ביום שני הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ בעניין הסטת הכספים הקואליציוניים לטובת המטרות המלחמתיות. עתירה לא פשוטה מבחינה משפטית, מפני שגם אם ההחלטה להקפיא את התקציבים הקואליציוניים היא מתבקשת ומובנת מאליה מבחינה ציבורית, קבלתה על יסוד נימוקים משפטיים היא משימה מורכבת.

בד בבד עם העתירה הגישה התנועה גם בקשה, מאתגרת אפילו יותר מבחינה משפטית, לצו ביניים להקפאת הקצאת הכספים הקואליציוניים למטרותיהם המקוריות עד להכרעה בעתירה.

השופטת התורנית בבג"ץ יעל וילנר, לא בדיוק גדולת האקטיביסטים בעליון, לא דחתה את העתירה על הסף. היא אומנם סירבה להוציא צו ביניים, אך הורתה למשיבים לעתירה – שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו, הממשלה כולה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה – להשיב לעתירה בתוך שבועיים.

הדינמיקה הנהוגה במסדרונות משרד המשפטים, המחברים את מחלקת הבג"צים עם לשכת היועצת והמשנים שלה, היא שדיונים בדרגים הגבוהים שתכליתם גיבוש תשובה לעתירות מרכזיות לבג"ץ, מתחילים ברגע האחרון, בימים הסמוכים למועד ההגשה עצמו. בהרב־מיארה עדיין לא הייתה אמורה להידרש לשאלות העולות מהעתירה בעניין הכספים הקואליציוניים.

.שר האוצר בצלאל סמוטריץ (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

אך לוח הזמנים של בכירי המשרד הוקדם בהקשר זה, נוכח מכתב ששיגרו כמה משרדי עורכי דין אל היועצת כבר לפני שלושה שבועות בעניין זה. אמש (שלישי) שלח המשנה ליועצת המשפטית (כלכלי) מאיר לוין מכתב תשובה לפנייה זו – והודיע על הקפאה של הכספים הקואליציוניים.

אין מדובר רק בהצהרת כוונות, אלא בהנחיה בעלת תוקף אופרטיבי. במקביל, המכתב נשלח לבכירי משרד האוצר, לרבות המנכ"ל שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג והיועץ המשפטי אסי מסינג.

היועצת מורה על עצירת המשך הקצאת הכספים הקואליציוניים, וכן על הקפאת הכספים שכבר הוקצו אך שטרם הוצאה לגביהם התחייבות – והסטת כלל הכספים הללו למימון צרכים הנובעים מהלחימה

חוות דעתו של לוין מתואמת עם בהרב־מיארה, כמובן, ומקובלת עליה. את הדברים שהודיע המשנה אפשר לראות כהחלטתה של היועצת עצמה. בשורה התחתונה של חוות הדעת, היועצת מורה על עצירת המשך הקצאת הכספים הקואליציוניים, וכן על הקפאת הכספים שכבר הוקצו אך שטרם הוצאה לגביהם התחייבות – והסטת כלל הכספים הללו למימון צרכים הנובעים מהלחימה.

העוגן המשפטי של בהרב־מיארה ולוין מבוסס על החלטות שקיבלה הממשלה עצמה בשבועיים האחרונים. כך, למשל, ב־22 באוקטובר קיבלה הממשלה החלטה להקצאת תקציבים למינהלת "תקומה" ולסיוע חירום ליישובים בעוטף עזה, ואף פירטה במסגרתה את המקורות התקציביים למימון ההחלטה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, 1 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בין יתר המקורות המפורטים בהחלטה, מוזכרת גם "הפחתת הסכומים האמורים בהחלטת הממשלה 511 מיום 14 במאי 2023". החלטה 511 היא שם קוד לכספים קואליציוניים. היא לא כתובה בעברית אלא בג'יבריש מבית מדרשו של משרד האוצר, ועניינה "תיקון סכומים" המפורטים בהחלטה קודמת של הממשלה, וכך הלאה עד אין־סוף.

ובמילים פשוטות: נוכח הקרב המתנהל ברחבי הקואליציה בעניין הכספים הקואליציוניים, כפי שאפשר היה לראות בהודעות הסותרות שהפיצו אתמול סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים משה גפני; קרב שניכר היה גם בין שר האוצר לבין בכירי משרדו – בחרה היועצת המשפטית להסתמך על ההחלטות הפורמליות של הממשלה עצמה, ולהבהיר כי מדובר בהחלטות מחייבות, שמשמעותן הקפאה מיידית של כל הכספים שטרם יצאה לגביהם התחייבות קונקרטית מפורשת.

הסיטואציה הפוליטית הנפיצה הביאה את היועצת ואת אנשיה לקבוע כי מתחייבת פעולה אקטיבית מצד הממשלה, בדמות החלטה מעודכנת של הממשלה, אם ברצונה לסטות מההחלטות הקודמות

הסיטואציה הפוליטית הנפיצה הביאה את היועצת ואת אנשיה לקבוע כי מתחייבת פעולה אקטיבית מצד הממשלה, בדמות החלטה מעודכנת של הממשלה, אם ברצונה לסטות מההחלטות הקודמות הללו. כך כתב לוין בחוות הדעת:

"ככל שהממשלה, או שר משרי הממשלה, יבקשו לעשות שימוש אחר בכספים, תידרש החלטת החרגה מפורשת של הממשלה מההחלטות כאמור. במסגרת זו יישקלו נימוקי החרגת התקציבים אל מול צרכי המדינה בתקופת המלחמה".

יו"ר ועדת הכספים משה גפני, 23 באוקטובר 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

פירוש הדבר: ראשית, היועצת והמשנה הכלכלי מבינים את ההשלכות הפוליטיות החמורות הצפויות להחלטת ממשלה חדשה, אם מי משרי הקואליציה יחליט ליזום אותה, המסיטה בחזרה את הכספים המיועדים כעת לתמיכה במפונים ולצרכי המלחמה – בחזרה למטרות הקואליציוניות המגזריות. זו תהיה התאבדות פוליטית מצד מי שינסה לפעול כך.

במובן זה, היועצת נוקטת גישה דומה לתיקון שנעשה בשנת 2005 לחוק החסינות, ששינה את ברירת המחדל להסרת חסינות של חבר כנסת, כך שהיעדר פעולה של ועדת הכנסת שוב אינה תוקעת את העמדתו לדין של חבר הכנסת, אלא שהיא מהווה הסכמה שבשתיקה להסרת החסינות.

אפילו אם הממשלה או מי משרי הקואליציה יבחרו לייעד מחדש את הכספים – הם ייתקלו בכללי היסוד של המשפט המינהלי, הבוחנים את שיקול הדעת המינהלי על יסוד התשתית העובדתית הרלוונטית

שנית, אפילו אם הממשלה או מי משרי הקואליציה יבחרו לתקן שוב את החלטות הממשלה בנושא זה, ולייעד מחדש את הכספים – כולם או חלקם – למטרות הקואליציוניות המקוריות, הם ייתקלו בכללי היסוד של המשפט המינהלי, הבוחנים את שיקול הדעת המינהלי על יסוד התשתית העובדתית הרלוונטית.

במילים אחרות – הם יצטרכו לשכנע, באופן שיעמוד בבג"ץ, כי ההחלטה אכן לוקחת בחשבון את כלל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים בעת הזו, לרבות הצרכים התקציביים הנובעים מהמלחמה, במסגרת החלטתם החדשה. זה יהיה מחסום בלתי עביר. היועצת למעשה מורידה את המסך מעל פרשת הכספים הקואליציוניים לשנים 2023–2024.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מגיע לוועדת הכספים של הכנסת לדיון על תקציב המדינה, 16 באפריל 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חוות הדעת של היועצת המשפטית באה לאחר ימים אחדים של חוסר ודאות בהקשר התקציבי, והתנהלות שחלקה בתחום האפור בעניין זה במשרד האוצר. יש להניח שהימים האחרונים, עד לחוות הדעת, נוצלו לצורך "תפוס ככל יכולתך", להקצות כספים למטרות הקואליציוניות ולהוציא התחייבויות, באופן שיהפוך את ההקצאות הללו לבלתי הפיכות.

עם זאת, בהחלטות הממשלה שאליהן מפנה היועצת מצוין התאריך 20 באוקטובר כיום הקובע לעניין זה – ופירוש הדבר הוא שלכאורה, כל ההקצאות שנעשו לאחר אותו מועד הן בלתי חוקיות. העניין הזה עתיד להתברר בוודאי במסגרת עתירת התנועה לאיכות השלטון.