הבה נבצע תרגיל חשיבה: התאריך היום הוא 7 באוקטובר 2025, שנתיים אחרי מתקפת הטרור ההרסנית של חמאס – ומדיניותה של ישראל ברצועת עזה קרסה. חמאס הגיח מהריסות המלחמה ושולט שוב בעזה. קרנו גם עלתה מאוד בגדה המערבית ובמקומות אחרים.

מעמדה הבינלאומי של ישראל לעומת זאת, לרבות בוושינגטון, נפגע קשות. בבית, השסעים הפוליטיים והחברתיים התרחבו עוד יותר מכפי שהיו לפני המלחמה – ומשתקים את המדינה. הדבר המדאיג ביותר הוא, אולי, כי שליחיה של איראן תוקפניים יותר מאי פעם: חזבאללה יורה דרך קבע רקטות על הצפון והלוחמים החות'ים בתימן מאיימים על המרחב הימי.

תרגיל חשיבה כזה מכונה "פרה־מורטם" – לפני המוות – טכניקה שהציע לראשונה הפסיכולוג גארי קליין כדי להפחית את הסיכון לכישלון עתידי – והומלצה על ידי זוכה פרס נובל דניאל כהנמן כאמצעי זהירות מפני ביטחון מופרז.

הרעיון הוא פשוט. דמיינו שתוכנית או מדיניות המיושמת כעת מסתיימת בכישלון נורא. עכשיו, תשאלו את עצמם מה השתבש? התוצאה היא רשימה של מלכודות פוטנציאליות, שמנהיגים יכולים לבחון עוד היום כדי ליצור מדיניות טובה יותר.

מבנה במחנה הפליטים רפיח שהופצץ על ידי ישראל, 1 בינואר 2024 (צילום: AFP)

למדתי על כמה מנקודות הכשל האלה בביקור שערכתי לאחרונה בישראל עם עמיתים מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, שבמהלכו ראיינו גורמי ביטחון ובכירים אחרים. עבור ישראל בעזה, המלכודות יכולות לנבוע מהערכת חסר של חמאס עצמו, מחיזוק הארגון שלא ביודעין, מהחלשת הלכידות הפנימית, מכישלון לעבור ממלחמה לממשל בעזה – ומערעור יחסיה של ישראל עם ארה"ב.

הערכת חסר ביחס לחוסן של חמאס

ישראל שואפת למוטט את חמאס, להרוג את מנהיגי הארגון ואת רוב חייליו. ישראל טוענת כי מתוך כ־25 אלף אנשי חמאס שפעלו לפני הפלישה הצבאית לעזה, היא הרגה כ־7,000 נכון לאמצע דצמבר, בהם מפקדים רבים.

כפי שאמר לי מומחה ישראלי, "הייתי מתייחס בספק להערכות של ישראל לגבי מספר ההרוגים של חמאס". החיילים הנלחמים ודאי אינם מקפידים בסיווג הרוגי האויב, ועשויים בקלות להחשיב את כל הגברים ללוחמי חמאס

אולם, חמאס עתיד להוכיח כי בלתי אפשרי למוטט אותו לחלוטין – והוא עלול לשוב ולצמוח בעזה. ישראל יכולה לאמוד את כוחו של חמאס באמצעות הערכת סדרי הגודל של יחידות הארגון, מעקב אחר מסעות הלוויה והודעות על הרוגים וספירת מחבלים מתים.

אולם, כפי שאמר לי מומחה ישראלי, "הייתי מתייחס בספק להערכות של ישראל לגבי מספר ההרוגים של חמאס". החיילים הנלחמים ודאי אינם מקפידים בסיווג הרוגי האויב, ועשויים בקלות להחשיב את כל הגברים ללוחמי חמאס. נוסף על כך, ייתכן שחלק מתושבי עזה לוקחים לידיהם נשק מפני שהם מותקפים, ובכך מתווספים למספר המשוער של אנשי חמאס.

כוח של צה"ל מפטרל בדרום הארץ, בקרבת הגבול עם רצועת עזה, 1 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חמאס גם טמוע עמוק בעזה. הוא שולט ברצועה מאז 2007. דור שלם גדל תחת שליטתו. הוא עובד מקרוב עם חמולות עזתיות ויש לו בסיס תמיכה בקהילת הפליטים ברצועה. עוד הרבה לפני 2007 הוא ניהל בתי ספר, בתי חולים ומסגדים, דבר שהעניק לו נוכחות כמעט בכל היבט חברתי.

זאת, בניגוד חד לארגונים כמו דאעש, שהיה חדש יחסית באזורים שכבש, ולוחמיו היו פעמים רבות אזרחי מדינות זרות בלי קשרים לאוכלוסייה המקומית.

בעזרת השורשים העמוקים הללו חמאס יכול לצמוח מחדש בקלות, גם אם רובו הגדול של המנגנון הלוחם ייהרס. כדי למנוע זאת, ישות אחרת תצטרך לתפוס את מקומו של חמאס ולהבטיח שהארגון לא יופיע מחדש

בעזרת השורשים העמוקים הללו חמאס יכול לצמוח מחדש בקלות, גם אם רובו הגדול של המנגנון הלוחם ייהרס. כדי למנוע זאת, ישות אחרת תצטרך לתפוס את מקומו של חמאס ולהבטיח שהארגון לא יופיע מחדש ברגע שישראל תתחיל לשחרר את הלחץ.

חיזוק נרטיב ההתנגדות

חמאס הוא יותר מסתם ארגון – הוא גם מגלם את מה שהוא מכנה כ"התנגדות" ומשתמש באלימות כדי לשים קץ לכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה – ובסופו של דבר שואף להשמיד את ישראל. זהו ה"אני המאמין" שאימצו פלסטינים רבים וכן חזבאללה, איראן ושחקנים אזוריים אחרים.

מחבלי מחאס ליד קיבוץ ניר עוז, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

מתקפת 7 באוקטובר הלהיבה פלסטינים רבים וחלק גדול מהעולם המוסלמי, ושיעור התמיכה בה הרקיע אל יותר מ־80% בקרב תושבי הגדה (אולי באופן לא מפתיע, תושבי עזה, שאיבדו בני משפחה ובתיהם נהרסו, פחות נלהבים).

התגובה התוקפנית של ישראל ומספר ההרוגים הגבוה בקרב הבלתי מעורבים גם הם גרמו לרבים באזור להצדיק את השיטות של חמאס. פירוש הדבר שלחמאס – או לכל תנועת התנגדות אחרת – יש קרקע פורייה לצמיחה – גורם חשוב בטווח הארוך, שכן כמעט מחצית מ־2.2 מיליון תושבי עזה הם בני פחות מ־18.

מחוץ לעזה, הנרטיב הזה יוצר תמיכה באיראן ובאויבים אחרים של ישראל ומקשה על מדינות ידידותיות בעולם הערבי כמו מצרים ואיחוד האמירויות הערביות לשתף פעולה עם ישראל

מחוץ לעזה, הנרטיב הזה יוצר תמיכה באיראן ובאויבים אחרים של ישראל ומקשה על מדינות ידידותיות בעולם הערבי כמו מצרים ואיחוד האמירויות הערביות לשתף פעולה עם ישראל בגלוי למרות העוינות שלהן כלפי חמאס.

משבר אמון

7 באוקטובר אילץ ישראלים רבים לעזוב את בתיהם בעוטף. ירי הרקטות והמרגמות התכוף של חזבאללה על צפון הארץ הביא לעשרות אלפי עקורים נוספים. כ־250 אלף ישראלים חיים כעת מחוץ לבתיהם, בין אם בבתי מלון במימון הממשלה או אצל קרובי משפחה.

דגל ישראל על רקע עשן מיתמר בגבול לבנון בעקבות חילופי אש בין צה"ל לחזבאללה, 17 בנובמבר 2023 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

השבת הביטחון לאותם אנשים היא בעדיפות עליונה עבור ישראל. אולם, יהיה קשה להשיב את הביטחון – הן צבאית והן פסיכולוגית. ישראל חייבת להביס או להרתיע הן את חמאס והן את חזבאללה.

אולם, "להביס" ו"להרתיע" הם מושגים חמקמקים. ישראל חייבת לשכנע את תושביה שלה שהם בטוחים. מדובר במשימה קשה בהתחשב בפיאסקו של 7 באוקטובר, שבו המודיעין כשל מלזהות את כוונות חמאס ולהתריע מפני המתקפה; וכוחות הצבא כשלו מלהגן על היישובים הסמוכים לעזה.

לפני 7 באוקטובר החברה הישראלית הייתה מפולגת עמוקות, בין חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים. ממשלת בנימין נתניהו החריפה את הקיטוב במדינה כאשר צירפה לשורותיה דמויות מהימין הקיצוני

בדרום, ליד עזה, השבת הביטחון תחייב תבוסה כוללת וברורה של חמאס; בצפון היא תדרוש שחזבאללה ירחיק את גדודי רדואן שלו מגבול ישראל כדי להבטיח שלא תתרחש מתקפת פתע. ישראל אולי תצטרך גם להציב מספר רב של כוחות בכל חזית ולספק לכל אזור מיושב יכולות הגנה עצמית טובות יותר.

אמצעים כאלה הם יקרים. הצבא הישראלי תלוי גם באנשי מילואים, דבר המקשה על החזקת צבא גדול במלחמה ארוכה. מה שמחמיר את המצב עוד יותר הוא משבר האמון במערכת הפוליטית.

כוחות צה"ל בגבול לבנון, 26 באוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)

לפני 7 באוקטובר החברה הישראלית הייתה מפולגת עמוקות, בין חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים. ממשלת בנימין נתניהו החריפה את הקיטוב במדינה כאשר צירפה לשורותיה דמויות מהימין הקיצוני וכאשר חתרה לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט.

בימין יש כבר מי שטוען כי חמאס תקף מפני שתפס את ישראל כחלשה בגלל ההפגנות נגד הממשלה. הישראלים עשויים לתמוך בהעלאת המיסים כדי לממן את הצבא, בהארכת שירות המילואים ובצעדים כואבים נוספים – אבל לא אם ההצעות האלה ייתפסו כחלק מתמרון פוליטי.

הישראלים עשויים לתמוך בהעלאת המיסים כדי לממן את הצבא, בהארכת שירות המילואים ובצעדים כואבים נוספים – אבל לא אם ההצעות האלה ייתפסו כפוליטיות

הממד של חזבאללה

אסון פוטנציאלי עבור ישראל עלול להתרחש אם תפרוץ מלחמה כוללת עם חזבאללה. לארגון הלבנוני יש הרבה יותר לוחמים מיומנים – וארסנל טילים ומרגמות שמגמדים את אלה של חמאס – כולל נשק מונחה. בינתיים חזבאללה פתח במתקפה מוגבלת על ישראל כדי להפגין סולידריות עם חמאס.

ישראל מצדה הגיבה בהגברת הנוכחות הצבאית לאורך הגבול ובתקיפות מצומצמות שנועדו להרחיק את חזבאללה מהגבול ולהפגין נחישות באמצעות שימוש מוגבל בכוח. חילופי הירי הללו עלולים לצאת משליטה בקלות, וישראל עשויה אף להחליט שעליה לתקוף את חזבאללה כדי לשים קץ לאיום שהוא מציב.

התקפת חיל האוויר בדרום לבנון, 4 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

כפי שפורסם לאחרונה, ישראל הייתה עשויה ליזום מלחמה כזו אלמלא הופעל עליה לחץ נגדי מצד ארצות הברית.

כישלון המעבר לשלב הבא

בשלב מסוים ישראל תסיים את המלחמה העצימה בעזה, בין אם משום שתשמיד את חמאס או משום שהמחיר בחיי אדם ובשקלים – ובמעמדה הבינלאומי – יתברר כגבוה מדי. באותו שלב, כדי לא להפוך לכוח כובש השולט באוכלוסייה עוינת, להימנע מכאוס בגבול עם עזה ולמנוע מחמאס להתארגן מחדש, ישראל תצטרך למסור לפחות חלק מהשליטה בעזה לידי ישות פלסטינית.

הרשות הפלסטינית אינה יכולה לנהל את הביטחון בגדה המערבית ללא עזרה משמעותית מצד ישראל, ועזה תהיה אתגר גדול הרבה יותר. אולם, אין בנמצא אפשרויות טובות יותר

זו עשויה להיות הרשות הפלסטינית, ששולטת בגדה המערבית בתמיכה ישראלית, או אולי חבורה של טכנוקרטים שאינם מזוהים עם שום ארגון. כאן עומדות בפני ישראל אפשרויות בלתי מספקות. הרשות הפלסטינית מושחתת ובלתי פופולרית, מדיניותה של ישראל בגדה המערבית החלישה את אמינותה של הרשות, ומתקפת חמאס ותגובת ישראל שחקו עוד יותר את הפופולריות שלה.

הרשות הפלסטינית אינה יכולה לנהל את הביטחון בגדה המערבית ללא עזרה משמעותית מצד ישראל, ועזה תהיה אתגר גדול הרבה יותר. אולם, אין בנמצא אפשרויות טובות יותר.

מחנה אוהלים של פלסטינים עקורים בדרום רצועת עזה, 18 בדצמבר 2023 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

כישלון בניהול היחסים עם ארה"ב

הביקורת הבינלאומית על המערכה הצבאית של ישראל גוברת. ישראל תלויה בארה"ב לצורך תחמושת (נושא הכרחי במיוחד במערכה נגד חזבאללה). ארה"ב מציעה תמיכה כלכלית נחוצה מאוד, והיא גם חיונית להרתעת איראן ולעצירת קבוצות כמו החות'ים בתימן, שניסו לתקוף את ישראל.

עד כה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עורר אהדה רבה בישראל בתמיכה הלבבית והחזקה שהציע לאחר מתקפת 7 באוקטובר. אולם, מערכת היחסים הזאת עלולה להתקלקל בקלות. ביידן מנסה לנהל מפלגה דמוקרטית סוערת, שרבים מחבריה מתנגדים לתמיכה החזקה שלו בישראל, בעוד ראש הממשלה נתניהו כבר עוסק במשחקים פוליטיים במערכת היחסים החיונית שלו עם וושינגטון.

הפערים הפוליטיים והאסטרטגיים הללו עלולים ליצור קרע בין ארה"ב לישראל, ולהותיר את ישראל מבודדת יותר מבחינה בינלאומית וללא התמיכה הצבאית שהיא זקוקה לה

ארה"ב מפעילה לחץ על ישראל לצמצם את הפגיעה באזרחים במבצעים הצבאיים שלה ולהימנע מהסלמה עם חזבאללה, בזמן שישראלים רבים מאמינים שחובה להשמיד את חמאס לחלוטין, גם אם בתוך כך ייהרגו אזרחים פלסטינים רבים.

הפערים הפוליטיים והאסטרטגיים הללו עלולים ליצור קרע בין ארה"ב לישראל, ולהותיר את ישראל מבודדת יותר מבחינה בינלאומית וללא התמיכה הצבאית שהיא זקוקה לה.

שר הביטחון יואב גלנט משוחח עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, 30 בנובמבר 2023 (צילום: אלעד מלכה)

מה אפשר לעשות?

על חלק מהאתגרים אי אפשר להתגבר בלי ליצור בעיות ולחצים נוספים. הישראלים שדיברתי איתם מכירים בכך שהרג אזרחים פלסטינים מגביר את התמיכה בנרטיב של חמאס ומחליש את עמדתה הבינלאומית של ישראל, אבל מאמינים שכדי למוטט את חמאס אין מנוס ממערכה צבאית קשה, שבסופו של דבר תביא למותם של אזרחים רבים.

בדומה לכך, כדי להימנע ממלחמה עם חזבאללה, ארה"ב לוחצת לשמור על איפוק, אבל גישה שתשמר את הסטטוס קוו הקודם לא תשכנע את הישראלים לשוב לבתיהם בצפון. מרשימת הבעיות הפוטנציאליות עולה כי ישראל תצטרך לצמצם את מטרותיה.

היא אולי תצטרך להתפשר על פלישות סדירות, על הרתעת חמאס ועל מצב כאוטי בעזה, גם כאשר היא בונה על חיזוק ההגנה כדי להרגיע את אזרחיה. ישראל צריכה גם לתכנן לטווח הארוך, מתוך הכרה בכך שהיא לא יכולה לנהל מלחמה תמידית וחייבת לשמר את יחסיה עם ארה"ב.

דניאל ביימן הוא עמית בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים ומרצה בבית הספר לשירות חוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון; מחבר הספר: "Spreading Hate: The Global Rise of White Supremacist Terrorism".