הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על השהיית החקיקה עד לאחר פגרת החגים לצורך הידברות עם האופוזיציה, היא הישג עצום של מתנגדי ההפיכה המשטרית. מרוץ האמוק של הקואליציה ושל המדינה כולה לעבר משטר דיקטטורי תוך סכנה אמיתית למלחמה פנימית – נעצר אתמול בחריקת בלמים צורמנית, סנטימטרים בודדים לפני התהום.
ועם זאת, ישראל עודנה מצויה במצב קריטי. תוכנית ההפיכה של נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, לא ירדה מהפרק. נתניהו וידא כי הליכי החקיקה יעצרו רק לאחר שגם החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וגם "חוק דרעי 2" המונע ביקורת שיפוטית על מינוי והדחת שרים, יאושרו לקריאה שנייה ושלישית.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, וראש המחנה הממלכתי בני גנץ הודיעו אמש, מייד אחרי נאום נתניהו, כי הם נכונים להיכנס למהלך של הידברות עם נתניהו על "הרפורמה המשפטית", בחסות נשיא המדינה יצחק הרצוג.
נתניהו, מצידו, וידא כי הוא מגיע להידברות הזו במצב אופטימלי: ביחס לשני החוקים החשובים ביותר מבחינתו, ההליך החקיקתי מצוי כבר במצב של כדור בקנה. ברגע שההידברות הזו תיכשל, או שנתניהו יחליט שהיא נכשלה, הוא יוכל להניע מחדש את הליך החקיקה – ולהשלים את חקיקת שני החוקים הללו בתוך ימים ספורים וללא צורך להעבירם מחדש את את כל ההליך הפרלמנטרי בוועדות.
ברגע שההידברות הזו תיכשל, או שנתניהו יחליט שהיא נכשלה, הוא יוכל להניע מחדש את הליך החקיקה – ולהשלים את חקיקת שני החוקים הללו בתוך ימים ספורים
נתניהו ניסה בנאומו לקחת קרדיט על הרגעת הרוחות, והצניע את העובדה שהוא זה שאחראי ליצירת המשבר שהמדינה נתונה בו. הוא הודה כי "אנחנו נמצאים בנתיב של התנגשות מסוכנת בחברה הישראלית ובעיצומו של משבר שמסכן את האחדות הבסיסית בינינו", ולפיכך הודיע כי "מתוך אחריות לאומית" החליט "לקחת פסק זמן לצורך הידברות".
הוא הגדיר נכון את טיבו של אותו פסק זמן: "להשהות את הקריאה השנייה והשלישית של החוק במושב הזה של הכנסת".
לצד זאת, ראש הממשלה חזר על מחויבותו לחוקק את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים "כך או כך". את משמעותה של החלטתו להשהות את החקיקה הוא צמצם, בסופו של דבר, לכך שהחליט "לעשות ניסיון להשיג הסכמה רחבה".
אין אפשרות לחלץ מדבריו של נתניהו פרטים קונקרטיים באשר לכוונותיו האופרטיביות. לכאורה הוא מדבר אך ורק על יוזמת החקיקה היחידה, מתוך מקבץ חוקי ההפיכה המשטרית, שנותרה עדיין על השולחן עם תום מושב החורף של הכנסת – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
אך כהרף עין עשויות לחזור אל מרוץ החקיקה גם ההצעות הנוספות – צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים; ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד; פסקת ההתגברות; ביטול עילת הסבירות וחוק היועמ"שים.
כהרף עין עשויות לחזור אל מרוץ החקיקה גם ההצעות הנוספות – צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים; ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד; פסקת ההתגברות; ביטול עילת הסבירות וחוק היועמ"שים
בד בבד, התברר במהלך אתמול שגם הצעת החוק הקרויה "חוק דרעי 2" – התיקון לחוק יסוד הממשלה שעניינו איסור ביקורת שיפוטית על מינוי והדחת שרים – נעצרה רגע לאחר שהוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ אישרה אותה לקריאה שנייה ושלישית. גם כאן, רגע לפני אישור סופי במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לפי הדיווחים, החקיקה הזו נעצרה לבקשתו של ח"כ אריה דרעי.
כרגע, לא ברור מה יעלה בגורלו של החוק הפרסונלי הנוסף בצרור החקיקה הפרסונלית – "חוק המתנות והתרומות" שיש לו חשיבות אישית לנתניהו. בסוף חודש אפריל יסתיימו 120 הימים שבמסגרתם חייב נתניהו, בהוראת בג"ץ, להשיב את 270 אלף הדולרים שקיבל מבן משפחתו נתן מיליקובסקי.
כרגע, לא ברור מה יעלה בגורלו של "חוק המתנות והתרומות". בסוף חודש אפריל יסתיימו 120 הימים שבמסגרתם חייב נתניהו, בהוראת בג"ץ, להשיב את 270 אלף הדולרים שקיבל מבן משפחתו נתן מיליקובסקי
כאמור, מיד לאחר הצהרתו של נתניהו, מיהרו גנץ ולפיד להודיע כי הם מסכימים לקיום הידברות. לפיד בונה על כך שתהליך ההידברות ינוהל על ידי הרצוג, ותכליתו לא תהיה ניסיון למצוא פשרה בעניין "הרפורמה", אלא לייצר הסכמות רחבות בהרבה, כדי לרתום את המוטיבציה לייצר שינוי במערכת המשפט לאפיקים חיוביים.
"לקראת שנתה ה-75 של המדינה עלינו לשבת ביחד ולכתוב חוקה המבוססת על ערכי מגילת העצמאות", אמר לפיד.
גנץ הוסיף: "נפעל לחזק את הדמוקרטיה, לשפר את המשילות, לשמור על עצמאות מערכת המשפט. לא נתפשר על עקרונות הדמוקרטיה, על שירות לאזרח, על חוק יסוד חקיקה מקיף וכולל".
לעומתם, ראשי המחאה כבר הצהירו כי השהיית חוקי ההפיכה המשטרית אינה מספקת אותם, והם ימשיכו להיאבק עד לגניזתם המלאה. "כל עוד החקיקה תימשך ולא תיגנז אנחנו נהיה ברחובות", הם הודיעו, "זהו עוד ניסיון להחליש את המחאה כדי לחוקק דיקטטורה".
גם הבוקר, על אף שהמרוץ המטורלל לעבר חוקי הפיכה משטרית הוקפא זמנית, ישראל עדיין מצויה בתוך כאוס רב-ממדי: הכלכלה עדיין מיטלטלת, תעשיית ההייטק עדיין מאיימת להיחתך או לעזוב, צה"ל עדיין חווה התפוררות של מערך המילואים ובמידה מסוימת גם הסדיר והקבע, מדינות העולם עדיין מביטות בחשדנות ביציבות המשטר בישראל.
ומעל לכל – הרשות השופטת עודנה נאבקת על הבטחת עצמאותה אל מול איום שרחוק מלהיעלם.
גם השעון אינו מפסיק לתקתק: לשר המשפטים יריב לוין – שאיים להתפטר אם החקיקה תיעצר אך נמלך בדעתו במהלך יום האתמול ופרסם הודעת גיבוי בראש הממשלה – עדיין אין כל כוונה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית.
תקנים שיפוטיים בערכאות בתי המשפט הולכים ומתפנים, ומינוי שיפוטי אחד לרפואה – אין. באופק – אוקטובר 2023, אז יפרשו מכהונתן בתוך שבוע ימים שתי שופטות בית המשפט העליון: השופטת ענת ברון והנשיאה אסתר חיות.
תקנים שיפוטיים בערכאות בתי המשפט הולכים ומתפנים, ומינוי שיפוטי אחד לרפואה – אין. באופק – אוקטובר 2023, אז יפרשו מכהונתן בתוך שבוע ימים שתי שופטות בית המשפט העליון, ענת ברון ואסתר חיות
המאבק על עצמאותה של מערכת המשפט, ועל הישארותה של ישראל דמוקרטית, עודנו בעיצומו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם