כי שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס אמר לנתניהו שהוא מציע לשים "ברקסים" להפיכה המשטרית.

באותו הערב יצאו שוב יותר מ־100 אלף איש להפגין בתל אביב, ירושלים ובערים נוספות בישראל. בכפר סבא ובחיפה התכנסו כ־30 אלף איש, באירועים שלא זכורים בהיסטוריה של ישראל. בסוף הערב מפגינים חסמו את איילון. ראש שב"כ לשעבר (תחת נתניהו) יורם כהן השתתף במחאה בירושלים ואמר שישראל צועדת לכיוון הפיכתה למדינה לא דמוקרטית.

ב־19 בפברואר הנשיא הרצוג אמר שהוא שוחח עם כל הצדדים וכי ניתן להגיע להבנות תוך כמה ימים. עוד באותו היום נתניהו הקים צוות שרים למאבק נגד ההסתה. בראש הצוות הוא העמיד את המומחה הראשי להסתה – ומי שכבר הורשע בעבירות מהסוג הזה – השר בן גביר.

ב־20 בפברואר הזהיר ראש שב"כ שהמתיחות בחברה הישראלית מסכנת את היציבות במדינה. באותו הערב הצביעה הכנסת על אישור הסט הראשון של חוקי ההפיכה המשטרית בקריאה ראשונה. גנץ ולפיד ציינו כי אחרי ההצבעה אין יותר טעם בהידברות. נתניהו ציין שהוא מוכן להידבר רק אחרי ההצבעה.

אישה צופה בנאום של נשיא המדינה יצחק הרצוג, 12 בפברואר 2023 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
אישה צופה בנאום של נשיא המדינה יצחק הרצוג, 12 בפברואר 2023 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

באותו היום נערכו הפגנות רחבות ברחבי הארץ: בבוקר מחוץ לבתים של חברי כנסת – ובהמשך הפגנת ענק של עשרות אלפי אנשים, שמחו ונאמו לקראת ההצבעה במליאה ליד הכנסת. כבישים רבים בירושלים נסגרו.

ח"כ גוטליב קראה לשב"כ לחקור ולאתר מפגינים שישבו מחוץ לדלת ביתה באותו הבוקר. ב־21 בפברואר איים שר המשפטים כי פיטורי היועצת המשפטית לממשלה יגיעו בהמשך. היא מצדה אמרה שהיא לא נרתעת וכי תמשיך לבצע את עבודתה.

ב־21 בפברואר איים שר המשפטים כי פיטורי היועצת המשפטית לממשלה יגיעו בהמשך. היא מצדה אמרה שהיא לא נרתעת וכי תמשיך לבצע את עבודתה

עשרות קציני חיל אוויר הפגינו מול ביתו של השר יואב קיש. שר החוץ אלי כהן הפנה ציוץ ביקורתי כלפי נגיד בנק ישראל. הדבר הוביל לירידות שערים בבורסה ולסדרת ציוצים של נתניהו בעברית ובאנגלית, שבהן הוא מתחייב שעצמאות נגיד הבנק לא תיפגע. אולם, רבים זכורים כבר את ההבטחות על אי־פגיעה במערכת המשפט ולא בטוחים אם אפשר לסמוך עליו.

כבשים בכנסת ומימון בגדים

באותו היום האו"ם קרא לישראל לעצור את ההפיכה המשטרית. אף אחד בישראל לא התייחס לכך. שר המשפטים הבטיח שכל הניסיונות לעצור את ההפיכה המשטרית – ייכשלו.

אלמוג כהן בבית הנשיא בירושלים, 10 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אלמוג כהן בבית הנשיא בירושלים, 10 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שידור לייב מליל ההצבעות הקודם של ח"כ אלמוג כהן פורסם בהרחבה. כהן השמיע קולות של חיות ובחר בתיאורים משפילים וגזעניים כלפי חברי הכנסת אחמד טיבי, עופר כסף ומירב בן ארי. העניין לא הועבר (בינתיים) לוועדת האתיקה של הכנסת, אך הביא את יו"ר הכנסת אוחנה לאסור שידורים חיים מהמליאה.

כמו כן, באותו יום, כ־450 יוצאי שב"כ כתבו מכתב מחאה לאבו נביל, הלוא הוא השר אבי דיכטר. הם קראו לו לחדול מחקיקה המסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. דיכטר לא הגיב להם. ב־22 בפברואר אישרה הכנסת בקריאה טרומית שורה נוספת של חוקים שיבטלו או יגבילו את סמכויות בג"ץ.

ב־22 בפברואר אישרה הכנסת בקריאה טרומית שורה נוספת של חוקים שיבטלו או יגבילו את סמכויות בג"ץ, בהם החוק שיחזיר את אריה דרעי לתפקיד שר, כשבג"ץ לא יורשה להתערב במינויי שרים

בהם, החוק שיחזיר את אריה דרעי לתפקיד שר, כשבג"ץ לא יורשה להתערב במינויי שרים. כמו כן אושרו בטרומית פסקת התגברות ברוב של 61; חוק איסור הכנסת חמץ לבתי חולים; וחוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. באותו יום נתניהו ביקש מחברי הקואליציה להפסיק להתבטא בנושא מעמד נגיד בנק ישראל, מתוך חשש לקריסה כלכלית.

ב־23 בפברואר אישרה ועדת הכספים של הכנסת את בקשת נתניהו למימון הוצאות שני הבתים של משפחתו וכן מימון בגדים בשווי 80 אלף שקל. עוד באותו היום חתמו גלנט וסמוטריץ' (שוב) על הסכם המסדיר את חלוקת הסמכויות ביניהם במשרד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' חותמים על מסמך הבנות באשר לחלוקת האחריות במשרד הביטחון, 23 בפברואר 2023
בנימין נתניהו, יואב גלנט ובצלאל סמוטריץ' חותמים על מסמך הבנות בנוגע לחלוקת האחריות במשרד הביטחון, 23 בפברואר 2023

לפי ההסכם, רוב סמכויות המנהל האזרחי יועברו לסמוטריץ', ובהן יחידת הפיקוח המרכזית האחראית לאכיפת הבנייה בשטחי הגדה המערבית. צה"ל יוכל להמשיך לממש את סמכות הפינויים הטריים של המתנחלים שעולים להיאחזות לא חוקית חדשה.

ב־24 בפברואר ביקשו אנשי מוסד רשות להשתתף בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית. מנגד נתניהו האשים שהמוחים הם אנשי מ"חאת הגז ומתנגדי חיסונים". ההודעה שלו העידה על ניתוק מוחלט מהמתרחש ברחוב הישראלי.

ב־23 בפברואר אישרה ועדת הכספים של הכנסת את בקשת נתניהו למימון הוצאות שני הבתים של משפחתו וכן מימון בגדים בשווי 80 אלף שקל

בהמשך היום חיילי מילואים במגוון דרגות ויחידות – עד לרמת תא"ל – הודיעו שיסרבו לשרת במילואים אם תעבור ההפיכה המשטרית. "הסכמנו לשרת במדינה דמוקרטית, לא בדיקטטורה", הם אמרו.

במוצאי שבת, 25 בפברואר, בפעם הראשונה אחרי שסדרת החוקים חצתה את שלב החקיקה הראשון, יצאו להפגין כ־300 אלף איש ברחבי ישראל. כ־160 אלף בתל אביב והשאר בעשרות ערים ויישובים. בתום ההפגנה חסמו אזרחים את איילון ואף הדליקו שם מדורת קרשים. כ־500 נשים השתתפו במיצג "סיפורה של שפחה" במספר רב של מוקדים.

באותו היום הזהיר העיתון "פייננשל טיימס" במאמר המערכת שלו ש"להפיכה המשטרית יהיו השלכות קשות על ישראל, המזרח התיכון והמערב". בין המפגינים בתל אביב ניתן היה למצוא את ראש הסגל לשעבר של נתניהו (עד 2019) ואחד האנשים שהיו הכי הקרובים אליו במשך שנים – יואב הורוביץ.

ביום ראשון, 26 בפברואר, מחבלים פתחו באש מטווח קצר על שני צעירים ישראלים שנסעו באזור חווארה לכיוון הר ברכה. שני האחים, הלל ויגל יניב, נהרגו במקום. האירוע התחרש בעת שנציגי ישראל הגיעו להסכמות בירדן על אשרור הסכמי אוסלו והפסקת הבנייה בשטחים לארבעה חודשים.

בזמן שצה"ל החל לנהל מרדף אחרי המפגעים, נכנסו מאות ישראלים בשעות הערב לכפר חווארה והציתו 15 בתים ועשרות כלי רכב, באירוע שכונה על־ידי הפלסטינים כ"ליל הבדולח". צה"ל לא הגיב בזמן למודיעין על כוונות הישראלים לבצע פוגרום בכפר. האירוע גרר גינויים בכל העולם.

עשרות חיילים וקציני מילואים המשרתים בחטיבת המחקר של אגף המודיעין הודיעו כי יפסיקו להתייצב לשירות אם חוקי ההפיכה המשטרית יעברו

עשרות חיילים וקציני מילואים המשרתים בחטיבת המחקר של אגף המודיעין הודיעו כי יפסיקו להתייצב לשירות אם חוקי ההפיכה המשטרית יעברו. הזמר חנן יובל סירב להופיע בכנסת במחאה על ההתנהלות של חברי כנסת כמו אלמוג כהן. הוא חטף הכפשות מהשר דוד אמסלם.

שלט בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 28 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שלט בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 28 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

ביום שני, 27 בפברואר, חברי סיעת עוצמה יהודית החרימו בכוונה את דיון "40 החתימות" במליאה במחאה על אוזלת היד הממשלתית ומדיניות ההכלה מול פיגועי הטרור. סגן השר אבי מעוז התפטר מתפקידו כמחאה על היעדר סמכויות.

עוד באותו יום, מתנחלים נחשדו כי ניסו לדרוס חיילים בחווארה ויידו לעברם אבנים. היום הוא היום האחרון של חודש פברואר 2023. הרשומון מסתיים, כאמור, ביום ה־60 להקמת הממשלה, כשהחוקים לביצוע ההפיכה המשטרית ממשיכים להיות מקודמים בכל זרועות הממשלה.

חברי הכנסת של עוצמה יהודית לא גינו ואפילו שיבחו. ח"כ צביקה פוגל טען שהאירוע יגביר את ההרתעה נגד הפלסטינים והוסיף כי הוא "רואה בעין מאוד יפה את התוצאה".

השר עמיחי אליהו אמר: "הבוקר אין חלוקת בקלאווה בחווארה. לא נוכל להמשיך בממשלה עם מדיניות ההכלה". ואילו ח"כ יצחק קרויזר טען בוועדת החוקה כי "החבר'ה האלה (שהתפרעו) קיבלו השראה מחודש וחצי של הפגנות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחבק את שר המשפטים יריב לוין אחרי שהשלב הראשון בהפיכה המשפטית עבר בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
בנימין נתניהו מחבק את יריב לוין אחרי שהשלב הראשון בהפיכה המשפטית עבר בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 4,237 מילים ו-2 תגובות
סגירה