ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להגיע לפשרה בנוגע להפיכה המשטרית. שוב הוא מנסה זאת ושוב בחסות הנשיא הרצוג. הפעם הוא הגיש את ההצעות לח"כ בני גנץ, שאינו יו"ר האופוזיציה, אך אם יסכים יכול להוסיף לנתניהו 12 אצבעות במליאה.
לפי הפרסומים, מדובר בעצירה של החקיקה למשך 18 חודשים, באמצעות התחייבות שתעוגן בחוק יסוד (סידור בעייתי כשלעצמו), התחייבות להסיג לאחור באופן חלקי את התיקון לביטול עילת הסבירות, והתחייבות להקפאת הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
החלק האחרון, כך נטען, ילווה בשינוי כללי ההצבעה של הוועדה כך שהרוב הדרוש בכל החלטה יהיה 7 מתוך 9. המשמעות היא שגם מינוי נשיא בית המשפט העליון יעשה ברוב של 7 מתוך 9, כלומר ידרוש הסכמה בין שר המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון. כך גם לגבי מינוי שופטים בכל הערכאות.
איך כל זה יכול לקרות? בכל נקודה בזמן, האופוזיציה (או חלק ממנה) אמורה לסמוך על נתניהו שהוא אכן יעביר את החוקים, ישנה את הכללים וידחק את רעיונות ההפיכה המשטרית הצידה.
בכל נקודה בזמן, האופוזיציה (או חלק ממנה) אמורה לסמוך על נתניהו שהוא אכן יעביר את החוקים, ישנה את הכללים וידחק את רעיונות ההפיכה המשטרית הצידה
ההסתמכות הראשונה צריכה להיות ברגע שנתניהו מתחייב פומבית לעקרונות אלה ועד שהוא מעביר את השינויים – כלומר המתנה ליישום של שישה שבועות ויותר, שהרי הכנסת חוזרת רק ב-15 באוקטובר.
האם יש מישהו במדינה שמוכן לסמוך על מילה של נתניהו למשך שישה שבועות? רק לפני מספר חודשים, במסגרת דיוני בית הנשיא בסבב הראשון, נתניהו התחייב להביא מועמדים לוועדה לבחירת שופטים להצבעה במליאה. הוא הלך על זה חזק, עד ששעות ספורות לפני ההצבעה נשבר ושמע לגחמות שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן.
נתניהו הודיע אז שהוא מסרב להציב מועמד של הקואליציה ונצמד לטריק נכלולי כלשהו, בהתבסס על סעיפי תקנון פחות מוכרים. התוצאה זכורה: ח"כ קארין אלהרר נבחרה באותו היום כנציגת האופוזיציה ולא ניתן היה להתקדם עם כינון הוועדה, שכן הקואליציה שיחקה במשחקים.
לזיגזוגים של נתניהו, הפרות הסכמים ואי-אמירת האמת יצא כבר מוניטין בינלאומי. רק השבוע נזכרנו בהסכם עם האו"ם על הפליטים, אליו הגיע נתניהו ב-2018. הוא בישר עליו בחגיגיות בשידור חי, אחרי עבודה מאומצת וסודית של אנשי לשכתו. כעבור 24 שעות חזר בו מהצהרותיו והתחייבויותיו, והשבוע שינה גירסה וטען שלא היו אז הסכמות.
רק השבוע נזכרנו בהסכם עם האו"ם על הפליטים, אליו הגיע נתניהו ב-2018. הוא בישר עליו בחגיגיות בשידור חי, וכעבור 24 שעות חזר בו מהצהרותיו והתחייבויותיו. השבוע כבר טען שלא היו אז הסכמות
הונאת-על גדולה אחרת של נתניהו היא כמובן מערכת היחסים שלו עם בני גנץ – הסכם הרוטציה המפורסם בממשלת החילופים, שנתניהו פעל כדי לפרום אותו תוך מספר שבועות מהיום שחתם עליו. הצלקות נותרו על גופו של גנץ.
אז איך אפשר להגיע עם נתניהו להסכמות?
לגופו של עניין, הצעת הפשרה מעניינת: הקפאת חקיקה, שמירה על המצב הקיים (כמעט) בוועדה לבחירת שופטים, ריכוך חוק הסבירות. אולם, כאמור, עם מי חותמים שם על הסכם כזה? זה עידן בו אין שום משמעות להסכמה, אין משמעות לנייר, אין אפילו משמעות להצהרה מצולמת כאשר כעבור כמה שנים מציגים "אמת" הפוכה.
וגם אם מישהו יכול היה לייחס לנתניהו כוונות רציניות, הרי שלוין, רוטמן, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לוחשים על אוזנו. חלקם אפילו שולטים בראש הממשלה ולא רוצים במדיניות גמישה.
וגם אם מישהו יכול היה לייחס לנתניהו כוונות רציניות, הרי שלוין, רוטמן, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לוחשים על אוזנו. חלקם אפילו שולטים בראש הממשלה ולא רוצים בפשרה
המטרה של נתניהו גם היא שקופה לכל בר דעת: להגיע ל-12 בספטמבר, לדיון בפני הרכב 15 שופטי בית המשפט העליון בעתירות נגד חוק הסבירות, עם הודעה על מגעים לפשרה.
דחיית הדיון תוציא את האירוע מידיה של הנשיאה אסתר חיות, הדמות הכי קשוחה בזירה, הפורשת מבית המשפט בתחילת אוקטובר. נתניהו ולוין חוששים ממנה, זה ברור. הם מוכנים לנקוט בכל תרגיל נכלולי בספר, העיקר שלא להתייצב בפניה.
אינטרס מובהק נוסף של נתניהו נמצא בזירה הבינלאומית. הנסיעה לניו יורק בסוף החודש לרגל עצרת האו"ם והפגישה המתוכננת שם עם הנשיא ג'ו ביידן חשובה מאין כמוה. נתניהו היה רוצה לצאת לנאומו באו"ם, כשהוא יכול למכור לביידן ולעולם שהוא כולו איש של פשרות.
הנסיעה לניו יורק בסוף החודש חשובה מאין כמוה. נתניהו היה רוצה לצאת לנאומו באו"ם, כשהוא יכול למכור לביידן ולעולם שהוא כולו איש של פשרות
הנתיב לנורמליזציה עם ערב הסעודית מעניין את נתניהו יותר מכל. ביידן, וכל צוות הממשל הבכיר בבית הלבן, ישמח לשמוע שגנץ ולפיד משתפים פעולה. אפשר יהיה לשלוח את מזכיר המדינה אנתוני בלינקן לריאד פעם נוספת כדי ללחוץ על התקדמות המגעים עם ישראל.
כאמור, אלה הם המועדים והיעדים של נתניהו ועבורם הוא מוכן לעשות הכול – אפילו לשקר, למרוח, להבטיח, לתמרן. אחרי שהקלפים יסודרו עבורו, בוא יבוא חודש אוקטובר ועמו פתיחת כנס החורף של הכנסת, ואפשר יהיה לשכוח מכל השטויות האלה של התחייבויות, סבירות ומינוי שופטים – ולהמשיך הלאה בהעברת הרפורמה כאילו דבר לא קרה.
אחרי הכל, זה בדיוק מה שנתניהו עשה בסיבוב הקודם, לפני חצי שנה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו