בעוד 10 ימים לכל המוקדם – ו־21 יום לכל המאוחר – תתכנס מליאת הכנסת כדי להצביע על ההצעה להדיח את חבר הכנסת מחד"ש־תע"ל, עופר כסיף, מכהונתו בכנסת, לאחר שאתמול (שלישי) אישרה ועדת הכנסת ברוב של 14 נגד שניים, את הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו להדיח את כסיף.

עילת ההדחה: חתימתו של כסיף על עצומה שהוגשה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, התומכת בעתירתה של דרום אפריקה נגד ישראל וקוראת להוצאת צו המורה על הפסקת הלחימה.

כדי להדיח את כסיף יידרש רוב של 90 חברי כנסת. בשני ימי הדיונים בוועדת הכנסת בבקשה להדיח את כסיף, עשו היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי־חוקתי) עו"ד אביטל סומפולינסקי, מאמץ עליון להבהיר לחברי הכנסת כי אין עילה להדחתו של כסיף, שכן חתימתו אינה מהווה תמיכה במאבק המזוין של חמאס נגד ישראל.

אין לדעת אם מאמציהן נשאו פרי. 85 חברי כנסת חתמו מלכתחילה על בקשת ההדחה, קרוב מאוד למספר הנדרש בהצבעה במליאה. אולם, ניתן לומר כמעט בוודאות כי גם אם הכנסת תחליט להדיח את כסיף – בית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה, ויחזיר את כסיף לכהונה פרלמנטרית.

ח"כ עופר כסיף בדיון בבקשה להדיחו, 30 בינואר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

נדמה שחברי הכנסת מהקואליציה מודעים לכך היטב. מבחינתם זה ניצחון בכל מקרה: או שכסיף יודח, או שתיפול לידיהם עוד הזדמנות לתקוף את בית המשפט העליון "השמאלני", המגן על הח"כ הסורר. הסיבה שניתן לומר בנחרצות כזו כי קלוש מאוד הסיכוי שבית המשפט העליון ידחה את ערעורו של כסיף ויאשר את הדחתו, היא שהשאלה במקרה הזה בכלל אינה גבולית.

מבחינה לשונית, היא אינה עומדת בעילות שנקבעו בחוק יסוד הכנסת לצורך הדחת חבר כנסת; היא סותרת את פסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיה; היא קלושה במיוחד מבחינה ראייתית.

הסיבה שניתן לומר בנחרצות כזו כי קלוש מאוד הסיכוי שבית המשפט העליון ידחה את ערעורו של כסיף ויאשר את הדחתו, היא שהשאלה במקרה הזה בכלל אינה גבולית

נוסף על כך, היא טומנת בחובה השלכת רוחב עתידיות, שיפגעו בחופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת – כלי העבודה המרכזי שלהם – ויהפכו את כלי ההדחה, שאמור להישמר למקרי קיצון נדירים, לעניין יום־יומי, שיריבים פוליטיים יעשו בו שימוש זה נגד זה – ובעיקר כלפי נציגי המיעוט הפרלמנטרי.

מסה קריטית של ראיות

החוק המאפשר לחברי כנסת להדיח אחד מעמיתיהם מכהונה נחקק בשנת 2016 כתיקון לחוק יסוד הכנסת. בעתירה שהוגשה נגד החקיקה לבג"ץ, טען העותר, עו"ד שחר בן־מאיר, כי טמונה בו פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, וכן בזכות היסוד לבחור ולהיבחר, בזכות לשוויון ובחופש הביטוי הפוליטי.

עו"ד שחר בן־מאיר בבג"ץ. 19 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

במאי 2018 דחה הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ את העתירה. הנשיאה דאז אסתר חיות קבעה כי החוק קובע בתוכו איזונים ובלמים, כי אמות המידה להפעלתו מצומצמות וכי ניתן לערער לבית המשפט העליון על החלטת הכנסת להדיח אחד מחבריה.

סעיף ההדחה מעתיק למעשה שתיים מתוך שלוש העילות המופיעות בסעיף אחר בחוק היסוד, סעיף 7א, המאפשר לפסול רשימה או מועמדים מהתמודדות. שתי העילות שהועתקו לסעיף ההדחה הן – הסתה לגזענות; ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד ישראל.

"מתחייב כי הראיות לביסוס המעשים המצדיקים לכאורה הפסקת כהונה תהיה ברורות, חד־משמעיות ומשכנעות, ונדרשת מסה קריטית של ראיות כאלה"

העילה ש"נזנחה" ולא הועתקה אל סעיף ההדחה היא שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שנותרה כעילת פסילה מהתמודדות בבחירות, אך לא נקבעה כעילה להדחה במהלך כהונה. המשמעות היא, בין היתר, שפסיקת בית המשפט העליון ביחס להפעלת עילות הפסילה שבסעיף 7א לחוק היסוד, רלוונטיות גם לגבי השימוש בהן במסגרת סעיף ההדחה.

כך כתבה חיות בפסק הדין בעניין חוק ההדחה: "על פי אמות המידה הנ"ל, מן הראוי שהפעלת הסמכות תיעשה באופן דווקני ומצומצם ולא תופעל אלא במקרי קיצון חריגים שבחריגים. כמו כן, מתחייב כי הראיות לביסוס המעשים המצדיקים לכאורה הפסקת כהונה תהיה ברורות, חד־משמעיות ומשכנעות, ונדרשת מסה קריטית של ראיות כאלה על מנת להפסיק כהונה".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעניין התמיכה במאבק מזוין נגד המדינה, קבע בית המשפט העליון בפסקי דין שעסקו בפסילת מועמדים כי התמיכה במאבק המזוין צריכה להיות "שאיפה דומיננטית המהווה חלק מפרוגרמה פוליטית של הרשימה או של המועמד"; כי נדרשות הצהרות מפורשות והיגדים ישירים, או מסקנות ברורות וחד־משמעיות לגבי המטרות הללו.

עוד קבע בית המשפט כי נדרשת פעולה אקטיבית שאינה ספורדית להוצאתן של המטרות אל הפועל; וכי הראיות המבססות את התמיכה במאבק המזוין נגד ישראל מהוות "מסה קריטית" של ראיות בעלות אמינות גבוהה המצדיקה את הפסילה. כל ספק בעניין פועל לטובת המועמד להדחה.

"החומרים העולים מהתביעה מזוויעים ואמינים", נכתב באותה עצומה, "ישראל אכן נוקטת צעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה ולעקירתה"

חתימה על עצומה לא שווה לתמיכה בחמאס

המקרה של ח"כ כסיף רחוק שנות אור מהמקרים שלהם יועד חוק ההדחה. הדרישה להדחתו מבוססת, כאמור, על חתימתו על עצומה, שהוגשה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, והמביעה תמיכה בעתירתה של דרום אפריקה להפסקת הלחימה.

"החומרים העולים מהתביעה מזוויעים ואמינים", נכתב באותה עצומה, "ישראל אכן נוקטת צעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה. היא מיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה, ואשר מובילה לג'נוסייד […] אנו מבקשים להוסיף את קולנו לטענות אלה, בתקווה שקולנו יסייע לקבלת החלטה שתביא להפסקתה המיידית של המלחמה".

ח"כ עודד פורר בוועדת הכנסת בדיון בבקשה להדיח את ח"כ עופר כסיף, 30 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אפשר לחשוב שזו עמדה פוליטית לגיטימית ואפשר לחשוב שמדובר בצעד מקומם ובזוי, בלתי לגיטימי בעת מלחמה. מה שככל הנראה אי אפשר לחשוב הוא שהאקט הזה של חתימה על העצומה מהווה תמיכה במאבקו המזוין של חמאס נגד ישראל. מה עוד שקיימות שורה של התבטאויות פומביות של ח"כ כסיף, לרבות בשורת ראיונות לכלי תקשורת בעולם, שבהם גינה את חמאס ואת מתקפת 7 באוקטובר.

יוזם הליך ההדחה ח"כ פורר טען כי בתמיכתו בעצומה "כסיף השתמש בתפקידו כחבר כנסת כדי לקבוע שהטענות נגד ישראל הן אמינות. בכך תמך בפועל במאבק המזוין של ארגון חמאס נגד מדינת ישראל".

סומפולינסקי הודיעה כי עמדתה של אפיק מקובלת על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, כי במקרה הנוכחי אין כל עילה להדחתו של כסיף, אפילו לא בקירוב

אך עמדה זו אינה נתמכת לא על ידי היועצת המשפטית לממשלה ולא על ידי היועצת המשפטית לכנסת. שתיהן יצאו מגדרן ממש כדי לשכנע את חברי הכנסת להימנע מלתמוך בהליך ההדחה במקרה הנוכחי. אפיק הצביעה על העובדה שלאחר מועד הגשת הבקשה צירף ח"כ פורר ראיות חדשות בעניינו של כסיף, שלא היו חלק מהבקשה המקורית.

הדבר מעורר שתי בעיות: האחת, לא ברור שאכן 70 הח"כים (ויותר) שחתמו על הבקשה המקורית, שלא כללה את הראיות הללו, היו מחליטים לחתום אילו ראו את הראיות החדשות וכיצד אלה היו משפיעות עליהם; והשנייה, שלח"כ כסיף לא ניתנה הזדמנות נאותה להתמודד עם הראיות הללו.

הדיון בוועדת הכנסת בבקשה להדיח את עופר כסיף, 30 בינואר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

כמו כן, היא ציינה שלבקשה המקורית צורפו התבטאויות שונות של כסיף מתקופתן של כנסות קודמות, שכלל אינן רלוונטיות להליך ההדחה, שאמור להתבסס אך ורק על דברים שנאמרו או נעשו במהלך כהונת הכנסת הנוכחית.

סומפולינסקי הודיעה כי עמדתה של אפיק מקובלת על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, כי במקרה הנוכחי אין כל עילה להדחתו של כסיף, אפילו לא בקירוב. "יישום אמות המידה על המקרה הנוכחי מצביע בבירור שלא בוססה תשתית להוכחת תמיכה של ח"כ כסיף במאבק מזוין של ארגון טרור", אמרה סומפולינסקי לחברי הכנסת.

"אולם, קיצוני וחמור ככל שיהיה מעשה החתימה על העצומה, במישור המשפטי הוא אינו פוגש את העילה של תמיכה במאבק מזוין של חמאס"

"הקושי במקרה זה מתחדד נוכח העובדה שמדובר במקרה קיצוני בנסיבותיו, תמיכה של חבר כנסת בטענות מופרכות נגד המדינה על ביצוע רצח עם בזמן שהמדינה נלחמת על קיומה. ואולם, קיצוני וחמור ככל שיהיה מעשה החתימה על העצומה, במישור המשפטי הוא אינו פוגש את העילה של תמיכה במאבק מזוין של חמאס".

בא כוחו של כסיף, עו"ד מיכאל ספרד, סיכם את בקשת ההדחה כך: "קשקוש בלבוש".