הקיבעון של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בנושא המאבק נגד הצעת "חוק היועמ"שים" – מוצדק.

אם הקואליציה – בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן – תצליח להשלים במושב הקיץ של הכנסת את חקיקת "חוק היועמ"שים", פירושו שהמאבק הציבורי ההרואי נגד ההפיכה המשפטית הסתיים במפלה איומה, גם אם כל הצעות החוק האחרות במסגרת ההפיכה המשפטית ייגנזו.

הצעת החוק הזו פירושה לא רק מחיקת המשפטנים בשירות המדינה כשומרי סף כלפי כלל עובדי הציבור – נבחרי ציבור ופקידים כאחד – לצורך הקפדה על חוקיות פעולות הרשות המבצעת, אלא הפיכת עקרון שלטון החוק עצמו לאות מתה. בכך, איש לא יורה למערכות השלטון מה חוקי לעשות ומה בלתי חוקי, על מה ניתן להגן בבית משפט ומה ייפסל בוודאות, או בסבירות גבוהה.

קצת קשה לזכור, אך בתוך הטרלול המוחלט שהונחת על הציבור בשבועות הראשונים להקמת הממשלה, כשוועדת החוקה בכנסת קיימה דיונים מרתוניים בשורה ארוכה של נושאי ליבה משטריים תחת הכותרת המניפולטיבית "ציון במשפט תפדה" – חוק היועמ"שים היה אחד החוקים המרכזיים שרוטמן ביקש לקדם.

שר המשפטים יריב לוין משוחח עם ח"כ שמחה רוטמן וגלית דיסטל־אטבריאן, 6 במרץ 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

קצת קשה לזכור, אך בתוך הטרלול המוחלט שהונחת על הציבור בשבועות הראשונים להקמת הממשלה – חוק היועמ"שים היה אחד החוקים המרכזיים שרוטמן ביקש לקדם

לא היה תעלול שהוא לא נקט: החל מהעובדה שהצעות החוק הונחו על שולחן הוועדה כמעין הצעות חוק מטעם הוועדה, אף שרוטמן ניסח אותן לבדו והנחית אותן על הוועדה, וזאת כדי להימנע מהפרוצדורות הנלוות להצעות חוק פרטיות (קריאה טרומית) או ממשלתיות (פרסום תזכיר להערות הציבור, אישור בוועדת שרים לחקיקה).

כמו כן, נערך דיון בהצעות בוועדה עוד לפני שהונח על שולחנה נוסח כלשהו; נערכו תגרות אגרסיביות עם חברי האופוזיציה בוועדה, תוך כדי השתקתם והוצאתם מהדיונים, ונעשה ניסיון להצר גם את צעדיו של היועץ המשפטי של הוועדה ד"ר גור בליי. מופע האימים של רוטמן זמין לצפייה בארכיון אתר הכנסת, לדיראון.

הצעת חוק היועמ"שים, שמהווה תיקון לחוק יסוד הממשלה, כללה כמה דגשים: עצותיהם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ברשויות השלטון ובמחלקת ייעוץ וחקיקה – הן עצות בלתי מחייבות; שרים רשאים לפעול בניגוד לחוות הדעת המשפטית; כל שר יקבע את העמדה המשפטית שתוצג בשם משרדו בבית משפט; כל שר רשאי למנות עורך דין פרטי שייצג את עמדת משרדו בבית משפט.

אין נוסח יותר קיצוני מזה. משמעות ההצעה היא הוצאה להורג של השירות המשפטי הציבורי. לא יהיה לממשלה או לכל עובד בכל משרד ממשלתי, רשות ציבורית או עירייה ספק מתי הוא פועל שלא כחוק, כי כל עורך דין פרטי יהיה עסוק רק בהצדקת הפעולות הללו כדי להבטיח ששירותיו יידרשו גם בהמשך.

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה של הכנסת, 8 בפברואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במקום שרק שבריר מפעולות משרדי הממשלה יגיע לבירור בביהמ"ש, יוגשו עתירות בכל נושא ונושא – ואלה יסתמו את ביהמ"ש. הלכה למעשה זירת קבלת ההחלטות הממשלתיות תעבור אל ביהמ"ש

במקום שרק שבריר מפעולות משרדי הממשלה יגיע לבירור בבתי משפט, יוגשו עתירות בכל נושא ונושא – ואלה יסתמו את בתי המשפט. הלכה למעשה זירת קבלת ההחלטות הממשלתיות תעבור אל בתי המשפט עצמם.

וכל זאת, תוך שמשרדי הממשלה יתווכחו בינם לבין עצמם, באמצעות עורכי דין פרטיים, בבתי משפט, בכל נושא שבו מתקבלת כיום החלטה במנגנונים מסודרים והיררכיים, באמצעות הייעוץ המשפטי ומנגנוני ההכרעה הפנימיים שמגיעים עד למשנים ליועצת ואף ליועצת עצמה במקרים הנדרשים.

שורת מלומדים הגיעו לוועדת החוקה במהלך חודש ינואר כדי להסביר לחברי הכנסת שפירושה של ההצעה איננה הגברת המשילות – אלא מחיקתה: הממשלה תהיה משותקת בשל מחלוקות פנימיות בין השרים ויועציהם המשפטיים הפרטיים, ולא תוכל לעשות דבר.

המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי ועו"ד גיל לימון, 14 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אולם, מי שהצליח לחדור אליהם היה דווקא המשנה ליועצת המשפטית לעניינים מנהליים ד"ר גיל לימון. בדבריו בוועדת החוקה ב־16 בינואר הוא הציב את הדברים כפשוטם:

הענקת הסמכות לכל שר לקבוע לעצמו את הדין תוביל לעמדות משפטיות סותרות בתוך הממשלה. במצב הקיים, היועץ המשפטי לממשלה הוא שמכריע במחלוקות משפטיות בין המשרדים. מי יכריע במחלוקות הללו לפי הצעת החוק? בית המשפט? האם כך נראית משילות?

כל שר ועורך הדין שלו. כל משרד ממשלתי ועורך הדין שלו. וכל עורכי הדין הללו אינם מחויבים לאינטרס הציבורי הרחב, אלא לאינטרס של הגורם שמשלם את שכר הטרחה שלהם.

הדבר עומד – מבחינה מעשית – ליצור כאוס ממשלתי מוחלט, המהווה ההיפך הגמור מתפיסת המשילות, תוך פגיעה קשה ביכולת הממשלה לקבל החלטות מדיניות ולהביאה לידי ביצוע בפועל.

כיצד תיראה 'המשילות' כשבסכסוכים משפטיים מורכבים, בהם מספר משרדי ממשלה מקדמים אינטרסים שונים ומנוגדים, יגיע כל משרד עם עורך הדין שלו לבית המשפט, ובית המשפט הוא זה שיכריע בסופו של יום בסכסוך הפנים־מדינתי שבין משרדי הממשלה?

היועץ המשפטי של ועדת החוקה ד"ר גור בליי ויו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן מתווכחים במהלך דיון על המהפכה המשפטית, 28 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ימים אחדים חלפו מדבריו של לימון, ושני גורמים רבי חשיבות השתכנעו. התוצאה ההגיונית המתבקשת, שלפיה חוק היועמ"שים יביא לאובדן המשילות ולא לחיזוקה, פעלה את פעולתה. האחד הוא עיתונאי חדשות 12 עמית סגל. "במקום שהיועמ"שים יתערבו קצת, בית המשפט יתערב הרבה. משילות לא תצא מזה", הוא כתב.

הגורם השני היה רוטמן עצמו, שהודיע כעבור יומיים כי את הפרק על מעמד היועץ המשפטי וסמכויותיו "נשים כרגע בצד".

את הפלומבה על גניזת ההצעה שמה כעבור ימים אחדים היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, שהודיעה לרוטמן כי הצעתו, שעניינה הסדרת מערכת היחסים הפנימית ברשות המבצעת בין נבחרי הציבור לבין היועצים המשפטיים, אינה מתאימה להצעת חוק מטעם ועדה בכנסת, ולכן לא ניתן לקדם את ההצעה במסלול זה.

שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן מתחבקים במליאת הכנסת אחרי שהתיקונים לחוק יסוד השפיטה עברו בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

אם בסיבוב הקודם ההצעה נגנזה נוכח ההבנה שתוצאתה תהיה הפוכה להבטחות הפוליטיות של הקואליציה לבוחריה – להגביר את המשילות – הרי שכעת מסתמנת היפרדות משלב ההתחשבות במסקנות הרציונליות

חזרתה האפשרית של הצעת חוק היועמ"שים אל שולחן הדיונים, עם חזרת הכנסת לפעילות, מבטאת שלב חדש ומסוכן בהתנהלות הקואליציה: אם בסיבוב הקודם ההצעה נגנזה נוכח ההבנה שתוצאתה תהיה הפוכה להבטחות הפוליטיות של הקואליציה לבוחריה – להגביר את המשילות – הרי שכעת מסתמנת היפרדות משלב ההתחשבות במסקנות הרציונליות.

אם הקואליציה תבחר לקדם את חוק היועמ"שים, היא תעשה זאת על אף שברור לחבריה שהם חותרים תחת הבטחותיהם למשילות, ובשם אינטרסים עלומים אחרים, הגוברים אפילו על הדרך שהם עצמם הציעו לבוחריהם.