דחיית הדיון בקבינט המלחמה ביום חמישי בלילה בעניין "היום שאחרי" ברצועת עזה, מצייר את קו השבר הפוליטי שהולך ומעמיק ככל שהמלחמה נמשכת.

זה לא קו שבר בין ימין לשמאל, זה גם לא קו שבר בין-מפלגתי: זהו קו שבר בין מי שעוסק בניהול המערכה הצבאית בעזה ובין מי שעוסק בניהול המערכה הפוליטית בכנסת. בליל חמישי, ניצחו גייסות הכנסת.

במערכת הביטחון מספקים לא מעט תמרורי אזהרה לדרג המדיני – ובשבוע האחרון ביתר שאת – בעניין היום שאחרי. למרות שכל אלופי המטכ"ל כיום הם בוגרי רצועת הביטחון בלבנון שלאחר 1985 (רובם התגייסו בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90), בצה"ל מכירים היטב את תהליך "האחריות הזוחל".

אהוד ברק, ראש ממשלת הנסיגה מלבנון, נהג לכנות את התופעה הזו "יצא כיסא, נכנס שולחן", כדי לתאר איך לאט-לאט מצאה עצמה ישראל כריבון דה-פקטו בדרום לבנון. למשל, חלק מהמים לרצועת הביטחון סופק על ידי ישראל בצינורות שנמתחו ותופעלו על ידי חברת "מקורות". מה זה אם לא אחריות אזרחית.

אהוד ברק, ראש ממשלת הנסיגה מלבנון, נהג לכנות את התופעה הזו "יצא כיסא, נכנס שולחן", כדי לתאר איך לאט-לאט מצאה עצמה ישראל כריבון דה-פקטו בדרום לבנון

ראש הממשלה אהוד ברק נושא דברים במעלה יוסף, בסיור שערך ביישובים לאורך הגבול עם דרום לבנון, לקראת פינוי ונסיגת צה"ל מלבנון, 22 במאי 2000 (צילום: עמוס בן-גרשום/לע"מ)

המצב ברצועת עזה עדיין רחוק מאוד מהמציאות שקיבלה ישראל בדרום לבנון אחרי הנסיגה ב-1985 לקו האוואלי. לבנון הייתה מלחמת ברירה; מלחמת השבעה באוקטובר היא מלחמת אין ברירה. אבל העקרון של ואקום שלטוני דומה, ובלבנון ישראל נשאבה אליו בלית ברירה ובלי תכנון ארוך טווח.

בכלל, למציאות לפעמים יש דינמיקה משלה, כזו שיכולה לקצר זמנים ולהעמיד את ישראל בפני עובדה – למשל, תסריט שבו מחלות המוניות יתפרצו ברצועה ויקריסו את שירותי הרפואה הרופפים גם כך. במקרה הזה ישראל תידרש לטפל בחולים ואולי אפילו לפנות חלק מהם לשטחה. זהו בדיוק ההיפך מהצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת הלחימה על הינתקות כוללת מהרצועה.

בדיונים סגורים במערכת הביטחון כבר מדברים על שלב ד' – השלב שבו הרצועה תנהל את עצמה אזרחית וישראל תהיה מעבר לגדר מוכנה לכל תרחיש ביטחוני שיתפתח. הדיון כרגע הוא כיצד להכין אותו כבר עכשיו, כדי שביום פקודה התשתית כולה תהיה מוכנה.

בדיונים סגורים במערכת הביטחון כבר מדברים על שלב ד' – השלב שבו הרצועה תנהל את עצמה אזרחית וישראל תהיה מעבר לגדר מוכנה לכל תרחיש ביטחוני שיתפתח

חלק משלב ד' הוא העניין הביטחוני. בטווח הרחוק, בצה"ל רוצים ליצור מעין תהליך של העתק-הדבק של הפעילות כיום בגדה המערבית.

פלסטינים עומדים בתור לקבל מזון ברפיח שבדרום רצועת עזה, 20 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hatem Ali)

היבט היום שאחרי מעסיק מאוד את מערכת הביטחון, שאמנם ממוקדת בלחימה, אבל כבר מביטה רחוק. יש האומרים שזה אפילו בגדר דרישה מהדרג המדיני בכדי לתכנן בהתאם את שלב ג', זה שמיושם בחלקו בצפון הרצועה.

גורם בכיר אומר לזמן ישראל כי ללא עיסוק יסודי, כאן ועכשיו, ביום שאחרי – תוכנית השלבים יכולה לקרוס, ובמקום לעבור משלב ג' (לחימה ממוקדת) לשלב ד' (יציאה מהרצועה וניהול אזרחי עצמאי של גורם מקומי), ישראל יכולה למצוא עצמה חוזרת לשלב ב' – לחימה עצימה. בינתיים, כאמור, הדרג המדיני מתעכב – או ליתר דיוק, מעוכב.

ללא עיסוק יסודי, כאן ועכשיו, ביום שאחרי – תוכנית השלבים יכולה לקרוס, ובמקום לעבור משלב ג' (לחימה ממוקדת) לשלב ד' (יציאה מהרצועה), ישראל יכולה למצוא עצמה חוזרת לשלב ב' – לחימה עצימה

גם הסינרגיה בין כל הגופים שאמורים לעסוק ביום שאחרי לא ברורה. מל"ל, שקיבל את האחריות על כך מראש הממשלה, אגף התכנון בצה"ל, הצוותים השונים שהקים שר הביטחון, בנושא וכן ועדת חוץ וביטחון בכנסת שמקדישה לכך דיונים לאחרונה – כל הגופים הללו עובדים פחות או יותר במקביל. יש שיגידו אולי בכוונת מכוון, בכדי למוסס את התהליך.

סביר להניח שביקור שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בסוף השבוע הבא יתמקד בעיקר בנושא זה.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נפגש עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברמאללה, 5 בנובמבר 2023 (צילום: Jonathan Ernst/Pool photo via AP)

במאמר נרחב של תומאס פרידמן ביום שישי ב"ניו יורק טיימס", הוא חושף טפח מהנעשה מאחורי הקלעים בבית הלבן בעניין היום שאחרי וכיצד האמריקנים רואים את הפתרון:

"מול נושאות המטוסים של ארצות הברית, איראן הציבה נושאות מטוסים על הקרקע בדמות חמאס, חזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק וסוריה והחות'ים בתימן. ישראל לבדה לא יכולה להתמודד עם האיום הצבאי הזה והיא צריכה את ארצות הברית והעולם המערבי לצידה.

"כדי שזה יקרה, ישראל חייבת יוזמה מדינית, שתכלול גם את היום שאחרי בעזה – עם רשות פלסטינית חדשה שתגובה על ידי המערב ומדינות ערב המתונות. הבעיה היא שנתניהו תמיד מצליח לשכנע את הישראלים שזו לא השעה לכך. וזה בדיוק העניין: עכשיו זו השעה".

כרגיל בעיתות משבר בין ירושלים לוושינגטון, פרידמן מעביר את המסרים מהבית הלבן בצורה חריפה ומפורטת יותר. הטור הזה נכתב ללא ספק אחרי שיחה של פרידמן עם הנשיא ג'ו ביידן. לא בכדי הוא ציין במפורש שעל נושא "היום שאחרי" נסובה שיחת הצעקות בין ביידן ונתניהו.

הטור הזה נכתב ללא ספק אחרי שיחה של פרידמן עם הנשיא ג'ו ביידן. לא בכדי הוא ציין במפורש שעל נושא "היום שאחרי" נסובה שיחת הצעקות בין ביידן ונתניהו

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש הממשלה בנימין נתניהו במלון קמפינסקי בתל אביב. 18 באוקטובר 2023 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ראש הממשלה משדר נחישות בעניין הזה ונצמד למונח "פתחסטן" – מונח קליט מאוד שריח קמפיין בחירות נודף ממנו וכזה שפורט על מיתרים רגישים של הציבור, במיוחד בעיתוי הזה.

ראש הממשלה משדר נחישות בעניין הזה ונצמד למונח "פתחסטן" – מונח קליט מאוד שריח קמפיין בחירות נודף ממנו וכזה שפורט על מיתרים רגישים של הציבור, במיוחד כעת

אלא שאנחנו לא במערכת בחירות ולכן מנהיג חייב להגיד לצד מה לא, גם מה כן. את זה בינתיים נתניהו מחזיק – במקרה הטוב – קרוב לחזה, אם בכלל.