ארגון "לביא" עתר אתמול (חמישי) לבג"ץ בדרישה לפסול את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מלשבת בראש ההרכב שידון בעתירות לביטול סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה.
זו אינה הפעם הראשונה בתולדות בית המשפט העליון, שבה מוגשת עתירה לבג"ץ לפסילתו של שופט. עתירות כאלה הוגשו כבר בעבר, אך תמיד נדחו, על הסף או לגופן, בהיותן חסרות בסיס משפטי.
בשנת 2007, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז חתם על הסדר טיעון עם נשיא המדינה דאז משה קצב, הוגשו כידוע עתירות לבג"ץ נגד ההסדר. בראש ההרכב המורחב, שמנה חמישה שופטים, ישבה נשיאת בית המשפט העליון באותם ימים, דורית ביניש.
העיתונאי יואב יצחק עתר אז לבג"ץ בדרישה לפסול את ביניש מלשבת בעתירה וזאת מהטעם שבעלה של ביניש, עו"ד יחזקאל ביניש, עמד במוקד חשדות לאי-סדרים בעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים, שעו"ד ביניש שימש יו"ר הנהלתה.
יצחק טעם שניגוד העניינים נובע מהעובדה כי "מדובר בתיק המצוי בבירור ובליבון בפרקליטות ובלשכת היועץ כבר זמן רב". הפרקליטות הודיעה שההחלטה בעניין זה ממילא לא תתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה עצמו.
בג"ץ דחה את העתירה על הסף, הן בהתבסס על היעדר זכות העמידה של העותר והן מאחר שלא נמצא שמקרה זה מצדיק נקיטת הליך של פסלות שופט.
בנוגע לזכות העמידה, בית המשפט הזכיר עתירה קודמת של יואב יצחק, שעתר בשנת 2000 לפסילתו של השופט תאודור אור. באותו פסק דין משנת 2000 ציין בית המשפט כי הזכות לטעון לפסלות שופט היושב בדין נתונה רק לצדדים להליך, ולא לצדדים אחרים – גם לא בדרך של עתירה לבג"ץ כעותר ציבורי:
"אנו סבורים, כי הזכות לטעון טענת פסלות נגד שופט, על–פי ההסדר החוקי הקיים, נתונה רק לבעלי הדין בהליך השיפוטי שבגדרו מועלית הטענה. מכך אין להסיק, שלציבור אין עניין לגיטימי בתקינותם של ההליכים השיפוטיים, אלא שבעיקרון, עניינו של הציבור בתקינות ההליכים שלפני הערכאות השיפוטיות מובטח בדרכים אחרות, ובעיקר על–ידי עקרון פומביות הדיון.
"ואולם, גם אילו הנחנו כי עקרונית יש מקום להכרה מסוימת בזכות העמידה של אדם מן הציבור, להעלות טענת פסלות נגד שופט בהליך שהטוען אינו צד לו, רואים היינו להגביל הכרה זו לאותם מקרים חריגים ונדירים, שבהם נראה גלוי וברור שלבעלי–הדין יש עניין שלא להעלות טענת פסלות הנסמכת על עילה מוצדקת, והעניין שיש לציבור, שהטענה תועמד לבירור, גובר בבירור על עניינם של הצדדים להליך להימנע מהעמדתה לבירור".
אותו כלל בדיוק חל גם לגבי העתירה שהוגשה כעת, לפסילתה של חיות מלשבת בדין בעתירות בעניין "חוק הסבירות".
העותרים מבקשים את פסילתה של חיות בנימוק של "חשש ממשי למשוא פנים", וזאת מאחר ש"הגב' חיות כבר הביעה בפומבי את עמדתה הסופית והמוחלטת ביחס לשאלת המפתח העומדת בלב העתירות – והיא שאלת חוקיות התיקון לחוק יסוד השפיטה ושאלת צמצום עילת הסבירות".
"הגב' חיות כבר הביעה בפומבי את עמדתה הסופית והמוחלטת ביחס לשאלת המפתח העומדת בלב העתירות – והיא שאלת חוקיות התיקון לחוק יסוד השפיטה ושאלת צמצום עילת הסבירות"
אותה "הבעה פומבית" של "עמדתה הסופית והמוחלטת" נעשתה בנאום שנשאה חיות ב-12 בינואר, בכנס העמותה למשפט ציבורי, כשבוע לאחר ששר המשפטים יריב לוין חשף את תוכנית החקיקה של ההפיכה המשטרית, שכללה גם את צמצום עילת הסבירות.
את תוכנית החקיקה בכללותה הגדירה אז חיות "מתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו".
לדעת העותרים, מאחר ש"נשיאת בית המשפט העליון גיבשה זה מכבר את דעתה בעניין", הרי שקיים חשש ממשי למשוא פנים לפגיעה במראית פני הצדק, באופן המונע מחיות להשתתף בדיון בעתירות.
אך העתירה הזו מופרכת, מכמה סיבות. הראשונה היא, שנאומה הפומבי של חיות לא היה הפעם הראשונה שבה היא הביעה את עמדתה ביחס לחשיבותה של עילת הסבירות, בארגז הכלים של הביקורת השיפוטית במשפט המנהלי. עמדתה ביחס למרכזיותה של עילת הסבירות ידועה ומוכרת, ונכתבה במספר רב של פסקי דין.
אפשר כמובן לטעון שעמדות שיפוטיות במסגרת פסקי דין אינן דומות במהותן לעמדות שיפוטיות המובעות מחוץ למסגרת של פסק דין. כאן נכנסת הסיבה השנייה למופרכות העתירה – והיא הדרישה לפסילה סלקטיבית.
בהרכב 15 שופטי העליון שעתיד לדון בעתירה בעניין הסבירות, יש לפחות שופט אחד נוסף שהביע את עמדתו, מחוץ למסגרת של פסק דין, בדבר עילת הסבירות. שמו נעם סולברג.
בהרכב 15 שופטי העליון שעתיד לדון בעתירה בעניין הסבירות, יש לפחות שופט אחד נוסף שהביע את עמדתו, מחוץ למסגרת של פסק דין, בדבר עילת הסבירות. שמו נעם סולברג
סולברג כידוע תומך בצמצום עילת הסבירות, ועמדתו נפרשה בהרחבה במאמר שפירסם בכתב העת "השילוח" בשנת 2019. אותו, משום מה, העותרים אינם מבקשים לפסול.
סיבה שלישית היא היעדר זכות העמידה של העותרים, בהתאם לפסיקת העבר של העליון.
ירצו מי מהמשיבים לעתירה להעלות טענת פסלות – יוכלו לעשות זאת בעצמם. בין המשיבים לעתירה נמנה גם שר המשפטים יריב לוין בכבודו ובעצמו. ככל שהיועצת המשפטית לממשלה תגבש עמדה ביחס לעתירות, השונה מעמדת הממשלה – יש להניח שהוא יקבל אישור לייצוג עצמאי בבג"ץ.
לוין יהיה רשאי להעלות את טענת הפסלות בעצמו, הוא רשאי לעשות זאת כבר עכשיו. אין שום חסם המונע ממנו לעשות כך, ולכן אין צורך להיזקק לעתירה של עותרים ציבוריים בעניין.
לוין יהיה רשאי להעלות את טענת הפסלות בעצמו, הוא רשאי לעשות זאת כבר עכשיו. אין שום חסם המונע ממנו לעשות כך, ולכן אין צורך להיזקק לעתירה של עותרים ציבוריים
אך כל אלה הן סיבות טכניות. הסיבה המרכזית שבעטיה העתירה הזו מופרכת, היא שבניגוד לטענת העותרים, נשיאת בית המשפט העליון לא הביעה עמדה בשאלה המרכזית העומדת לפני בית המשפט בעתירות בעניין הסבירות.
היא אמנם הביעה את עמדתה שאין מקום לחקיקה שתצמצם את עילת הסבירות, ואולם לא זו השאלה שעומדת לפני בית המשפט, אלא שתי שאלות אחרות: האם בסמכות בית המשפט להתערב בחוק יסוד, וככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב – האם על בית המשפט להתערב בסעיף הסבירות מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת.
בשני הנושאים האלה חיות לא אמרה אפילו מילה אחת בנאומה. היא אמנם עיגנה בפסקי דין קודמים שכתבה את דוקטרינת השימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת, אך עמדה שיפוטית ששופט נוקט בפסקי דין בוודאי אינה עילה לפסול אותו מלשבת בדין.
העתירה לפסילתה של חיות תידחה ככל הנראה על הסף בימים הקרובים, בפסק דין קצר, אפילו מבלי להיזקק לעמדת המשיבים. ארגון "לביא" שהגיש את העתירה בוודאי הניח מראש שכך יקרה.
העתירה לפסילתה של חיות תידחה ככל הנראה על הסף בימים הקרובים, בפסק דין קצר, אפילו מבלי להיזקק לעמדת המשיבים. ארגון "לביא" שהגיש את העתירה בוודאי הניח מראש שכך יקרה
מה שמוביל למסקנה שהעתירה הזו לא הוגשה מטעמים משפטיים ענייניים, אלא כאקט במישור הציבורי, כדי להטיל כתם בנשיאת בית המשפט העליון ולערער בקרב חוגים פוליטיים העוינים את בית המשפט העליון את הלגיטימציה של פסק דין עתידי של בג"ץ, שבו אולי תיפסל החקיקה המגבילה את עילת הסבירות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו