לפי דיווחים שונים, שר המשפטים יריב לוין זומם לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, שהרכבה אמור להיקבע בשבועיים הקרובים – לאחר שהכנסת תבחר את נציגיה לוועדה ולשכת עורכי הדין תקיים בחירות למוסדותיה, מה שישפיע על זהות נציגיה, שייבחרו בחודשים הקרובים.
לוין ביקש לשנות את הרכב הוועדה כדי שהקואליציה תזכה לרוב אוטומטי. משלא ניתן לו מבוקשו – הוא מתכנן להימנע מכינוסה.
האיום הזה אמור לפעול את פעולתו נוכח השעון המתקתק לקראת סיום כהונתן של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושופטת בית המשפט העליון ענת ברון. שתיהן אמורות לפרוש בגיל 70, בהפרש של ימים אחדים זו מזו, בחודש אוקטובר הקרוב. פרישתה של חיות מציבה בעמדת סיכון את בית המשפט העליון כולו, נוכח הצורך למנות נשיא חדש במקומה.
הנסיבות הנוכחיות מורכבות עוד יותר. אף שמתנגדי ההפיכה המשטרית ושופטי בית המשפט העליון עצמם תומכים בשימור שיטת הסניוריטי למינוי נשיא העליון, הרי שבחילוף הנוכחי הם תומכים דווקא בסטייה מסוימת מהעיקרון.
השופט עמית הוא סדין אדום בעיני הקואליציה ותומכי ההפיכה המשטרית, ואלה מבקשים למנוע את מינויו לנשיאות. זו המוטיבציה בפעולתו של שר המשפטים
השופט הוותיק ביותר בעליון לאחר פרישתה של חיות יהיה המשנה הנוכחי שלה עוזי פוגלמן. לכאורה, הוא זה שאמור להתמנות לנשיא. אולם, פוגלמן כבר הודיע שהוא מוותר על הנשיאות נוכח העובדה שבמועד פרישתה של חיות תיוותר לו שנת כהונה אחת בלבד – קדנציה קצרה מדי לנשיא עליון.
הבא אחריו ברשימת הוותק הוא השופט יצחק עמית, שאמור ממילא להתמנות לנשיא אחרי פוגלמן, ונוכח ויתורו של האחרון יזכה בשנת כהונה מיועדת נוספת, כך שהוא אמור לכהן ארבע שנים בתפקיד נשיא העליון.
עמית הוא סדין אדום בעיני הקואליציה ותומכי ההפיכה המשטרית, ואלה מבקשים למנוע את מינויו לנשיאות. זו המוטיבציה בפעולתו של שר המשפטים, הן כחלק משינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והן במהלך הנוכחי של אי־כינוס הוועדה ויצירת כאוס עם פרישתה של חיות.
הבא בתור
אלא שתוכניתו של לוין עתידה להיות מסוכלת. המצב החוקי תומך במסקנה כי גם אם לוין יימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים – השופט עמית יוכל להיכנס בפועל לנעליה של חיות בחודש אוקטובר הקרוב, ולהפוך להיות נשיא בפועל של בית המשפט העליון.
המצב החוקי תומך במסקנה כי גם אם לוין יימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים – השופט עמית יוכל להיכנס בפועל לנעליה של חיות בחודש אוקטובר הקרוב
סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט קובע כי הוועדה לבחירת שופטים היא זו שממנה את נשיא העליון ואת המשנה לנשיא, מקרב שופטי בית המשפט העליון. כך שלכאורה, ללא כינוס הוועדה, לא יכול נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להיכנס לתפקידו.
אולם, סעיף 29 לחוק מסדיר את כהונתו של ממלא מקום נשיא העליון הנכנס לתפקידו כשמתרחשת תקלה. לפי סעיף 29(א), אם התפנה מקומו של נשיא העליון וכל עוד הנשיא החדש טרם החל בכהונתו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא.
הסעיף הזה מפקיד למעשה את סמכויות הנשיאות בידיו של השופט פוגלמן, האוחז בתפקיד המשנה, עם פרישתה של השופטת חיות – גם ללא כינוס הוועדה לבחירת שופטים או כל פעולה אחרת מצידה.
הודעתו הרשמית של פוגלמן על כך שהחליט לוותר על כהונתו כנשיא, עשויה לשחק תפקיד גם לעניין כניסתו לתפקיד ממלא מקום נשיא העליון. סעיף 29(ב) לחוק קובע כך:
נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הוותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
ובקיצור – שיטת הסניוריטי, שאומנם אינה מעוגנת במפורש ביחס למינוי רגיל של נשיא בית המשפט העליון, אך בהחלט מעוגנת בחוק ביחס לתקלות העשויות להיגרם כתוצאה מאי־מינוי נשיא או נבצרות של הנשיא והמשנה לנשיא.
במילים אחרות: אם עד מועד פרישתה של אסתר חיות לא תתכנס הוועדה לבחירת שופטים, השרביט אמור לעבור באופן אוטומטי לשופט פוגלמן. באותו מועד פוגלמן עשוי להודיע, בהמשך להודעתו מן העבר על כך שוויתר על הנשיאות, כי הוויתור כולל גם ויתור על תפקיד ממלא מקום הנשיא.
ויתור כזה ייחשב לכך ש"נבצר" מפוגלמן לשמש בתפקיד ממלא מקום הנשיא, ובמצב כזה יעבור שרביט ממלא מקום הנשיא לשופט הבא אחריו בוותק בעליון – השופט יצחק עמית
ויתור כזה ייחשב לכך ש"נבצר" מפוגלמן לשמש בתפקיד ממלא מקום הנשיא, ובמצב כזה יעבור שרביט ממלא מקום הנשיא לשופט הבא אחריו בוותק בעליון – השופט יצחק עמית. למצב הדברים המשפטי הזה אמורה להיות השפעה גם על מהלך העניינים בזירה הפוליטית.
המסקנה שהשר לוין אמור להסיק ממנה היא שהזמן לא פועל לטובתו. גישת "שב באפס מעשה" מצידו לא תוביל למניעת כניסתו של השופט עמית לתפקיד הנשיא, אלא לכך שהוא יקבל לידיו את מושכות העליון בסטטוס של ממלא מקום הנשיא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם