יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר השבוע לעיתונאי ישי כהן כי לא יהיה מוכן לחזר אחורה  למתווה הגיוס לחרדים שהציע כשהיה שר הביטחון בשנת 2018. "הם פספסו את המועד", אמר ליברמן בראיון בערוץ 12 והתייחס לכך שיותר מדי דברים התרחשו מאז הוצע אותו המתווה, שהוגש בתיאום עם משרד הביטחון.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי גם שר הביטחון לשעבר בני גנץ, השומר כיום על יחסים חמים עם מנהיגי הציבור החרדי, לא יסכים לחזור אל המתווה ההוא, שכבר הוסכם וגובש ואפילו עבר קריאה ראשונה בכנסת ביולי 2018.

בסוף זה האירוע.
כללי המשחק השתנו.
והיום גם ליברמן לא מוכן לתמוך בחוק הגיוס שהוא עצמו הגיש. pic.twitter.com/xdwdiF95Ja

— ישי כהן (@ishaycoen) August 20, 2023

עיקרי המתווה – שעבר לפני חמש שנים בקריאה ראשונה בכנסת – כלל יעדי גיוס קלים מאוד ברמה של כ-5%-8% צעירים חרדים בשנה (מתוך שיעור כלל המתגייסים). בהתחשב בכך שהריבוי הטבעי בציבור החרדי גבוה משאר האוכלוסייה, לא מדובר במספרים שקשה להגיע אליהם.

בנוסף, במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, המתווה קבע כי יוטלו סנקציות כלכליות כלפי הישיבות החרדיות ולא סנקציות אישיות כלפי הצעירים המועמדים לגיוס. הסנקציות הכלכליות היו אמורות להיכנס לתוקף רק כעבור שלוש מיום העברת חוק הגיוס ומטרתם להביא לצמצום תקציב ישיבה בשיעור קטנים.

כלומר, הסנקציות שנוסחו ב-2018 היו כמעט חסרות משמעות – בוודאי בהשוואה לגידול העצום שיש בתקציבי הישיבות באמצעות ההסכמים הקואליציוניים.

החוק הזה נוסח בזמנו בתיאום עם משרד הביטחון, לפי הצרכים שהצבא הגדיר אחרי עבודת מטה נרחבת במשרד. הוא אמור היה להיות חוק שיעמוד במבחן בג"ץ כאשר בוחנים את ערך השוויון והנושא של גיוס חובה כללי לבני 18 במדינה.

ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה חוגג את נפילת חוק הגיוס במליאת הכנסת, 17 בינואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בהצבעה על החוק בקריאה ראשונה, ההצעה זכתה לתמיכה נרחבת, כשאפילו יש עתיד וח"כים ממפלגת העבודה שישבו באופוזיציה תמכו בחוק. הסיעות החרדיות אמנם הצביעו נגד החוק ב-2018, אבל רק אחרי שחבריהן ודאו היטב כי יש לחוק הזה רוב. הם רצו בו, מבלי להודות שהם רוצים בו.

הסיעות החרדיות אמנם הצביעו נגד החוק ב-2018, אבל רק אחרי שחבריהן ודאו היטב כי יש לחוק הזה רוב. הם רצו בו, מבלי להודות שהם רוצים בו

מה רוצים החרדים מח"כ גנץ?

ברקע הוויכוחים על חוק הגיוס שיונח על שולחן הכנסת בכנס החורף הקרוב, עולה השאלה מה רוצים אנשי דגל התורה ואנשי אגודת ישראל מיו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ?

אתמול התפרסם קטע וידאו בערוץ 12, בו נצפה גנץ מגיע לבני ברק אל הרב מאיר צבי ברגמן בן ה-95 לברך את תלמידי הישיבה לקראת פתיחת שנת הלימודים בישיבות. ברגמן הוא ראש ישיבת רשב"י וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, הסיעה בכנסת שבראשה עומד ח"כ משה גפני.

הביקור של גנץ בבני ברק לא תואם עם גפני (היחסים בין השניים קרירים, אך יציבים). מי שכן היה מאחורי הקלעים של תיאום הביקור הוא העיתונאי החרדי ישראל כהן, בעל טור מוכר בכלי התקשורת החרדיים ופרשן המרבה להופיע בטלוויזיה.

ברגע שכהן נכח במפגש בין גנץ לבין הרב ברגמן, הבינו אנשיו של גנץ שתיעוד המפגש יופיע בתקשורת הכללית בהקדם. הם לא ידעו שכהן אמור להיות שם, אך נאמר להם שכהן הבין מבית הרב על המפגש שעומד להתקיים והוא מיהר להגיע למקום.

יום למחרת, הופיע תיעוד של המפגש גם בביטאון דגל ישראל, "יתד נאמן".

יאיר שרקי: אם בליכוד קיוו שקבלת הפנים אתמול לגנץ היא אירוע מקומי מטעמי נימוס, התמונה הזאת הבוקר ב'יתד נאמן' מעבירה מסר – זו לא טעות, זו מדיניות. pic.twitter.com/xHRkVfH4T5

— חדשות הסקופים. (@Haskupim) August 21, 2023

המעניין במפגש עם הרב, הייתה ההתנערות שלו – בקולו – מהרפורמה המשפטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין.

השאלה היא מי מאמין לחבר מועצת גדולי התורה ו/או לביטאון המפלגה "יתד נאמן" שאכן אין להם כל עניין ברפורמה המשפטית. שהרי ח"כ גפני הסביר בראיונות רבים במהלך חצי השנה האחרונה, שהוא רוצה ברפורמה כולה.

הסיעות החרדיות, כך נראה, מושכים את ידם מהרפורמה בשלב המתקדם הזה, רק כדי לענות את נתניהו ולהעביר לו את המסר: "לא תחוקק לנו פטור מוחלט מגיוס, לא נצביע איתך". מנהיגי הליכוד לא נולדו אתמול ויודעים שאין להם – לדגל התורה או לכל יהדות התורה – מפלגה אחרת להקים איתה קואליציה, אפילו לא עם גנץ, ולכן לא מתרגשים מן התמרונים בבני ברק.

כלומר, זהו המצב: כולם מבינים שהסיבוב הנוכחי של החרדים עם (ועל) גנץ נועד כדי להעביר מסרים לנתניהו ולליכוד. כולם מבינים שנתניהו לא נלחץ מכל התמרונים הללו. השאלה שנותרה היא, מה יעשו בליכוד עם חוק הגיוס.